המלחמה באיראן בשבוע הרביעי, והשלכותיה ניכרות ברחבי הגלובוס. מגזר האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, אמנם עם מאפיינים שונים ממשברים קודמים.

ראשית, חשוב להדגיש ש"נשק האנרגיה", או ההשלכות של מחירי האנרגיה על סכסוכים ומלחמות מעולם לא נעלמו או ירדו מהפרק. אלו היו רלוונטיים מאוד בשתי מלחמות העולם, ובאירוע שאולי זכור לנו יותר מכל, חרם הנפט הערבי בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973.

המלחמה באוקראינה, הסנקציות על רוסיה והשלכותיהן על מדינות אירופה, מספקות בשנים האחרונות עדות עדכנית.

"נשק האנרגיה", או השלכות מחירי האנרגיה על סכסוכים ומלחמות, מעולם לא ירדו מהפרק. אלו היו רלוונטיים מאוד בשתי מלחמות העולם, ובאירוע שאולי זכור לנו יותר מכל, חרם הנפט הערבי בעקבות מלחמת יום הכיפורים

שוק האנרגיה העולמי נמצא כעת במצב טוב בהרבה ממשברים קודמים. אזור המפרץ הפרסי נותר בעל חשיבות רבה מאוד מבחינה אנרגטית, אולם בזירה העולמית חלו שינויים ניכרים: ארה"ב הפכה להיות עצמאית מבחינה אנרגטית ואף ליצואנית הגז המונזל הגדולה בעולם; שוק הנפט איננו חש מחסור בטווח הזמן המיידי-קרוב.

רמות המחירים הגבוהות יותר מאז פרוץ המלחמה, סביב 110-120 דולר לחבית, משקפות בעיקר חששות עתידיים ביחס להתמשכות המלחמה וכמו תמיד גם מהלכי מסחר ספקולטיביים.

זאת ועוד, מאז משברי האנרגיה הקודמים – העולם, ובעיקר המדינות המייבאות אנרגיה, פיתחו מספר כלים כדי להתמודד עם משברים גאו-אסטרטגיים. הבולט ביניהם הינו כינונה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כבר ב-1974, שנועדה ליצור עתודות נפט אסטרטגיות על מנת לשחררן בעת משבר, ולסייע בניהול מחירי הנפט. זו פועלת כבר עתה, כאשר הוחלט לשחרר 400 מיליון חביות נפט. מעבר לכך, מדינות רבות, סין הינה דוגמה בולטת לכך, בנו מאגרים עצומים כדי להתמודד עם עתות משבר כאלו.

למרות זאת, שוק האנרגיה מממלא תפקיד מרכזי ביחס לאופן ניהול המלחמה. העדות המובהקת לכך הינו האולטימטום שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הציב לאיראן לפתיחת מצרי הורמוז (שהאריך בהמשך).

מאז משברי האנרגיה הקודמים – העולם, ובעיקר המדינות המייבאות אנרגיה, פיתחו כלים להתמודדות עם משברים גאו-אסטרטגיים. חרף זאת, שוק האנרגיה מממלא תפקיד מרכזי באופן ניהול המלחמה

ניתן להמחיש תפקיד זה בארבע נקודות עיקריות.

1

האחת, נוגעת כאמור לסגירתם בפועל של מצרי הורמוז. השלכות המהלך נוגעות לייצוא גז מונזל בהיקף של כ-20 אחוז ולשיעור דומה של נפט, שבעיקר מופנה מזרחה – לסין, דרום קוריאה, הודו ויפן.

אמנם, הרזרבות האסטרטגיות הבינלאומיות, ויצואניות חלופיות כארה"ב, רוסיה ואפילו בצפון אפריקה (אלג'יריה בעיקר), מסוגלות להתמודד עם המחסור לטווח הקצר, אולם השאלה העיקרית הינה כמה זמן ניתן יהיה לשמור על מחירים סבירים. סגירת המצרים משפיעה על מחירי מוצרים רבים, מעבר לאנרגיה בלבד.

2

השנייה, נוגעת לזיקה בין הזירה הפנימית האמריקאית למחירי האנרגיה. בחירות האמצע הצפויות בעוד מספר חודשים בארה"ב, כמו גם הבטחותיו של טראמפ לכלכלה משופרת (שלא כל כך מולאו), מחייבות אותו לתמרן נמרצות כדי לשמור על מחירים נסבלים.

3

השלישית, נוגעת לשחקנים האזוריים שכבר נפגעים ובראשם: מצרים – שהיצוא הישראלי אליה נפסק עקב השבתת לוויתן וכריש – וכבר החלה בצעדי קיצוב; ירדן, שגם אליה נפגע קשות יצוא הגז מישראל; סוריה – שמקבלת דרך ירדן חלק משמעותי מצרכיה; ולבנון המצויה ממילא במלחמה משלה.

4

הרביעית, נוגעת לאפשרויות ההסלמה של הלחימה. אלו קשורות ישירות למגזר האנרגיה. תקיפות איראניות מסיביות על שדות נפט וגז במפרץ, כמו גם מתקני יצוא, יזניקו את מחירי האנרגיה.

לסיכום,

אף שכאמור שוק האנרגיה העולמי במצב נוח למדי, הרי שהוא מוסיף להוות שיקול מרכזי בקרב מקבלי ההחלטות, ובעיקר בוושינגטון. המשמעות האופרטיבית הינה, שטהראן אוחזת בידיה קלף הרתעה חשוב ביותר, שמחייב את הנשיא טראמפ לשקול בכובד ראש את האופן בו יכול להגביר את הלחץ על המשטר האיראני.

אף ששוק האנרגיה העולמי במצב נוח למדי, הרי שהוא מוסיף להוות שיקול מרכזי בקרב מקבלי ההחלטות, ובעיקר בוושינגטון. המשמעות האופרטיבית היא שטהראן אוחזת בידיה קלף הרתעה חשוב ביותר

בידי המשטר האיראני אמצעים לטלטל ולהחריף עד מאוד, מעבר לאפקט הנוכחי, את שוק האנרגיה העולמי, ובמידה לא מבוטלת להשפיע על אורך המערכה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/