הממשל האמריקאי, ובראשו הנשיא ג'ו ביידן עצמו, נזעק בפומביות רבה להביע את תמיכתו המלאה בישראל ובמשתמע, את הגיבוי שהוא מעניק לפעולות ישראל ברצועת עזה.

כשהדם רותח, מעטים מאוד מבינינו מוכנים לקרוא בפומבי להפסקה מיידית וחד-צדדית של מסע הנקם על תוצאותיו האנושיות הקשות – עד כה נהרגו כארבעת אלפים ילדים עזתיים, לפי דיווחי משרד הבריאות בעזה, הנתון לשליטת חמאס.

מתניה בן-ארצי הוא פרופסור-אמריטוס במכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים

"מה רבים שאינם כבר בינינו" כתב חיים גורי בשירו "הרעות", שהיה לסמלה האלמותי של מלחמת העצמאות. האמירה הזאת מתחברת כנראה לתחושותיהם של ניצולים מקיבוצי העוטף שהתרסקו.

עשרות אנשים שהיו חלק מנוף חייהם היומיומי נעלמו לפתע ביום אחד שחור. מי שחי אי פעם בקיבוץ והשתייך לקהילה קיבוצית אולי מתקשה במיוחד לדמיין מצב שכזה. יוצאי קיבוץ כמונו גם מתקשים כנראה לתפוס איך אפשר לקום מהאפר ולהתחיל כמעט הכול מהתחלה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

בתחילת השבוע הציג ראש ממשלת פולין מתאוש מורבייצקי את ממשלתו החדשה, לאחר שקיבל את המנדט להרכיבה, למרות שברור כי מדובר בהליך שעתיד לקרוס מייד.

בניגוד להליך "עלה בידי" המקובל בישראל, בפולין הנשיא מעניק את הזכות להרכבת הממשלה למי שהוא חפץ ביקרו. רק לאחר הרכבת הממשלה שלו – היא עתידה לשרוד או ליפול בהצבעה הראשונה בפרלמנט הפולני, ובמקרה של אי-אמון תעבור זכות הרכבת בממשלה החדשה למפלגה השניה בגודלה.

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.