בנובמבר האחרון פגע טיל של חזבאללה בבניין מול הבית שלי. הנזק מההדף היה מיידי. בכל הדירות בבניין שלנו נופצו כל החלונות, ואת הבניין שנפגע היו צריכים להרוס לגמרי.

בתוך 10 דקות מהרגע בו ניתן היה לצאת מהממ"ד כבר הגיע סגן ראש העיר שלנו לזירה. תוך שעות בודדות הועמד אוהל במקום, עם נציגות מהעירייה שנתנה מענה לכל התושבים, כולל שמירה למניעת ביזה, ובאותו ערב התקשרה אלינו העובדת הסוציאלית מהעירייה לבדוק שאנחנו בסדר.

נעמה מושינסקי מנהלת את "קול מקומי", רשת הכשרות לנבחרי ציבור בשלטון המקומי בישראל, בה חברים נבחרים מהגולן ועד אילת. בעלת ניסיון רב ביזמות חברתית ושירות ציבורי, נעמה מובילה פיתוח הכשרות ובניית שותפויות, במטרה לחזק את הדמוקרטיה בישראל ולקדם שוויון ברמה המוניציפלית.

בשלטון המקומי טמון הפוטנציאל לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית, וההוכחה לכך נמצאת בכנסת עצמה. ביומיום השוטף של מדינת ישראל, נראה שאין שום קשר בין חברי כנסת דוגמת נעמה לזימי, יעקב אשר, נאור שירי, ניר ברקת, מיכאל ביטון ומירב כהן. אבל מתחת לפני השטח, לכולם סיפור די דומה – כולם צמחו בשלטון המקומי.

חברי מועצה וראשי ערים "עולים ליגה" לרמה הארצית באופן די נפוץ. יש לא מעט חברי כנסת שכיהנו כנבחרי ציבור בשלטון המקומי, וגם לא מעט חברי מועצה שעובדים היום בכנסת כיועצים לח"כים.

נעמה מושינסקי מנהלת את "קול מקומי", רשת הכשרות לנבחרי ציבור בשלטון המקומי בישראל, בה חברים נבחרים מהגולן ועד אילת. בעלת ניסיון רב ביזמות חברתית ושירות ציבורי, נעמה מובילה פיתוח הכשרות ובניית שותפויות, במטרה לחזק את הדמוקרטיה בישראל ולקדם שוויון ברמה המוניציפלית.

הבחירה של השרה מירי רגב בנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי להדלקת משואה היא מהלך מדיני מבריק ומוצדק, אך הוא נושא תג מחיר סמוי. כשהדגל שלנו הופך לכלי במלחמות פוליטיות פנימיות בבואנוס איירס, יהודי התפוצות הם אלו שמשלמים את המחיר. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יזכרו שביטחון ישראל וביטחון העם היהודי הם שני צדדים של אותו המטבע.

*  *  *

בחירתה של רגב להזמין את מיליי להדליק משואה ביום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, היא מהלך מדיני ראוי בעיניי. במציאות הבינלאומית המורכבת שבה אנו נמצאים, מיליי הוא הרבה יותר מ"ידיד", הוא בעל ברית אידיאולוגי אמיץ שמתייצב לצדנו במעשים, בהצבעות גורליות ובביקורי הזדהות מרגשים בכותל.

ד"ר רחלי ברץ מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל ובמרכז האקדמי פרס. לשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית. עוסקת בנושאים גיאופוליטיים, חוסן קהילתי, משפחתי וחברתי.

עבור ישראלים רבים, ציון יום העצמאות נע בין זכר השכול לבין המנגל; זה טבעי. עבורי, זוהי הזדמנות גם לתהות כיצד מתממשות בימינו הזכויות המובטחות על ידי מגילת העצמאות.

כאשר אני מעיין במסמך המכונן הזה, עיניי מתעכבות במיוחד בהבטחות לפיהן ישראל "תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אני גם מתמקד בקביעה כי המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.

יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל מוצא אותנו בנקודת זמן סימבולית מאין כמוה. אם נביט לאחור על לוח השנה העברי והקלנדר הישראלי, נגלה שחלף בדיוק "מחזור חיים" מקראי אחד מאז החלה הטלטלה הגדולה של החברה הישראלית.

שבע שנים חלפו מאז נשאבנו לסחרור של מערכות בחירות בלתי נגמרות, מגפה עולמית ששינתה סדרי עולם, קרע חברתי עמוק, ושיא מטלטל וכואב במלחמה הקשה ביותר שידענו מאז קום המדינה – "מלחמת אוקטובר 2023" ונוספות שהגיעו אחריה.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.