למרות שאני כבר לא גר ברעננה, משהו ממני נשאר ברעננה לתמיד: זו לא רק העיר שבה גדלתי, אלא גם המקום שבו קבור אבי, איציק, שנרצח באירוע טרור בשנת 2001.
מאז, השכול האישי שלי קשור בעבותות גם לעיר השקטה שעזבתי וגם לפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, שאליו הצטרפתי זמן קצר אחרי הרצח.
ד"ר איתי שניר הוא מרצה לפילוסופיה פוליטית ומחשבה חינוכית. איציק, אביו של איתי פתח מפעל בירדן עם שותפו וחברו זיאד. החלום התנפץ כאשר בשנת 2001 התנקש בו אדם בירדן בגלל היותו יהודי וישראלי. מאז הוא חבר בפורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני ואף כיהן בוועד המנהל. כמו כן ד"ר שניר חבר בארגון "אקדמיה לשוויון"
נולדתי בחיפה טרם ההכרזה על עצמאות מדינת ישראל. ניתן לומר שילדותי עד גיל כיתה א' הייתה תחת אש, והמאפיין העיקרי שלה היה אבא בשירות צבאי.
הדירה, בדמי מפתח, הייתה ממוקמת ברחוב אבן סינא 5, קומה ג'.
השכנים היו בני בוברוב, בן גילי שגר באותה קומה וחלקנו יחדיו מטבח משותף, האחיות לאה ורותי מקומה ד', בעלת הבית הזקנה שגרה בבניין, גבריאל שגר מעבר לרחוב, ואחד שלא היה שכן – גדול ממני בשנה – דוד חיים כהן, שמעת לעת היה מגיע לבקר ולשחק.
מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il
יצירות ספרותיות של "בני הדור השני", המתארות מסע שורשים בעקבות המשפחה בתקופה שקדמה לשואה ובמהלכה, כאלה המבקשות למלא את פערי המידע בסיפור המשפחתי או לשמש "נר זיכרון" לעולם שהיה ואיננו, ידועות ומוכרות היטב.
ספרו של רם בן-שלום, "המכתב של סלומאה" (בהוצאת מאגנס 2025), מתייחד מכל יצירה ספרותית דומה – לא רק של "בן הדור השני" אלא בחקר השואה והשלכותיה ההיסטוריות והחברתיות בכלל.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
גולן הוא מנהיג אמיתי ולא מפחד לומר דברים קשים לשמיעה. זה רק יביא לו עוד מנדטים.
ברור שהרג תינוקות זה לא תחביב של ממש של אף אחד בישראל. אבל כששולחים פיל לחנות חרסינה יהיו הריסות ולא משנה כמה זהיר הפיל. הפכנו אדישים לחלוטין להרג של פלסטינים. נכון, קשה לי מאוד לגייס שמץ של סימפתיה כלפיהם, ולכן הדאגה מהנזק "האגבי" שאנו מבצעים היא שכלתנית ולא רגשית.
אנחנו נהנים לשמוע על כל סגן מפקד חצי חוליה מצומצמת של חמאס שהרגנו בתקיפה "מדוייקת", ומתמוגגים מתרשימים של ארגון החמאס עם איקס אדום על הפרצופים. ההנאה הזו באה עם כמה ילדים מתים שלא נמצאים על התרשים. לכן זהו תחביב – שתוצאותיו הן הרג הילדים.
למלחמה כבר אין תכלית חוץ משימור שלטון נתניהו. חטופים זה לא מחזיר. הרג נוסף כבר איבד משמעות מעשית. לכן "תחביב".
האמת לא ניתנת להסתרה:
יש כתישה במקום שהושארו שבויים כ600 ימים.
יש רבבות הרוגים אזרחים בעזה, כולל ילדים ונשים.
יש רעב. יש טרנספר הדרגתי. יש הרס רבתי.
יש מלחמה בלי הגדרת תכלית הסדרה
ומאות חללי צהל ואלפי פצועים.
יש התשה של הכוח הצבאי ושחיקה מנטלית קשה.
יש בידוד מתהליך אזורי ותחילת בידוד מדיני כלכלי.
יש בלבול מערכתי ומבוכה אסטרטגית רב זירתית.
יש משיחיות פירומנית ופוגרומים שמקבלים ליווי.
יש השתמטות ממוסדת עם הסתה גלויה.
יש כרסום בהרתעה שלא הוכח שבוססה מול חמאס והחותים ואירן שבינתיים לא מתקפלת במו"מ.
יש עלויות עתק והשמדת ערך במאות מיליארדים.
יש קבלת החלטות של אינטרסים צרים
ופנטזיות פשיסטיות של כיבוש והתנחלות.
יש קושי לשקם את צבא העם לקראת העתיד
ולשמור על דמוקרטיה בטוחה, מוסרית ומשגשגת.
כל אלו יחד מהווים סכנה קיומית.
קונספציה
דווקא באמירה אמיצה כזו גולן הפך להיות מנהיג מוביל דעה. כל מי שצפה בערוצים אחרים ראה את הזוועה. על מה ממשיכים להילחם? על החטופים..בדיחה. הרמטכל זמיר מתגלה כאסטרטג גרוע מרפול. הדמוקרטים הם הסמן המוסרי החדש ונחיה ונראה מה עם לפיד וגנץ
יאיר גולן היה ונותר איש אמיץ מאין כמותו – בתוך האופוזיציה האסונית, הנרפית (יהיר לפיד האדיוט), הזדונית במשת"פיותה (כן, בני שוונץ, אני מתכוון אליך) הוא קול ברור וחד משמעי. אני יודע שרוב הפוליטיקאים בצד הליברלי-דמוקרטי רועדים כעלה נידף ברוח מכל אמירה קשה ונוקבת. אבל עם מנוולים תתנוול, ואת משטר המחבלים בראשות הדיקטטור, הצורר, הבוגד ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מפילים גם בשיטותיו – השחרה מאסיבית שלא לוקחת שבויים. כל הכבוד ליאיר גולן. אם יתקיימו בישראל בחירות, את הקול שלי הוא הרוויח ביושר!
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מלחמת הנקם שמנהלת מדינת ישראל בפלשטנאצים בעזה היא מהמוצדקות שבמלחמות ישראל. כישראלי וכשיהודי לא אכפת לי כלל גורלם של הפלשטנאצים בעזה. כולם רוצחים בפוטנציה. ילד פלשטנאצי שתהרוג היום, לא יהפוך למחבל חמאס מחר. גם לפני ה-7 באוקטובר לא היתה לי אפילו גרם של אמפתיה או סימפטיה לפלשטנאצים בעזה. מ-7 באוקטובר יש רק שנאה יוקדת ונקמנית – שיישרפו כולם בעזה, ומי שהעמדה הזאת לא נראית לו מוזמן לשתות מהים של עזה, כדברי הפדופיל חובב הנערים אל קיווה (ובשמו המומצא יאסר עראפאת, צורר היהודים הגדול ביותר בדורות האחרונים, גדול אפילו מיחיא סינוואר).