אני מכיר את הסקר של מכון פיו שבודק את כל המעברים בין כל הזרמים.
שם נשאלו אנשים לזרם שלהם הנוכחי יחסית לזרם שלהם בצעירותם.
בשיקלול כל המעברים הציבור החרדי מתחזק ב-7%.
ובשיקלול דמוגרפית פריון הילודה הציבור החרדי מתחזק ב-13% שזה 113%.
ברגע שמסת הציבור החרדי תגדל עוד, מה שיקרה הוא שברירת המחדל תימצא אצל הזרם החרדי, והגידול של הזרם החרדי עשוי/עלול לעבור את ה-113% גידול.
בפרט אם הציבור החרדי יצליח להרים את החומות ולא להתגייס לצבא.
לא בכדי, הצפי לשנת 2065 מראה לפי כל הסקרים על הכפלה ברמה כזו או אחרת של הציבור החרדי.
איחוד האמירויות הודיעה כי היא שוב תחת מתקפה מצד איראן.
לפי משרד ההגנה האמירתי, איראן שיגרה אתמול לעבר המדינה 12 טילים בליסטיים, שלושה טילי שיוט וארבעה כטב"מים.
לאחר דחיות מרובות, התחדשה עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי.
בפתח הדיון, לאחר שנשאל ע"י התובעת על מייל בנוגע לפגישה שלו עם היועצת המשפטית של משרד רה"מ לשעבר, שלומית ברנע פרגו, פצח נתניהו בנאום שנשמע כאילו חובר מראש ובו פירט על השיחות המדיניות והביטחוניות שלטענתו קיים בשעות האחרונות, וטען כי מדובר ב"אבסורד" שבמהלך כל אלה הוא נשאל על מייל שעוסק בכותרת בעיתון מ-2016.
דובר צה"ל עדכן כי חוליית מחבלים חמושים חוסלה בעת שפעלו בצפון רצועת עזה, בסמוך לכוחות צה"ל הפרוסים במרחב הקו הצהוב.
באירוע נוסף, כוחות בצפון רצועת עזה זיהו חמישה מחבלים שהתקרבו לקו הצהוב ופעלו בסמוך לכוחות, באופן שהיווה איום מיידי.
בשני האירועים, חיל האוויר בהכוונת הכוחות תקף את המחבלים במטרה להסיר את האיום. מרבית המחבלים חוסלו, זוהו פגיעות נוספות.
צה"ל מסר כי "טרם התקיפה ננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, לרבות שימוש בחימוש מדויק ותצפיות מהאוויר".
דובר צה"ל עדכן כי בהמשך להתרעות שהופעלו על חדירת כלי טיס עוין במרחב משגב עם, חיל האוויר יירט בהצלחה מספר מטרות אוויריות במרחב בו פועלים כוחות צה"ל בדרום לבנון, בטרם חצו לשטח ישראל.
עוד נמסר כי ההתרעות הופעלו על פי מדיניות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, פרסם דוח מיוחד על מבנה הממשלה בישראל, שבו עלה כי הממשלה בישראל מנופחת באופן קיצוני במספר המשרדים שהיא כוללת, פי 3 יותר משרדי ממשלה מאשר באירופה למשל.
בנוסף, הממשלה מאופיינת בשינויים תכופים במבני המשרדים – פתיחתם, גירתם והעברת סמכויות בין משרדים שונים, באופן שפוגע בתפקודם ובאיכות השירות שמקבל הציבור.
הדוח מראה כיצד הממשלות בישראל הלכו ותפחו עם השנים, אולם המלצות שהוגשו מאז שנת 2011 להגביל את גודלן לא התקבלו, כולל במהלך המלחמה האחרונה.
כאמור, בישראל יש עד פי שלושה יותר משרדי ממשלה מאשר באירופה, וכ-50% מהמשרדים שיש כאן אינם קיימים במדינות אחרות. כך, למשל, בעוד שבממשלת ישראל פעלו 31 משרדים בשנת 2024 – ממשלת שוודיה (שמספר תושביה דומה לזה של ישראל אך שטחה גדול פי כ-20) הסתפקה בשליש מזה: 11 משרדים בלבד.
מכשול נוסף המקשה על הממשלה לתפקד ביעילות הוא השינויים התכופים בהרכבה. בתוך ארבע שנים וחצי בלבד, בין 2020 ל-2024 (בממשלות ה-35 עד ה-37), נעשו לא פחות מ-76 שינויים שבמהלכם עברו סמכויות ותחומי פעולה ממשרד למשרד.
חמור מכך, 40% מתחומי הפעולה הללו עברו ממשרד ממשלתי אחד למשנהו יותר מפעם אחת. כך, למשל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב עברה מיד ליד לא פחות משש פעמים מאז הקמתה, בין שבעה משרדי ממשלה שונים.
העברות כאלה אורכות זמן, חלקן נמשכו בין שלושה שבועות לשנתיים וחצי. בחלק מהמקרים, העברת תחומי פעילות ממשרד למשרד גם גרמה לאובדן של ידע מקצועי חיוני ולבזבוז של מיליוני שקלים.
"ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה", סיכם המבקר.
כבר חודשים רבים שה-Waze שלכם חושב שאתם בביירות, שהמשלוח שלכם תקוע בגלל "קשיי איתור", ושהאלבום הדיגיטלי שלכם מתעקש שאת הטיול המשפחתי בצפון צילמתם בכלל בנמל התעופה רפיק אל-חרירי.
הציבור הישראלי, כדרכו, מקבל זאת באנחת השלמה פטריוטית; "זה ביטחוני", אומרים לנו. ואם זה ביטחוני, אז לפי התפיסה הרווחת, אסור לשאול, אסור לבדוק, ובוודאי שאסור להתלונן.
ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
נייר עמדה חדש של תוכנית "צעד – תקשורת בונה אמון" מציג ניתוח עומק מקיף של הסיקור התקשורתי בנושא האלימות בחברה הערבית. המחקר בחן למעלה מ-26,000 אייטמים תקשורתיים במדיה המסורתית (טלוויזיה, רדיו ועיתונות) בין השנים 2023 ל-2025.
המסקנות העולות מהנתונים הן הבסיס לקריאה המוצגת ברשומה זו: הגיע הזמן לעבור מסיקור של "ניהול משבר" לבניית שותפות אסטרטגית מבוססת אמון.
מוחמד פריג הוא יזם חברתי ומנהל תוכנית "צעד" - תקשורת בונה אמון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
העמק הכי מאוים בארץ - ולא מטילים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו