עובדי עיריית בית שמש עמלו בתחילת השבוע על הכנות לטקס יום הזיכרון. ברחבת אנדרטת "יזכור" הם פרסו ברזנט שחור והכינו את ציוד ההגברה. במרכז הבמה המוגבהת ניצב קיר אבן שמעוצב כמנורה בת שבעה קנים, על כל אחד מהם לוחיות שחורות עם שמות המונצחים.

במרכז הקיר יש מקום לשני הנופלים האחרונים של בית שמש. "כבר תלו אותם כאן השבוע אבל אז הורידו רק כדי לתקן משהו בלוחיות", אומר אחד העובדים במקום.

החלל האחרון בן העיר הוא ויאצ'סלב דניאל גולב בן ה-23, מאבטח שנהרג בפיגוע בכניסה לאריאל ביום שישי. החלל הקודם מבית שמש הוא אבבה דרסך, לוחם גולני שנהרג בקפיצה ממונית נוסעת בכביש 6, באוקטובר אשתקד.

אנדרטת היזכור לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית שמש, מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

גולב מוגדר לפי ברירת המחדל כנפגע פעולת איבה, ודרסך הוא חלל במערכות ישראל. ואולם, על פי ניסיון העבר, ייתכן שמשרד הביטחון ישקול להכיר גם במאבטח מהפיגוע באריאל כחלל שנפל במערכות ישראל. זאת, אף שמבחינה טכנית הוא עבד בחברת שמירה פרטית שזכתה במכרז האבטחה על העיר ולא השתייך לאחד הארגונים הביטחוניים שמתיהם הופכים לחללי המערכות.

גולב מוגדר כנפגע פעולת איבה ודרסך חלל במערכות ישראל. ואולם, לפי ניסיון העבר ייתכן שמשרד הביטחון יכיר גם בגולב כחלל שנפל במערכות, אף שעבד בחברת שמירה פרטית

האפשרות הזו מתחדדת על רקע ההרואיות שהפגין באירוע, כאשר ספג את הקליעים והגן בגופו על ארוסתו ויקטוריה פליגלמן, שהייתה איתו בעמדת השמירה. השבוע היא יושבת שבעה בבית משפחתו החרדית של בן זוגה המנוח בבית שמש, שם הוקם גם אוהל אבלים שמקבל את פני המנחמים.

ידיד המשפחה שנמצא במקום אומר כי הוריו של גולב לא דוברים עברית ומציין שהיו במקום גם פוליטיקאים וגורמים אחרים שניסו ליידע אותם בדבר הזכויות ואפשרויות הסיוע שהם זכאים להם. במשרד הביטחון לא השיבו לשאלה בנושא.

אוהל שהוקם לצורך קבלת פני המנחמים בשבעה על מותו של ויאצ'סלב דניאל גולב, בבית משפחתו בבית שמש. מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

באופן עקרוני, מוכרים כחללי מערכות ישראל מי שנפלו בעת שירותם בצה"ל, משטרה, שב"כ, מוסד ושב"ס והם נקברים תחת מצבה צבאית, לעתים גם בחלקה האזרחית. עם זאת, בשני העשורים האחרונים היו מקרים של הכרה בחללי מערכות ישראל גם במי שלא השתייכו לארגונים האלה.

כך, למשל, כשנה לאחר אסון הכרמל הממשלה החליטה להכיר בשלושת הכבאים שנהרגו באירוע כחללי מערכות ישראל, ולהשוות את מעמדם לאנשי השב"ס שנספו באירוע ושאותם הם ניסו להציל. לפני עשרים שנה שר הביטחון שאול מופז הכיר גם בארבעה אנשי כיתות כוננות שנהרגו בפיגועים ביו"ש כחללי מערכות ישראל.

מודעת אבל בבית שמש על ויאצ'סלב דניאל גולב שנהרג בפיגוע באריאל. מאי 2022

הרבה לפני כן, במאי 1976, נהרגה בפיגוע בנתב"ג קצינת הביטחון מיקי בן ישי, ואף שהייתה אזרחית היא הוכרה כחלל במערכות ישראל ונקברה בחלקה הצבאית.

מי שהיה אז ממונה הביטחון בנתב"ג, פיני שיף, הוא היום יו"ר איגוד המאבטחים.

ביחס למאבטח שנהרג ביום שישי האחרון באריאל אומר שיף: "אני מקווה מאוד שהוא יוכר בחלל במערכות ישראל. במקרים כמו של ולאדי, מדובר במאבטחים שמתמודדים בפריסה ארצית כדי להגן על אזרחי ישראל ואני חושב שאם מחבל הורג אדם כזה שהגן על ארוסתו צריך להכיר בו".

"הכאב אותו כאב"

יו"ר ארגון יד לבנים אלי בן-שם אומר כי בשנים האחרונות היו ארגונים רבים, בעיקר גופי הצלה, שביקשו כי המתים משורותיהם יוכרו כחללי מערכות. הוא עצמו תומך כעת בצירופם של לוחמי האש לרשימה: "הם מסכנים את עצמם לא פחות מאחרים. פגשתי לפני שבועיים את נציב הכבאות והצעתי לו שיגיש בקשה למועצה הציבורית ונצרף אותם".

הוא מציין כי בבתי יד לבנים מונצחים חללי חמשת הארגונים הזכאים לכך, כאשר התקציב מגיע ממשרד הביטחון וכן מהרשויות המקומיות שגם מקצות את המבנים, שמתפקדים גם כבתי תרבות ופעילויות נוער.

"ברוב הערים יש אנדרטה נפרדת לנפגעי פעולות איבה ובשנה האחרונה הוספנו רובריקה נוספת שמשרד הביטחון הכיר בה, לנכים שנפטרו עקב נכותם וגם להם יש אנדרטה נפרדת בחלק מהערים. בטקסי הזיכרון שנערכים היום קוראים קודם את שמות חללי מערכות הביטחון, לאחר מכן את הנכים שנפטרו ואחר כך נפגעי פעולות איבה. הכאב אותו כאב וזה רק עניין של סמליות".

במקרה של בית שמש כולם מונצחים באנדרטה אחת ברחבת ה"יזכור", כאמור. לצד זאת, דובר העירייה מפנה אותי לאתר הנצחה נוסף, ב"בית יד לבנים" בעיר, כלשונו. אלא שבכניסה למקום מתברר שהשלט מורה דווקא על "בית הבנים". עובדות העירייה במתחם אומרות כי השם שונה לפני מספר שנים.

בעיריית בית שמש מפנים אותי לאתר הנצחה ב"בית יד לבנים" ובכניסה למקום מתברר שהשלט מורה דווקא על "בית הבנים". עובדות במתחם אומרות כי השם שונה לפני כמה שנים

חדר ההנצחה לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ב"בית הבנים" בבית שמש, מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

התמונה של גולב, המאבטח שנהרג בפיגוע באריאל כאמור, היא האחרונה שצורפה לקיר, בצדו השמאלי. לעומת זאת, תמונתו של סרן דותן יצחק הורדה מהקיר בתחילת השבוע לבקשת אביו, על פי העובדות במקום. הקצין שם קץ לחייו לפני חמש שנים בהיותו מפקד טירוני מודיעין בנגב והמשפחה מוחה על כך שבקשתם לזכאות לסיוע נפשי נדחתה על ידי משרד הביטחון.

אפשר לראות כאן גם את תמונותיהן של שבע תלמידות חטיבת הביניים שנרצחו בטיול לנהריים וכן את תמונתו של איש הימ"מ ששון מורדוך שנהרג לפני 30 שנה בפעילות בג'נין וקיבל את עיטור האומץ. העובדות במקום סיפרו כי בתו הגננת מביאה את הילדים לשם ומספרת להם על אביה. קיר ההנצחה העירוני הזה מכיל את כל סוגי החללים, בין שנפלו בקרב ובין שלא, על מדים או אזרחי.

אצ"ל ולח"י נשארו בחוץ

לצד חללי מערכות ישראל, חללי פעולות האיבה מונצחים בהר הרצל והממשלה הנוכחית הקצתה 36 מיליון שקל כדי להקים להם היכל הנצחה בהר, לצד האנדרטה. אם שר הביטחון יחליט להגדיר גם את המאבטח מבית שמש כחלל מערכות ישראל, זה יהיה לפי סעיף שנכנס לחוק כבר על ידי המנסח הראשון שלו, דוד בן גוריון.

לטענת פרופ' אודי לבל, הסעיף הזה נולד במקור כדי להכניס לקטגוריית החללים קבוצה אחת ולהדיר קבוצה אחרת:

"חוק הנספים במערכה בנוי ככה שיהיה אפשר לא להכיר במחתרות הרוויזיוניסטיות. בן גוריון קבע שהחללים הם מצה"ל וארגוני הביטחון הרשמיים (ולא מהאצ"ל והלח"י), נפלו מאז מלחמת העצמאות נגד צבאות הפלישה הערבים, (לא נגד הבריטים).

"בית הבנים" בבית שמש. אתר הנצחה עירוני לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. מאי 2022 (צילום: עומר שרביט)

"כדי להכניס פנימה גם את אנשי ההגנה והפלמ"ח שנהרגו לפני מלחמת הקוממיות, הוא הוסיף סעיף שמאפשר לשר הביטחון את ההכרעה האישית – להכריז ברשומות על שירות כלשהו 'כצבאי'. הוא כתב ברשומות כי 'במידה שהחללים היו חברי הגנה בתקופת נפילתם, הם ייכללו בין נופלי מלחמתנו', וחילק לכולם מספרים אישיים רטרואקטיבית".

"במלים אחרות, הסעיף שלפיו ייתכן שיכירו במאבטח מאריאל כחללי מערכות ישראל, נולד כדי להכיר באנשי פלמ"ח והגנה ולהדיר אנשי אצ"ל ולח"י. החוק עוצב ככה שיהיה אפשר לייצר הלימה בין שכול לאומי לבין צה"ל והגנה בלבד ולהשאיר את המחתרות בחוץ".

למעשה, הפעם הראשונה שבה נכנסת קבוצה באופן מאורגן, הייתה עם עליית בגין לשלטון, אז שונה השם מ"יום הזיכרון לחללי צה"ל" ל"יום זיכרון לחללי מערכות ישראל". באותו זמן גם חללי אצ"ל ולח"י קיבלו מספרים אישיים וחוילו רטרואקטיבית.

עם עליית בגין לשלטון השם שונה מ"יום הזיכרון לחללי צה"ל" ל"יום זיכרון לחללי מערכות ישראל". חללי אצ"ל ולח"י קיבלו מספרים אישיים וחוילו רטרואקטיבית

חיילות מניחות דגלים ונרות על קברי חללים באנדרטת הזיכרון בהר הרצל בירושלים. 3 במאי 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"ההרואיזציה עברה לאזרחים"

השינוי הגדול השני היה בממשלת בנימין נתניהו הראשונה: נוכח פעולות הטרור הפלסטיני אחרי הסכמי אוסלו התרבו נפגעי פעולות האיבה. אחרי שבמשך השנים הם נדחו על ידי הממסד שזיהה את השכול הלאומי עם צבאיות ואקטיביות, ב-1998 הוחלט להוסיף את הנצחתם ליום הזיכרון ולהשוות את תנאי המשפחות השכולות לאלה של אלמנות ויתומי צה"ל.

"בשלב הזה אי אפשר היה להתעלם מכמות נפגעי פעולות האיבה, זה כבר לא כמה מאות אלא אלפים ויש ממשלת ימין שכל האג'נדה שלה היא להתנגד להסכמי אוסלו והקורבנות שהן גבו. בפעם השנייה תחת ממשלת ליכוד, משתנה השם של יום הזיכרון והופך ליום הזיכרון לחללי המערכות ונפגעי פעולות האיבה.

"אלה שנכנסו פנימה מאתגרים צורך הגמוני של מפא"י, שחשקה ביום זיכרון שיבליט יפי בלורית סוציאליסטים ואנשי צבא ובטח שלא אזרחים ומי שכביכול הולכים כצאן לטבח ובטח שלא אנשי ימין שהיו באצ"ל ובלח"י".

פרופ' לבל, מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן וראש המרכז לתקשורת בינלאומית, הקדיש חלק ניכר מעבודתו להדרה ולכניסה של חללי המחתרות וקבוצות נוספות לגבולות יום הזיכרון. לדבריו, השינוי השלישי שמתחולל במרחב הזה נובע מהפיכתה של המלחמה בטרור למרכזית יותר ומכך שהעורף הפך לחזית:

"לעומת העורף, הצבא מתמכר לטכנולוגיה ולחימה מרחוק, כמעט שאין תמרון, ואם יש חללים צבאיים הם בדרך כלל לא קשורים לגבורה בשדה הקרב: לא מכירים אותם ולא שומעים עליהם כי הצבא לא מבליט אותם.

"כמעט שאין כבר יוני נתניהו ורועי קליין, הם יוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל. מתוך רשימת חללי צה"ל החדשה, רובם אנשים שרצה הגורל והיו מגוייסים והפכו לחללים, אבל אין בנסיבות מותם היגיון שימסגר אותם עם האינסטינקט ההרואי שמיוחס לחללים.

"כמעט שאין כבר יוני נתניהו ורועי קליין, הם יוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל. מתוך רשימת חללי צה"ל החדשה, רובם אנשים שרצה הגורל והיו מגוייסים והפכו לחללים"

גבר ואשתו מתפללים על קברו של אחיו שנהרג במבצע קדש. 2 במאי 2022 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"מצד שני, מאה אחוז מנפגעי האיבה נהרגו בהתנגשות עם טרוריסטים וחלק עצום מהם חרפו נפשם בניסיון לסכל פיגוע, בין אם זה נהג האוטובוס שניסה להציל אחרים בפיגוע בבאר שבע ולמזלנו יצא בחיים, או המאבטח שנהרג באריאל. אפשר בוודאות לדעת שכל אדם חדש שנכנס לרשימת נפגעי פעולות איבה עבר סיטואציה הרואית ממדרגה ראשונה.

"מאה אחוז מנפגעי האיבה נהרגו בהתנגשות עם טרוריסטים ורובם חרפו נפשם בניסיון לסכל פיגוע, בין אם זה נהג האוטובוס בפיגוע בבאר שבע שיצא בחיים או המאבטח שנהרג באריאל"

"זה השלב השלישי של השינוי בזיכרון: יש נכונות לא רק להכיר אלא גם להוקיר במאבטחים, כיתות כוננות, אזרחים שלוקחים יוזמה ואם יצאו בחיים מקבלים צל"שים או מוזמנים להדליק משואות, ובצדק כי המלחמה האמיתית היא בעורף. המיקוד עבר לאזרחים, שהם כבר לא סרח עודף של יום הזיכרון, אלא הם כבר הדבר האמיתי.

"קרוב ל-90% מחללי צה"ל בשוטף נהרגים בנסיבות לא מבצעיות, והרבה מהיתר בתאונות אימונים. הציבור תמיד מופתע מהכמויות של אלה שלא מתו בהקשרים צבאיים בגלל המוטיב של 'המתים ציוו את החיים', אז לא עושים הפרדה בין קרב לתאונת דרכים או מחלה.

"ההרואיזציה היא גם אצל האזרחים: הם מתעמתים עם מחבלים בעוד שהרבה חללי צה"ל – לשמחתנו – לא נהרגו במלחמות אלא פשוט היו במהלך השירות כשנפטרו. נוצר פער בין ההון השילוחי, הארגון שאליו השתייכו החללים, וההישגיות בנסיבות המוות שלהם. המאבטח שנהרג באריאל נשא על גופו את הפער הזה".

חיילים מניחים זרים על קברי חללים בהר הרצל. 2 במאי 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)