1

כבר שנים אני מנהל עם הכנרת רומן מוחמץ. בחורף המים קרים מדי. בקיץ אזור הכנרת הופך לכבשן. ובעונות המעבר, שמשלבות באופן מושלם בין טמפרטורה נינוחה למים נעימים, יש חגים. וכשיש חגים זה אומר שכל פיסת חוף ואגם מאוישות על ידי רבבות נופשים. כשחצי מדינה מצטופפת על מטר מרובע, אני בחוץ. משקיף על הכנרת מרחוק ומתגעגע.

החגים האלה, באדיבות המלחמה הארורה, סיפקו הזדמנות פז לחוות את הכנרת. בעונה הכי נעימה הכנרת נטושה, בפקודה. על פי הנחיות פיקוד העורף כל החופים סגורים. על פי אותן הנחיות אסור גם לשוט באגם, שמימיו מוגדרים "שטחים פתוחים" – מילות קוד שמשמעותן ברורה לכל ישראלי.

בדרך צפונה תהיתי איזו מציאות אפגוש בשטח והאם הישראלים באמת מדירים את רגליהם מהכנרת וסביבתה. הערכתי שלא מעט ישראלים יתעלמו מההנחיות ושניהול הסיכונים הפרטי שהם עורכים מקל בהרבה מזה של פיקוד העורף. שגיתי.

כמו בשיר הנהדר של נעמי שמר, על חוף ירדן מאומה לא קורה. דומייה. בשביל לא יורדת עדת תינוקות ואיש לא משכשך רגליים במים. חופי הכנרת נראים כמו תפאורה של סרט על יום הדין שבו כולם נטשו בפתאומיות. בשירותים של חוף חוקוק פגשתי ברז פתוח למחצה וריצפה מוצפת. כמה זמן איש לא נכנס לכאן כדי להפסיק את הזרם?

חופי הכנרת נראים כמו תפאורה של סרט על יום הדין שבו כולם נטשו בפתאומיות. בשירותים של חוף חוקוק פגשתי ברז פתוח למחצה וריצפה מוצפת. כמה זמן איש לא נכנס לכאן כדי להפסיק את הזרם?

הסימנים המקדימים נראו כבר בהפסקת ההתרעננות בעגלת הקפה באלון הגליל שבגליל התחתון. בזמנים רגילים המתחם המקסים של משק אופיר עולה על גדותיו בימי חג, עכשיו שקט כאן מאוד.

תחנת הקפה של משק אופיר בגליל התחתון, אוקטובר 2024 (צילום: אביב לביא)

"זה אף פעם לא היה ככה", אומרת בעצב הנערה הנחמדה שהכינה את הסנדוויצ'ים והמשקאות המוצלחים ולא שכחה להראות לנו איפה המיגונית (שקירותיה החיצוניים מקושטים בעציצים).

למרבה השימחה לא היה צורך בה, על אף שמרחוק נשמעו הדי פיצוצים – יירוטים של עוד מטח ששוגר לעבר הקריות שממוקמות מערבה מכאן. רכשנו גם יין ודבש מתוצרת המשק (הכרם משתרע בסמוך) ושמנו פעמינו לכיוון צפון-מזרח.

הכניסה לחוף חוקוק, חוף מוכרז בצפון מערב הכנרת, חסומה לרכבים. גם החניון הסמוך סגור. השארנו את המכונית בצד הדרך ונכנסנו רגלית. המדשאה ריקה, שולחנות הפיקניק מונחים זה על גבי זה, החוף נאה אבל משדר עזובה: הצמחייה לא מטופחת, פה ושם זרוקה פסולת.

המים קרירים ומזמינים, אבל עלולים להטעות: יש בעונה הזו רוחות וזרמים לא צפויים והשחייה לעומק – גם מחשש רקטות וגם כי אין מציל – עלולה להיות מסוכנת. כך או כך, הבדידות מזהרת

מעבר לכל זה מונח האגם במלוא הדרו. המים קרירים ומזמינים, אבל עלולים להטעות: יש בעונה הזו רוחות וזרמים לא צפויים והשחייה לעומק – גם מחשש רקטות וגם כי אין מציל – עלולה להיות מסוכנת. כך או כך, הבדידות מזהרת. מי שטבע את הפתגם "מים גנובים ימתקו" ידע על מה הוא מדבר.

מעט צפונה משם, גם הגן הלאומי כפר נחום סגור למבקרים. כלומר, למבקרים רכובים. רגלית, אין בעיה להיכנס. הגן היפה שיורד לעבר האגם נעים במיוחד בעונה הזו. אבל עם כל הכבוד לגן, הגענו כדי להקיף את הכנרת. או לפחות קטע קטן ממנה.

הכינרת שוממה, אוקטובר 2024 (צילום: אביב לביא)

בפינה הצפונית של הגן אנחנו מזהים את היציאה לשביל "סובב כנרת". השביל חוגג עוד מעט 20 שנה להשקתו, אבל החסמים עדיין רבים ואי אפשר לבצע באמצעותו הקפה מלאה של הכנרת. באזור הזה, הפינה הצפון מערבית של האגם, הוא רציף ונוח.

מכפר נחום לחוף אמנון המרחק הוא כ-2 קילומטרים, ואנחנו היחידים שצועדים על השביל. הכנרת מפציעה לסירוגין מבעד לצמחייה, הניקיון לא מושלם, אבל ההנאה רבה. בדרך אנחנו חולפים על פני זוג אוהבים דרוזים שהתמקמו למרגלות עץ מול המים, כמה דייגים שמצוידים לחג ארוך עם אוהל וגנרטור, וטיפוס מוזר שמתבודד באוהל קטן עם כלב מאיים. וזהו.

בחוף אמנון יפה ונקי ומטופח אבל אין אדם. שני חתולים מתעניינים בתקרובת שאני שולף מהתיק. נראה שהם רגילים לזלול שאריות מנגל ומתאכזבים לגלות שהאורח הלא קרוא מציע להם רק ענבים.

בחוף אמנון יפה ונקי ומטופח אבל אין אדם. שני חתולים מתעניינים בתקרובת שאני שולף מהתיק. נראה שהם רגילים לזלול שאריות מנגל ומתאכזבים לגלות שהאורח הלא קרוא מציע להם רק ענבים

במהלך הצעידה חזרה לכפר נחום הטלפון יורה עדכונים – אזעקות בבית שאן וטבריה, כ-15 קילומטר דרומית מכאן. אבל מי צריך טלפון כשהחדשות מתרחשות מעלינו בשידור חי – שתי עננות יירוטים בשמי האגם. בפוליגון שלנו אין אזעקה אז ממשיכים לצעוד. יצאנו בזול.

לצד אחד העיקולים האחרונים מתרוממת מסלעה. רק כשאנחנו ממש סמוכים אליה אנחנו מבחינים שפלוגה של שפני סלע משתזפת על הסלעים.

שפן סלע משתזף בשמש על חופי הכנרת, אוקטובר 2024 (צילום: אביב לביא)

זה בעל חיים מקסים ומסקרן שבתודעה של ישראלים רבים, תושבי החגורה המזרחית של הארץ, מזוהה עם החשש מלישמניה – שושנת יריחו. שפני הסלע נושאים את הטפיל, וזבוב החול שעוקץ את השפנים ולאחר מכן עוקץ את בני האדם מעביר אליהם את המחלה הלא סימפטית שמתבטאת בפצעים מוגלתיים מגרדים ומכאיבים.

שפני הסלע כמובן לא אשמים בכך שיישובים רבים נבנו על המסלעות שמשמשות להם בית. עכשיו נראה שהם נהנים מהשלווה והיעדר הנופשים והמטיילים. מי אמר שבמלחמה כולם מפסידים.

שפני הסלע כמובן לא אשמים בכך שיישובים רבים נבנו על המסלעות שמשמשות להם בית. עכשיו הם נהנים מהשלווה והיעדר הנופשים והמטיילים. מי אמר שבמלחמה כולם מפסידים

המלונות באזור הכנרת שורדים בזכות העובדה שהם מארחים כבר יותר משנה מפונים מקריית שמונה ושאר יישובי הגבול. בכפר הנופש של קיבוץ מעגן, למשל, מתארחים קיבוצניקים מסאסא.

אבל מה על בעלי העסקים האחרים שבשבוע של חול המועד רושמים בשנה רגילה הכנסה של חודשים? מה על בעלי המסעדות שמבוססות על תיירות חוץ (שלחלוטין לא קיימת) ותיירות פנים (שכמעט התאיידה)?

קרני השמש האלכסוניות של אחר הצוהריים צובעות בכחול עמוק את הכנרת הריקה. אנחנו תוהים אם נמצא משהו לאכול. שנים שמענו בשבחיה של מסעדת "מגדלנה" של השף זוזו חנא, אבל מעולם לא זכינו לאכול בה. מה הסיכוי שהיא פתוחה?

מסעדת "מגדלנה" על חופי הכנרת (צילום: מסעדת "מגדלנה")

כשעונים בטלפון של המסעדה אנחנו מרגישים שזכינו בלוטו. המסעדה ממוקמת במרכז מסחרי קטן ולא מצודד, בין המושבה מגדל לאגם. פנים המסעדה מרשים ומהודר, אנטיתזה לאווירה העגמומית ששוררת בחוץ. אבל גם היא כמעט שוממת, רק שולחן או שניים מלבדנו בכל החלל העצום.

אנחנו מזמינים את כל המנות הצמחוניות בתפריט, ומתמוגגים מאחת הארוחות הטובות שאכלנו אי פעם. כל השבחים ששמענו על השף והמסעדה מוצדקים ויותר מזה.

אנחנו מזמינים את כל המנות הצמחוניות בתפריט, ומתמוגגים מאחת הארוחות הטובות שאכלנו אי פעם. כל השבחים ששמענו על השף והמסעדה מוצדקים ויותר מזה

אומרים שבחגים אחרים, בשנים אחרות, אין סיכוי להזמין כאן שולחן גם שבוע מראש. עכשיו המלצרית כמעט מובטלת, ואנחנו דואגים לתת לה טיפ נדיב. נראה שאלה החדשות הטובות היחידות שהיא שמעה בזמן האחרון.

2

אחרי יותר משנה ושלושה פרסומים בזמן ישראל, קרה הדבר: הריסות משטרת שדרות פונו סוף-סוף מהשטחים הפתוחים שבין שדרות לקיבוץ אור הנר.

השטח שבו הושלכו שאריות משטרת שדרות אחרי שפונה, אוקטובר 2024 (צילום: אורי קייזר, רשות הטבע והגנים)

בעקבות הפרסום האחרון כאן, ביום השנה לטבח ה-7 באוקטובר, לפיו הריסות הבניין שהוקרס על המחבלים בתחילת המלחמה עדיין מונחות בשטח, נכנסה לתמונה ח"כ דבי ביטון מיש עתיד, תושבת שדרות.

ביטון פנתה לעירייה ולמשטרה וקיבלה הבטחה שהר הפסולת יפונה. ההבטחה הזו, בניגוד לקודמותיה, קוימה – ובכך הגיעה לסופה סאגה מביכה שנמשכה הרבה יותר מדי זמן.

3

אולי ב"איקאה" יודעים להסביר איך תועפות הפלסטיק האלה מתיישבות עם השלט היומרני "אנשים וכדור הארץ" שמתנוסס ממש מולן (סניף ראשל"צ, השבוע).

כלי פלסטיק למכירה ב"איקאה" בסניף ראשון לציון לצד שלט "אנשים וכדור הארץ" (צילום: אביב לביא)

4

הדיבור החם בתחום האנרגיה הסולארית הוא על "דו שימוש": כיסוי בפאנלים סולאריים של חניונים, מחלפים, מגרשי ספורט, ובקיצור כל שטח שניתן לשדרג אותו עם צל ובמקביל להפיק ממנו אנרגיה נקייה. רווח כפול.

בעוד בארץ בעיקר מדברים, יש מקומות שבהם כבר עושים. חברה שביקרה בחג בטוסקנה גילתה שרבים מהחניונים ותחנות הדלק נראים כך. אם הביורוקרטיה האיטלקית מאפשרת את זה, כבר לא נשארו תירוצים בישראל

בעוד בארץ בעיקר מדברים, יש מקומות שבהם כבר עושים. חברה שביקרה בחג בטוסקנה גילתה שרבים מהחניונים ותחנות הדלק נראים כך. אם הביורוקרטיה האיטלקית מאפשרת את זה, כבר לא נשארו תירוצים בישראל.

פאנלים סולאריים במגרש חנייה במרכז איטליה, אוקטובר 2024 (צילום: יעל לפיד)