חדר 808 עשרת האלבומים שעשו לי את 2019

James Blake, Assume Form
James Blake, Assume Form

שנה מוזיקלית נהדרת מתקרבת לסיומה. אולי השנה המוצלחת ביותר בעשור שמסתיים. קולות חדשים, שאולי יעצבו את הפסקול של שנות העשרים המתקרבות, עלו על הבמה בביטחון והתייצבו בקדמת הבמה כאילו תמיד היו שם.

אמנים וותיקים הוכיחו שאפשר לסמוך עליהם גם אחרי שלושה וארבעה וחמישה עשורים של פעילות. רשימת האלבומים שנשארו מחוץ לעשרת האלבומים הטובים של 2019 שלי, מעידה איזה בציר משובח היה הבציר המוזיקלי של 2019.

שנה מוזיקלית נהדרת מתקרבת לסיומה. אולי המוצלחת ביותר בעשור שמסתיים. קולות חדשים, שאולי יעצבו את הפסקול של שנות העשרים המתקרבות, עלו על הבמה בביטחון והתייצבו בקדמת הבמה כאילו תמיד היו שם

אלה, לדוגמא, נשארו בחוץ: שני אלבומים נהדרים של Big thief, שיצאו בהפרש של כמה חודשים, ומוכיחים שהלהקה של אדריאן לנקר (וכן, גם של מקס אולארצ'יק, הבן של) נמצאת בתנופה יצירתית יוצאת דופן. להצליח להוציא שני אלבומים ברמה גבוהה בזה אחר זה באותה שנה (אני חושד שהם עבדו בעצם על אלבום כפול, והחליטו ברגע האחרון לפצל אותו) זה לא עניין של מה בכך.

גם I’m easy to find של "הנשיונל" הוא אלבום בהיקף של אלבום כפול, שיצא שנה וחצי בלבד אחרי sleep well Beast  המעולה וסגר לנשיונל עשור חלומי, שמשאיר אותם בפסגה כלהקה הבולטת של העשור בלי תחרות אמיתית (אבל על כך בסיכום העשור שיגיע בקרוב).

היה גם אלבום רושף ומלא כריזמה של "סליטר קיני". ואלבום סולו אלקטרוני נהדר של תום יורק. ואלבום עמוס שירים מצוינים של ליאם גלאגר, שאם רק היה יוצא בניינטיז, היינו מחשיבים אותו כאלבום מעולה של "אואזיס".

והיה אלבום מהנה ביותר של מייקל קיוונוקה, שגם אם הוא לא מחדש הרבה, ונשאר נטוע בריתם-אנ-בלוז של הסיקסטיז-סבנטיז, עדיין תענוג להקשיב לו. והיה אלבום מוזר ומקורי של FKA Twigs המוזרה והמקורית. וגם אלבום מוזר, שפחות הצלחתי להתחבר אליו, של בון איבר (שנותר בכל זאת מאהובי ליבי בעשור הזה. גם על כך בסיכום העשור).

אלה היו עשרת האלבומים שעשו לי את 2019

10

 Lizzo – Cuz I Love You

33 דקות של המנונים נוטפי סקס אפיל וברק של סול ורית'ם-אנ-בלוז, שמתחתיהם שוצפת אנרגיה היפ-הופית בועטת. לא במקרה, ליזו היתה בת הטיפוחים של "סליטר קיני", לביאות ה"ריוט גירררל", שאימצו את ליזו בחום כמופע פותח לסיבוב הקאמבק שלהן ב-2015 ונתנו לה את הדחיפה הראשונה.

רוחו של פרינס המנוח מרחפת מעל האלבום הנהדר הזה, שיש לו גם עטיפה בלתי נשכחת – צילום עירום של ליזו, אישה מאוד לא רזה, על רקע דרמטי שחור. זה פס הקול המושלם לעידן Metoo

רוחו של פרינס המנוח מרחפת מעל האלבום הנהדר הזה, שיש לו גם עטיפה בלתי נשכחת – צילום עירום של ליזו, אישה מאוד לא רזה, על רקע דרמטי שחור. זה פס הקול המושלם לעידן Metoo. פס קול מושלם למהפכה הפמיניסטית. בכל שנה אחרת זה היה אלבום הפריצה של השנה וגם היה מקנה לליזו בלי תחרות את תואר הזמרת החדשה המבטיחה של השנה. אבל 2019 היא כאמור שנה כה גדושה ומוצלחת, שאפילו בשתי הקטגוריות הללו – יש מישהי שהצליחה יותר.

9

Lana del Ray – Norman fucking Rockwell

לנה דל ריי היא גירסת הנגטיב (או הפוזיטיב, תלוי איך בא לכם להסתכל על זה) של ליזו. היא לבנה, היא רזה, היא נוגה, היא מהורהרת. כשהיא שרה על האהובים שלה, היא נזכרת בהתמזמזויות במושב האחורי של המכונית, של מי שאולי היה הקווטרבק של המחזור. והם בטח שמעו ברקע ההתמזמזות את ספרינגסטין או דילן. ועל הריצפה אולי היה זרוק עותק מקומט של המינגווי. זה פס הקול של אמריקה הלבנה.

כשהיא שרה על האהובים שלה, היא נזכרת בהתמזמזויות במושב האחורי של המכונית, של מי שאולי היה הקווטרבק של המחזור. והם בטח שמעו ברקע ההתמזמזות את ספרינגסטין או דילן. ועל הריצפה אולי היה זרוק עותק מקומט של המינגווי

נורמן רוקוול, מהכותרת של האלבום, הוא כותב, צייר ומאייר אמריקאי שמת ב-1978, והתפרסם בעיקר באיורי השער שעיצב למגזין "סאטרדיי איבנינג פוסט" במשך כמעט חמישה עשורים. העבודות שלו – קצת כמו המוזיקה של לנה דל ריי – נתקלו גם בביקורות על כך שהן מתקתקות, מציגות דימויים קיטשיים ואידיאליסטיים של אמריקה.

אז כן, גם לנה דל ריי קצת כזאת. קיטשית לפעמים. מציגה דימויים אידיאליסטיים של עצמה ושל אמריקה. אבל היא גם כותבת בלאדות מושלמות, וב"נורמן פאקינג רוקוול" היא בשיאה.

8

Neil Young & Crazy Horse – Colorado

שתי האזנות הספיקו כדי להבין שהנס הזה אכן קורה: "קולורדו" של ניל יאנג והקרייזי הורס לא נופל מפסגות יצירותיו של יאנג. זה אלבום שאם היה יוצא לאור לפני עשרים-שלושים שנה, הוא היה נחשב היום לקלאסיקת רוק, מהסוג שמעריצי יאנג המושבעים מתווכחים בלהט אם היא משתווה או עולה על "אפטר דה גולד ראש", "הארווסט" ו"ראסט נוור סליפס" מהסבנטיז או "הארווסט מון" ו"מירור בול" מהניינטיז.

בדרך כלל, אנחנו לא מצפים מאמנים עם קריירה מפוארת שהגיעו לעשור השמיני לחייהם, לעמוד בסטנדרטים היצירתיים הגבוהים שהם עצמם הציבו בשנות השיא שלהם. אבל ניל יאנג מתעקש להיות רלבנטי

ניל יאנג בן 74. גם החברים שלו מקרייזי הורס בני גילו. בדרך כלל, אנחנו לא מצפים מאמנים עם קריירה מפוארת שהגיעו לעשור השמיני לחייהם לעמוד בסטנדרטים היצירתיים הגבוהים שהם עצמם הציבו בשנות השיא שלהם. וב-2019 אנחנו ממילא לא מצפים מאלבום רוק חדש, שיהיה משמעותי עבורנו כמו שאלבומי רוק היו פעם, בין שנות השישים לסוף שנות התשעים. אבל ניל יאנג מתעקש להיות רלבנטי (תקשיבו לשירים שלו על משבר האקלים. מי עוד כותב על כך כמוהו?)

ליאנג לא חסרים בקטלוג שירי זעם על אמריקה שאיבדה את דרכה. מ"אוהיו" בסיקסטיז (אחרי ששוטרי המשמר הלאומי הרגו ארבעה סטודנטים בהפגנה באוניברסיטת קנט סטייט) ועד "קיפ און רוקינג" שביקר בחריפות את המדיניות הכלכלית חסרת החמלה של עידן רייגן. גם ב"קולורדו" הוא שר על אמריקה שבגדה בייעודה ואיבדה את דרכה ומציע בפשטות "לסגור את כל העסק ולפתוח אותו מחדש".

אבל הפעם הוא לא רק כועס ומודאג אלא גם מאוהב (בשחקנית והאקטיביסטית דריל האנה), וחזר לכתוב שירי אהבה מהסוג שרק הוא יודע לכתוב. ב"נצח", אחד השירים היפים באלבום, שכמו נשלף מ"הארווסט מון" המופתי, הוא שר "התעוררתי הבוקר בבית האהבה / הציפורים שרו בשמים שמעלי / הכלבים נבחו והצבאים שוטטו חופשיים / ואנחנו היינו בבית האהבה / הו, קמתי הבוקר בבית האהבה / למרבה המזל /  אני מקווה שנחיה בבית האהבה לנצח".

7

Tyler, The Creator – Igor

טיילר, דה קריאייטור (בשנות השבעים הנשכחות בטח היו מתרגמים את שמו לעברית במצעדים כ"טיילר, הבורא) הוא כוכב ההיפ-הופ האולטימטיבי. שר, כותב, מלחין, מפיק, מחזיק הופעה על הכתפיים לבד לגמרי על הבמה. מטייל בקלילות בין ראפ אגרסיבי לבלדות סול, קומוניקטיבי ופראי לסירוגין. מארח כוכבי ענק (סולאנג', קניה ווסט, ג'ק וויט) אבל משאיר אותם ברקע, לא דוחף אותם לפרונט.

הוא הוציא את האלבום בלי סינגלים מקדימים ובלי קליפים, רק עם בקשה מהמעריצים באינסטגרם: תקשיבו לאלבום בלי הסחות דעת, בלי לבדוק הודעות בטלפון, תקדישו לו את כל תשומת הלב שלכם. וזה אלבום שראוי להאזנה כזו

אחרי "ילד פרחים", האלבום מ-2017 שהזניק את הקריירה של טיילר לגבהים חדשים, הוא בטוח בעצמו ובמעמדו, וסומך על הקהל שלו שיילך אחריו לכל מקום. הוא הוציא את האלבום בלי סינגלים מקדימים ובלי קליפים, רק עם בקשה מהמעריצים באינסטגרם: תקשיבו לאלבום בלי הסחות דעת, בלי לבדוק הודעות בטלפון, תקדישו לו את כל תשומת הלב שלכם. וזה אלבום שראוי להאזנה כזו.

6

Purple Mountains – Purple Mountains

האלבום של "פרפל מאונטיינז" שבר את הלב כבר בהאזנות הראשונות. דיוויד ברמן שר שם, בכנות שקשה לעמוד בפניה, על האימה שבדיכאון, על המוות שאורב מעבר לפינה, על התבגרות ובדידות, על תחושת הכישלון.

שבוע חלף מאז שהוא יצא, ואז נודע שברמן התאבד.

האלבום של "פרפל מאונטיינז" שבר את הלב כבר בהאזנות הראשונות. דיוויד ברמן שר שם, בכנות שקשה לעמוד בפניה, על האימה שבדיכאון, על המוות שאורב מעבר לפינה, על התבגרות ובדידות ותחושת הכישלון. שבוע חלף מאז שיצא, ואז נודע שברמן התאבד

מכאן ואילך – אי אפשר יותר לשמוע את האלבום הזה בלי לזכור כל הזמן, שהקול ששר אלינו באגביות כזאת על כאביו, על נשמתו המיוסרת, עומד ליטול עוד מעט את חייו. כשברמן שר איך "כל האושר שלי נעלם"  או מתאר חיים של "חשיכה וקור" או מספר על "לילות שכבר לא יקרו" – אתה יודע שלא רק שהוא מתכוון לכל מילה שהוא שר. הוא גם מתעתד בקרוב לעשות את הצעד הקיצוני ביותר ולעצור במו ידיו את הסבל הזה.

והדבר המוזר ביותר בחוויית ההאזנה המורכבת ל"פרפל מאונטיינז" הוא שהשירים עצמם קליטים, מלודיים, כמעט פופיים באופיים. המילים קודרות. המוזיקה מחייכת. והחיבור הזה מתעתע ומבלבל. יפהפה ומבהיל.

5

Nick Cave and The Bad Seeds – Ghosteen

התלבטתי בנוגע לבחירה הזאת.

מצד אחד – "גוסטין" הוא אלבום שיופיו לפעמים עוצר נשימה, במלוא מובן הביטוי השחוק הזה. ניק קייב מגיע כאן לכמה משיאיו ככותב וכמבצע. העיבודים התזמורתיים מהפנטים. שירת הפאלצט הגבוהה שהוא מאמץ כאן מפתיעה, חושפת בקולו צדדים לא מוכרים.

אבל זה כל הזמן אלבום של אב שמקונן על בנו. זה אלבום על שכול. על אבל. על געגוע. על כאב אינסופי שאין לו נחמה. וכך הוא – מתחילתו ועד סופו. לכן קשה להאזין לו ולפעמים ממש בלתי אפשרי להתמסר לו במלואו. עשיתי את זה כמה פעמים, בכל פעם בהתכוונות מלאה, כשידעתי שאני יכול להאזין לאלבום מתחילתו ועד סופו בלי הסחות דעת. ובסיום כל האזנה כזאת מצאתי את עצמי סחוט רגשית. מותש.

זה אלבום של אב שמקונן על בנו. אלבום על שכול. אבל. געגוע. כאב אינסופי שאין לו נחמה. מתחילתו ועד סופו. לכן קשה להאזין לו ולפעמים ממש בלתי אפשרי להתמסר לו במלואו. בסיום כל האזנה כזאת מצאתי את עצמי סחוט רגשית. מותש

"גוסטין" הוא אמנות נעלה. ואמנות גדולה יכולה להיות גם תובענית. יכולה לרסק.

מותו של ארתור, בנו של ניק קייב, ב-2015, היה נקודת מפנה דרמטית לא רק בחייו של קייב כאדם וכאבא, אלא גם בחייו כאמן. האמנות של ניק קייב השתנתה לחלוטין ב-2015. הופעות הבמה שלו הפכו לאירועים בעלי אופי כמעט דתי (כמו שיכול להעיד כל מי שזכה לראות אותו בהופעות הבלתי נשכחות ביד אליהו).

"גוסטין" הוא שיאו היצירתי של התהליך שקייב עובר מאז, בחיפוש אחרי הקול החדש שהוא נזקק לו עכשיו. יש ב"גוסטין" שיאים רבים, ופסגה אחת שמתנשאת מעל: השיר שסוגר אותו, "הוליווד". "אנחנו זוחלים לתוך הפצעים שלנו", שר קייב, "ואני רק מחכה עכשיו / לזמן שלי שיגיע / ואני רק מחכה עכשיו לזמן שלי שיגיע / ואני רק מחכה עכשיו / לזמן שלי על השמש / ואני רק מחכה עכשיו שהשלווה תגיע".

הוא שר ואז נכנסת להקת מקוננים, שממלאים האוויר בקול החשוף של הצער האינסופי, הצער על האובדן הכי גדול, שעוטף הכל ושאי אפשר לברוח ממנו. "אני יודע שגם הזמן שלי יגיע בקרוב", ניק קייב ממשיך לשיר, וקולו נשבר יחד עם ליבנו

הוא שר ואז נכנסת להקת מקוננים, שממלאים האוויר בקול החשוף של הצער האינסופי, הצער על האובדן הכי גדול, שנוכח ועוטף הכל ושאי אפשר לברוח ממנו. "אני יודע שגם הזמן שלי יגיע בקרוב", ניק קייב ממשיך לשיר, וקולו נשבר יחד עם ליבנו.

4

Weyes Blood – Titanic Rising

אם הצלחתם להקשיב ל"גוסטין" של ניק קייב מתחילתו ועד סופו ואתם מחפשים נחמה מוזיקאלית – "טיטאניק רייזינג" של וויז בלאד הוא אופציה טובה.

"וויז בלאד" הוא שם הבמה של נטלי מרינג, בת 32 מפנסילבניה. "טיטאניק רייזינג" הוא האלבום הרביעי שלה. לי היא מזכירה תמיד את קרן קרפנטר, גם בצבע הקול ולפעמים גם במלודיות.

"אני רוצה לוודא שכולם מרגישים שהם ראויים לחיות את החיים", היא אמרה באחד הראיונות שליוו את הוצאת האלבום ותיארה את עצמה כ"עתידנית נוסטלגית". זו כותרת מצוינת לאלבום הזה, שכולו נוסטלגיה עתידנית

"אני רוצה לוודא שכולם מרגישים שהם ראויים לחיות את החיים", היא אמרה באחד הראיונות שליוו את הוצאת האלבום ותיארה את עצמה כ"עתידנית נוסטלגית". זו כותרת מצוינת לאלבום הזה, שכולו נוסטלגיה עתידנית: הטקסטים עוסקים בהווה ובעתיד, בניכור שהטכנולוגיה הכניסה לחיינו, בפחד מאפוקליפסה מעבר לפינה, באהבה שמנווטת על ידי אלגוריתמים. אבל המוזיקה של וויז בלאד תמיד חמה, עוטפת, מלודית, עם עיבודי כלי קשת בסגנון ההפקות הגדולות של הסבנטיז. זה אלבום כובש ומרומם נפש מתחילתו ועד סופו.

3

Apparat – LP5

אלבום האלקטרוניקה הגדול של השנה. לטעמי, גם אחד מאלבומי האלקטרוניקה הטובים של העשור. סשה רינג, הוא אפארט, מוכר לקהל הישראלי בעיקר כשליש של ההרכב חורך הרחבות "מודראט", יחד עם גרנוט ברונסרט וסבסטיאן סארי, שיחד מרכיבים את הצמד "מודסלקטור". שלושתם שולטים ברמה בזירת המוזיקה האלקטרונית הגרמנית של העשור האחרון, ביחד ולחוד, וגם פירקו רחבות בישראל בעבר, מול קהל נלהב.

ב-5LP אפאראט לוקח את המאזינים למסע מוזיקאלי מאתגר ועמוק, וגם מתגמל מאוד. יחד עם הצ'לן והמולטי-אינסטרומנטליסט המוכשר פיליפ טים, אפאראט רקח מיקס מרשים מאוד, אינטליגנטי ומפעים, של שכבות מוזיקה אלקטרונית

ב-5LP אפאראט לוקח את המאזינים למסע מוזיקאלי מאתגר ועמוק, וגם מתגמל מאוד. יחד עם הצ'לן והמולטי-אינסטרומנטליסט המוכשר פיליפ טים, אפאראט רקח מיקס מרשים מאוד, אינטליגנטי ומפעים, של שכבות מוזיקה אלקטרונית, בשילוב כלי קשת, חצוצרות וטרומבונים, כשמעל מרחף קולו הגבוה, הנערי, המלאכי, הפגיע, שמוגש תמיד בתיווך אוטוטיון ופילטרים משוכללים, אבל איכשהו גם מצליח להרגיש קרוב ואינטימי להפליא.

לפעמים נדמה שבון איבר קפץ לבקר באלבום. לפעמים מורגשת השפעה של פור-טט. ועל הכל שורה אווירה מלנכולית. קולנועית באופייה. כמו נסיעת רכבת ארוכה באירופה גשומה, אפרורית ויפה מאוד. אם אין לכם סבלנות או חשק לכל זה, עשו לעצמכם טובה ותקשיבו לפחות ל-Caronte, הטרק השביעי באלבום. קסם של דבר.

2

Billie Eilish – WHEN WE ALL FALL ASLEEP, WHERE DO WE GO?

אם כבר קסם של דבר: מי יכול לעמוד בפני בילי אייליש? סנסציית הפופ, שהוציאה עם אחיה פיניאס מהחדר בביתם בלוס אנג'לס, אלבום שהזניק את אייליש, שבסוף השנה תחגוג 18, לשורה הראשונה של אמני העולם.

הדליינרית של פסטיבלים גדולים. בטור עולמי מצליח, שכולל הופעות סולד אאוט בכל מקום. עשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות. עם "בד גאי", מועמד בולט לשיר השנה (הוא בוודאי יזכה בתואר הזה בלא מעט מצעדים). ועם אלבום שכולל שירים מנצחים, שיכולים להניח תשתית לקריירה ארוכה.

אם כבר קסם של דבר: מי יכול לעמוד בפני בילי אייליש? סנסציית הפופ, שהוציאה עם אחיה פיניאס מהחדר בביתם בלוס אנג'לס, אלבום שהזניק את אייליש, שבסוף השנה תחגוג 18, לשורה הראשונה של אמני העולם

קשה לדעת, כמובן, מה יעלה בגורלה. אנחנו מנוסים בפריצות מסחררות ובמחיר שהן גובות, וכבר ראינו הכל. אבל אם להמר: בילי אייליש פרצה ב-2019 כדי להישאר איתנו. יש לה הרבה מה להציע – ואם רק תצליח להתגבר על הטירלול שמין הסתם מלווה פריצה בסדר גודל כזה – יהיה לה מקום מכובד גם בסיכומי שנות העשרים.

1

James Blake – Assume Form

ג'יימס בלייק הוא אחד המנסחים הבולטים של הסאונד של העשור שמסתיים. באלבומים שלו ובשיתופי הפעולה הרבים שלו עם צמרת אמני ההיפ הופ של אמריקה, הוא עזר לאפיין ולהגדיר את הצבע של התקופה.

בחור אנגלי לבן ומלנכולי שנערץ על ידי ביונסה, קנדריק לאמאר, ג'יי-זי ופרנק אושן (כולם עבדו איתו או נעזרו בשירותי האולפן המעולים שלו). מאחורי אלבומי הסולו של בלייק לאורך העשור הסתדרו תמיד שני טורים של מאזינים: אלה שבטוחים שהוא אחד האמנים היומרניים, הנפוחים ובעיקר המשעממים בעולם, ואלה שמעריצים כמעט כל מה שיוצא תחת ידיו. המיקום הגבוה שלו ברשימה הזו רומז באיזה טור אפשר למצוא אותי.

ג'יימס בלייק הוא אחד המנסחים הבולטים של הסאונד של העשור שמסתיים. באלבומים שלו ובשיתופי הפעולה הרבים שלו עם צמרת אמני ההיפ הופ של אמריקה, הוא עזר לאפיין ולהגדיר את הצבע של התקופה

"אסיום פורם" הוא האלבום הכי קומוניקטיבי וידידותי של ג'יימס בלייק. אם פספסתם אותו עד היום, כדאי לכם להתחיל דווקא כאן ואז לחזור בהדרגה אחורה – אל The Colour in anything מ-2016 ובעיקר ל-Overgrown המופתי מ-2013.

ג'יימס בלייק החדש מאוהב (בשחקנית ג'מילה ג'מיל) והאהבה – הפתעה, הפתעה – עושה לו רק טוב. הוא מפנה את מרכז הבמה לאמנים שהוא אוהב. טראוויס סקוט מתארח ב"מייל היי", מוזס סאמני הנפלא ומטרו בומין ב"תגיד להם", אנדרה 3000 ב-Where’s the catch? וכמובן רוזליה, נערת הפלא הקטלאנית ב"יחפים בפארק", שהוא השיר היפה ביותר באלבום, שמלא בשירים אדירים. בעצם – שיר השנה שלי.

אמיר בן-דוד אוהב מוזיקה מאז סוף שנות השישים. כותב, מלחין, מנגן ושר ב״אבטיפוס״ מאז שנות השמונים. כותב בכיר וחבר מערכת בזמן ישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,369 מילים
כל הזמן // שבת, 14 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ליברמן: כל מה שהליכוד נתנו לחרדים, בכחול לבן יתנו כפול

במערכת הפוליטית נידונות האפשרויות שהעבודה-גשר תרוץ עם המחנה הדמוקרטי או עם כחול לבן; הבית היהודי והאיחוד הלאומי עשויות להתמודד יחד עם הימין החדש; למרות זאת ההערכה היא שאף מיזוג לא יבשיל עד מחר ● ראש הסגל של לשכת ראש הממשלה, אשר חיון, לקח אתמול, ככל הנראה, חלק באירוע פוליטי, אף שכעובד ציבור - הדבר נאסר עליו

20:03 עריכה

השר בצלאל סמוטריץ': האתגר של הימין בקדנציה הבאה יהיה לתקן את הכשלים של מערכת המשפט

סמוטריץ' טען בפגוש את העיתונות בחדשות 12 כי על הציונות הדתית לעמוד לבחירות כמפלגה אחת. "אני לאורך כל הדרך התנגדתי לפיצולה של הציונות הדתית. צריך ללכת לפריימריז פתוחים ברשימת הימין המאוחדת. אני רואה את עצמי, מעמיד את עצמי לבחירה של הציבור כדי שייבחר. הרב רפי פרץ, שיש לי הערכה עליו, מונה על ידי ועדה כשבנט ושקד נטשו ברגע האחרון".

20:02 עריכה

גורם בבלוק הימין אמר לחדשות 12: לא תהיה הליכה עיוורת נוספת אחרי נתניהו. בחירות רביעיות אינן על הפרק ובלתי נסלחות. נמליץ על מועמד אחר מתוך הליכוד במקרה כזה.

19:59 עריכה

ח"כ דוד ביטן (ליכוד): "כחול לבן רוצים שנתניהו ירד מהבמה. גדעון סער משרת את השמאל. הוא המאבק הוא בין נתניהו לשמאל".

19:53 עריכה

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן: "כל מה שהליכוד נתן לחרדים – כחול לבן יתנו כפול". 

ליברמן נכנס לאולפן "פגוש את העיתונות" בחדשות 12, מיד אחרי השר בצלאל סמוטריץ', שתקף אותו. "סמוטריץ' הוא בסך הכל בן אדם מסכן ולא רלוונטי. הוא האחרון שמייצג את הציונות הדתית".

"אנחנו הוכחנו שאנחנו קו ההגנה היחידי והאחרון מפני הסחיטה של החרדים בצד ימין ומפני כניעה לגיס החמישי בצד שמאל", אמר ליברמן על מפלגתו. "הרי מה רצו להקים? ממשלה צרה שכל סדר היום שלה היה חסינות לנתניהו, ממשלה צרה מדממת שלא מתפקדת, כזאת שהייתה גורמת לשיסוי בתוך העם".

לטענת ליברמן, הבחירות הקרובות יביאו להכרעה. "כל הסיפור של הבלוקים נגמר. אני כן חושש מכחול לבן, אני חושב שכל מה שהליכוד נתן לחרדים, הם ייתנו כפול. אנחנו נכריע בעד מדינה נורמלית, מדינה שפויה. אין שום סיבה שאנחנו נטמון ראש בחול מול איימן עודה וחבריו, שהתייצבו בעימות הצבאי האחרון לצד הג'יהאד האיסלאמי וקראו לצה"ל פושעי מלחמה".

"שתי המפלגות – כחול לבן והליכוד – מרוצות מהבחירות, ושתיהן אשמות בכך שאנחנו הולכים לבחירות שלישיות", הוסיף ליברמן.

18:13 עריכה

לקראת הפריימריז בליכוד: ראש הממשלה בנימין נתניהו יערוך הערב כינוס בחירות בביתה של ח"כ קטי שטרית בבית שמש, כך דווח בכאן חדשות.

18:12 עריכה

השר יואב גלנט (ליכוד), נשאל האם ראוי שנתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה למרות כתבי האישום. כתשובה לכך ענה: "מדינת ישראל היא מדינת חוק, את הכרעת הדין מקבלים בבית המשפט. כל אדם הוא זכאי כל עוד לא הוחלט שהוא אשם, כולל ראש ממשלה עתיר זכויות כמו נתניהו".

"אתמוך בו כי הוא האיש הנכון להוביל את מדינת ישראל", הוסיף גלנט. "בענייני אסטרטגיה, מדיניות חוץ, ביטחון וכלכלה. הוא יביא את גוש הימין ואת הליכוד לניצחון".

18:09 עריכה

ח"כ שרן השכל: "אני מאמינה שבסופה של הסערה שבה אנו נמצאים בשבועות האחרונים, תנועת הליכוד תצא מחוזקת, ותמשיך להנהיג את המדינה גם בשנים הבאות".

16:16 עריכה

ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת: "ממשלת ישראל מפקירה 20% מהאזרחים".

"כשהמשטרה מעלימה עין הפשע משגשג ונבחרי הציבור בסכנה", אמר על רקע הירי שבוצע הלילה לעבר ביתו של ראש עיריית סכנין, ד"ר ספואת אבו ריא. "זה מחייב התערבות אישית של שר הפנים כדי להבטיח את שלומם של נבחרי הציבור".

14:07 עריכה

בשורה של אירועי שבתרבות הופיעו חברי כנסת מכחול לבן והתייחסו לבחירות הקרובות ולהעמדתו לדין של ראש הממשלה נתניהו.

13:57 עריכה

ג'והר אבו ג'אבר נורה למוות בכפר קאסם. בסכנין נורו יריות לביתו של ראש העירייה ספואת אבו ריא ורכבו הוצת. חברי הכנסת איימן עודה, עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן – שלושתם חברים ברשימה המשותפת מטעם חד"ש – גינו את האירועים שהתחוללו ביממה האחרונה.

 

13:16 עריכה

מחר ידון בית המשפט העליון בערעורם של יועצי נתניהו על ההחלטה להתיר למשטרה לבצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם. ביום שני האחרון פסק שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, בניגוד לעמדת הפרקליטות ובהתאם לבקשתם של יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן, שבית המשפט העליון ידון בהחלטה, אף על פי שבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי כבר הכריעו בה.

12:11 עריכה

ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, אשר חיון, לקח – ככל הנראה – חלק באירוע פוליטי שערך אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, זאת אף על פי שכעובד ציבור הדבר אסור עליו; כך דיווח חיים לוינסון מ"הארץ".

אתמול קיים נתניהו, המתמודד לראשות הליכוד, אירוע תמיכה בבית ראש הממשלה בירושלים. לדברי נתניהו, באירוע לקחו חלק יותר מ-300 מבכירים המפלגה, ובהם שרים, חברי כנסת, ראשי עיריות וראשי סניפים. מי שבלטו בהיעדרם הם יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. ככל הנראה גם יושב ראש מרכז הליכוד חיים כץ וחברת הכנסת שרן השכל נעדרו מהאירוע.

הפריימריז לראשות התנועה ייערכו ביום רביעי, 26 בדצמבר, ובהן עתידים להתמודד נתניהו וחבר הכנסת גדעון סער.

11:55 עריכה

מחר יחול המועד האחרון שבו יוכלו סיעות הכנסת להתפצל או להתמזג ועדיין ליהנות מיחידות מימון המפלגות. את ההודעה על כך מסר היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, לאחר שמליאת הכנסת אישרה, בלילה שבין יום רביעי לחמישי, בשלוש קריאות, את התפזרותה.

איל ינון (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ינון בכנסת בשנה שעברה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

במערכת הפוליטית נידונות מספר התמזגויות אפשריות, אך ספק אם יבשילו עד מחר. העבודה-גשר, שלה שישה מנדטים, עשויה לרוץ ברשימה אחת עם המחנה הדמוקרטי, שלה חמישה מושבים בכנסת. שתי הסיעות קיבלו את מספר הקולות הנמוך ביותר מבין הרשימות שעברו את אחוז החסימה בבחירות האחרונות, וישנו חשש שאחת מהן, או שתיהן, לא תעבור את אחוז החסימה. אופציה אחרת שנשקלת היא שהעבודה-גשר תרוץ ברשימה אחת עם כחול לבן. במערכות הבחירות האחרונות התנהל משא ומתן בין חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ואיציק שמולי, מס' 2 ו-3, בהתאמה ברשימת העבודה-גשר, לבין גורמים בכחול לבן.

גם בצידה הימני של הזירה הפוליטית התמונה איננה ברורה. בבחירות האחרונות רצו הבית היהודי בראשות רפי פרץ, האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ' והימין החדש בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד ברשימה אחת תחת השם ימינה וזכו בשבעה מנדטים. מבין הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה עוצמה יהודית הייתה המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הרב ביותר, כשזכתה בלמעלה משמונים אלף פתקי הצבעה. אתמול הודיע משה פייגלין שמפלגתו, זהות, לא תתמודד בבחירות הקרובות. שתי המפלגות האחרונות שהוזכרו, עוצמה יהודית וזהות, אינן רלוונטיות ישירות להחלטה שתתקבל מחר – כי אינן מיוצגות בכנסת, אך הקונסטלציה שבה ירוצו יתר מפלגות הימין עשויה להשפיע על בוחריהן.

לרשות המפלגות והמועמדים שמעוניינים להתמודד בבחירות חודש עד מועד מסירת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות המרכזית. אולם מיזוגים ופיצולים בין סיעות בכנסת שייערכו החל ממחרתיים לא יאפשרו למי שייקח בהן חלק ליהנות, כאמור, מיחידת מימון מפלגות.

עוד 13 עדכונים

"כשאין יציבות פוליטית, לאזרחים יש יותר בעיות נפשיות"

ד"ר גאבור מאטה חוזר לטראומה הפרטית שלו כתינוק בשואה, ומאבחן את הבעיות הפסיכולוגיות שמאפיינות לדבריו את החברה הישראלית ● "ילדיהן של אימהות ישראליות, שהיו בהיריון בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, היו בעלי סיכויים גבוהים יותר ללקות בסכיזופרניה"

עוד 1,172 מילים

יהדות היא לא רק דת

לא יכולתי לוותר על ההזדמנות הנדירה כל כך להסכים עם נשיא ארה"ב, כשחתם בשבוע שעבר על צו נשיאותי נגד אנטישמיות – צו שבעקיפין מגדיר את היהדות כלאום.

בא לציון גואל, ושמו דונאלד טראמפ!

הנושא אקוטי מהרגיל, על רקע הבחירות בבריטניה בשבוע שעבר, בהן האנטישמיות בלייבור היוותה גורם בהפסד הצורב של המפלגה, וכמובן אחרי פיגוע קטלני נגד הקהילה היהודית בניו ג'רזי.

איסור על רוע זה דבר בעייתי עבור הליברלים המתמעטים – שנלחצים מימין על ידי מסורתיים שונאי שינוי, ומשמאל על ידי פרוגרסיבים שלא אכפת להם מחופש הביטוי (או אפילו המחשבה)).

לרסן את האנטישמיות זה רצוי, כי היא אמיתית וקטלנית. אך אפשר לעשות שימוש נלוז בהאשמת האנטישמיות. זה לא צריך להיות נגד החוק להעליב יהודים או כל אחד אחר. אי אפשר לאסור על סטריאוטיפים – לא הכוזבים ובוודאי לא הנכונים. וציונים לא צריכים להניח שכל התנגדות למדיניות ישראל – או אפילו לזכות קיומה של המדינה – מקורה באנטישמיות. עושים זאת יותר מדי וזה מהווה זילות גם לזכרם של קורבנות אנטישמיות אמיתיים (כמו שני הוריי המנוחים, ניצולי השואה).

לאחר שפרסמתי פוסט אוהד על הצו בפייסבוק, התנפלה עלי קולגה לשעבר בסוכנות איי פי שהביעה זעזוע מהאפשרות שאסכים עם טראמפ באופן כללי– וגם טענה שהמהלך עסק "בהשתקת ביקורת על ישראל" ולא הגנה על יהודים. הלוואי ויכולתי לומר שהיא טועה. ייחוס כוונות טובות לטראמפ זה באמת נאיבי – אבל זאת לא הייתה כוונתי.

אני התכוונתי לניסוח הצו בו הוכרז כי "אפליה נגד יהודים עלולה להוביל להפרה (של חוק זכויות האזרח מ-1964) אם היא מבוססת על גזע, צבע או מוצא לאומי". כך נראה היה שטראמפ מגדיר את היהדות כמוצא לאומי. זה הוכחש מייד על ידי חתנו-יועצו היהודי ג'ארד קושנר – דבר אשר רק העניק לפרשנות אמינות רבה עוד יותר.

זה שימח יהודים מסויימים ועיצבן אחרים, דוגמת הרב מייקל הארווי שטען ב"טיימס אוף ישראל" טיעון משולש כמיטב המסורת הצה"לית: ממשלות שהגדירו יהודים כלאום השתמשו בכך כדי להזיק להם; ההיסטוריה היהודית מורכבת מכדי לאפשר סיווגים פשוטים; ו"יהודים אמריקאים רואים עצמם אמריקאים".

אני מבקש לחלוק על הדברים. זה שדבר אינו נוח או שניתן להשתמש בו לרעה אינו הופך אותו ללא נכון. זה שעניין הוא מורכב לא אומר שלא נוכל בכל זאת לנסות להבין את המהות.

אני יהודי כי הוריי היו יהודים. זו גם הסיבה שהם היו יהודים, וכך לאורך הדורות. איש לא בחר בדת היהודית. מעטים מאבותיי עסקו בדת בכלל. יש לי שאלות רבות על משמעות החיים ועל מקורות היקום, אך לא מצאתי תשובות בדת.

התמונה הזו מתיישרת עם אתניות – לא עם דת. וככה הוריי התייחסו אל עצמם. כך גם התייחסו רוסיה, אוקראינה ורומניה אליהם ואל קרוביהם. באמריקה, כמובן, הכל התבלבל.

סוגיה זו מטרידה אותי מאז שלמדתי באוניברסיטת פנסילבניה, שם לראשונה פגשתי יהודים-אמריקאים רבים. שותפי לדירה תאר בעקשנות את הוריו כצ'כים בדת היהודית. הבנתי עם הזמן שהגישה הזו פופולרית בקרב היהודים כאמצעי להתקבל באמריקה. אבל זה לא הופך את זה לאמיתי.

כתבתי בפייסבוק כי "יהודי-אמריקאי זה מושג מקביל לאיטלקי-אמריקאי או פולני-אמריקאי. מעטים הפולנים בפולין שראו ביהודים פולנים רגילים בני דת אחרת. זה מעליב את ההיסטוריה להעמיד פנים שזה היה כך".

כמובן שעיסוק בדת אצל רבים נחשב איכשהו לנעלה; זה קשור לרעיונות. אבל לא בבית ספרי. אם היהדות היא דת בלבד אז זה מדיר אותי ואת מיליוני האחרים שאין להם דת. לא בסדר.

למגינת לבם של הוריי (כי היו הם "רומנים" שעדיין כעסו על הרומנים האמיתיים), ביליתי כמה שנים ברומניה אחרי מהפכת 1989 שהפילה את הקומוניזם. לא פגשתי שם איש אשר ראה ביהדות כדת. היהודים ברומניה היו משולים לצוענים ולהונגרים ולגרמנים – כולם "מיעוטים לאומיים". לעיתים קרובות, אך לא תמיד, ניתן היה לזהותם באופן ברור; את הצוענים בעיקר, כמובן, אבל גם את היהודים. זה כמובן נושא טעון. אמור שמישהו נראה שוודי והכל בסדר. אמור שהוא נראה יהודי ועוד תואשם, באמיריקה לפחות, בגזענות.

העם היהודי מגוון למדי לאחר נישואי התערובת והגיורים והקהילות המרוחקות וכדומה. אבל כך גם הפלסטינים. וכך גם האיטלקים וכך גם הצרפתים, ועדיין איש אינו מכחיש את קיום הלאומים הללו. וכנראה שניתן לזהות יהודי ביתר קלות מאשר פלסטיני או איטלקי או צרפתי (אלא אם כן הוא נושא עימו באגט או חובש בארט).

זה היה די תקף לגבי האשכנזים, שלפני מאה שנים היוו את הרוב המכריע של היהודים. פחות מכך כיום בישראל, בה יש קבוצות מוצא שונות ודי ברורות. זה גרם לבלבול גדול בארץ בקרב הצעירים. מרוב שזה "מרוקאי" וזו "עיראקית" ואני כביכול "רומני" הם עוד עשויים בהחלט לחשוב ששמעון פרס היה סתם "פולני". הרצל מתהפך בקברו, ואולי גם דרייפוס.

כמובן שנוצר גם פיצול מסוים, הולך וגדל, בין העם היהודי-ישראלי ומקבילו הגדול בארה"ב. אבל עדיין ישנם מספיק גורמים משותפים, כולל היבטים תרבותיים שחלקם אך לא כולם קשורים לדת, ואולי גם גאווה משותפת מסויימת בהצלחותיהם הרבות של יהודים (ולאחרונה גם בושה משותפת בביזיונות אחדים).

הדת מסבכת את התמונה, כמובן. אתה רשאי לוותר על הדת היהודית, אך אם תאמץ דת אחרת, רוב היהודים יעיפו אותך מהעם. לאלבני זה לא היה קורה. לא אמרתי שהעניין פשוט.

בסופו של דבר קבוצה היא עם אם היא חושבת שהיא עם.

יש יהודים במערב, במיוחד המשכילים, שחשים שלא בנוח להתעסק בסוגיית הלאום. הם שואלים: מה זה חשוב? אני אומר: תנוח דעתכם. לא הכל חייב להיות חשוב.

זה נהדר שהרב הארווי מציין שיהודים-אמריקאים מרגישים אמריקאים. אבל זה לא סותר את עניין המוצא הלאומי. לכל האמריקנים יש אחד כזה, או אף יותר. אם זה בסדר לחגוג את היותך אירי-אמריקאי, זה בסדר להיות יהודי-אמריקאי, ללא קשר לדת.

להסס ולפחד בעניין מקרין חולשה וחוסר ביטחון לגבי מקומנו תחת השמש. לא צריך להיות לאומן, או יהודי, להבין שזה בכלל לא מכובד.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 847 מילים

חיפש קשר בין ספורט להצלחה בלימודים - ועלה על משהו אחר

פרופסור ג'פרי גרוסמן מ-MIT גילה שסטודנטים שישנים יותר מקבלים ציונים טובים יותר ● בראיון לזמן ישראל הוא מספר כיצד המסקנות שלו התקבלו לגמרי בטעות, מגלה מה השעה המומלצת ללכת לישון כדי להצליח בלימודים, ומסביר למה הוא לא נותן דוגמה אישית לתלמידיו

עוד 624 מילים

סיפורה של אנה סאקס נסיכת הזבל המסתורית של ניו יורק

אנה סאקס, יהודיה-אמריקאית יפהפייה בת 28, היא עוף מוזר ברחובות ניו יורק ● בניגוד לאנשים חסרי בית שמחפשים מזון ומציאות בזבל, היא מחטטת באשפה מתוך אג'נדה ירוקה ● המטרה שלה: להציל מוצרים ומצרכים שמישים לחלוטין שהושלכו לאשפה, ולחלק אותם למי שזקוק להם ● "אם לא הייתי לבנה ומסורקת, היו מתייחסים אלי אחרת לגמרי"

עוד 1,077 מילים

למה אבו מאזן רוצה להעמיד את עצמו לבחירה, לראשונה מזה כ-15 שנה ● ישראל מתרפקת על היחסים החמים עם מדינות המפרץ, אבל משם לא תבוא הישועה ● המתיחות בין טורקיה לארצות הברית עולה מדרגה ● ובעזה מנסים ליהנות לרגע מהחיים, אבל לא ממש מצליחים ● קסניה סבטלובה מסכמת את השבוע במזרח התיכון

עוד 866 מילים
עודכן לפני שעה

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מסתמן: יער רמות ומצפה נפתוח ניצלו מפני תוכניות הבנייה

ייתכן שהשבוע הוכרע אחד המאבקים הסביבתיים החשובים שמתנהל בירושלים בשנים האחרונות, כשראש העירייה משה ליאון התחייב כי "לא תהיה שם שום בנייה בלי הסכמה של הירוקים" ● המדובר בריאה ירוקה, שוקקת חי-בר וצמחייה נדירה, המשמשת גם כאתר מבוקש של פעילות פנאי ונופש לתושבי עיר הבירה

עוד 752 מילים

אבו מאזן במסר לערביי ישראל: תנהרו לקלפיות

בלעדי בשיחה פרטית שנערכה בספטמבר, הפציר יו"ר הרשות הפלסטינית בערבים הישראלים להצביע בהמוניהם לכנסת: "יכולים להוות גורם עם השפעה גדולה" ● בהקלטה שהגיעה לידי כתבנו אדם רזגון, אבו מאזן תוקף את הח"כים מהרשימה המשותפת ("שמתווכחים על דברים טריוויאליים"), אומר כי יפר את ההסכמים עם ישראל אם בקעת הירדן תסופח (אבל ימשיך להילחם בטרור), ומעריך כי הקמת מדינה פלסטינית היא חזון רחוק ● במקביל, נרשמה התרחקות בינו לבין הח"כים הערבים ● איימן עודה סירב להגיב לדברים

עוד 943 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
3

בתוך שנה, יתקיימו בחירות שלישיות - ועוד בחודש השלישי - ורק בגלל שלראש הממשלה יש שלושה סעיפי אישום בשלוש פרשיות ● בתנ״ך, שלוש היה מה שהחוקרים מכנים "מספר טיפולוגי" ● וכל מה שיש לעם הספר היושב ברשתות החברתיות לומר, זה ״פעם שלישית גלידה״?

עוד 808 מילים

שי ניצן: לא תפרנו תיקים לנתניהו

בראיון לחדשות 12 הגיב ניצן להתקפות נגדו מצד ראש הממשלה: "מה המשמעות של 'תפרו תיק?' את השיחות של ראש הממשלה עם נוני מוזס אני יזמתי?" ● ח"כ יעלון: "מה שחשוב לנתניהו זה חסינות והתגברות. לא נפלנו במלכודת שלו" ● השר הנגבי על תמיכתו בנתניהו: "בשעותיי הקשות הוא לא נטש אותי, ואני לא נוטש אותו בשעותיו הקשות"

עוד 28 עדכונים

השר לבטחון פנים בדילמה - אולי אחת הקשות שליוותה אותו אי פעם ● ארדן, אחד הבכירים האהודים בליכוד, קרוע בין תמיכה בראש ממשלה שלא סובל אותו לבין תמיכה במועמד שהוא עצמו לא אוהב ● פרשנות

עוד 701 מילים

"קשה לראות את מה שקורה במדינה ולשתוק"

לדברי מנכ"ל תנובה לשעבר, האיומים של יאיר נתניהו בחרם צרכנים על אסם בעקבות ההתבטאויות של יו״ר אסם אינם רציניים ● "אני יכול להבין את דן פרופר, אני מזדהה איתו"

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה ופס ייצור של שערוריות רשת, הכריז השבוע חרם צרכנים על חברת המזון אסם. הסיבה: יו"ר חברת אסם, דן פרופר, כינה את ראש הממשלה נתניהו "גוליבר" ואת תומכיו "הגמדים". זאת, בשבוע שבו בכירים נוספים במשק החלו להניע קמפיין ביקורתי נגד המשך כהונתו של נתניהו.

הקריאה של יאיר נתניהו לחרם על אסם עוררה הדים ואהדה במעגלי התמיכה הקרובים של בנימין נתניהו, אבל (לפי בדיקת דה-מרקר) הציבור הרחב הגיב באדישות והמשיך לקנות בהמוניו את הבמבה והפסטה של החברה.

אין זו הפעם הראשונה שבה חברת מזון מובילה בישראל ניצבת בפני איום בחרם צרכנים בעקבות התבטאות פוליטית של אחד מראשיה.

דן פרופר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
דן פרופר (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

ההתכתשות בין פרופר לאוהדי נתניהו נשמעה מוכרת מאוד למנכ"ל המיתולוגי של ענקית מזון אחרת – תנובה. רייכמן, חבר קיבוץ גליל-ים, שניהל את תנובה מ-1998 עד 2010 וכיום הוא פנסיונר, סיבך אותה בחרם צרכנים משלו ב-2004.

בראיון אצל כותב שורות אלה באתר ynet אמר רייכמן "ההתנתקות מסרטן הכיבוש טובה לכלכלה". בעקבות זאת, הכריזה מועצת יש"ע חרם על תנובה, ומוצריה כמעט נעלמו מהמדפים בהתנחלויות האידאולוגיות.

תנובה הצהירה אז שדבריו אינם מייצגים אותה כחברה – אבל רייכמן המשיך לעמוד מאחורי דבריו. התעשיינים איימו להפסיק לספק מזון בהתנחלויות, ולבסוף התקיימה "סולחה", שבה רייכמן הצהיר כי דבריו כוונו עניינית נגד מפעל ההתנחלויות ולא נגד המתנחלים עצמם, שאותם כינה "מלח הארץ", והבטיח לא להתבטא יותר בנושאים פוליטיים (אבל לא חזר בו מהתבטאותו), והחרם הוסר.

יאיר נתניהו (צילום: פלאש 90)
יאיר נתניהו (צילום: פלאש 90)

"כן, זה הזכיר לי נשכחות, מה שקורה עכשיו לדן (פרופר)", אמר רייכמן השבוע לזמן ישראל, "אני יכול להבין את דן, אני מזדהה איתו. אבל אני מניח שלא יקרה עם החרם הזה שום דבר. ימשיכו לקנות כרגיל".

לדברי רייכמן: "קשה מאוד לראות את מה שקורה היום במדינת ישראל ולשתוק. תעשיין הוא גם אזרח וזה לא קל לשתוק".

עוד 268 מילים

"קונים כאן אקדח במחיר של פלאפל"

הסיוט של שפרעם עאדל חטיב בן ה-17 היה פעיל בפרויקט "עיר ללא אלימות", שחלם להוציא רישיון ולמצוא אהבה ● בשבוע שעבר נמצאה גופתו בשטח פתוח בעיר שלו, שפרעם, ומאז המקום כמרקחה ● עומר שרביט יצא בעקבות סיפור חייו הקצרים של עאדל, והרצח שפתח את כל הפצעים בעיר הוותיקה: מהטבח שביצע שם חייל יהודי, דרך הקיצוצים בחינוך וברווחה, ועד התחושה הכללית שמדינה שלמה רואה את הקשיים במגזר הערבי - אבל מעדיפה להסיט את מבטה

עוד 2,270 מילים ו-1 תגובות

בתוך עשור זינק היקף הרכישות ברשת מ-1.5 מיליארד ל-22 מיליארד ש״ח ● את ההשלכות של המעבר לקניות באינטרנט ספגו ענפי הקמעונאות המסורתית ● בזו אחר זו קרסו רשתות אופנה ובערי המרכז נסגרות מדי חודש בין 50 ל-100 חנויות ● אבל כשבחוץ פקקי תנועה וללא תחבורה ציבורית, לצרכנים הרבה יותר נוח לפתוח אפליקציה ולהזמין שליחות עד הבית ● סוגרים עשור: כתבה שלישית

עוד 1,504 מילים

גנץ תקף את נתניהו: "הושטתי יד לפיוס אך ניסית להכיש, התרגלת לשקר ולשטות"

● בליכוד הגיבו: נתניהו הסכים לקבל כל ויתור ● סקר חדשות 12: 35 מנדטים לכחול לבן, 32 לליכוד ● מרכז הליכוד אישר פריימריז לראשות ב-26 בדצמבר● נתניהו יתמקד במעוזי הליכוד בהם לא יצאו להצביע ● חיים כץ נמנע מלהבטיח כי יתמוך בנתניהו ● ריבלין: "אסור שנאבד את האמון בשיטה הדמוקרטית" ● 'זהות' לא תרוץ בבחירות הקרובות ● גנץ על חנינה: "כשיהיה הדבר רלוונטי נשקול"

עוד 48 עדכונים

שלב ההכרעה של נתניהו עשוי להגיע הרבה לפני הבחירות במרץ

בשבועיים הקרובים, נתניהו צריך לצלוח שני מאבקים גורליים שעלולים להשפיע על עתידו אף יותר מהבחירות לכנסת ● בעוד שבועיים יתמודד על ראשות הליכוד ואף שהוא צפוי לנצח - תבוסה פושרת תפגע קשות במעמדו ● ובשבוע הבא יאלץ היועץ המשפטי לממשלה להשיב לבג״ץ מהי עמדתו באשר לכשירותו של נאשם בפלילים להקים ממשלה - תפוח אדמה לוהט שכולם מפחדים להתמודד איתו ● פרשנות

עוד 1,088 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה