על טיסה ייעודית של ארגון "נפש בנפש" לישראל באוגוסט האחרון, אמר שר העלייה והקליטה אופיר סופר לזמן ישראל כי העלייה ממדינות מערביות עלתה באופן דרמטי מאז 7 באוקטובר 2023, כשהיא מונעת במידה רבה מתחייה של ההתלהבות מהרעיון הציוני. לדבריו, העלייה צמחה פי-3 מהמדינות הללו מאז 2023.

הצלחות הללו אכן מגובות בנתונים רשמיים. אולם בסך הכול, העלייה נמצאת בירידה חדה כאשר מסתכלים מעבר למערב גם על מדינות דוברות רוסית, שהיו עד כה התורמות העיקריות של עולים החדשים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 11,314 אנשים עלו לישראל במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2025 – ירידה של כ-42% לעומת התקופה המקבילה ב-2024 וכ-60% פחות מהחודשים ינואר-אוגוסט של 2023, שנה שבה נרשמה קפיצה גדולה במספרי העלייה בשל המלחמה באוקראינה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 11,314 אנשים עלו לישראל במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2025 – ירידה של כ-42% לעומת התקופה המקבילה ב-2024 וכ-60% פחות מאותה תקופה ב-2023

במקביל, סרג'יו דלה-פרגולה, אחד מהמומחים המוערכים ביותר בישראל לדמוגרפיה יהודית, אומר ששיעורי העלייה הם יחסית ממוצעים במבט היסטורי, אך מגמות ההגירה המתהוות מצביעות על סימנים מדאיגים לעתיד המדינה.

אז מי צודק, ולמה יש כל כך הרבה גרסאות שונות?

שר העלייה והקליטה אופיר סופר (משמאל) עם יו"ר הסוכנות היהודית דורון אלמוג (שני משמאל) ועולים חדשים שהגיעו לישראל מצרפת בסוף אוקטובר 2023 (צילום: גיא יחיאלי/הסוכנות היהודית)

כדי להבין באמת מה מתרחש, נבחן מקרוב את הנתונים. המספרים המובאים לקוחים מהלמ"ס, אלא אם צוין אחרת. חלקם עוגלו לשם פשטות.

הסחת הדעת הרוסית

לפי נתוני הלמ"ס הרשמיים, שנת 2024 רשמה ירידה של כ-30% בעלייה בהשוואה לשנה שקדמה לה – לכ-32,800 עולים. אולם כפי שקורה כבר עשרות שנים, הנתונים של מדינה אחת משבשים את כל הסטטיסטיקה.

"מאז שנות ה-90 רוסיה תמיד הייתה הסיפור הדומיננטי במספרי העלייה", הסביר דלה-פרגולה.

כדי להבין טוב יותר את מצבה הנוכחי של העלייה לישראל, מציע דלה-פרגולה להתייחס לעלייה דוברת רוסית ולעלייה מערבית כשני רכיבים נפרדים של התמונה הכוללת. אף שהם מהווים את רוב העולים החדשים, המניעים שדוחפים דוברי רוסית לעלות לישראל – או להישאר בארצם – שונים לעיתים קרובות מהותית מאלו שמניעים את העלייה המערבית, וכל קבוצה מושפעת ממגמות אחרות.

אף שהם מהווים את רוב העולים החדשים, המניעים שדוחפים דוברי רוסית לעלות לישראל שונים לעיתים קרובות מהותית מאלו שמניעים את העלייה המערבית, וכל קבוצה מושפעת ממגמות אחרות

"אם אתה רוצה להבין מה קורה בעלייה, אתה חייב קודם להבין למה העלייה הרוסית ירדה בחצי בכל אחת מהשנתיים האחרונות", אמר.

ד"ר סרג'יו דלה-פרגולה (צילום: האוניברסיטה העברית)

בעשורים שלפני פלישת רוסיה לאוקראינה בראשית 2022, רוב העולים החדשים הגיעו מרוסיה ומהאזור הפוסט-סובייטי, ולעיתים היוו עד שני שלישים מכלל העולים, אמר דלה-פרגולה.

אחרי ההתלהבות הראשונית שנוצרה בעקבות נפילת הקומוניזם החל מ-1989, אווירה של דיכוי פוליטי הולך וגובר ואי-ודאות כלכלית גוברת הביאו לגלי יציאה המוניים, במה שסוציולוגים רוסים כינו "הגל הרביעי" של ההגירה הרוסית.

עם אנשי מקצוע רוסים מהמעמד הבינוני שהיו נואשים לעבור לכל מדינה ליברלית שהסכימה לקבלם, חלקם עשו שימוש בדרך לאזרחות ישראלית שנוצרה בחוק השבות, המעניק זכאות לכל מי שיש לו לפחות סב או סבתא יהודים – גם אם הוא עצמו אינו נחשב יהודי. ההערכה היא שכמעט מיליון דוברי רוסית עלו לישראל בשנים שלאחר התפרקות ברית המועצות, כולל רבים שניצלו את "סעיף הנכד".

קצב העלייה מאותו אזור ירד באופן חד במהלך שני העשורים הראשונים של שנות ה-2000, במיוחד ככל שהכלכלה הרוסית התייצבה. אך העלייה לישראל מהאזור הפוסט-סובייטי זינקה מחדש עם פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, כאשר אנשים משתי המדינות חיפשו מקלט בטוח הרחק מאזורי הקרבות.

בשנת 2022 זינקה העלייה מ-28,000 בשנה קודם לכן ליותר מ-74,000, כאשר העלייה מרוסיה קפצה מ-7,700 ל-45,000 והעלייה מאוקראינה עלתה מ-3,100 ל-15,000.

בשנת 2022 זינקה העלייה מ-28,000 בשנה קודם לכן ליותר מ-74,000, כאשר העלייה מרוסיה קפצה מ-7,700 ל-45,000 והעלייה מאוקראינה עלתה מ-3,100 ל-15,000

העלייה מרוסיה ומהמדינות הפוסט-סובייטיות, הכוללות את אוקראינה, בלארוס, המדינות הבלטיות ורפובליקות נוספות סמוכות, האטה מאז במידת מה – אך עדיין מהווה גורם מרכזי.

בשנת 2023 הגיעו כ-38,500 עולים חדשים, כ-22,000 ב-2024 – כל אחד מהם מהווה כשני שלישים מכלל מספרי העלייה. בשבעת החודשים הראשונים של 2025 קלטה ישראל 6,540 עולים מהאזור הפוסט-סובייטי – קצת יותר ממחצית מסך כל העלייה.

אבל משום שהגורמים שמניעים מהגרים ממדינות דוברות רוסית שונים לעיתים קרובות מהותית מאלו של עולים אחרים – כמו בריחה ממלחמה או הזדמנויות כלכליות, ולאו דווקא ציונות או חשש מאנטישמיות – הבנת מגמות העלייה משאר העולם מחייבת להניח את נתוני דוברי הרוסית בצד, אמר דלה-פרגולה.

המערב על הכוונת

לאחר שמסירים את נתוני ברית המועצות לשעבר, שנת 2024 מראה למעשה עלייה של 47% לעומת השנה שלפניה, עם כמעט 11,000 עולים ב-2024 בהשוואה ל-7,500 ב-2023. לפי דלה-פרגולה, ישראל נמצאת כיום במסלול להגיע ליותר מ-10,000 עולים חדשים ממדינות שאינן דוברות רוסית ב-2025.

העלייה מארצות הברית עלתה מכ-3,000 ב-2023 ל-3,200 ב-2024, לפי נתוני הלמ"ס, וארגון "נפש בנפש" אמר כי הוא צופה ש-2025 תסתיים עם עוד 4,000 עולים מארה"ב. הארגון מסר כי סייע להגעת יותר מ-1,000 עולים חדשים רק באוגוסט – החודש העמוס ביותר בתולדותיו מאז הוקם לפני 23 שנה.

העלייה מארצות הברית עלתה מכ-3,000 ב-2023 ל-3,200 ב-2024, לפי נתוני הלמ"ס, וארגון "נפש בנפש" אמר כי הוא צופה ש-2025 תסתיים עם עוד 4,000 עולים מארה"ב

"נפש בנפש", שגם מטפל בעולים מקנדה, טוען כי חווה עלייה של 80% בפניות בנושא עלייה לישראל מיד לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. לדברי הארגון, תהליך פתיחת תיק עד למעבר בפועל אורך בממוצע כ-18 חודשים, מה שאומר שהקפיצה בפניות החלה להתממש רק כעת.

כ-47% מהאנשים שמתחילים לעבוד עם יועץ עלייה אכן עולים בסופו של דבר, ציין דובר של "נפש בנפש".

משפחת פולאק עושה עלייה לישראל, 20 באוגוסט 2025 (צילום: זאב שטוב)

בדרכו לישראל בטיסת "נפש בנפש" בחודש שעבר, אמר העולה החדש ג'וש גוטסמן לזמן ישראל שלאחר ה-7 באוקטובר, "הרצון שתמיד היה לנו לעשות עלייה התחזק הרבה יותר… הרגשנו שלא נוכל לא להיות עם העם שלנו ברגע הזה".

מצרפת, שבה נמצאת הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לארה"ב, מספרי העלייה עלו בהתמדה בשנים האחרונות – מכ-1,000 ב-2023 ליותר מ-2,000 ב-2024. דלה-פרגולה מעריך שהנתון עשוי לעבור את ה-3,000 ב-2025.

מספרי העלייה מצרפת עלו בהתמדה בשנים האחרונות – מכ-1,000 ב-2023 ליותר מ-2,000 ב-2024. דלה-פרגולה מעריך שהנתון עשוי לעבור את ה-3,000 ב-2025

בבריטניה עלתה העלייה מ-372 ב-2023 ל-676 ב-2024, כאשר 2025 נמצאת במסלול להשתוות או לעלות על המספרים הללו. העלייה מקנדה נותרה יציבה, עם בין 270 ל-300 עולים מדי שנה.

בעוד שה-7 באוקטובר אולי היה ניצוץ, עולים מונעים להגיע לישראל ממגוון סיבות, אומרים ב"נפש בנפש" וארגונים אחרים. בעוד שחלק מהעולים, במיוחד מצרפת, אמרו כי עברו לישראל כדי להימלט מאנטישמיות גוברת, אלו מארה"ב מונעים בדרך כלל על ידי אמונות אידיאולוגיות, כאשר האירועים בישראל דוחפים אותם לפעול ולחיות את החלום הציוני.

לסופר, זהו סיפור העלייה האמיתי בשלב זה. "ברוב המדינות אנשים עוזבים בזמן מלחמה, אבל בישראל אנשים באים כדי לעזור", הוא אמר פעמים רבות.

עולה חדש מקבל תעודה במשרדי "נפש בנפש" בירושלים, מאי 2010 (צילום: פלאש90)

זו הכלכלה, טמבל

עם זאת, גם לסיפור הזה חסרים כמה חלקי הקשר חשובים, ציין דלה-פרגולה.

ראשית, לדבריו, רמות העלייה הכוללות אינן מרשימות במיוחד במבט היסטורי, גם אם יש שיפורים משנה לשנה מאז שהמלחמה החלה ב-2023. בחלק מהמקרים, המספרים רק כעת מתחילים לחזור לרמות שלפני הקורונה, לפני שהמגפה טלטלה את המגמות העולמיות.

רמות העלייה הכוללות אינן מרשימות במיוחד במבט היסטורי, גם אם יש שיפורים משנה לשנה מאז שהמלחמה החלה ב-2023. בחלק מהמקרים, המספרים רק כעת מתחילים לחזור לרמות שלפני הקורונה

אם העלייה שאינה דוברת רוסית תגיע ל-10,000 ב-2025, זה יהפוך את השנה ל"שנה ממוצעת מאוד" בקנה מידה רחב יותר, אמר דלה-פרגולה.

ב-15 השנים שקדמו לתחילת מגפת הקורונה ב-2020, העלייה ממדינות מחוץ לברית המועצות לשעבר נטתה לנוע בין 10,000 ל-12,000 איש בשנה, לפי נתוני הלמ"ס.

גם אם 3,000 יהודים צרפתים יעלו לישראל השנה, זה עדיין יהיה נמוך משמעותית מכמעט 4,000 לשנה שעלו לישראל בין 2014 ל-2020 – כולל 6,000 איש שעלו ב-2016.

נתוני העלייה מארה"ב גבוהים מאלו של שנות ה-2010, אז עמדו על ממוצע של כ-2,500 לשנה. אך שיעורי העלייה מהקהילה היהודית הגדולה בעולם נותרו רחוקים מאוד מהנמוכים בעולם במונחים לנפש, ציין דלה-פרגולה.

עולים חדשים חוגגים את הגעתם לישראל בטקס קליטתם בסוכנות היהודית בירושלים, 14 באוקטובר 2009 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

עם כ-7.5 מיליון יהודים בארה"ב, "העלייה אמורה להיות בערך פי 10 מזו שבצרפת", שבה כחצי מיליון יהודים, במקום להיות בערך שווה, אמר דלה-פרגולה.

לעומת זאת, לקהילה היהודית בדרום אפריקה יש אחד משיעורי העלייה הגבוהים ביותר לישראל, עם כ-300 מתוך 50,000 יהודים שעולים לישראל מדי שנה.

על אף שאנטישמיות ולהט ציוני עשויים לשחק תפקיד, העלייה ממדינות מערביות קשורה באופן אוניברסלי לגורמים כלכליים יותר מכל עניין אחר, אמר דלה-פרגולה.

אפילו הזינוק הגדול בעלייה מצרפת ב-2015 ו-2016, שיוחס לעיתים קרובות לעלייה באירועי אנטישמיות כמו הפיגוע הידוע במרכול "היפר כשר", חייב להיבחן על רקע העלייה באבטלה ואי הוודאות הכלכלית בצרפת באותה תקופה, הוא אמר. ייתכן שחובותיה ההולכים ותופחים של צרפת והאי-ודאות הפוליטית שם יובילו לעוד יהודים שיעזבו בעתיד, הוסיף.

רוב ההגירה מונעת יותר מהרצון לשפר את המצב האישי מאשר משיקולים אידיאולוגיים טהורים. או כפי שהתלוצץ לאחרונה הקומיקאי הישראלי יוחאי ספונדר: "זו באמת ציונות רק אם באת ממקום שטוב יותר מישראל"

במילים אחרות, רוב ההגירה מונעת יותר מהרצון לשפר את המצב האישי מאשר משיקולים אידיאולוגיים טהורים. או כפי שהתלוצץ לאחרונה הקומיקאי הישראלי יוחאי ספונדר: "זו באמת ציונות רק אם באת ממקום שטוב יותר מישראל".

פליטים אוקראינים, זכאי חוק השבות, מגיעים לישראל ב-17 במרץ 2022 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

למטה ובחוץ

העלייה לישראל אולי בירידה, אבל ההגירה מישראל במגמת עלייה, כאשר המצטרפים החדשים אינם מחליפים אפילו מחצית מאלה שעזבו בשנה שעברה.

לאורך כל תולדות מדינת ישראל, כמעט תמיד היו יותר יהודים שעלו לישראל מאשר כאלה שעזבו אותה, למעט תקופות מסוימות בשנות ה-50 וה-80, אמר דלה-פרגולה. אולם ב-2024 עזבו את ישראל לא פחות מ-82,700 ישראלים – כ-50,000 יותר ממספר העולים שהגיעו לארץ.

הגירעון במאזן ההגירה הזה צפויה להימשך גם ב-2025, אף שנתונים רשמיים יהיו זמינים רק בסוף השנה.

רבים סבורים שהאקלים הפוליטי והביטחוני המתוח בישראל בשנים האחרונות הוא הגורם לעזיבה ההמונית. מחקר עדכני של פרופ' לילך לב-ארי, סוציולוגית מהמכללה האקדמית אורנים, מצא שכמעט כל הישראלים שראיינה ועברו לארצות הברית מאז תחילת 2023 ציינו או את תוכניות ההפיכה המשטרית של הממשלה או את המלחמה הנוכחית, כגורם שהניע אותם להגר מישראל.

מחקר עדכני מצא שכמעט כל הישראלים שהיגר לארצות הברית מאז תחילת 2023 ציינו או את תוכניות ההפיכה המשטרית של הממשלה או את המלחמה הנוכחית, כגורם שהניע אותם לעזוב מישראל

"במשך עשרות השנים האחרונות, רוב האנשים שעזבו את ישראל חיפשו דברים כמו מוביליות כלכלית, הצלחה והשכלה", אמרה לב-ארי לזמן ישראל. "לעומת זאת, הרוב המכריע שעזב בשלוש השנים האחרונות היה מוטרד בעיקר מהמצב הפוליטי".

נמל התעופה בן גוריון, 6 ביוני 2022, אילוסטרציה (צילום: Gili Yaari/Flash90)

לפי דלה-פרגולה, יותר ממחצית מהעוזבים את ישראל הם ממוצא רוסי.

מתוך כ-200,000 עולים חדשים שהגיעו לישראל בין 2019 ל-2023, כ-15% עזבו את המדינה ב-2024, כאשר רובם היו עולים מרוסיה, גאורגיה ובלארוס, לפי מחקר שהוכן השנה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

מתוך כ-200,000 עולים חדשים שהגיעו לישראל בין 2019 ל-2023, כ-15% עזבו את המדינה ב-2024, כאשר רובם היו עולים מרוסיה, גאורגיה ובלארוס, לפי מחקר שהוכן השנה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת

"זה משהו מאוד מעניין שחייבים להבין מבחינה סוציולוגית", אמר דלה-פרגולה. ככל הנראה, רבים מהעולים מרוסיה מעולם לא התכוונו להישאר לטווח ארוך, הוא הציע.

הסטטיסטיקאי הטיל את האשמה על משרד העלייה והקליטה ועל הסוכנות היהודית, שגם היא מסייעת לעלייה ממקומות רבים, על מה שכינה "מספרי עלייה מאכזבים" במיוחד לאור התחזיות לזרם המוני לאחר ה-7 באוקטובר.

"בבסיס הפער הזה עומד חוסר הבנה עמוק בישראל לגבי דפוסי החיים והזהויות היהודיות ברחבי העולם", האשים דלה-פרגולה.

הסוכנות היהודית מסרה בתגובה כי היא עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם קהילות יהודיות ב-65 מדינות ברחבי העולם כדי לחזק את הזהות והקשר לישראל. "העלייה היא מנוע צמיחה חיוני למדינת ישראל, וההגעה המתמשכת של עולים חדשים מחזקת את החוסן ואת הבנייה מחדש של האומה שלנו", נמסר.

תמונת אילוסטרציה: עולים מצפון אמריקה לישראל מגיעים בטיסה מיוחדת מטעם הסוכנות היהודית וארגון נפש בנפש לנמל התעופה בן-גוריון, 23 ביולי 2013 (צילום: יוסי זליגר/פלאש 90)

בינתיים, משרד העלייה והקליטה אומר כי הוא מגביר מאמצים להביא עוד אנשים.

בפברואר הודיע המשרד על תוכנית בסך 170 מיליון שקל לשיפור הקליטה, לצד רפורמה שנועדה להאיץ את תהליך קבלת הרישוי לעולים חדשים לעבודה במקצועותיהם. לאחרונה, המשרד גם השיק תוכנית ממשלתית חדשה המציעה תמריצים כדי למשוך יהודים מצליחים עם מיומנויות מבוקשות לעלות לישראל.

בפברואר הודיע המשרד על תוכנית בסך 170 מיליון שקל לשיפור הקליטה, לצד רפורמה שנועדה להאיץ את תהליך קבלת הרישוי לעולים חדשים לעבודה במקצועותיהם

יוזמות אחרות, כולל הרחבת פטורים ממס לעולים בעלי עסקים והצעת סיוע אישי למועמדים לעלייה ברחבי אירופה, גם הן בצנרת.

אבל השר סופר הודה שמאמצים כאלה הם רק תוספת לגורמים שונים שדוחפים עולים לעזוב את בתיהם ולהגיע למולדת היהודית.

"גלי העלייה הגדולים אינם תלויים בפעילות שלנו", אמר סופר. "זה תלוי בכלכלה, במלחמה, באנטישמיות ובתרבות. אי אפשר להשוות עלייה מברית המועצות לשעבר לעלייה ממדינות מערביות, שבהן לאנשים נוח יותר. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לנסות למזער את הבירוקרטיה, לשפר את תהליך העלייה ולפנות להם את הדרך".