על רקע הצטברות דיווחים מודיעיניים המצביעים על חידוש ייצור הטילים באיראן מאז המלחמה ביוני מול ישראל, גוברת ההערכה בקרב אנליסטים כי סבב עימות נוסף עם איראן עשוי להיות קרוב.
אולם מלחמה חדשה עלולה למצוא את ישראל מצוידת פחות להגן על עצמה מפני איום הטילים של טהרן – שנותר משמעותי – מכפי שהייתה בסבב הלחימה בן 12 הימים באביב האחרון.
העימות ביוני חשף לא רק את היקף איום הטילים האיראני, אלא גם את מגבלות מערכי ההגנה שנפרסו מולו. בעוד טהרן פועלת לשקם ולהתאים את מערך הטילים שלה, ישראל וארצות הברית עדיין מוגבלות בשל מלאי מיירטים שהידלדל ולוחות זמנים ארוכים לייצור – דינמיקה שמומחים טוענים כי עשויה לשנות מן היסוד את אופיו של הסבב הבא.
לפי דיווח של רשת CNN מאוקטובר, המצטט מקורות מודיעין אירופיים, מספר משלוחים של נתרן פרכלורט (Sodium Perchlorate) – מרכיב מרכזי המשמש לייצור הדלק המוצק עבור טילים קונבנציונליים לטווח בינוני – הגיעו מסין לנמל בנדר עבאס באיראן, החל מסוף ספטמבר.
בעוד טהרן פועלת לשקם ולהתאים את מערך הטילים שלה, ישראל וארצות הברית עדיין מוגבלות בשל מלאי מיירטים שהידלדל ולוחות זמנים ארוכים לייצור
לאחרונה דיווחה רשת NBC כי גורמים ישראלים מודאגים מתוכנית הטילים הבליסטיים המתרחבת של איראן, כאשר אחד הדוברים הזהיר כי ללא בלימה, כושר הייצור במדינה עלול לטפס עד לכ-3,000 טילים בשנה.
דיווח נוסף ב"אל-מוניטור" גרס כי איראן מחזיקה כיום בכ-2,000 טילים בליסטיים – כך להערכת ישראל – בערך אותו מספר שהיה ברשות טהרן ערב מלחמת 12 הימים. לפי הדיווח, מומחים הגיעו למסקנה שהנזק שישראל הסבה לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן במהלך העימות היה "פחות חמור" מכפי שהוערך בתחילה.
איראן עצמה שידרה מסרים סותרים באשר למצב תוכנית הטילים שלה. כלי תקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה – הגוף המפקח על פיתוח הטילים הבליסטיים במדינה – דיווח בשבוע שעבר כי נערכו ניסויי טילים ברחבי המדינה, אך הטלוויזיה הממלכתית באיראן מיהרה להכחיש שנעשו ניסויים כלשהם.
כלי תקשורת המזוהה עם משמרות המהפכה – הגוף המפקח על פיתוח הטילים הבליסטיים במדינה – דיווח בשבוע שעבר כי נערכו ניסויי טילים ברחבי המדינה, אך הטלוויזיה הממלכתית באיראן מיהרה להכחיש
אתמול (שני) גינתה איראן את הדיווחים, כינתה אותם "לוחמה פסיכולוגית" נגד טהרן, והדגישה כי היא ערוכה לחלוטין להגן על עצמה. עוד הזהירה טהרן כי חידוש התוקפנות "יביא לתוצאות חמורות יותר" עבור ישראל.
אולם בעוד תשומת הלב התמקדה בייצור הטילים האיראני, מומחים מזהירים כי חוסר האיזון המשמעותי יותר עשוי להיות דווקא בצד ההגנתי של המשוואה. בפרט, זמינותן של מערכות ההגנה האמריקאיות מפני טילים – ובעיקר מיירטי THAAD המופעלים בידי ארצות הברית – מסתמנת כמגבלה קריטית.
במהלך חילופי האש האחרונים בין ישראל לאיראן, מלאי המיירטים האמריקאי מילא תפקיד מכריע ביירוט האיומים והידלדל משמעותית, מה שמעלה ספקות אם ישראל תוכל שוב להסתמך על אותו היקף של סיוע בהגנה אווירית.
"זה חשש מוחשי מאוד", אומר ארי סיקורל, סגן מנהל תחום מדיניות החוץ במכון היהודי לענייני ביטחון לאומי (JINSA). "גם ישראל וגם ארצות הברית השתמשו בכמות עצומה ממלאי המיירטים שלהן. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהשלמת החוסרים וחזרה למצב שהיה לנו קודם".
המגן המידלדל של אמריקה
לפי דיווחים שפורסמו כמה שבועות אחרי המלחמה, כוחות אמריקאיים שיגרו בין 100 ל-150 טילי THAAD – שעלות כל אחד מהם מוערכת ב-12.7 מיליון דולר – בעת שסייעו ליירט כ-500 טילים ששוגרו מאיראן. המשמעות היא שנוצל כרבע ממאגר מיירטי ה-THAAD של ארצות הברית במהלך העימות בן 12 הימים.
ב-JINSA העריכו שמיירטי ה-THAAD האמריקאיים היו אחראים לכמחצית מכלל הטילים שיורטו במהלך המלחמה. בנוסף ל-THAAD, דווח שכוחות אמריקאיים שיגרו גם כ-80 מיירטי Standard Missile-3 (RIM-161) מספינות – כך שלמעלה ממחצית מכלל היירוטים התבצעו ככל הנראה באדיבות וושינגטון.
ב-JINSA העריכו שמיירטי ה-THAAD היו אחראים לכמחצית מכלל הטילים שיורטו במהלך המלחמה. בנוסף ל-THAAD, דווח שכוחות אמריקאיים שיגרו גם כ-80 מיירטי Standard Missile-3 (RIM-161) מספינות
לא ניתן לאמת את החלוקה המדויקת בין יירוטים אמריקאיים לישראליים, משום שישראל לא פרסמה נתונים רשמיים על היקפי השימוש במיירטים. ובכל זאת, לפחות 36 טילים הצליחו לחדור את מערכי ההגנה ולפגוע באזורים מיושבים, הרגו 32 בני אדם ופצעו למעלה מ-3,000.
הטילים, יחד עם פגיעת כטב"ם אחת מוצלחת, גרמו נזק ל-2,305 בתים ב-240 בניינים, וכן לשתי אוניברסיטאות ולבית חולים, והותירו יותר מ-13 אלף ישראלים עקורים מבתיהם.
לדברי סיקורל, הלחימה סיפקה לקח כואב הן לישראל והן לבעלות בריתה: "מה שהיה לנו קודם לא מספיק – נקודת המוצא הזו אינה מספקת". לדבריו, היקף המיירטים שנדרש בפועל חשף את מגבלות ההנחות הקיימות לגבי הגנה מפני טילים, לנוכח מתקפות מתמשכות ובעצימות גבוהה.
העומס על המלאים האמריקאיים אילץ מאז את וושינגטון להאיץ את מאמציה לשיקום מאגרי התחמושת. בחודשים האחרונים השיקה ארצות הברית את "מועצת האצת החימוש" (Munitions Acceleration Council), שלדברי משרד המלחמה "החלה לפעול להגדלת הייצור", צעד המשקף דאגה גוברת מכך שקצבי הייצור הנוכחיים אינם תואמים עימותים מודרניים עתירי טילים.
חששות אלו הדהדו שוב בספטמבר, כאשר "הוול סטריט ג'ורנל" דיווח שהפנטגון לוחץ על יצרני טילים להגביר את התפוקה בקצב חסר תקדים, ואף דורש מהם להכפיל את הייצור פי שניים ואפילו פי ארבעה.
ואולם, גם אם ארצות הברית תצליח לחדש באופן משמעותי את מלאי מיירטי ה-THAAD שלה לפני העימות הבא בין ישראל לאיראן – תרחיש שנחשב בלתי סביר ברובו בשל הפער הממושך בין החלטות הרכש לבין מועדי האספקה – ייתכן שישראל לא תוכל לבנות על סיוע אמריקאי באותו היקף, אם הכוחות האמריקאיים יהיו ממוקדים בזירות אחרות.
"אנחנו רואים ירידה בסדר העדיפויות [האמריקאי] ביחס לאירופה ולמזרח התיכון, וזה בהחלט מדאיג, לנוכח האיומים העצומים שעדיין קיימים מצד רוסיה ואיראן"
"אנחנו רואים ירידה בסדר העדיפויות [האמריקאי] ביחס לאירופה ולמזרח התיכון, וזה בהחלט מדאיג, לנוכח האיומים העצומים שעדיין קיימים מצד רוסיה ואיראן", אמר סיקורל לזמן ישראל. לדבריו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וממשלו מפנים יותר ויותר את הקשב האסטרטגי לזירות אחרות, ובפרט לסין ולוונצואלה.
"מה שכן נמשך הוא שממשל טראמפ עדיין רואה בישראל שותפה אסטרטגית לארצות הברית", הוסיף סיקורל. אך לדבריו, הבטחת הגיבוי האמריקאי בעימות עתידי עם איראן עלולה לדרוש יותר מאשר קשרים היסטוריים בלבד: "אנחנו צריכים להמשיך ולהעמיק את השותפות הזאת בהמשך, ככל שארצות הברית נושאת את עיניה יותר ויותר לאזורים אחרים".
הערכת המוכנות של איראן
לדברי סיקורל, איראן "מנצלת את ההפוגה" בלחימה כדי לחדש את ארסנל הטילים שלה.
עם זאת, טל ענבר, מומחה ותיק למדיניות תעופה, חלל וטילים, הביע ספקנות לגבי דיווחים אחרונים על זינוק בייצור הטילים של איראן, ובהם הדיווח של NBC שטען כי הרפובליקה האסלאמית עשויה להגיע בקרוב לקצב ייצור של 3,000 טילים בשנה. "המספרים האלה גבוהים מדי לכל מדינה, לא רק לאיראן", אמר ענבר.
לטענתו, אפילו התעשיות הביטחוניות המתקדמות ביותר בעולם אינן בנויות לשמר ייצור טילים ממושך בקצבים כאלה.
טילים בליסטיים עדיין ניתנים לייצור מהיר יחסית ובהיקפים גדולים, הרבה מעבר לקצב ייצור מיירטי THAAD, הכרוך במחזורי הרכבה ובדיקות ממושכים, ומגביל באופן חד את המהירות שבה ניתן לשקם מלאים
למרות זאת, טילים בליסטיים עדיין ניתנים לייצור מהיר יחסית ובהיקפים גדולים, הרבה מעבר לקצב ייצור מיירטי THAAD, הכרוך במחזורי הרכבה ובדיקות ממושכים, ומגביל באופן חד את המהירות שבה ניתן לשקם מלאים אחרי שימוש אינטנסיבי.
"קצב הייצור של מיירטי THAAD ב'לוקהיד מרטין' עומד על פחות מ-20 בשנה – וזה ב'לוקהיד מרטין'", אמר ענבר.
תוכניות הרכש של הפנטגון כוללות כיום רכישה של 37 מיירטי THAAD בלבד בשנת 2026 – שבריר מהכמות שנורתה להגנת ישראל במהלך העימות בן 12 הימים.
תוכניות הרכש של הפנטגון כוללות כיום רכישה של 37 מיירטי THAAD בלבד בשנת 2026 – שבריר מהכמות שנורתה להגנת ישראל במהלך העימות בן 12 הימים
למרות סימני השאלה סביב קצב הייצור של המשטר האסלאמי, ענבר הדגיש כי "איראן, כמובן, ממשיכה לייצר טילים בליסטיים", והצביע על צילומי לוויין המראים שמתקנים לייצור טילים שנפגעו החלו להיבנות מחדש.
"אם השאלה היא 'האם לאיראן יש את היכולת לבצע מתקפה מסיבית של טילים בליסטיים על ישראל?' התשובה הקצרה היא כן", אמר ענבר, אך סייג כי יש להתייחס בזהירות להערכות כאלה לנוכח מה שתיאר כדיווחי תקשורת מוגזמים.
במקביל, ענבר הזהיר כי לא ניתן להעריך את היכולות האמיתיות של איראן רק לפי נתוני ייצור, והצביע על סוגי הנשק שטהרן בחרה עד כה שלא להפעיל: איראן נמנעה משימוש במערכות הטילים המתקדמות ביותר שלה – ובהן טילים היפר-סוניים – בתקיפותיה נגד ישראל, הן במהלך העימות ביוני והן בחילופי האש הקודמים באפריל ובאוקטובר בשנה שעברה.
![אזרחים איראנים מבקרים בתערוכה לציון ההישגים בתחום הטילים והמלט"ים בטהרן, 12 בנובמבר 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/12/AFP__20251112__83U843A__v2__HighRes__TopshotIranDefence.jpg "אזרחים איראנים מבקרים בתערוכה לציון ההישגים בתחום הטילים והמלט"ים בטהרן, 12 בנובמבר 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)")
טילים היפר-סוניים, בהגדרה רחבה, הם כלי נשק הנעים במהירויות העולות על פי חמישה ממהירות הקול (מאך 5). הקטגוריה כוללת סוגים מסוימים של טילים בליסטיים מתקדמים, וכן דאונים היפר-סוניים (Hypersonic Glide Vehicles), המתמרנים בתוך האטמוספירה במהירויות קיצוניות במקום לנוע במסלולים הבליסטיים הצפויים של טילים מסורתיים – מה שמקשה מאוד על המעקב והיירוט שלהם.
עם זאת, ענבר הדגיש שטילים כאלה אינם "נשק יום הדין". אף שהוא סבור שאיראן עשויה לבחור להציב טילים היפר-סוניים במערכה עתידית, הוא הדגיש שגם אותם אפשר יהיה להפיל באמצעות מערכות ההגנה של ישראל.
לקחים מהמלחמה האחרונה
ישראל פתחה במלחמה ב-13 ביוני במתקפת פתע רחבת היקף נגד צמרת ההנהגה הצבאית של איראן, מדעני גרעין, אתרי העשרת אורניום ותוכנית הטילים הבליסטיים, והציגה אותה כהכרחית כדי למנוע מהרפובליקה האסלאמית לממש את תוכניתה המוצהרת להשמיד את המדינה היהודית באמצעות נשק גרעיני.
במשך 12 ימים שלטה ישראל בשמי איראן והפכה את מערכות ההגנה האווירית שלה ללא-רלוונטיות כמעט, תוך שהיא ממשיכה לפגוע במאגרי טילים ובאתרי ייצור
במשך 12 ימים שלטה ישראל בשמי איראן והפכה את מערכות ההגנה האווירית שלה ללא-רלוונטיות כמעט, תוך שהיא ממשיכה לפגוע במאגרי טילים ובאתרי ייצור. העימות הסתיים בבת אחת עם הפסקת אש שעליה הכריז טראמפ, לאחר תקיפות אמריקאיות נגד תוכנית הגרעין של איראן.
"במלחמה האחרונה לישראל היה יתרון עצום משום שהיא פתחה במתקפת הפתע הזו", הסביר סיקורל. "אם זה לא יהיה המצב במלחמה הבאה – בין אם משום שאיראן תצליח לתקן את מערכי ההגנה האווירית שלה ותהיה מוכנה יותר, ובין אם תבחר להקדים ולתקוף בעצמה, שזה תרחיש אפשרי בהחלט – שלב הפתיחה של המלחמה עשויה להיגרר".
סיקורל התייחס להחלטתה של איראן לפתוח את העימות הקודם במטחי טילים גדולים ומתואמים, שהחלו בגל של כ-100 טילים בליסטיים ששוגרו בו-זמנית לעבר ישראל.
אף שהמטחים הללו נחלשו בהמשך בעוצמתם ובתדירותם, מומחים מזהירים שמאז היה לאיראן זמן להעריך את ביצועיה, לתקן נזקים ולשכלל את התפיסה המבצעית שלה. ייתכן שהיא גם מתקנת ומשפרת את מערכי ההגנה האווירית שלה.
סוכנות הידיעות האיראנית ISNA ציטטה את רמטכ"ל הכוחות המזוינים, אלוף עבד אל-רחים מוסאווי, שאמר באמצע דצמבר כי "שדרוג יכולות ההגנה האווירית מתקדם בהצלחה כתוצאה ממאמצים סביב השעון של עמיתינו ביחידות ההגנה האווירית", אף שהיקף ההתאוששות הזו עדיין אינו ברור.
רמטכ"ל הכוחות המזוינים, אלוף עבד אל-רחים מוסאווי, אמר באמצע דצמבר כי "שדרוג יכולות ההגנה האווירית מתקדם בהצלחה כתוצאה ממאמצים סביב השעון של עמיתינו ביחידות ההגנה האווירית"
בעימות עתידי, אמר סיקורל, איראן עשויה להיות בעמדה טובה יותר לשגר מטחים חוזרים לאורך זמן ממושך, במיוחד אם לישראל לא יהיה את יתרון ההפתעה.
שינוי כזה עלול להפוך את שלב הפתיחה מיתרון ישראלי מהיר לחילופי אש ממושכים ושקולים יותר, שיימשכו הרבה מעבר ל-12 ימים, עם השלכות הרסניות לשני הצדדים. "בסביבה כזו, משך המלחמה ועוצמת התקיפות משני הצדדים עלולים לגדול", אמר סיקורל.
לדברי ענבר, שיגור של 100 טילים ביום לאורך כמה ימים יהיה "אתגר ליירוט". אף שהארסנל של ישראל כולל מערכות מתוצרת מקומית היכולות להשלים את ה-THAAD, היא עדיין תתקשה להתמודד עם מטחים גדולים וחוזרים.
שיגור של 100 טילים ביום לאורך כמה ימים יהיה "אתגר ליירוט". אף שהארסנל של ישראל כולל מערכות מתוצרת מקומית היכולות להשלים את ה-THAAD, היא עדיין תתקשה להתמודד עם מטחים גדולים וחוזרים
לדברי ענבר, הקושי נעוץ במגבלות המובנות של כל מערכת הגנה מפני טילים כאשר היא ניצבת מול מתקפות מתמשכות בהיקפים גדולים, שנועדו לשחוק הן את מלאי המיירטים והן את קיבולת התגובה.
"אף אחד לא יכול ליירט את כל הטילים הנכנסים. אין מערכת שמספקת 100% הגנה, אבל כשיש כמות גדולה של טילים נכנסים, זה מקשה הרבה יותר על ההגנה על המדינה", אמר.
לפי נתוני משרד הביטחון, מערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל שמרה על שיעור הצלחה של כ-86% מול טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן בעימות ביוני.
סיקורל הדגיש את המשך נוכחותם של שלוחיה האזוריים של איראן כדאגה מרכזית נוספת. "ברור שישראל עדיין נלחמת בחזבאללה", אמר, וציין את העלייה האחרונה במספר התקיפות הישראליות בלבנון שנועדו למנוע מארגון הטרור להתחמש מחדש.
בנוסף לכך קיים איום מתמשך מתימן, שם המורדים החות'ים הוכיחו יכולת לשגר מטחים מוגבלים של טילים ארוכי טווח לעבר ישראל. "החות'ים בונים איום טילים בליסטיים שעשוי אפילו לעקוף בקרוב את זה של איראן", הזהיר סיקורל.
בעוד מומחים מנסים לברור את העובדות מתוך שלל דיווחים סותרים ולעתים בלתי ניתנים לאימות, חיזוי התרחיש של העימות הבא בין ישראל לאיראן נעשה קשה יותר ויותר. מה שכן ברור, הזהיר ענבר, הוא ש"זה לא יהיה אותו דבר".
בעוד מומחים מנסים לברור את העובדות מתוך שלל דיווחים סותרים ולעתים בלתי ניתנים לאימות, חיזוי התרחיש של העימות הבא בין ישראל לאיראן נעשה קשה יותר. מה שכן ברור, הזהיר ענבר, הוא ש"זה לא יהיה אותו דבר"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזה לא מידע שחייב להישאר תחת צנזורה כבדה ברמת אבטחה מקסימלית? יופי עכשיו האויב יודע שאם ישגר כמות אדירה, חלקם הגדול יפגע בחשמל מים בסיסים תקשורת וכל מה שסביבם. וכל שיישאר להם זה לצעוד לפה בכיף ולטבוח בנו כמו בשבעה באוקטובר ולסיים את הסיפור הזה קצר וקולע אחת ולתמיד… עם של עאמות מוכרים אותנו ואת עצמם( המדליפים והמשחררי אינפורמציה קיומית) יאללה שייגמר על הזבי
את כל מה שכתוב פה ישראל לא יכולה להרשות לעצמה!. במלחמה האחרונה הפגיעה הישראלית באיראן לא הייתה קשה. עובדה שהם בתהליך שיקום פעיל ויעיל. אסור שתהיה "הפעם הבאה". הפגיעה הישראלית צריכה להיות כזאת שתשבית את היכולות האיראנית לעשרות שנים קדימה. חורבן טוטאלי של כל מערכות השלטון, תשתיות, מערכות חיוניות וכמובן משמרות המהפכה. התפיסה הנאצית ידועה מוכרת המפורסמת וישראל כאמור פשוט לא יכולה להרשות לעצמה.
נראה כאילו המאמר הארוך נכתב לפני חודשים ופורסם אתמול ולא עודכן. במאמר הנרטיב הוא על בניית הטילים העתידיים של איראן. כבר שלשה ימים לפני פרסום זה, איראן מבצעת ניסויים ושיגורים ראוותניים מצולמים בכל מדיה. אולי התזמון לא מקרי, להסית את הקשב מההפגנות נגד המשטר שהולכים ומתעצמים מרגע לרגע.
לא קראתי את הכתבה אבל הכותרת הספיקה לחשוב למה בכלל אנחנו צריכים לדווח אם יש לנו מירתים או לא?
למה זה טוב? כמה זה כחכם ולמה הצנזורה מאשרת פרסום שכזה.
בפעם האחרונה שלא היה לנו צבא ראינו מה קרה?