קללת הכלים השבורים 1982 , אל"ם ד"ר עמנואל ולד
מדוע לא נלמדו הלקחים?
ראשית, לאחר כל מלחמה קודמו מפקדי הכוחות הלוחמים, נוצר קשר שתיקה ו"מאזן אימה", בו כל מפקד שיחשוף מחדל בתחום מפקד אחר מסתכן בכך שיחשפו את מחדליו שלו; הרמטכ"ל משה לוי, שהחליף את רפאל איתן שפיקד על צה"ל במלחמת לבנון הראשונה, העדיף "שקט תעשייתי"; המטכ"ל איננו "מטה גבוה" אלא אוסף אנשים הבאים מ"קליקות" שונות, מחויבים להן ושומרים על "האינטרסים הסקטוריאליים" שלהם; המטכ"ל מפעיל נוהל "אי אסטרטגיה"; התכנון ותהליך קבלת ההחלטות מתבסס על מיקוח בין סקטוריאלי המושפע מהעוצמה היחסית של המעורבים בו; ההסכמה, בסופו של דבר, מתבססת על המכנה המשותף הנמוך ביותר לכל המשתתפים ולא על הגיון צבאי מקצועי; פתרונות פשוטים וחסכוניים יידחו מפני פתרונות יקרים שיועדפו מפני שהם מספקים יותר את הצרכים הכופלים של כל הסמכויות הצבאיות; שיקולים מקצועיים-צבאיים נשחקים מול חתירה חיילית-סקטוריאלית להגדלת משאבים, תקציבים ועוצמה יחסית. מכאן, שלשיקולים מקצועיים של אסטרטגיה אין סיכוי כנגד מערכת בירוקרטית המנציחה פיצול ובנויה עליו. קצינים בכירים אינם מאומנים ומיומנים לחשוב מחשבה כוללת. קצינים צעירים המבקשים להתקדם, חייבים לוותר על חשיבה ביקורתית ומקורית ועליהם "להתיישר" לפי ההרמוניה הבירוקרטית, רק כך יגיעו לדרגת אלוף ואז כבר לא יהיה מה לצפות מהם לחשיבה יוצרת. "קצינים זוטרים, השותקים כאשר הבכירים מהם מדברים, אינם בהכרח מוגי-לב – אלא נוהגים כך מתוך חשבון".
https://he.wikipedia.org/…/%D7%A7%D7%9C%D7%9C%D7%AA_%D7.

https://www.xn--7dbl2a.com/2020/05/07/%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%a7-%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%95%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%aa%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%a8/#comment-18984