איראן בוערת
השנה החדשה באיראן החלה בסימן ההפגנות שפרצו עוד לפני מספר ימים ולפי שעה רק ממשיכות לצבור תאוצה.
הפעם מי שמצטרף למחאות אינו רק צעיר או סטודנט, כפי שהיה בעת "מחאות החיג'אב", אלא גם מעמד הביניים וסוחרים שנפגעו מאוד בעקבות המשבר הכלכלי החמור שמשתולל באיראן כבר חודשים ארוכים.
המחאה הנוכחית נפתחה עם שביתה בבזאר הגדול בטהרן ב-28 בדצמבר 2025. מהר מאוד ההפגנות והשביתות התפשטו לכ-17 מחוזות במדינה.
השנה החדשה באיראן החלה בסימן ההפגנות שממשיכות לצבור תאוצה. הפעם מי שמצטרף למחאות אינו רק צעיר או סטודנט, כפי שהיה בעת "מחאות החיג'אב", אלא גם מעמד הביניים וסוחרים שנפגעו במשבר הכלכלי
סרטונים של מפגינים שצועקים "לא לעזה, לא ללבנון" ותמונות של המונים שדורשים להפיל את משטר האייתוללות התפשטו ברשתות החברתיות, למרות הניסיונות של השלטונות האיראניים להאט את האינטרנט במדינה.
השלטונות גם נקטו אמצעים נוספים בניסיון לדכא את ההפגנות: הם העבירו את הלימודים במספר אוניברסיטאות לזום ופשטו על מעונות סטודנטים על מנת לעצור את מתנגדי המשטר הבולטים ואת מובילי המחאה. בשלב הזה, לא נראה שהאמצעים האלה השפיעו על המפגינים ועל הלכי הרוח באיראן.
גל המחאה הנוכחי פרץ כאשר ברקע משבר כלכלי חריף, מחסור במים, אינפלציה גבוהה ובעיקר העדר אמונה בכך שהמשטר האיראני מסוגל להתמודד עם המשבר באופן רציונלי ורציני.
האיראנים, בעיקר הצעירים שבהם, עייפים ממחסור, סנקציות מערביות, אבטלה וצביעות של המשטר שדואג למקורבים, אך נותר אדיש אל מול זעקתם של ההמונים שמתקשים להתפרנס בכבוד.
גם העדרו של המנהיג הרוחני, האייתוללה חמינאי, בולט לעין ומעורר תהיות רבות בקרב הציבור האיראני שמזהה חולשה ואף מבוכה בקרב המשטר.
האיראנים, בעיקר הצעירים שבהם, עייפים ממחסור, סנקציות מערביות, אבטלה וצביעות של המשטר שדואג למקורבים, אך נותר אדיש לזעקת ההמונים שמתקשים להתפרנס בכבוד
האם שנת 2026 תהיה שנת המפנה עבור איראן? כרגע, עדיין מוקדם להכריע בסוגיה הזאת. גלי מחאה אנטי-משטריים פורצים באיראן באופן תדיר כל כמה שנים, ועד כה המשטר הצליח לדכא את המפגינים ולמנוע מהפכה, אך כעת הוא נראה חלש ופגיע מאי-פעם.
האם המערב יצליח לתמוך במוחים מבחוץ ולא לאכזב אותם הפעם? מה שבטוח, זאת לא תהיה שנה שקטה או מוצלחת עבור המשטר האיראני, שעדיין לא הבין את המסר: הוא נכשל כישלון חרוץ בכל תחום והציבור האיראני נחוש לגרשו, אם לא היום – אז מחר.
סעודיה מתנגשת באמירתים בתימן
השבוע הגיע העימות המתמשך בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות בתימן לנקודת רתיחה חסרת תקדים, שהובילה להתפרקות מעשית של הקואליציה הערבית בתימן לאחר עשור של לחימה נגד החות'ים.
האירועים החלו בתקיפה אווירית סעודית על נמל מוקלה בדרום תימן, שכוונה נגד משלוח נשק וכלי רכב צבאיים שהגיעו מהאמירויות עבור כוחות "מועצת המעבר הדרומית" (STC) הבדלנית.
השבוע הגיע העימות המתמשך בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות בתימן לנקודת רתיחה חסרת תקדים, שהובילה להתפרקות מעשית של הקואליציה הערבית בתימן לאחר עשור של לחימה נגד החות'ים
בעקבות התקיפה והאשמות סעודיות חריפות נגד מה שהם הגדירו כ"לחץ אמירתי", הודיע רשאד אל-עלימי, ראש מועצת הנשיאות של תימן (המשטר התימני המוכר על ידי העולם), על ביטול ברית ההגנה עם איחוד האמירויות והורה לכוחותיה לעזוב את המדינה תוך 24 שעות.
בתגובה מהירה, הודיע משרד ההגנה של איחוד האמירויות על הסגת כל כוחותיו הנותרים מהמדינה, במהלך שסיים באופן פורמלי את המעורבות הצבאית הישירה של אבו דאבי בתימן.
הפער בין סעודיה לאמירויות בנוגע למה שמתרחש בדרום תימן, חבל ארץ שלא נכבש על ידי החות'ים, נובע, ככל הנראה, מאינטרסים מנוגדים שהלכו והעמיקו לאורך השנים.
בעוד שערב הסעודית חותרת לשימור תימן מאוחדת תחת שלטון מרכזי יציב שיבטיח את הגבול בינה לבין תימן, איחוד האמירויות התמקדה בשליטה ימית ובמאבק בטרור החות'י תוך תמיכה בתנועה הבדלנית השואפת להקמת מדינה עצמאית בדרום.
סעודיה חותרת לשימור תימן מאוחדת תחת שלטון מרכזי יציב, בעוד איחוד האמירויות מתמקדת בשליטה ימית ובמאבק בטרור החות'י תוך תמיכה בתנועה הבדלנית השואפת להקמת מדינה עצמאית בדרום
המתח הגיע לשיאו החודש, לאחר שהכוחות הנתמכים על ידי האמירויות כבשו שטחים נרחבים במחוזות חצרמוות ואל-מהרה, במהלך שריאד פירשה כאיום ישיר על ביטחונה הלאומי ועל ריבונות הממשלה התימנית.
ה"גירושין האסטרטגיים" הללו מעידים על קרע עמוק בין שתי מדינות דומיננטיות בעולם הערבי, לא רק בתימן, אלא גם בסודן ובמקומות נוספים במזרח התיכון.
כרגע, נסיגת איחוד האמירויות יוצרת ואקום ביטחוני מסוכן שעלול להוביל לחידוש הקרבות בין הבדלנים לכוחות הממשלה.
ה"גירושין האסטרטגיים" הללו בין סעודיה והאמירויות מעידים על קרע עמוק בין שתי מדינות דומיננטיות בעולם הערבי, לא רק בתימן, אלא גם בסודן ובמקומות נוספים במזרח התיכון
מי שינצל את האירוע הזה הם החות'ים והפטרונים האיראנים שלהם, וגם אנשי אל-קאעידה ומחבלים אחרים, שצוהלים לאור המתח הגובר בשורות המדינות הערביות, שכעבור עשור של לחימה כבר לא מסוגלות או מעוניינות לפעול יחדיו למען מטרות משותפות.
האם טראמפ יוריד רגל מהגז בעזה?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נראה נינוח ושמח במהלך מסיבת העיתונאים המאולתרת שהתקיימה בעקבות פגישתו עם נתניהו באחוזתו מאר-א-לאגו במיאמי.
בדמיונו של טראמפ, לאחר שהביא שלום למזרח התיכון והשלים בין פלסטינים לישראלים, נותרו כעת רק "סגירות" קטנות, פה ושם, כגון פירוז החמאס מנשק – "ואם זה לא יקרה, אם הם לא יעשו את מה שהם התחייבות לעשות, יהיו השלכות קשות. בינתיים יש 59 מדינות שמעוניינות לפרז את החמאס מנשקו", אמר טראמפ בביטחון רב.
בדמיונו של טראמפ, לאחר שהביא שלום למזרח התיכון והשלים בין פלסטינים לישראלים, נותרו כעת רק כמה "סגירות" קטנות, פה ושם, דברים פעוטים כגון פירוז החמאס מנשק
רק שבמציאות, לא רק שאין 59 מדינות, אין אפילו מדינה אחת שמעוניינת לקחת על עצמה את המשימה האובדנית הזאת – לפעול בין הריסות עזה נגד החמושים של החמאס שמכירים את המנהרות ואת תוואי השטח כמו את כף ידם, ולהסתכן בנידוי ערבי, מוסלמי ובסופו של דבר גם בינלאומי, במידה והדברים לא יסתדרו לפי התוכנית.
"Based on the fact that Hamas pledged, they swore that they were going to disarm. Now, if they're not going to disarm, those same countries will wipe out Hamas." – President Donald J. Trump ???????? pic.twitter.com/mYIBfZzCV0
— The White House (@WhiteHouse) December 29, 2025
טראמפ אולי ראה את התחלות הבנייה ברפיח, עיר רפאים שנהרסה עד היסודות, אך מה שהוא אינו יודע, ככל הנראה, שייקח שנים לבנות את רפיח, להחזיר אליה חיים וגם להקים מסגרת ביטחונית ראויה שתמנע מחמאס וארגוני טרור אחרים מלפעול בקרב התושבים ובתת-קרקע.
לפי שעה, שתי מדינות מזרח תיכוניות מאוד מעוניינות בכך שהשיקום של עזה יחל כמה שיותר מהר – מדובר במצרים וטורקיה. שתיהן מקוות להרוויח מתוכניות השיקום ומהכספים הבינלאומיים שיוזרמו לעזה. טורקיה גם מוכנה לשלוח את חייליה לעזה, דבר שישראל, מטבע הדברים, מתנגדת אליו.
ייקח שנים לבנות מחדש את עזה, להחזיר אליה חיים וגם להקים מסגרת ביטחונית ראויה שתמנע מחמאס וארגוני טרור אחרים מלפעול בקרב התושבים ובתת-קרקע. ועדיין לא ברור מי יהיה אחראי על מאמצי השיקום והביטחון
וכרגיל, הכל חוזר לנקודת ההתחלה – מיהו אותו גורם שינהל את החיים בעזה ויהיה אמון – בפיקוח בינלאומי הדוק – גם על מאמצי השיקום והביטחון ברצועה?
במהלך החודשים שחלפו מאז שטראמפ הכריז על העסקה להפסקת האש בעזה, השאלה הזאת לא באה אל פתרונה, ולפי מה שנאמר במסיבת העיתונאים של טראמפ ונתניהו, גם כעת אין שום תוכנית ריאליסטית באופק.
הדבר היחיד שצפוי לקרות בשבועות הקרובים הוא פתיחתו של מעבר רפיח בשני הכיוונים, אך בסוגיות הגדולות עדיין אין בהירות.
האם טראמפ, שעדיין לא הצליח להשלים בין רוסיה לאוקראינה, למרות שטען שיעשה זאת במהלך 24 השעות הראשונות לכהונתו, מתחיל להוריד את הרגל מהגז בעזה? אם כך, המצב האסוני שבה, כולל הנוכחות של החמאס ושליטתו באוכלוסייה, יונצח לשנים קדימה.
התסריט הזה אולי מתאים לממשלת ישראל הקיצונית, שסולדת מהרשות הפלסטינית דווקא בגלל שהיא מתונה יותר מהחמאס, אך לא למדינת ישראל שתצטרך להתקיים לצדה של עזה ותושביה.
אם טראמפ אכן מתחיל להוריד את הרגל מהגז בעזה, המצב האסוני שבה, כולל הנוכחות של החמאס ושליטתו באוכלוסייה, יונצח לשנים קדימה. התסריט הזה אולי מתאים לממשלת ישראל הקיצונית, אבל רע מאוד לישראל
קרוב לוודאי שב-2026 טראמפ יהיה עסוק יותר בפוליטיקה הפנים-אמריקאית, במיוחד לאור בחירות האמצע המתקרבות.
אם טראמפ ושליחיו יעדיפו להתמקד בזירות אחרות, שיקום עזה ימשיך להתרחק, וכך גם כל פתרון אפשרי ותקווה לכך שלאחר המלחמה הארוכה והמדממת יגיע פתרון רציני וארוך-טווח.
השבוע במזרח התיכון: חיסול קאסם סולימאני
ב-3 בינואר 2020, במהלך מבצע צבאי מדויק חוסל גנרל קאסם סולימאני, מפקד "כוח קודס" – יחידת העילית של משמרות המהפכה האיראנים.
סולימאני הותקף בעת שנסע בשיירה סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של בגדד, זמן קצר לאחר שנחת בטיסה מדמשק. התקיפה בוצעה באמצעות כטב"ם אמריקאי מסוג MQ-9 "ריפר", בהוראתו הישירה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
סולימאני הותקף בעת שנסע בשיירה סמוך לנמל התעופה הבינלאומי של בגדד, זמן קצר לאחר שנחת בטיסה מדמשק. התקיפה בוצעה באמצעות כטב"ם אמריקאי מסוג MQ-9 "ריפר", בהוראתו הישירה של טראמפ
רמת הדיוק המבצעית הייתה כירורגית: הטילים ששיגר הכטב"ם השמידו את כלי הרכב כליל, וההדף היה כה עז עד שניתן היה לזהות את גופתו של סולימאני רק באמצעות טבעת החותם הייחודית שענד.
לצדו של סולימאני נהרגו בתקיפה גם בכירים נוספים, בהן אבו מהדי אל-מוהנדס, שהיה מפקד "חזבאללה עיראק" וסגן יו"ר כוחות הגיוס העממי בעיראק.
לחיסול הזה הייתה חשיבות אסטרטגית עליונה, שכן סולימאני נחשב לדמות השנייה בחשיבותה באיראן ולאדריכל הבלעדי של מדיניות החוץ והביטחון שלה במזרח התיכון. באמצעות סילוקו מהזירה, שאפה ארה"ב לשבש תוכניות מבצעיות לתקיפת דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים, וכן לייצר הרתעה מול המיליציות הפרו-איראניות בעיראק.
הפנטגון הצדיק את הצעד כפעולת מנע הכרחית לבלימת "תקיפה מיידית", והטיל על סולימאני את האחריות למותם של מאות חיילים של הקואליציה שארה"ב הייתה בראשה.
הפנטגון הצדיק את החיסול כפעולת מנע הכרחית לבלימת "תקיפה מיידית", והטיל על סולימאני את האחריות למותם של מאות חיילים של הקואליציה שארה"ב הייתה בראשה
השלכות החיסול הדהדו ברחבי העולם והביאו את המתיחות בין המדינות לשיא חדש, על סף מלחמה כוללת. כנקמה, שיגרה איראן מטחי טילים בליסטיים לעבר בסיסים אמריקניים בעיראק – העימות הצבאי הישיר הראשון בין המדינות מזה עשורים.
בתוך הכוננות הגבוהה והכאוס המלחמתי, משמרות המהפכה טעו בחישובם ויירטו מטוס נוסעים אוקראיני אזרחי, אירוע שהוביל למותם של כל 176 הנוסעים ואנשי הצוות.
מעבר להיבט הצבאי, החיסול עורר גל מחאות נרחב והוביל את הפרלמנט העיראקי לקבל החלטה על גירוש הכוחות האמריקאים ואחרים מאדמת עיראק.
סולימאני זכה להלוויה מפוארת והארון שלו עבר במספר ערים ברחבי המדינה. המשטר האיראני הנציח אותו במספר אופנים, לרבות פסלים שהוצבו בכיכרות הראשיים.
סולימאני זכה להלוויה מפוארת והארון שלו עבר במספר ערים ברחבי המדינה. המשטר האיראני הנציח אותו במספר אופנים, לרבות פסלים שהוצבו בכיכרות הראשיים, שחלקם הוצתו והושחתו בהמשך
אחד מהפסלים הללו הוצת מספר ימים לאחר שהוצב, ואחרים הושחתו במהלך מחאות החיג'אב שפרצו לאחר מותה של מהסה אמיני, צעירה איראנית-כורדית שהוכתה למוות על ידי "משטרת הצניעות" של איראן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו