התוכנית לעתידה של רצועת עזה, שגובשה על ידי מצרים כתגובה לשאיפתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ליצירת ריביירה במזרח התיכון, נועדה להדיח את חמאס ולהחליפו בגופים זמניים בשליטת מדינות ערב, מדינות מוסלמיות ומדינות מערביות, כך על פי טיוטה שהגיעה לידי רויטרס.
החזון המצרי לרצועה, שאמור להיות מוצג בוועידת הליגה הערבית מחר, לא מבהיר אם ההצעה תיושם לפני או אחרי הסכם שלום קבוע לסיום המלחמה, שפרצה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.
תוכניתו של טראמפ, שכללה פינוי תושבים פלסטינים מהרצועה, נתפסה כנסיגה ממדיניות החוץ האמריקאית המסורתית של פתרון שתי המדינות ועוררה זעם בקרב פלסטינים ומדינות ערב.
השאלה מי ינהל את עזה לאחר סיום הסכסוך נותרה הסוגיה המרכזית במשא ומתן על עתיד הרצועה. חמאס דחה עד כה כל הצעה לכפיית פתרון חיצוני על הפלסטינים
השאלה מי ינהל את עזה לאחר סיום הסכסוך נותרה הסוגיה המרכזית במשא ומתן על עתידה של הרצועה. חמאס דחה עד כה כל הצעה לכפיית פתרון חיצוני על הפלסטינים.
התוכנית של מצרים לא עוסקת בסוגיות קריטיות כגון מימון שיקום הרצועה או פרטי הממשל העתידי שלה, ולא מסבירה כיצד ניתן יהיה להדיח ארגון חמוש וחזק כמו חמאס.
על פי היוזמה, גוף בשם "משימת הסיוע לממשל" יחליף את ממשלת חמאס ברצועה לתקופה זמנית לא מוגדרת, ויהיה אחראי לסיוע ההומניטרי ולתחילת השיקום של עזה.
"לא יהיה מימון בינלאומי משמעותי לשיקום עזה אם חמאס ימשיך להיות הגורם הפוליטי והחמוש השולט בממשל המקומי", נכתב במבוא לטיוטת התוכנית המצרית.
"לא יהיה מימון בינלאומי משמעותי לשיקום עזה אם חמאס ימשיך להיות הגורם הפוליטי והחמוש השולט בממשל המקומי", נכתב במבוא לטיוטת התוכנית
זה כמעט חודש שמצרים, ירדן ומדינות המפרץ מנסות לגבש מהלך דיפלומטי שינטרל את תוכניתו של טראמפ. הועלו כמה הצעות, והתוכנית המצרית נתפסת כמובילה מביניהן.
לא ברור אם מנהיגי ערב יתמכו בתוכנית שתוצג על ידי מצרים.
הטיוטה לא מפרטת מי יעמוד בראש הגוף המנהלי, אך מציינת כי הוא יסתמך על "המומחיות של פלסטינים מעזה וממקומות אחרים כדי לעזור לשקם את הרצועה במהירות האפשרית".
התוכנית דוחה באופן חד-משמעי את ההצעה האמריקאית להעברת המוני פלסטינים מעזה, מהלך שמדינות ערב כמו מצרים וירדן רואות כאיום ביטחוני.
כוח ייצוב בינלאומי
בכיר חמאס סאמי אבו זוהרי אמר לרויטרס כי הארגון אינו מכיר הצעה כזו של מצרים.
"עתידה של עזה חייב להיות מוכרע רק על ידי הפלסטינים", אמר. "חמאס דוחה כל ניסיון לכפות פרויקטים או כל צורה של ממשל לא פלסטיני או נוכחות של כוחות זרים ברצועת עזה".
הטיוטה המצרית לא מזכירה בחירות עתידיות.
משרד החוץ המצרי לא השיב מייד לבקשת תגובה, וגם לשכת ראש הממשלה, שעמדתה נתפסת כחיונית להבטחה כי כל שיקום עתידי של עזה לא ייהרס שוב, לא הגיבה.
הטיוטה המצרית אינה מפרטת מה ניתן לעשות אם חמאס יסרב להתפרק מנשקו או לפרוש מהחיים הפוליטיים.
לפי התוכנית, כוח ייצוב בינלאומי, המורכב בעיקר ממדינות ערב, יקבל את האחריות הביטחונית מחמאס, במטרה להקים בסופו של דבר כוח משטרתי מקומי חדש
התוכנית מציעה כי כוח ייצוב בינלאומי, המורכב בעיקר ממדינות ערב, יקבל את האחריות הביטחונית מחמאס, במטרה להקים בסופו של דבר כוח משטרתי מקומי חדש.
הן הגוף הביטחוני והן הגוף המנהלי ינוהלו, יונחו ויופעלו על ידי "מועצת היגוי" שתכלול מדינות ערביות מרכזיות, חברים בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, את ארצות הברית, בריטניה, האיחוד האירופי ומדינות נוספות.
התוכנית לא מעניקה תפקיד מרכזי לרשות הפלסטינית, שלפי סקרים זוכה לתמיכה מועטה בקרב הפלסטינים בעזה ובגדה המערבית.
גורם פלסטיני אמר לרויטרס כי בדומה לגדה, עזה נמצאת תחת סמכות הרשות הפלסטינית – ולכן עליה להיות מנוהלת על ידי פלסטינים.
"סיכמנו עם המצרים על ועדה המורכבת ממומחים פלסטינים, שתסייע לרשות הפלסטינית לנהל את רצועת עזה במשך שישה חודשים. הוועדה מורכבת ממומחים פלסטינים ומתואמת עם הרש"פ, ואינה כפופה לגורמים זרים", אמר הגורם, שביקש להישאר בעילום שם.
מימון השיקום
התוכנית לא מציינת מי יממן את שיקום עזה, שנאמד על ידי האו"ם בלמעלה מ-53 מיליארד דולר. שני מקורות אמרו לרויטרס כי מדינות המפרץ ומדינות ערביות יצטרכו להתחייב לסכום של לפחות 20 מיליארד דולר בשלב הראשון של השיקום.
התוכנית המצרית מציעה שמדינות החברות במועצת ההיגוי יקימו קרן לתמיכה בגוף המנהלי הזמני ויארגנו כנסים בינלאומיים לגיוס תרומות לתוכנית שיקום ופיתוח ארוכת טווח לעזה.
התוכנית אינה כוללת התחייבויות פיננסיות ספציפיות.
מדינות המפרץ העשירות בנפט ובגז, כמו ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות, עשויות להיות מקורות מימון מרכזיים באזור.
איחוד האמירויות, למשל, רואה בחמאס ובקבוצות חמושות אחרות איום קיומי, וסביר להניח שלא תספק מימון כלשהו כל עוד חמאס יישאר בשלטון
איחוד האמירויות, למשל, רואה בחמאס ובקבוצות חמושות אחרות איום קיומי, וסביר להניח שלא תספק מימון כלשהו כל עוד חמאס יישאר בשלטון.
משרדי החוץ של קטאר ואיחוד האמירויות והמשרד לתקשורת בינלאומית של ערב הסעודית לא הגיבו מייד לבקשות תגובה על התוכנית המצרית או לשאלות על נכונותם לממן את השיקום.
טיוטת התוכנית גם קוראת למועצת ההיגוי לעבוד בתיאום עם מועצת ייעוץ של החברה האזרחית, שתכלול אקדמאים, ראשי ארגונים לא-ממשלתיים ודמויות ציבוריות נוספות.
"בואו הביתה", קורא שגריר ישראל לארה"ב לשעבר מייקל אורן, ליהודי ארה"ב. "לכו הביתה", יקראו האנטישמים לשכניהם היהודים.
* * *
מייקל אורן, מי ששימש כשגריר ישראל בארה"ב וכסגן שר במשרד ראש הממשלה, קרא לאחרונה ליהודי התפוצות במאמר שפרסם "בואו הביתה". המסר הזה הגיע מהר מאוד אפילו עד לסן פרנציסקו, בה אני שוהה כעת במסגרת סדרת מפגשים עם קהילות יהודיות בארצות הברית. הגיע ופגע.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
ממבחן הריח נשאר רק הסירחון
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
"ואיש אינו שואל את עצמו מאיפה להיכן
ואיש איננו נאבק בגלגלי הזמן
הזמן המתגלגל לו כאן כחפץ
חבית שבקרביה חומר נפץ
עומד אני כתימהוני ומסמן עצור
אולי יחדל הזמן מלעבור".
מילים אלו שכתב בשירו "פצצת זמן", עמירם קופר ז"ל, משורר, חבר ניר עוז, שנחטף בגיל 84 מביתו בשבעה באוקטובר ונרצח אחרי שהצליח לשרוד חודשים ארוכים בשבי, הן דוגמה אחת מני רבות לחוויית החיים בנגב המערבי במהלך השנים שקדמו לטבח ה-7/10.
איתי זידנברג הוא מזכ״ל השומר הצעיר לשעבר ומנכ״ל ומייסד משותף של ברית הנגב וההר - יוזמה משותפת של חברים מקיבוצי הנגב המערבי (בארי וניר עוז) ומגוש עציון, שנולדה אחרי ה- 7 באוקטובר במטרה לבנות מחדש אמון, אחריות הדדית ואמנה חברתית לתיקון מדינת ישראל והחברה הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויש משברים שהם גלויים, חריפים ומיידיים, ואילו אחרים מתפתחים באופן איטי ושקט יותר, אבל השלכותיהם עמוקות הרבה יותר. המשבר במערכת החינוך הישראלית משתייך לקטגוריה השנייה.
דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, ואליו מצטרפים הדוחות של 2025 ו-2026, מעלים תמונה חד-משמעית: מערכת החינוך הישראלית בעיצומו של משבר עמוק ומתמשך, שהחריף בעקבות רצף הזעזועים של השנים האחרונות.
קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו