הפגנה נגד טראמפ וארה"ב באיראן, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
AP Photo/Ebrahim Noroozi

פרשנות התמנון האיראני כבר מוכן ליום פקודה

איראן הרשמית ממשיכה לנסות להציל את מה שנשאר מהסכם הגרעין ● אבל מאחורי הקלעים היא מבססת את רשת הטרור והריגול הבינלאומית שלה ● אם ישראל או ארה"ב יתקפו את מתקני הגרעין שלה, נרגיש זאת היטב גם בגבול עם סוריה ולבנון

בהערכת המצב שהוצגה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בימים האחרונים, נפרס בהרחבה החומר המודיעיני שהצטבר על שולחנו של שר ההגנה שלו, פטריק שנהאן, באשר לכוונות האיראניות לפגוע בכוחות אמריקאים ובבעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון.

את המידע הזה שומרת ארצות הברית קרוב מאד לחזה. ספק אם הוא הוצג במלואו לשותפות האחרות במטה נאט"ו בבריסל שלשום, בפגישה עם שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו.

פטריק שנהאן במפגש עם אנשי צבא אמריקאים (צילום: AP Photo/Robert Burns)
שר ההגנה האמריקאי פטריק שנהאן במפגש עם אנשי צבא אמריקאים (צילום: AP Photo/Robert Burns)

עד כמה חמורים הדברים, ניתן להתרשם מציטוט של אחד הנוכחים בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוקר: "התכניות שהוצגו בהערכת המצב מוכיחות עד כמה איראן הפכה להיות מסוכנת".

אין ספק שהאיומים האמריקאים ותגבור הכוחות במפרץ הפרסי הם בבחינת מהלך מרתיע של ארצות הברית. וושינגטון מבינה שהחומר המודיעיני שבידיה הוא אולי מדויק, אבל בהחלט חלקי. לא בכדי, מרבים בישראל להשתמש במושג "תמנון איראני", בהקשר של מעורבות משמרות המהפכה באזור.

ארבעה מוקדים במזרח התיכון

כיום פרוסה איראן בגלוי בארבעה מוקדים במזרח התיכון: לבנון, תימן, סוריה ועיראק. בכל אחת מהזירות הללו מרבה לבקר הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" במשמרות המהפכה, האחראי על הפעילות הצבאית מחוץ לתחומי איראן.

השלטונות בערב הסעודית אמנם לא מיהרו להפנות אצבע מאשימה לעבר איראן כאשר התגלה הנזק שנגרם למכליות הנפט סמוך למיצר הורמוז, אבל הכתובת הייתה ברורה: זו לא הפעם הראשונה שערב הסעודית מרגישה את נחת זרועה של איראן בפעילות "מתחת לרדאר".

בשנתיים האחרונות ירו המורדים החותים בתימן עשרות טילים לטווח בינוני וקצר לעבר מטרות בערב הסעודית, כולל לעבר הבירה ריאד. כל הטילים היו מתוצרת איראנית. בז'רגון המקצועי מכנים את המדיניות הזו "פרוקסי", פעולה דרך שליח.

לכן, לא מן הנמנע שאיראן החליטה להפעיל תשתית רדומה שהקימה בשטח ערב הסעודית, בחלקים הנושקים למפרץ הפרסי. באזורים הללו נמצא המיעוט השיעי שחי בממלכה, ונמצא באופן תדיר מעקב.

גונן שגב. חלק מהאסטרטגיה האיראנית (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
גונן שגב. חלק מהאסטרטגיה האיראנית (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כאמור, לערב הסעודית וארצות הברית ברור כי מי שעומד מאחורי הנזק לספינות במפרץ הפרסי היא איראן, שלאחרונה בחרה להעלות את הטון, אולי לנוכח המשבר הכלכלי המתגבר אצלה.

האיראנים הולכים על הסף, כך היה וכך יהיה כיאה לשחקני שחמט מיומנים. הם מנסים לשבש את חופש השיט במיצרי הורמוז, עורק מרכזי בתעבורת דלק גולמי לשווקים בעולם. אין עוררין שהנזק לספינות הוא מינורי.

כלומר, מישהו ביקש להעביר מסר מרתיע שעיקרו: אתם חשופים. לכולם ברור שמי שחיבל בספינה יכול היה גם להטביע אותה, אבל בחר שלא.

דרך נוספת של האיראנים להציק לארצות הברית היא בהגברת קצב שיגורי הטילים של החותים לעבר אתרים בערב הסעודית. הטילים האיראנים כבר שם, הפעלה מוגברת או מוגבלת זה רק עניין של החלטה, לא של יכולת.

החזית שמעניינת את הישראלים

מה באשר לזרוע הלבנונית/סורית? ספק אם בצוק העתים במשבר הנוכחי, תבקש איראן לפגוע בישראל דרך חיזבאללה או בעזרת אחת המיליציות השיעיות שהוצבו על ידה בסוריה. כל אחת מהפעולות הללו יכולה להיתקל בתגובה חריפה של ישראל. הגורמים המרסנים במקרה הזה חזקים מאד.

את הקלף הלבנוני איראן שומרת ליום פקודה, אם וכאשר מישהו יחליט לתקוף את מתקני הגרעין שלה. פעולה מהשטח הסורי תכניס את איראן למתח לא רצוי עם הרוסים ומי שיכול לשלם את המחיר על כך הוא נשיא סוריה באשר אל-אסד, שיאבד נכסים בתקיפה ישראלית.

זרוע אסטרטגית נוספת שעומדת לרשות האיראנים היא רשת תאים רדומים שהוקמו בעולם, בשיתוף עם ארגון חיזבאללה הלבנוני. הרשת הזו פרוסה בדרום אמריקה, מרכז אמריקה (ונצואלה), חלקים נרחבים באפריקה (וכך גויס השר לשעבר גונן שגב בניגריה), וחלקה גם באירופה.

הנחת היסוד של ארגוני הביון בעולם היא שכל שגרירות איראנית מהווה בסיס פעולה/הפעלה של משמרות המהפכה.

אנשי חזבאללה צועדים בלבנון ב-2016. איום רדום למחצה (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)
אנשי חזבאללה צועדים בלבנון ב-2016. איום רדום למחצה (צילום: AP Photo/Mohammed Zaatari)

הדוגמה הטרייה ביותר היא מעצרו בגרמניה של "דיפלומט" איראני שהוצב בשגרירות באוסטריה. אותו פעיל נעצר ביולי 2018, עם מטעני חבלה שהיו מיועדים לחולייה איראנית/בלגית. המטרה שנבחרה אז הייתה כינוס גדול של האופוזיציה האיראנית בפריז.

ההערכה כיום היא כי איראן, בשלב הזה של המשבר, לא תמהר להוציא לפועל פיגוע באירופה. טהרן צריכה בימים אלה את צרפת, גרמניה ובריטניה כגורם ממתן ומתווך מול ארצות הברית בעניין הסכם הגרעין.

גם כך נראה שהתגובה הנחרצת של אירופה על הודעת הנסיגה האיראנית החלקית מהסכם הגרעין, הפתיעה את שלטון האייתולות.

מי מקבל את ההחלטות?

בהבנת הגורמים המרסנים את הפעילות האיראנית נשאלת השאלה, מי באמת מקבל שם את ההחלטות האסטרטגיות? המנהיג העליון עלי חמניאי? או שמא זה מפקד גיס "קודס" סולימאני? או מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי? ובהקשר הזה, גם לא ברור עד כמה נשמעת דעתם של המתונים/רפורמיסטיים כמו הנשיא חסן רוחאני ושר החוץ מוחמד זריף.

לכן, כשמביטים לעת עתה על התמנון האיראני, נראה כי השיטה שנבחרה – פעולה מתחת לרדאר בשטח הריבוני של ערב הסעודית – היא בבחינת הפתרון המושלם להעברת המסר מבלי לשלם מחיר מיידי.

עוד 672 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 3 בנובמבר 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־393 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

דיווח: ארה״ב הזהירה את איראן כי לא תרסן את ישראל אם תתקוף אותה שוב

סמ״ר איתי פאריזאט וסמ״ר יאיר חנניה נפלו בעזה ● מסוק קרב הפיל מעל בנימינה כטב״ם לאחר מרדף של כחצי שעה ● צה״ל מאשר רשמית כי כוח שייטת 13 עצר במבצע מיוחד פעיל חזבאללה שמהווה ״מוקד ידע בתחום הימי״ בלבנון ● חוסל הבכיר בחיזבאללה שפיקד על הירי למג'דל שמס, בו נהרגו 12 ילדים ● עינב צנגאוקר: גלנט וראשי מערכת הביטחון, הפקיעו מנתניהו את הטיפול בחטופים

עוד 37 עדכונים

שאלת הקול הערבי עשויה להכריע את הבחירות הקרובות בישראל

השבוע, בעקבות הצעת החוק של אופיר כץ מהליכוד, שאמורה לאפשר ביתר קלות לפסול מועמדים ערביים מריצה לכנסת (ופוסט מעולה של מאיה מארק בנושא), חזרה שאלת הקול הערבי לדיון הציבורי. להערכתי, השאלה הזו קריטית ממה שרובנו חושבים, או במילים פשוטות יותר, נדמה לי שהבחירות הקרובות יוכרעו על בסיס שאלת הקול הערבי (או הקולות הערבים). אסביר.

‏נדמה לי שזה יהיה הצומת שאליו יתנקזו רבות משאלות היסוד הערכיות והפרקטיות במערכה הזו, שתגיע במוקדם או מאוחר.

עירן הלפרין הוא הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית ופוליטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ייסד ומוביל את המעבדה לחקר סכסוכים בין קבוצות ויישובם באוניברסיטה העברית בירושלים. ייסד את מרכז אקורד - פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי ומשמש כיו"ר השותף והפסיכולוג החברתי הבכיר בארגון. שימש כדיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 910 מילים
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב

בזמן שהחקלאים בקווי העימות משלמים בחייהם, מרכז "אסיף" מציג שלוחה קטנה של חקלאות מהחזית על גג ירוק בלב תל אביב ● בגלל הנפח של האריזות, הפחים הכתומים מתמלאים מהר מדי ● השומשום חזר לצמוח בישראל והטחינה של קיבוץ מגל מצוינת ● ותמונת השבוע מגיעה מקיבוץ גינוסר שעל חוף הכנרת

עוד 1,025 מילים

האם פיקוח על הממשלה פוגע ביכולתה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים?

ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה, והציבור איבד אמון בממשלה ככלל ובטיפול שלה באתגרים הביטחוניים של ישראל בפרט.

101 חטופים מוחזקים עדיין בעזה, ואין בעתיד הנראה לעין הסדר שמחזיר אותם הביתה. צה"ל עדיין נלחם בלוחמי חמאס חמושים, והירי מעזה ממשיך להשפיע על החיים בעוטף ואפילו מגיע לאזור תל אביב.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,000 מילים

למקרה שפיספסת

מצב הרוח
שיחה עם המשורר, העורך, המתרגם והמו"ל דורי מנור

"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"

"התקווה שלי הייתה שישראל תהיה מדינה משגשגת. מדינה שחיה בשלום ובאחווה. אני בכוונה משתמש במילים גדולות. אני חושב שהפרויקט הציוני לא עלה יפה. נכשל כשלון מהדהד" ● איש הספרות דורי מנור היגר לברלין עם בן זוגו לפני כחמש שנים, אבל ממשיך ליצור בעברית ולחיות את השבר בישראל: "ישראל לא יכולה לעזוב בן אדם שנולד בה. היא דבקה במי שעזבו אותה כמו מסטיק בסוליה של נעל"

עוד 2,059 מילים

סיפור לשבת ארבעה אנשים בארבע בבוקר

בשנת 2006 היה בני הצעיר אִילַי פעיל בארגון להגנת הסביבה והעולם "גרינפיס". מאחר שמילדותו היה אילי פעלתן והרפתקני באופיו, ובין השאר נהג לטפס על כל מה שאפשר היה לטפס עליו, אין כל פלא שבגרינפיס הבחינו ביכולותיו והוא נעשה לחבר בקבוצת המטפסים הרשמית של הארגון.

על כן מעת לעת, לפי המשימות, נהג ארגון גרינפיס להטיס אותו ברחבי העולם למקומות בהם נזקק הארגון לאנשים שיטפסו למקומות גבוהים, לתלות שלטים או לכתוב באותיות ענק על קירות. המודעות והכיתוב נועדו לעורר את המוּדעוּת של אנשים לסביבה ולהגנה עליה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

חלום הפרידה מאונר"א עלול לפגוע דווקא בישראל

ישראל פועלת בלי אסטרטגיה ולא ברור מי אמור להחליף את סוכנות האו"ם ● הפליטים הלבנונים מוצאים מקלט בעיראק ● טורקיה מתחילה לפתח "כיפת ברזל" משלה ● המציאות המדממת לא נכללה בכנס ההשקעות הנוצץ בריאד ● והשבוע ב־1956: הקרב על תעלת סואץ ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

עוד 1,437 מילים

כיצד ג'ף בזוס רושש אותי

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה ל-2013 ולהצלחה המסחררת של אמזון, שהפכה את מהירות השינוע לאומנות והפכה לספקית התרבות המרכזית של העת הזו

עוד 1,970 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
נִרְמוּל 233

אחרי שמחקנו את הקו הירוק, אנחנו בדרכנו למחוק את כל הקווים האדומים. נגיד - יחס מבזה ומשפיל למשפחות שיקיריהן חטופים בעזה. או כהניסטים בממשלה. או ראש ממשלה עם כתבי אישום

עוד 1,092 מילים ו-1 תגובות

מפלה לדרעי, השפלה לסמוטריץ'

הרב קלמן בר, רב אלמוני מנתניה, נבחר אתמול לתפקיד הרב האשכנזי הראשי של ישראל, במה שנראה כהצבעת מחאה נגד דרעי וסמוטריץ' - שבחשו וניהלו את מסע הבחירות לתפקיד היוקרתי מזה כמעט שנתיים ● ויש גם מסר ברור של הציבור החרדי בנוגע לחוק הגיוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני - תחשבו איזו סמטוכה נפלאה ... המשך קריאה

קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני – תחשבו איזו סמטוכה נפלאה תהייה כאשר כולם מצביעים על כולם כולל על ארבעת המועמדים של הכתות האחרות. כמה דילים ודרמות ניתן לייצר לתוכנית הריאליטי הזו.

בידור להמונים.

עוד 588 מילים ו-2 תגובות
היום ה־392 ללחימה ● 101 חטופים עדיין בעזה

נעצרו מספר חשודים בפרשה הביטחונית בלשכת נתניהו

לשכת נתניהו טענה כי "איש מלשכת רה"מ לא נחקר ולא נעצר", אך אחד העצורים הוא דובר שעבד בצמוד לנתניהו ● בכיר איראני: "נגיב למתקפה הישראלית בזמן המתאים" ● מפקד פיקוד הצפון נחבל ונפצע קל בהתהפכות רכב בלבנון ● מת מפצעיו סרן ירדן זכאי, בן 21 מחדרה, שנפגע קשה לפני חודש וחצי ברפיח ● טראמפ על המלחמה בלבנון: "צריך לסיים עם הדבר הזה"

עוד 44 עדכונים

לא יודע, לא זוכר - ולא אחראי

ועדת החקירה הממלכתית פרסמה השבוע את תמלילי עדותו של נתניהו בפני הוועדה בקיץ 2023 ● על בסיס מה שפורסם, אפשר לומר שנתניהו נוקט טקטיקה בעלת שלושה ראשים: או שהוא בכלל עד מומחה, או שהזיכרון שלו רעוע, או שאין לו מושג איך הדברים קורים ● התמלילים גם חושפים את המטרה העיקרית מבחינתו של נתניהו: "זו פרשה שכוונה בעלילת דם נגדי...יש לכם כאן הזדמנות לנקות את האווירה" ● פרשנות

עוד 1,003 מילים ו-3 תגובות

הסרטון החגיגי שצילמה השרה להגנת הסביבה לרגל השקת הגן הלאומי תל לכיש קיבל תפנית מפתיעה כשקבעה בו כי "אין בשום מקום בארץ ממצא היסטורי פלסטיני כי פשוט אין דבר כזה עם פלסטיני" ● האמירה המופרכת מחזקת את הרושם שיש שתי עידית סילמן: אחת שמנהלת מאבקים סביבתיים כמו בלימת השתלטות קצא"א על מפרץ אילת, ואחת שבשם הקריצה לבייס מטביעה את אותם מאבקים בבוץ פוליטי מיותר

עוד 846 מילים ו-1 תגובות

העסקים ריקים, התיירות מתה והפיצויים לא מספיקים

מאז אמצע ספטמבר, הרחובות, המסעדות והחנויות בקו העימות ריקים, ומצב העסקים באזור הידרדר עוד יותר מאשר לפני כן ● במפרץ חיפה וטבריה החופים ובתי המלון התרוקנו, הילדים נעלמו ממתחמי הקניות והכנסות העסקים נפגעו ● הפיצויים משולמים באיחור ומכסים רק מעט מההפסדים - ובכל זאת עולים למדינה מיליארדים ● תמונת מצב

עוד 2,074 מילים

במסגרת קמפיין הבחירות, טראמפ ממשיך להתבטא בגסות כלפי יריביו הדמוקרטים – ומבקר גם את צה"ל ● בעוד שדברי השטנה שלו מתקבלים בסלחנות, האריס זוכה לביקורת מוגברת על כל אמירה – מציאות הממחישה את המוסר הכפול של התקשורת הישראלית והאמריקאית ● פרשנות

עוד 742 מילים ו-1 תגובות

המרוץ נגד השעון להסרת האיום בהר דב

בצדו הלבנוני של הר דב, סמוך למוצבי צה"ל, נפרשים נופים ירוקים ● אבל מבעד לנוף הפסטורלי, מסתתרים בסיסי לחימה של חזבאללה, חלקם סמוכים באופן מרגיז למוצבי האו"ם ● ברקע המגעים להפסקת אש, בצה"ל מרגישים שהם פועלים נגד השעון – ומקווים שחופש הפעולה ישמר ● אמיר בר־שלום בסיור עם הלוחמים הפועלים נגד מעוזי חזבאללה

עוד 878 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה