קשה להתעלם ביממה האחרונה מהרושם, שבהלת הקורונה צוברת בארץ תאוצה לא רק בגלל הביקור של הקבוצה הקוריאנית, אלא בעיקר לאור התקרבות יום הבחירות.

דיבורים על אשפוז בכפייה, ביטול מרוצים או תיאוריות שונות על "לוחמה ביולוגית" אולי יועילו לכמה פוליטיקאים ולחישובים כאלה ואחרים, אבל לא יסייעו בזמן אמת לציבור. זו היסטריה מוגזמת שנובעת אולי מהאינטרס לכאורה של שר הבריאות הרב ליצמן להוריד את שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הכללית, מתוך הנחה שהקהל שלו בטוח יגיע להצביע.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

הדלקתי רדיו. לאוויר הבוקר האביבי פרץ השיר "עוד יבוא היום" של מתי כספי ואהוד מנור, וחשבתי לעצמי שאם מנור, אשר ידע את נפש העם, היה חי היום – אולי היה מת מחדש או יושב לכתוב קינה.

אם תקשיבו למילים, "עוד יבוא היום, ייצא מתוק מעז" תוכלו לשמוע תחנונים מתחת לתקווה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

אציג כאן את היתרונות שינבעו לישראל מהגעה לעסקה, וארכז תשובות לטענות נפוצות נגדה. המסמך מתייחס באופן כללי לשתי הגרסאות המוצעות לעסקה: עסקה חלקית (פעימה ראשונה, דוגמת זו שנמצאת בימים אלו על שולחן המשא ומתן) ועסקה כוללת (מהלך גדול, שיחזיר את כל החטופים ויוביל לסיום המלחמה).

א. עסקה חלקית

 יתרונות העסקה:

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.