קשה להתעלם ביממה האחרונה מהרושם, שבהלת הקורונה צוברת בארץ תאוצה לא רק בגלל הביקור של הקבוצה הקוריאנית, אלא בעיקר לאור התקרבות יום הבחירות.

דיבורים על אשפוז בכפייה, ביטול מרוצים או תיאוריות שונות על "לוחמה ביולוגית" אולי יועילו לכמה פוליטיקאים ולחישובים כאלה ואחרים, אבל לא יסייעו בזמן אמת לציבור. זו היסטריה מוגזמת שנובעת אולי מהאינטרס לכאורה של שר הבריאות הרב ליצמן להוריד את שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הכללית, מתוך הנחה שהקהל שלו בטוח יגיע להצביע.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

האירוע הדרמטי בטיסת פליי דובאי מדובאי לתל אביב הוא, לפני הכול, סיפור על אומץ אישי. הקברניט ההודי סמית מצ'צ'הר נפצע באורח קשה במהלך האירוע האלים בתא הטייס. למרות פציעתו, הוא הצליח לאפשר לאחרים להגיע לתא הטייס ולהשתלט על המצב, ובכך סייע למנוע אסון גדול בהרבה.

המטוס נחת לבסוף בטאבוק שבערב הסעודית, כשעל סיפונו כ-180 נוסעים. מעשיו זכו במהירות להכרה גם בהודו וגם בישראל. ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש הממשלה בנימין נתניהו שיבחו בפומבי את אומץ ליבו.

ד"ר לורן דגן עמוס היא חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו מרכז בגין סאדאת (בס"א) אוניברסיטת בר אילן וחברת פורום דבורה.

התצפיתניות ונגדת ו' מ־8200 התריעו על הכנות למלחמה. מדוע המפקדים דחו את אזהרותיהן?

"אתן העיניים, לא המוח"

לקראת יום השנה השלישי לשבעה באוקטובר, השאלה אינה רק כיצד מפקדים מנוסים לא זיהו את הסכנה. השאלה הכואבת היא מה קרה כשמי שזיהו אותה ניסו להזהיר אותם. התצפיתניות ונגדת ו' לא הסתפקו בהעברת מידע. הן ביקשו להסביר את משמעותו, כשעוד אפשר היה לפעול. היחס אליהן לא היה זהה, וחשוב לעמוד על ההבדל.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

כל חיי הבוגרים דגלתי בסוציאל-דמוקרטיה.

משמעותה של סוציאל-דמוקרטיה היא שילוב של רעיונות כלכליים-חברתיים שמצד אחד דואגים לחלש ולנזקק בחברה, ומצד שני מאפשרים למי שיכול להתפתח כלכלית ככל שירצה ויוכל. זהו המשטר הכלכלי-חברתי של מדינות כמו שוודיה, נורווגיה, דנמרק והולנד – מהמדינות הליברליות והמפותחות בעולם המערבי.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.