פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית
קשה להתעלם ביממה האחרונה מהרושם, שבהלת הקורונה צוברת בארץ תאוצה לא רק בגלל הביקור של הקבוצה הקוריאנית, אלא בעיקר לאור התקרבות יום הבחירות.
דיבורים על אשפוז בכפייה, ביטול מרוצים או תיאוריות שונות על "לוחמה ביולוגית" אולי יועילו לכמה פוליטיקאים ולחישובים כאלה ואחרים, אבל לא יסייעו בזמן אמת לציבור. זו היסטריה מוגזמת שנובעת אולי מהאינטרס לכאורה של שר הבריאות הרב ליצמן להוריד את שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הכללית, מתוך הנחה שהקהל שלו בטוח יגיע להצביע.
פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".
אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"
אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.
אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.
ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.
כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים
כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.
הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.
כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.
הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות
כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.
זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר; לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.
כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.
כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים
התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.
פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מעל 90% מהמסה הביולוגית של בעלי חיים מגודל עכבר ומעלה, נמצאים ברשות האדם. הרגלי המחייה שלהם מושפעים לא מהאקלים, אלא ישירות בידי האדם, שכולא אותם במכלאות ענק צפופות שמשמשות מדגרה להתפתחו... המשך קריאה
מעל 90% מהמסה הביולוגית של בעלי חיים מגודל עכבר ומעלה, נמצאים ברשות האדם. הרגלי המחייה שלהם מושפעים לא מהאקלים, אלא ישירות בידי האדם, שכולא אותם במכלאות ענק צפופות שמשמשות מדגרה להתפתחות מגיפות וחיידקים עמידים. כך התפתחו רוב המגפות הקטלניות בדורנו. עדיין לא ידוע במדוייק מה מקור הקורונה, אבל ההשערות המובילות מדברות על מעבר מעטלפים, דרך בעל חיים כלשהו שמנוצל למאכל אדם. גם העכברת בגולן, הגיעה מזיהום הנחלים על ידי פרות שמוחזקות שם על ידי תעשיית הבשר. הבצורת רק האיצה את התהליך.
אין זה אומר שהקשר למשבר האקלים אינו קיים, אבל הסדר הוא שונה. תעשיית המזון מהחי שאחראית למגיפות חדשות ולחיידקים עמידים, היא גם זו שפולטת הכי הרבה גזי חממה, שמאיצים את שינויי האקלים.
אם נחזור לתרחישים של טראמפ, שלושתם קשורים זה בזה. תעשיית המזון מהחי גורמת גם למגיפות וגם לשינויי האקלים שכרוכים בין השאר בהוריקנים קטלניים. אותם שינויי אקלים, הם אלה שמביאים לרעב שגורם לגלי פליטים, למלחמות לטרור.
לא ברור איזה מהתרחישים יחסל אותנו קודם, אבל התשובה לכולם היא אחת – להפסיק להרוס את הכדור שבו אנו יושבים ולעבור לתזונה בת קיימא מהצומח.
ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד הציג בכנס תפיסת הביטחון של "ביחד" את יעדי העל של מדיניות החוץ לקראת הממשלה הבאה. בדבריו מתח לפיד ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה הנוכחית וייחס לה חלק ניכר מהמשבר המדיני שבו מצויה ישראל.
לפיד טען כי המשבר המדיני נוצר לא רק בשל נסיבות התקופה, אלא גם בגלל מה שכינה "הרשלנות, היהירות והחובבנות של ממשלת ישראל". נוסף על כך, הוא התריע מפני ויתור על מזכר ההבנות הביטחוני (MOU) עם ארצות הברית, והגדיר צעד כזה כטעות חמורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במוקד התוכנית שהציג לתיקון יחסי החוץ עומדים שישה יעדים, ובראשם שיקום ושינוי כיוון של היחסים עם ארצות הברית במטרה להשיב את התמיכה בישראל למעמד דו-מפלגתי. יעד נוסף הוא בנייה מחדש של היחסים עם אירופה והאיחוד האירופי, העמקת הקשרים עם ברית נאט"ו, והתמודדות עם דעת הקהל במדינות כמו ספרד, צרפת ואירלנד.
עוד הדגיש לפיד את הצורך בשינוי ובשיקום היחסים עם יהדות התפוצות, אותה הגדיר כנכס אסטרטגי ומדיני שעליו יש לשמור. כמו כן, הוא ציין את ההכרח בחיבור נכון וטוב יותר של הכלכלה הישראלית ומדיניות החוץ.
בזירה האזורית, לפיד סימן יעד של חיזוק ההשתלבות במזרח התיכון, תוך הישענות על מדינות מפתח כמצרים ואיחוד האמירויות וחתירה להסכם שלום עם ערב הסעודית. עם זאת, הוא סייג והבהיר כי על ישראל למנוע בכל מחיר העשרת אורניום על אדמת ערב הסעודית. לצידה של דרישה זו, קרא לפיד להכריז על קטאר כמדינת אויב, וכן לבחון אפשרות להורדת גובה הלהבות בעימות מול טורקיה.
באשר לחזית ההסברה, אמר לפיד כי יש לוודא שהקול הישראלי בעולם מיומן, מכיר את הזירות השונות ומכוון לצעירים. הוא ציין כי ההסברה הישראלית זקוקה לאנשי מקצוע ברשתות החברתיות, והוסיף כי דרושה "הרבה יותר נועה תשבי, הרבה פחות אורית סטרוק".
יאיר לפיד הציג תפיסת הביטחון של "ביחד", 19 באוגוסט 2026 (צילום: אלעד גוטמן)
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הציג את תפיסת הביטחון של ממשלה עתידית בראשותו, ובמרכזה שינוי משוואת התגובה מול איראן והגדרת קטאר כמדינת אויב, ותקף בחריפות את מדיניות הממשלה, בטענה כי היא עדיין שבויה בקונספציות שהובילו למחדל ה-7 באוקטובר.
הדברים נאמרו בכנס מיוחד של מפלגת "ביחד" שבו הציג בנט "תפיסת ביטחון לאומי חדשה הנשענת על עוצמה צבאית, כלכלית, מדינית ואחדות פנימית".
במהלך נאומו התייחס בנט להתפתחות הטכנולוגית ואמר כי בעתיד הלא רחוק, יכולות בינה מלאכותית יהיו חשובות יותר אף מנשק גרעיני.
לדברי בנט, המשוואה מול חמאס בעזה קרסה בשל הכלה ופסיביות שאפיינו את ממשלות בנימין נתניהו. הוא קרא לבניית צבא גדול ויוזם, והדגיש את הצורך בגיוס כולל. לפי ההודעה, בנט התחייב לגייס את כלל הצעירים החרדים ללא פטורים או מתווים חלקיים, וציין כי לצה"ל חסרים כיום כ-20 אלף חיילים. בנוסף, הוא סימן את תחום הבינה המלאכותית כזירת חימוש קריטית שבה ישראל חייבת להוביל.
בתחום הכלכלי והאזרחי, הצהיר בנט כי יש להפסיק את התקצוב למוסדות חינוך שאינם מלמדים מתמטיקה, אנגלית וציונות, ולהקים מערכת חינוך ממלכתית אחת לכלל ילדי ישראל. עוד התריע כי הרוב המוחץ של חברות ההייטק הישראליות בוחרות כיום להירשם בארצות הברית, והבטיח לקדם תוכנית שתשיב אותן ארצה.
בזירה המדינית, קרא בנט להקמת גוף הסברה לאומי תחת משרד ראש הממשלה שיפעל בדומה ליחידה 8200 ויאבק על התודעה העולמית. באשר לאיראן, הציג בנט משוואה ולפיה כל ירי של חזבאללה ייענה בפגיעה ישירה באיראן. הוא קרא לפעול להאצת קריסתו של משטר האייתוללות בכלים מדיניים וכלכליים, בטרם ישיג נשק גרעיני.
בנוסף, תקף את התנהלות הממשלה מול קטאר, שאותה הגדיר כמדינת אויב שמימנה את הטבח. בנט קרא לעקור את השפעתה מתוך ישראל, לסלק אותה ואת טורקיה מכל מעורבות ברצועת עזה, ולהכניס את מצרים במקומן. הוא הדגיש כי ישראל תישאר האחראית הבלעדית על הביטחון ברצועה עד לפירוק מוחלט של חמאס מנשקו.
את נאומו חתם בהתייחסות לאיום הפנימי, כשהתריע מפני כחצי מיליון כלי נשק בלתי חוקיים הנמצאים בישראל. בנט דרש לטפל בהברחות האמל"ח כטרור לכל דבר, תוך שילוב השב"כ וצה"ל. עוד אמר כי מלחמות האחים הן הסכנה הגדולה ביותר למדינה, והאשים את הממשלה הנוכחית בקריעת החברה הישראלית לגזרים שאפשרו לאויב לתקוף.
נפתלי בנט בכנס "תפיסת הביטחון של ישראל" שערכה מפלגת ביחד לקראת הבחירות, 19 באוגוסט 2026 (צילום: אלעד גוטמן)
בצל המתיחות האחרונה מול טורקיה, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר נפגש עם מקבילו היווני, שערך ביקור רשמי בישראל.
בצה"ל אומרים כי ביקורו של ראש המטה הכללי של צבא יוון, גנרל דימיטריוס חופיס, "מדגיש את החשיבות האסטרטגית והרלוונטיות של הקשר הצבאי הקיים בין ישראל ליוון".
"הקשר הזה מעודד בעקביות שותפות ארוכת שנים בין שתי המדינות", הוסיפו בצבא.
ישראל אישרה אמש כי היא עומדת מאחורי תקיפות אוויריות שבוצעו במהלך הלילה נגד שדה תעופה צבאי בסוריה, שבו לטענתה תכננה טורקיה לפרוס כוחות.
ישראל פועלת למנוע התבססות והשפעה טורקית בסוריה, ובעבר ביצעה תקיפות שנועדו לכאורה למנוע מטורקיה לסייע בבניית חיל האוויר של הממשלה הסורית החדשה.
לפי הדיווחים, היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לבג"ץ כי היא מציעה לדחות את ההכרעה בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר עד לאחר הקמת הממשלה הבאה.
לפי העמדה שהוגשה, ההצעה לדחיית ההכרעה מבוססת על כך שישראל נמצאת כעת בתקופת בחירות.
בנוסף, הובהר בפנייה כי הממשלה הנוכחית ממילא לא פעלה עד היום להקמת ועדת חקירה, ולכן נכון יותר להמתין עד לכינון הממשלה החדשה בטרם תתקבל החלטה בנושא.
בג"ץ דן בעתירות בעניין העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח השבעה באוקטובר, 23 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כל יום לקראת שעות הצוהריים יוצא מאחד מהבתים שברשותו-בבעלותו, אדם חנוט בחליפה, שערותיו הדקיקות דבוקות לקרקפת, פניו אפורים משכבות איפור שלא מצליחות להסתיר את הבעת הפחד שמלווה אותו בכל רגע נתון.
רציתי לכתוב שבכל יום יוצא ראש ממשלת ישראל מביתו ברחוב בלפור, בקיסריה, ברחוב עזה או מביתו של פאליק (ויש המציינים עוד שלושה בתים) אבל הוא לא מתגורר ברוב המעונות האלה, כי דומה שראש ממשלת ישראל חש נרדף עד אימה, וככל הנראה מוכה פחד.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
העולם המערבי, וישראל בתוכו, ניצב בפני צונאמי שקט שמאיים להטביע את המערכות החברתיות והכלכליות שלנו. תוחלת החיים העולה מביאה עימה אתגר חסר תקדים: הצורך הגובר והולך בטיפול סיעודי איכותי לאוכלוסייה מתבגרת.
בעוד המחסור בידיים עובדות בענף הופך למצוקה לאומית הפוגעת באוכלוסיות החלשות ביותר, הטיפול במשבר מתנהל עדיין בדרכים מיושנות, תוך הימנעות מאימוץ פתרון שנמצא על השולחן כבר שנים וביכולתו להזרים דם חדש לתוך ענף הסיעוד המשווע להתרעננות והתחדשות – הסדר "העבודה המועדפת".
קרן אושר היא מנכ"לית חברת הסיעוד Manpower Care. היא מתמחה בניהול תקציבים רחבי היקף, הובלת שינויים ארגוניים, פיתוח ההון האנושי והנעת צוותים גדולים, ומשלבת בין גישה עסקית תכליתית לבין ראייה חברתית ערכית. אושר הינה בעלת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני ביזמות וחדשנות ממכללת ספיר.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו