פרופ' ליאוניד אידלמן
הזמן של
פרופ' ליאוניד אידלמן

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

צו 8 - שירות אזרחי להצלת מערכת הבריאות 

קשה להתעלם ביממה האחרונה מהרושם, שבהלת הקורונה צוברת בארץ תאוצה לא רק בגלל הביקור של הקבוצה הקוריאנית, אלא בעיקר לאור התקרבות יום הבחירות.

דיבורים על אשפוז בכפייה, ביטול מרוצים או תיאוריות שונות על "לוחמה ביולוגית" אולי יועילו לכמה פוליטיקאים ולחישובים כאלה ואחרים, אבל לא יסייעו בזמן אמת לציבור. זו היסטריה מוגזמת שנובעת אולי מהאינטרס לכאורה של שר הבריאות הרב ליצמן להוריד את שיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הכללית, מתוך הנחה שהקהל שלו בטוח יגיע להצביע.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

קורונה? המגפה הגדולה יותר עדיין לפנינו

כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מעל 90% מהמסה הביולוגית של בעלי חיים מגודל עכבר ומעלה, נמצאים ברשות האדם. הרגלי המחייה שלהם מושפעים לא מהאקלים, אלא ישירות בידי האדם, שכולא אותם במכלאות ענק צפופות שמשמשות מדגרה להתפתחו... המשך קריאה

מעל 90% מהמסה הביולוגית של בעלי חיים מגודל עכבר ומעלה, נמצאים ברשות האדם. הרגלי המחייה שלהם מושפעים לא מהאקלים, אלא ישירות בידי האדם, שכולא אותם במכלאות ענק צפופות שמשמשות מדגרה להתפתחות מגיפות וחיידקים עמידים. כך התפתחו רוב המגפות הקטלניות בדורנו. עדיין לא ידוע במדוייק מה מקור הקורונה, אבל ההשערות המובילות מדברות על מעבר מעטלפים, דרך בעל חיים כלשהו שמנוצל למאכל אדם. גם העכברת בגולן, הגיעה מזיהום הנחלים על ידי פרות שמוחזקות שם על ידי תעשיית הבשר. הבצורת רק האיצה את התהליך.
אין זה אומר שהקשר למשבר האקלים אינו קיים, אבל הסדר הוא שונה. תעשיית המזון מהחי שאחראית למגיפות חדשות ולחיידקים עמידים, היא גם זו שפולטת הכי הרבה גזי חממה, שמאיצים את שינויי האקלים.
אם נחזור לתרחישים של טראמפ, שלושתם קשורים זה בזה. תעשיית המזון מהחי גורמת גם למגיפות וגם לשינויי האקלים שכרוכים בין השאר בהוריקנים קטלניים. אותם שינויי אקלים, הם אלה שמביאים לרעב שגורם לגלי פליטים, למלחמות לטרור.
לא ברור איזה מהתרחישים יחסל אותנו קודם, אבל התשובה לכולם היא אחת – להפסיק להרוס את הכדור שבו אנו יושבים ולעבור לתזונה בת קיימא מהצומח.

עוד 593 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 16 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

משחקים לנו במוח

ההתמקדות של לשכת נתניהו בתיעוד הדיונים והניסיון לשלוט בפסק הדין של ההיסטוריה החלו כשכולנו עוד היינו תחת ההלם הכבד של אירועי השבעה באוקטובר ● וגם: הפלג הירושלמי נגד צה"ל ● עדכוני מלחמה ● טראמפ ממריא לשחקים ● יוסי כהן לא ממהר לשום מקום ● ועוד...

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בהערכת מצב בקריה בתל אביב, 8 באוקטובר 2023 (צילום: חיים צח / לע"מ)
חיים צח / לע"מ
היום ה־284 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

"1,800 הרוגים, אתה אשם!": אב שכול מחה נגד נתניהו בטקס זיכרון לחללי צוק איתן

סטרוק: אם יוציאו את צה"ל מציר נצרים ופילדפי נפרק את הממשלה ● אדלשטיין: דורשים בהירות לגבי חוק הגיוס כדי שנאשר במהירות את הארכת השירות ● יורה הפגזים לבית של פסי כהן: לא ידעתי שיש שם בני ערובה, לא הייתה ברירה ● האלוף דוד זיני ותא״ל שי טייב הגיעו הלילה לפגישה בבני ברק - והותקפו בבקבוקים וקללות ● הוסר החשש לאירוע ביטחוני באילת

עוד 31 עדכונים

אלימות פוליטית או זעקת הקוזק הנגזל?

השבוע עצרה ממשלת ישראל מעיסוקיה והקדישה שעתיים תמימות לדיון משמעותי והרה גורל; לא בעניין שיקום הצפון או ערי הדרום החרבות, לא בעניין עסקה לשחרור חטופים וגם לא בעניין פיצוי לחיילים שקיבלו הודעה על הארכת משך שירותם. מה שעמד לנגד עיני חברי הממשלה היה דווקא "האיומים כלפי ראש הממשלה ומשפחתו".

נלעגות הישיבה מתבררת לא רק על רקע המלחמה וצרכיה הבוערים, אלא דווקא לנוכח העובדה שבחינת תופעת האלימות וההסתה הפוליטית, החל מתקופת היישוב ועד ימינו, תגלה כי אלו באו, רובם ככולם, מהצד הימני של המפה הפוליטית.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 882 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

שנים מדברים על זה שישראל טובעת בפסולת ● עכשיו המטאפורה הופכת למציאות: רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו השבוע הודעה שנגמר המקום באתרי ההטמנה ועליהן לצמצם בחדות את מספר משאיות האשפה שהן שולחות ● בניסיון למצוא פתרון עלה הרעיון להעמיס את האשפה של יישובי הצפון על רכבות ולשגר לנגב ● "זה מחדל מטורף. חלם זה כאן"

עוד 1,230 מילים

סגירת מעגל - חוזרים מאזורים מוכי אסון בעולם כדי לסייע לקהילה שלנו

"ישראייד" הוא ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי לא ממשלתי גדול בישראל. לפני כשני עשורים התאספנו, פעילי ארגונים ישראלים הומניטריים, לחשיבה משותפת על עתיד וקידום הסיוע ההומניטרי הבינלאומי של ישראל. זו הייתה תקופה עולמית מאתגרת ואנו הרגשנו מחויבות עמוקה להשתלב בעשייה הבינלאומית.

ההצלחה של תקומת מדינת ישראל, שהפכה למדינה חזקה ומפותחת, היוותה מודל לחיקוי בארצות רבות, ואנו היינו השגרירים ונושאי הדגל ברחבי העולם. כך הוקמה "ישראייד".

מולי דור הוא יליד ישראל ודור שני לניצולי שואה. כיום יו"ר מכון הנגב אג'יק, מייסד וחבר הנהלת ישראייד - ארגון סיוע הומניטרי בינ"ל. יו"ר הנהלת בית צבי – ביה"ס לאמנויות הבמה ויו"ר חבר הנאמנים המכללה האקדמית רמת גן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 830 מילים

תגובות אחרונות

"משתמשים בילדינו כדי לייצר הון עתידי למועצה"

העימות בין נציגי הנהגות ההורים והמליאה לבין הנהלת מועצה אזורית אשכול ומשרד החינוך על מיקום הלימודים ביישובי העוטף בשנת הלימודים הבאה הגיע השבוע לשיא ומהווה חרך הצצה להתארגנות הקלוקלת של המדינה לשיקום העוטף וליצירת אמון מחודש במוסדות ● "הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה – והמועצה מתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש"

עוד 2,292 מילים ו-1 תגובות

עקורים

המחיר? מהו "המחיר"?

הנה הנה עוד עסקה אולי בדרך, ושאלת המחיר עולה (שוב) לדיון ציבורי חריף.

מימין יגידו "לא בכל מחיר". מימין לימין הקיצוני יגידו "עסקה מופקרת". יהיו פרשנים שיסבירו ששחרור אלפי מחבלים יסכן את אזרחי ישראל וכי "המחיר" של הקרבת החטופים הוא סיכון שהמדינה נדרשת אליו, "אחרת נחזור ל-6 באוקטובר", ואז למה בעצם "שילמנו מחיר" במלחמה הזו?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 646 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הסיעות החרדיות, שפועלות בחסות רבניהן להשתמטות, עלולות להצביע בעד חוק הכבדת הנטל בקריאה ראשונה ● במחנה הממלכתי הציבו תנאים חדשים לתמיכה בחוק אך עשויים להיעדר מההצבעה ולהקל על הקואליציה ● במקביל, ועדת חוץ וביטחון הולכת על ביצים בניסיון לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי המסרב להתגייס ● פרשנות

עוד 832 מילים

פזשכיאן מחזר אחר אירופה אך מאיים לזנוח את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני

שבוע אחרי שנבחר, נשיא איראן הטרי הציג את תפיסת יחסי החוץ שלו במאמר נרחב ב"טהרן טיימס" ● בדרכו שלו, פזשכיאן מנסה להישמע פרגמטיסט ● הוא פונה במתק שפתיים למדינות השכנות לאיראן, משגר מסרים למדינות אירופה ותוקף בחריפות את ארצות הברית ● והוא שולח למערב מסר ברור: איראן חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בזמן שהיא עדיין תחת משטר סנקציות, ולכן אולי שווה לה לשקול יציאה מהאמנה ● פרשנות

עוד 596 מילים

ביקור בחורבות שג'אעיה

השכונה העזתית נמצאת במרחק הליכה מקיבוץ נחל עוז ● הקרבה הזאת הוכחה כקטלנית ב־7 באוקטובר ● צה"ל פועל עכשיו "בהילוך חמישי" כדי לנסות למנוע התארגנות מחודשת של חמאס באזור ● "לא הרגנו את כולם. הם יחזרו. וכשהם יחזרו נתמודד עם זה" ● דיוויד הורוויץ בביקור בלב קן הטרור של חמאס

עוד 1,585 מילים

"קראו לי מטומטם, התנכלו לי ומנעו חופשות"

מעקב זמן ישראל עובד נוסף ממוצא אתיופי חושף טענות קשות על התעמרות ואפליה על רקע גזעני לכאורה בבית החולים הדסה ● תלונתו למבקר המדינה מצטרפת לשתי תלונות קודמות ● עד כה הצטברו טענות של שבעה עובדים ועובדות במסגרת תחקיר זמן ישראל המצביעות על בעיה שורשית ביחס של המוסד הירושלמי לבני העדה ● הדסה: "גאים בתמהיל העובדים וביחס שוויוני ומכבד לכל"

עוד 1,157 מילים

נתניהו ניצל את ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר טראמפ כדי להסיט את תשומת הלב ממהלכיו לסיכול עסקת החטופים לעבר איום מדומיין: רצח בידי מפגינים ● העובדה שהיורה בטראמפ היה מהמחנה שלו לא שינתה דבר ● האלימות האופפת את המחאה באה משני כיוונים: מצד חלק מהשוטרים ומצד פעילי ימין המתעמתים עם מפגינים ● פרשנות

עוד 870 מילים ו-1 תגובות
הפגנה נגד נפתלי בנט באלקנה, מאי 2022

נתניהו עושה שימוש ציני בהסתה ושוכח מה עשו הוא ואנשיו לבנט

הקמפיין "ההסתה נגד ראש הממשלה" יימשך מעתה ועד הבחירות, ונתניהו ישתמש בו כדי להסיט את תשומת הלב מכל מחדליו הרבים ● אין מהלך ציני מזה: לא יכולה להיות הסתה כל כך קשה וגם אפקטיבית כמו זו שהביאה את נתניהו לשלטון ● ראש הממשלה ושותפיו בימין הפילו את ממשלת בנט-לפיד בשיטות של לחץ והפחדה בריונית שיטתית, שבסוף מוטטה את הקואליציה ההיא ● פרשנות

עוד 874 מילים ו-4 תגובות
היום ה־283 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

צוות ישראלי יצא השבוע להמשך השיחות על עסקת חטופים

צה"ל מודה: יש מחסור בטנקים רבים שנפגעו במלחמה ומחסור בתחמושת ● גלנט למשפחות התצפיתניות החטופות: "אין מכשול בלתי עביר לעסקה" ● גורמים ביטחוניים: איש עסקים סורי בולט נהרג בתקיפה ישראלית ליד גבול לבנון-סוריה ● אגם גולדשטיין אלמוג: "החטופות ביקשו ממני, תספרי הכול רק שהוא לא ייגע בנו שוב" ● טראמפ בחר בסנאטור ג'יי.די ואנס מאוהיו כמועמדו לסגן הנשיא

עוד 52 עדכונים

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שאדם עומד לדין פלילי על הטרדה מינית בגין משלוח הודעות נאצה כלפי פוליטיקאי ● חומרתו וקיצוניותו של המהלך מעוררות חשש לאכיפה סלקטיבית מתוך רצון לשאת חן בעיני הקואליציה ● בלי קשר לשאלה אם יש במקרה הנוכחי הטרדה מינית, עצם ההחלטה להגיש כתב אישום במקרה הזה מהווה פגיעה עמוקה בתחושת הצדק ● פרשנות

עוד 1,010 מילים ו-1 תגובות

טעינו כשניסינו למנוע את הגבלת שכר הבכירים

מחקר שפרסם בנק ישראל מצא כי הגבלת שכר הבכירים לא רק שלא פגעה בביצועי החברות, היא אפילו צמצמה את פערי השכר ● מי שדווקא היה אחד המתנגדים הגדולים לחוק הוא בנק ישראל עצמו באמצעות המפקחת על הבנקים דאז חדוה בר, שהעדיפה לעמוד לצד אינטרס של קומץ מנהלים והשתתפה בניסיון לסכל את יישום החוק באמצעות טענות מופרכות ● פרשנות

עוד 710 מילים

חיסול דף הוא קו פרשת המים במלחמה בעזה

במערכת הביטחון משוכנעים כי הפעם ישראל הצליחה לחסל את מוחמד דף ● האופטימיות נובעת מאיכות המודיעין שהתקבל - יכול להיות שחלקו אפילו כזה שאישר בזמן אמת את זהותו של בכיר מבוקשי חמאס ● סנוואר נותר כעת בודד בצמרת הארגון ברצועה, והשאלה היא לאן חמאס ממשיך מכאן ● פרשנות

עוד 1,054 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה