כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה".

אסונות טבע התרחשו פעמיים כבר בשנה הראשונה לכהונתו, כשהוריקנים קטלניים היכו בטקסס ובפלורידה, פיגועי טרור גבו קורבנות במנהטן ובפיטסבורג, והנה התפרצות הקורונה עלולה להשלים לכאורה את תרחישי האימה לאור קצב התפשטות הנגיף בסין ומחוצה לה.

כשטראמפ נכנס לראשונה לבית הלבן, הוא שאל את יועציו מה הן הקטסטרופות הכי גדולות שיכולות להתרחש במשמרת שלו. "שלושה תרחישים צריכים להדאיג אותנו", הם השיבו, "אסון טבע, מתקפת טרור, או התפרצות של מגיפה"

אבל למרות שהנגיף כבר גבה מאות הרוגים עד כה, המגיפה הגדולה עדיין לפנינו ותתפלאו – זו לא הקורונה הנוכחית. כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, כזו שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר.

אחד הגורמים המרכזיים שעומדים מאחורי ההערכה הזו, תאמינו או לא, הוא שינויי האקלים. היום כל נער ונערה יודעים להסביר איך כדור הארץ מתחמם כתוצאה מהשינוי הזה, אבל מעטים יודעים עד כמה שינויי האקלים מקרבים אלינו התפרצות של מגפה גדולה.

ההתפרצות יכולה להתרחש בעיקר בגלל ההשפעה על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי. השינויים האלה מהווים חממה לחיידקים ונגיפים וכר פורה להתפשטות זיהומים. למעשה, ייתכן שהתפרצות ה"עכברת" כאן אצלנו רק לפני שנה וחצי, הייתה תזכורת קטנה לאיום גדול.

כבר שנים שבארגון הבריאות העולמי צופים שהעולם ניצב בפני מגפת ענק, שלא נראתה כאן עשרות שנים ויותר. שינויי האקלים והשפעתם על הרגלי המחייה של בעלי החיים והמגוון הביולוגי, מהווים חממה לחיידקים ונגיפים, וכר פורה להתפשטות זיהומים

כל זה מחייב את העולם להיערך טוב יותר, וזה כולל כמובן את ישראל. היערכות למגיפה פירושה יותר מיטות אשפוז, אחים ואחיות, רופאים ורופאות, אמצעי מיגון ומלאי של תרופות וחיסונים.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה לעומת הממוצע במדינות המפותחות, והנתון הזה מתבטא בין היתר במחסור חריף בכח אדם, במיטות אשפוז, במכשירי דימות, בצפיפות כבדה במחלקות ובזיהומים חמורים, שאחראים מדי שנה לכ-5,000 מקרי מוות – מקרים שאת רובם אפשר היה למנוע.

כל הפערים האלה, שלצערנו חריפים הרבה יותר בפריפריה, מציבים את ישראל מראש בעמדת פתיחה נחותה בכל הקשור להיערכות למגפות. אם חדרי המיון והמחלקות הפנימיות מגיעות לשיעורי תפוסה של 150% ואפילו 200% בזמן תחלואת השפעת בחורף, אפשר רק לדמיין איך ייראו בתי החולים שלנו במקרה של התפרצות נגיפית גדולה.

הבעיה היא שמערכת הבריאות הישראלית סובלת כבר היום מפערים אדירים ביחס למקובל בעולם המערבי. ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה בכ-20 מיליארד שקל בשנה מהממוצע במדינות המפותחות

כדי להיערך בהתאם לעת חירום, אבל לפני הכל כדי להעמיד פה רפואה ציבורית ששומרת על כבוד האדם גם בשגרה, מוכרחים לאמץ תכנית לאומית לשיקום מערכת הבריאות, כפי שאנחנו מדברים עליה בשנה האחרונה.

זה אומר, בין היתר, לעשות סוף בתוך 3 שנים לתופעה המבישה של מאושפזים במסדרון; להוציא לפועל תוספת משמעותית של מיטות אשפוז ותקנים לכח אדם רפואי וכללי; לפתח חלופות אשפוז בקהילה כדי לאפשר לבתי החולים להתרכז במטופלים מורכבים יותר;  לייעל את המערכת על ידי תמריצים שונים והגדלת ההקצאה הממשלתית, תוך ניתוב מושכל יותר של התקציבים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה" היא, למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. היא כל כך איטית שהיא גרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים.

כבר מעל עשור שאני מתריע על קריסת מערכת הבריאות. "הצרה", למרבה האירוניה, שהקריסה הזו איטית מדי. כ"כ איטית, שגרמה לנו, ובעיקר למקבלי ההחלטות, להתרגל אליה. לצפיפות, לתורים, למחסור בתקנים, אפילו לזיהומים

התפרצות של מגפה גדולה, לעומת זאת, תפגיש אותנו במהירות שיא עם הקרקעית. בתוך שבועות, אולי אפילו ימים, כל המצוקות והפערים של המערכת יצופו במקרה כזה – רק שהפעם לא יהיה לנו את הלוקסוס להתרגל. כדי להיערך למחר, מוכרחים להוביל מהפכה כבר היום.

פרופ' ליאוניד אידלמן הוא הנשיא היוצא של ההסתדרות הרפואית העולמית, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים בילינסון והמועמד לתפקיד שר הבריאות מטעם ישראל ביתנו. אב לשניים, מתגורר בת"א, חובב היסטוריה. בשנת 2011 פתח בשביתת רעב כחלק מהמאבק שהוביל להצלת מערכת הבריאות הציבורית

הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.

מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.

האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.