השבוע הגעתי לבדיקות דם שגרתיות בסניף קופת חולים בשכונה שגרתית בירושלים.
כיוון שזו הפעם הראשונה שהגעתי לסניף הספציפי הזה, חיפשתי בחוץ שלט שיכוון אותי לכניסה.
תמונה של רופא מחייך וחץ המורה ימינה גילו לי שהגעתי. בינגו.
בזמן שחיכיתי שיקראו לי, עברתי על הודעות הווצאפ מהבוקר. בקבוצה הנהדרת של ארגונים נגד הדרת נשים שיתפו כתבה:
"המדינה לקופת החולים מכבי וכללית: שלטים ללא נשים הם הדרה".
וואו. נס חנוכה? כבר שנים שארגוני נשים למיניהם נאבקים בתופעה המטרידה של מחיקת נשים מהמרחב הציבורי כחלק מהמדרון החלקלק של הדרת נשים.
שלטי חוצות ללא נשים, או אשה שמחקו את הפנים שלה הפכו למחזה נפוץ. הכל כמובן בשם "פגישה ברגשות הדתיים". חברות מרכזיות וקופות החולים הן רק דוגמה כואבת לכך מעדיפות מראש לוותר על תמונה של אשה מחשש לפגישה בקהל החרדים השמרנים.
שלטי חוצות ללא נשים או אשה שפניה נמחקו הפכו למחזה נפוץ, כמובן בשם "פגישה ברגשות הדתיים". חברות מרכזיות וקופות חולים הן דוגמה כואבת להעדפה לוותר מראש על תמונת אשה מחשש לפגיעה בחרדים שמרנים
לפני כשנה, ונדליסטים אנונימיים השחירו שלט חוצות עם דוגמנית של חברת פרחים. השלט הוצב מחוץ למודיעין וכנראה גרם לבהלה רבה בערים החרדיות הסמוכות.
לאחר מספר נסיונות להחליף את השלט בשלט דומה, חברת הפרחים ויתרה ופרסמה גבר המשווק פרחים.
המסר כאן הוא ברור: הבריונות משתלמת. לנשים אין מקום במרחב הציבורי.
עבור רוב באי קופת החולים, שלט הרופא המחייך הוא רק שלט. עבורי ועבור נשים רבות כל כך, הוא דוגמה חיה להדרה הבוטה ולהקצנה המסוכנת אליה גוררים אותנו "בשם הסובלנות".
בתור מי שגדלה בצפת, עיר עם אוכלוסייה חרדית גבוהה, אני זוכרת איך פעם, בילדותי הייתה חברת הסעות פרטית אשר הסיעה בהפרדה מצפת לירושלים ובני ברק.
כמה שנים אחר כך, חברת אגד החליפה את הקו הזה. חברה ציבורית אשר נכנעה לתכתיבים וההפרדה נמשכה; גברים מקדימה, נשים (וילדים ותינוקות) מאחור.
גם כאשר המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אותו גוף שאילץ את משרד הבריאות לצאת נגד שלטים ללא נשים בקופות החולים ניצח ובית המשפט קבע כי הדרה באוטובוסים היא אסורה, הנורמה כבר התקבעה – גברים ונשים יושבים בנפרד. כל ניסיון לשנות את המצב פירושו להתעסק עם גדולי הדור.
כללי הצניעות בחברה השמרנית החמירו מאוד בעשורים האחרונים. כבר לא מדובר רק באורך השרוול והחצאית, אלא בזכותה של אשה להיות חלק מהחברה.
כמדינה לכלל היהודים יש לישראל תפקיד, לאפשר לכל יהודי ויהודיה לקיים או לא לקיים את אורח חייהם הדתי.
כמדינה דמוקרטית, חובה עלינו לוודא שישראל לא הופכת לתיאוקרטיה. לא כי אני נגד הדת, להפך. כי הדת חשובה לי ואני רוצה לשמור אותה נקייה מהדרה וגזענות.
כללי הצניעות בחברה השמרנית החמירו מאוד בעשורים האחרונים. כבר לא מדובר רק באורך השרוול והחצאית, אלא בזכותה של אשה להיות חלק מהחברה. כחברה דמוקרטית, עלינו לוודא שישראל לא הופכת לתיאוקרטיה
הסכנה הנוכחית שאני רואה, היא אדישות בקרב ניכר מהציבור. רוב האנשים מיואשים מהמצב ולא רואים איך ניתן לשנות את המצב.
כך לדוגמה משפחתה של חברה בחרה לעזוב את שכונת מגוריהם ב-40 השנים האחרונות כיוון שזו שינתה את פניה והרכב האוכלוסיה החדש הגיע עם דרישות אשר פגעו באורח חייהם (הדתי, יש לציין).
יש לי את כל הסובלנות כלפי כל גווני האוכלוסייה, אך יש בי אפס סבלנות כלפי הדרה. נגד זה חובה עלינו להילחם.
בפעם הבאה שאת/ה רואה שלט ללא נשים, הופעה ללא נשים, מפלגה ללא נשים, אל תתעלמו, תפעלו.
יוכי רפפורט-זירלר היא מנכ"לית נשות הכותל. היא נולדה והתחנכה בצפת, בעולם אורתודוקסי. שירתה כמפקדת בקורס נתיב, בחיל החינוך והנוער, ולאחר מכן למדה מדעי המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן. לאחר שנה בה עבדה בסוכנות ידיעות, היא הבינה שהלב שלה שייך לעולם היהדות הפלורליסטית והצטרפה לנשות הכותל ב2016. יוכי מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ובתם הקטנה, שם היא מנהלת אורח חיים אורתודוקסי פתוח (צילום: הילה שילוני)
זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
1. יש יותר מדי מסלפים ומאחזי עיניים בכדור הארץ.
2. מבין היותר מתעתעים – הדתיים למיניהם ולדתותיהם (כל הדתות, ללא יוצא מהכלל).
3. כל דת, אילו רק היה מתאפשר לה, הייתה מוחקת מעל פני האדמה את שאר הדתות, לכן אף דת אינה טובה יותר מאחרת, וכולן מיותרות ושליליות לחלוטין.
4. אני בעד להפסיק את כל הדתות, כיום אין בהן יותר מאשר אחיזת עיניים ותו לא.
איני בקיא די כדי להציג פסוקים קיימים בקוראן המנוגדים תכלית הניגוד לאלו שמצטט השיח'. ככל הידוע לי, הקוראן אינו מקור הסמכות היחיד או, אפילו, העקרי ממנו שואבים מוסלמים את הרצוי להתנהג לפיו. , "סירת אלנבי" שהיא סיפור חייו של הנביא מחמד והחדית' הם מקורות סמכות "שימושיים" יותר, והתנהלות נביא האסלאם הייתה אלימה ומניפולטיבית.
מעבר לכל הנ"ל מוסלמים כיהודים בוחרים באסלאם וביהדות הרצויה להם.
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם