בעוד כשנה צפוי לקום בית הדין הייעודי למחבלים שהשתתפו בפשעי השבעה באוקטובר בעוטף עזה.

אלפי ימי דיון יוקדשו לבחינת חומר הראיות כדי להעמיד לדין מאות מחבלים בבתי דיון צבאיים ברשות שופט מחוזי מכהן או בדימוס, עם משמר מיוחד שיוקם לשם כך. האירוע יהיה חסר תקדים, כמו מתקפת הטרור ההמונית שבגינה ייתבעו ויועמדו לדין המבצעים.

הכנסת תצטרך להשלים במהלך השנה את חקיקת המשנה לחוק המיוחד שאושר לפני שבוע ברוב גדול ללא מתנגדים. למרות שעל הצעת החוק חתומים חברי הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), היא קודמה בשיתוף פעולה של הקואליציה והאופוזיציה כאשר המחוקקים נתנו את המקום הראוי לגורמי המקצוע במשרד המשפטים.

ההליכים מציבים אתגר בקושי לחבר בין נאשמים לזירות ולאירועים, בסיכון של פגיעה בנפגעים ובני משפחותיהם וכן, גם בהוגנות של ההליך, כך שלא ייתפס כמשפט ראווה

כתבי האישום מנוסחים בהובלת פרקליטות מחוז דרום בראשות ארז פדן שצפוי להפוך לפרקליט צבאי וההליכים מציבים אתגר תקדימי בקושי לחבר בין נאשמים לזירות ולאירועים שונים, בסיכון של פגיעה בנפגעים ובני משפחותיהם בדיונים שאמורים להיות פומביים ואף משודרים בחלקם, וכן, גם להוגנות של ההליך, כך שלא ייתפס כמשפט ראווה.

בית שנשרף בכפר עזה על ידי מחבלים של חמאס, 10 באוקטובר 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

איך משדרים בלי לפגוע?

"הציבוריות של התיק תהיה על סטרואידים ולכן צריך לדאוג באופן מוגבר לזכויות הנפגעים", אומרת עו"ד יעל ויאס גבירצמן, שמייצגת מעל 450 נפגעים ישירים של הזוועות מעשרים זירות של הטבח בקיבוצים, אופקים, שדרות, והפסטיבלים – בהם שורדים, חטופים, נרצחים ומשפחותיהם.

בשיחה עם זמן ישראל, היא מסבירה את חשיבות החוק ומדגישה את ההגנה הנדרשת על הקורבנות והמשפחות: "הדגש שלנו היה שחוק נפגעי עבירה שמוחל בחוק החדש לא יישאר אות מתה, אלא שמחילים אותו בפועל.

"זה אומר שנפגעים יוכלו לדעת על דברים לפני שמפרסמים אותם בכתבי האישום, ובמהלך הדיונים כשידברו עליהם או על יקיריהם וכל המעיים יהיו על השולחן, לנפגע תהיה זכות להגיד שהוא כן או לא רוצה דלתיים סגורות.

"נפגעים יוכלו לדעת מראש פרטים לפני שמפרסמים אותם, וכשידברו עליהם ויקיריהם וכל המעיים יהיו על השולחן, לנפגע תהיה זכות להגיד שהוא כן או לא רוצה דלתיים סגורות"

"למשל, ביחס לשידור ההליך שגם אני רוצה בו, אז איך עושים את זה ושומרים על כבוד הפרט וההסכמה של הנפגעים? רואים את ההליך ואחרי חצי שעה משדרים, כי אולי חשפו משהו חסוי.

"בטריבונלים פליליים בינלאומיים ההליך מתקיים תחת כללים מסוימים של מה חסוי ומה האחריות של הצדדים לבקש דלתיים סגורות למידע מסוים ולהמשיך לדבר באופן ציבורי על העובדות".

מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

לחבר נאשם לזירה ואירוע

"בסוף בית המשפט הוא זה שיחליט",  אומרת ויאס גבירצמן, "אבל דרשנו שבאיזונים המתאימים לשיקול הזה יהיה מקום מרכזי.

"מהבחינה הזו של לתת מקום לנפגעים צריך הכשרה של הגורמים המקצועיים, בהם החוקרים, הפרקליטים, השופטים, שב"ס ומי שינהל את הדיון. יהיה מתאם מיוחד לנפגעים בפרקליטות או במשרד המשפטים וזה חשוב שיש שם וכתובת של אותו אדם.

"נמשיך לעבוד בחקיקת המשנה במטרה להפוך את נטל ההוכחה מהנפגעים לצדדים בהליך כדי שזה ייושם בפועל ושהם לא יצטרכו לרוץ אחרי הזכויות שלהם".

אפשר יהיה לחבר בין נאשם לכל זירה?
"זו זירת הפשע הכי מתועדת בהיסטוריה האנושית, עם מצלמות גו-פרו וכו' כי הטובחים דאגו לזה. אני חושבת שאפשר יהיה לחבר יחיד לזירה, אבל לא בטוח שבתוך הזירה אפשר לחבר יחיד לאירוע ולדעת מי עשה מה בדיוק בכל זה. בכל זירה – כמו בבארי ובניר עוז – יש דפוסים שחוזרים ומשותפים ומצד שני יש סממנים שייחודיים לה, ואם אדם היה בזירה מסוימת אפשר להחיל אחריות".

"אפשר לחבר יחיד לזירה ולא בטוח שבתוך הזירה אפשר לחבר יחיד לאירוע ולדעת מי עשה מה בדיוק בכל זה. בכל זירה יש דפוסים שחוזרים ומצד שני סממנים שייחודיים לה"

הריסות משטרת שדרות מושלכות בטבע, 7 באוקטובר 2024 (צילום: אביב לביא)

צריך תגבור?

החוק החדש החל להתגבש בדיונים פנימיים של הגורמים המקצועיים כבר בחודש שלאחר מתקפת חמאס ונפתח לשיח ציבורי בוועדת החוקה של הכנסת רק בשלהי השנה שעברה.

בתחילה הייתה מחשבה להקים טריבונל בינלאומי עם גורמים לא ישראלים, אבל זה לא התקדם והחוק שעבר קריאה ראשונה קבע שלד שלפיו הטריבונל יהיה צבאי ויוקם בירושלים.

לפי ההצעה, יהיו כמה הרכבים של שלושה שופטים שבראש כל אחד מהם יעמוד שופט מחוזי מכהן או בדימוס ובערכאת הערעור ישב שופט עליון בדימוס. הרמטכ"ל יהיה רשאי למנות את התובעים בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי ולבית המשפט יוגשו עבירות על רצח, השמדת עם, פגיעה בריבונות, גרימת מלחמה וטרור באמצעות רצח, אונס, אלימות מינית, עינויים, חטיפות והעלמה בכפייה ועוד.

"אפשר להקים בית דין בינלאומי אבל לא בהכרח צריך. בפרקליטות יש אנשים ראויים ולמרות זאת המדינה יכלה לקבל תגבור ובמקרים דומים מדינות מצוינות עשו כך"

עו"ד ויאס גבירצמן ייסדה לצורך הייצוג את ארגון O7J ומביאה מומחיות ייחודית במשפט הבינלאומי הפלילי שאותה היא תעמיד גם לרשות הפרקליטות אם תידרש. אין עודף של משפטנים בתחום הזה, ובשל כך היא מציינת שאפשר היה לחשוב על הבאת גורמים זרים שיסייעו בכך: 

"אפשר היה להקים בית דין 'מבולאם' אבל לא בהכרח צריך. לישראל יש פרקליטים ראויים ומסורים מאוד, גם בחקירות ובהעמדה לדין. למרות זאת, המדינה יכלה לקבל תגבור ובמקרים דומים מדינות מצוינות עשו כך. זה לא מתוך נחיתות ואפילו לא כדי לקבל לגיטימציה. יש אולי חמישה ישראלים שעוסקים בליטיגציה של משפט בינלאומי פלילי ואני ועוד אחד היחידים שנמצאים כרגע בארץ".

יעל ויאס גבירצמן (צילום: LUCIEN LUNGRIVA PRESS POUR "LE "MONDE)

זוועות המוניות

החוק המיוחד מתואר ככזה שנועד להעמיד לדין על פשעים שבוצעו בישראלים במעשים שמוגדרים כפשעים נגד העם היהודי והאנושות. ברור שמדובר במצב מיוחד שמצריך התאמות, אפילו מסיבות לוגיסטיות, שגם הן תרמו לכך שבית הדין כפוף לצבא. בתשובה לשאלה מה הפתרונות שהחוק מספק, עו"ד ויאס גבירצמן אומרת כך:

"מי שממנה את השופטים אלה גורמים צבאיים וקבעו ערבויות שההליך יתנהל בצורה רצינית כאשר מי שיוביל כל הרכב חייב להיות שופט מחוזי מנוסה. שופטים צבאיים דנים במקרי טרור מזעזעים, לפעמים באזרחי ולפעמים לא כך שזה יכול להיות גם שופט צבאי כל עוד שומרים על כך שהדין האזרחי חל.

"שרפו אדם עד האפר, כך שקשה לזהות ולדעת מה עשו לו לפני כן. הזירות זוהמו בלחימה ולא היה מז"פ. כולם מסכימים שהכלים הקיימים לא מתאימים לחקור את הפשעים האלה"

"סיבה נוספת היא האתגרים הראייתיים: רוצים להעמיד לדין על פשעים בינלאומיים, לא רצח ואונס אחד, אלא זוועות המוניות, (mass atrocities). זה חדש למציאות הישראלית ונקווה שזו הפעם האחרונה. בעולם, כל פעם שיש מצב כזה, למשל באוקראינה, קונגו או סודאן, האתגרים הראייתיים דומים. המבצעים נכנסו במטרה לייצר כמה שיותר כאוס וסבל.

"שרפו אדם עד האפר, כך שקשה לזהות ולדעת מה עשו לו לפני כן. הזירות זוהמו כי הייתה שם לחימה ואחר כך אנשים נכנסו ויצאו חופשי אחרי שהזיזו דברים, זה לא שהיה שם מז"פ משטרתי שלקח טביעות אצבעות. כל המומחים מסכימים שהכלים הקיימים לא מתאימים לחקור את הפשעים האלה והמחוקק מבין שצריך להתאים את דיני הראיות למציאות.

זק"א וחיילים במרכז הפורנזי בבסיס שורה (צילום: Nati Shohat/Flash90)

להתאים את דיני הראיות

"בישראל חלה מערכת 'המשפט המקובל' שבה דיני הראיות הכי נוקשים בעולם. זה אומר שראיות כמו 'שמעתי שכך וכך קרה' או דוחות הן לא קבילות בעוד שבמערכות כמו בצרפת וגרמניה החומרים האלה כן נחשבים לראיות אלא שיש בהן ערבויות אחרות, כמו לתת שיקול דעת לשופט ולא להרשיע רק על בסיס ראיה עקיפה שבישראל לא נחשבת כלל.

"רוצים שיכירו בראיות כמו דוחות שלא קבילים בדרך כלל, וזה לא אומר שההליך לא הוגן, וכך מקובל בצרפת או בהאג. נוכל להביא את כותבי הדוח וחומרי גלם שביססו אותו"

"אנחנו רוצים שבית המשפט יכיר בהן וייתן להן משקל וצריך לראות איך זה קורה. כך שבמקרה הזה יתקבלו ראיות שלא קבילות בדרך כלל, וזה לא אומר שההליך לא הוגן, כי הוא דומה למקובל בצרפת או בהאג.

"כך למשל, הדוח האחרון שפורסם על פשעי המין יוכל להפוך לראיה והיו דוחות קודמים. אני אוכל להביא את מי שחקר וכתב להעיד ושיביאו את חומרי הגלם שביססו את חוות הדעת.

"הפרקליט הוא המומחה כדי להגדיר ולבחון אותם. גם ראיות דיגיטליות נחשבות לפחות מקובלות בפלילים וזה חדש לעולם כולו אבל בטריבונלים בין-לאומיים מיישמים את קבלתן. החוק הזה כללי וראשי, וברור לכל שדרושה חקיקת משנה כדי ליישם את הדברים, כולל ראיות ותפקיד הנפגעים".

בין התפקיד לאדם הפרטי

המרואיינת העדיפה לא להתייחס לכך בהזדמנות זו, אבל ברור לכל שטיוח של פשעים שבוצעו על ידי חיילים או סוהרים ישראלים או היעדר חקירה שלהם כלל, לא יתרמו ללגיטימציה הבינלאומית של מערכת המשפט הישראלית ושל בית הדין המיוחד למחבלים שעומד להיות מוקם.

בסופו של דבר הכנסת תוכל גם להתקין תקנות לביצוע עונש מוות לפי החוק המיוחד, במנותק לחוק עונש המוות שעבר לאחרונה בכנסת. להשקפתה עו"ד ויאס גבירצמן, עונש כזה לא יביא צדק ורק יגרום נזק משפטי, מוסרי וביטחוני ובשעה שאנו מבקשים להתאושש מאירועי רצח המוני, "עלינו לבחור בכלים שמחזקים אותנו, לא בכלים שמחלישים את מה שנשאר", כתבה במאמר בזמן ישראל.

ארגון O7J מעניק ייצוג ללא תשלום למשפחות וקורבנות הפשעים שבוצעו בידי חמאס וארגוני טרור אחרים בשבעה באוקטובר ולאחר מכן. הארגון כולל חוקרים ומתעדים ושותפים שמנהלים הליכים פליליים ואזרחיים בבתי משפט בינלאומיים וכאמור גם בישראל, כנגד מי שביצעו, הורו, אפשרו ומימנו את הפשעים האלה.

"כאדם פרטי לא הייתי פותחת לרגע את הדבר הזה אבל יש לי פה משימה ספציפית אז יותר קל לי. לעומת זאת, כשאני הולכת לתערוכה של אחד הקיבוצים שנפגעו אז שם אני אבכה, יש לי את הפיצול הזה"

כדי לייצג בהליכים, עו"ד ויאס גבירצמן נחשפה לתיעודים הרלוונטיים כעצימות גבוהה. על החשיפה שרובנו יכולנו להימנע ממנה, היא אומרת כך: "ראיתי ואני מכירה את רוב החומרים שיש. כאדם פרטי לא הייתי פותחת לרגע את הדבר הזה אבל יש לי פה משימה ספציפית אז יותר קל לי. לעומת זאת, כשאני הולכת לתערוכה של אחד הקיבוצים שנפגעו אז שם אני אבכה, יש לי את הפיצול הזה".