פיט בוטיג'ג' (מימין) ובן זוגו (צילום: AP Photo/Jae C. Hong)
AP Photo/Jae C. Hong
ההומוסקסואל המוצהר הראשון שניסה לכבוש את הבית הלבן

הומו מוצהר, השר הכי צעיר ואיש הפח: כך הפך פיט בוטיג'ג' לכוכב

פיט בוטיג'ג' הוא השר ההומוסקסואל המוצהר הראשון אי־פעם והצעיר ביותר בממשל ביידן ● במהלך הבחירות המקדימות לראשות המפלגה הדמוקרטית הוא שבר סטריאוטיפים על אנשי צבא והקהילה הגאה ● הבמאי ג'סי מוס מנסה להבין בסרט תיעודי חדש מה הפך את בוטיג'ג' לכוכב ● "טראמפ היה מנחה של תוכנית ריאליטי. זה לא פיט"

עוד 1,141 מילים
כל הזמן // יום שישי, 28 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משרד הבריאות: תלמידים שחלו בקורונה לא יידרשו להיבדק במשך 60 ימים מהחלמתם

מנדלבליט סגר את החקירה נגד השוטרים שרדפו אחר אהוביה סנדק ● ליצמן חתם על הסדר טיעון - יודה בהפרת אמונים בפרשת לייפר, וייגזר עליו מאסר על תנאי ● בנט על נתניהו: "כשהבין שלא אאפשר לו לגרור את ישראל לבחירות, הוא ממש איים - 'אני אפעיל עליך את כל המכונה שלי, את הצבא' ● בית הדין לעבודה ביטל את השביתה שעליה הכריזה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד

עוד 45 עדכונים

והיגדת לך, לבניך, בנותיך ולכל בני משפחתך - הנצחה וזכרון השואה

ב-1 בנובמבר התקבלה החלטה בעצרת הכללית של האו"ם, החלטה 60/7 ששמה "זיכרון השואה", החלטה המכילה את זכויות האדם ומניעת רצח עם, מגנה שנאת זרים ואלימות על רקע דתי, לאומי ואתני, ודוחה את הניסיון להכחשת השואה. ההחלטה התקבלה פה אחד ואיזכרה כי שליש מהעם היהודי הושמד בשואה יחד עם מיעוטים נוספים.

החלטת האו"ם "זיכרון השואה" מכילה זכויות אדם ומניעת רצח עם, מגנה שנאת זרים ואלימות על רקע דתי, לאומי ואתני, דוחה את הניסיון להכחשת השואה. ומאזכרת כי שליש מהעם היהודי הושמד עם מיעוטים נוספים

ההחלטה קוראת לכל המדינות לבנות ליום הזה תוכנית מיוחדת למערכת החינוך, קריאה ראוי ונכונה אשר מזמנת העמקה בהליכי ההנצחה.

הנצחה אינהרנטית מכילה זיכרון פעיל ומתוקשר, ויזואלי, אמנותי ומחשבתי, והפנמה של המורשת וההיסטוריה. מרבית התרבויות, קהילות וחברות מבקשות להיות חלק מהיסטוריה, חלק ממהלך מתפתח, מתמשך, נלמד, ומשמעותי להווה ברמה האישית והלאומית, כחלק מנרטיב של העם.

כוחה של הנצחה בכך שהיא מחלחלת לתרבות ולערכים של החברה. משום כך מכחישי השואה נלחמים בהנצחה ובזיכרון, כחלק ממאבקם בלקח ובמהות שמוצפים באמצעות ההנצחה – נגד גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות.

הנצחה בראשיתה הינה פנימית ואישית, אלא כשמדובר באירוע רחב היקף, חברתי ולאומי. ההנצחה מתרחשת גם במרחבים הציבוריים, אומנותיים, במסגרות חינוך, מוסדות ממלכתיים וכדומה.

הנצחה היא "כלי" להשפיע על הזיכרון ולהיאבק בשכחה וההכחשה.

הנצחה היא רצון וצורך ל"החיות" את המעשה/האירוע/הדמות שאיננה, ולתרגם אותם לכאן ועכשיו, לאירוע אקטואלי, רלוונטי, מקדם ערכים, אידיאולוגיה ודרך. ההנצחה ממלאת את המעשה שהיה בעבר במשמעות להווה ולעתיד.

כוחה של הנצחה בכך שהיא מחלחלת לתרבות ולערכי החברה. לכן מכחישי השואה נלחמים בהנצחה ובזיכרון, כחלק ממאבקם בלקח ובמהות שמוצפים באמצעות ההנצחה – נגד גזענות, שנאת זרים ואנטישמיות

החלטת האו"ם לקיים יום בינלאומי לזיכרון השואה, יתכן שיש בה מעט הכאה על חטא של אומות העולם על הימנעותם בשנים הראשונות לעצור את הזוועה שהתרחשה באירופה. אך בעיקר יש בה את הרצון לחזק את הכוחות הפנימיים של כל חברה, מדינה והפרט להביע עמדה, לא לעמוד מנגד, לחזק את האחריות החברתית והמוסרית ולנסות להתמודד עם התופעה החברתית של לאומנות אלימה, דיכוי חברתי ורצח עם בגווניו השונים. רצח עם אשר לצערנו לא פסק למרות אירועי השואה.

אנחנו עדיין, ברמה האישית, חלק מהזיכרון, כדור שני לשורדי שואה. אנחנו ה"נוכחים" בהנצחה בחיינו האישיים ובחיי ילדינו, על אובדן משפחה רחבה, על חרדות ותפיסת מציאות וקיום יומיומי אשר מושפעים מהזיכרון האישי של הורינו.

בשל כך העוצמה והמחויבות אישיות, רגשיות ועדיין חזקות מאד עבורי. החשש הוא כי בעוד עשור ויותר – אירועי ההנצחה יהיו יותר מושכלים ונטולי מחויבות אישית. הטקסיות הפוליטית (במובן הרחב של המונח) תשלוט בהם הרבה יותר מהיום, והממד הרגשי-אישי ירחק מהם.

האתגר שלנו הינו להבנות תהליכי הנצחה במערכת החינוך ובמרחב הציבורי, בעולם התרבות ובמרחב ההגותי, באמצעים מגוונים ויצירתיים, על מנת להרחיב את העיסוק בזיכרון ולהעמיק אותו בסיפור ההיסטורי והערכי של עמנו.

מחוייבותינו היא להבנות תהליכי הנצחה אשר מקיימים שיח עמוק עם כל קהילה ותת קהילה בהתאם לתרבותה ובדרכה, ולהפוך את ההנצחה להליך משמעותי ואקטואלי. הנצחה חייבת להיות דינמית ומתפתחת בהתאם להוויה בהווה ולתרגומה לתהליכים המתרחשים בחברה, ויחד עם זאת להמשיך להדק ולדייק את המסר והלקח הערכי, מוסרי ואנושי לעמנו ולכלל עמי הארץ.

אישית אנחנו עדיין חלק מהזיכרון, כדור שני לשורדי שואה. אנחנו "נוכחים" בהנצחה בחיינו האישיים ובחיי ילדינו, על אובדן משפחה רחבה, על חרדות ועל תפיסת מציאות וקיום יומיומי שמושפעים מהזיכרון האישי של הורינו

השואה היתה אירוע דרמתי לעמנו. אירוע שהשפיע על הקמת המדינה, על הפסיכולוגיה הלאומית שלנו ועל קבלת החלטות ברבדים שונים. התהליכים הללו עדיין נוכחים בנו היום כשבינינו חיים אחרוני השורדים, ילדי השורדים וחלק ממנהיגי הארץ והעולם שחווה את משמעות השואה ברמה האישית.

אנו, כדור שני, עדיין מושפעים מהאירועים שהתרחשו להורינו בשואה. אירועים אלה ירחקו לאט לאט מהדורות הבאים. לכן החלטת האו"ם הינה צעד משמעותי וחשוב על מנת להזכיר כל שנה לאנושות כיצד תהליכים של שנאת האחר והאחרות יכולים להביא לאלימות, חורבן והרס אנושי וחברתי.

רונית ארנפרוינד היא מנהלת המחלקה להנצחת השואה ולקחיה במועצה הציונית. אשת פסיכולוגיה וחינוך, מטפלת משפחתית וזוגית ומשפטנית. מרצה לפסיכולוגיה בעבר בבית ברל והמכללה למנהל. פעילה חברתית בנושאי שוויון, מאבק בשחיתות, פמניזם, אלימות נגד נשים ועוד.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 582 מילים

אף על פי שהיא פועלת הרחק מתחת לרדאר הציבורי, הרכב ועדת השמות הממשלתית, כמו החלטותיה, מהווה מקור למחלוקת מתמשכת מאז קום המדינה ● הרגישות המיוחדת סביב מתן שמות ליישובים ולמקומות גאוגרפיים אינה מפתיעה: מדובר במאבק סמוי ברובו אך רווי יצרים - על ההיסטוריה, הזהות, הבעלות, הזיכרון והתודעה הקולקטיבית של תושבי הארץ ● דעה

עוד 1,289 מילים

מצרים מתחילה לשנות את יחסה להכחשת שואה

לפני שבוע אימצה עצרת האו"ם החלטה ישראלית נגד הכחשת שואה ● אחד התומכים בהחלטה היה השגריר המצרי לאו"ם, ימים ספורים לפני שמצרים ציינה בפעם הראשונה את יום השואה הבינלאומי ● בתוך כך, רוחות המלחמה במזרח אירופה מאיימות לפגוע בכלכלה האמריקאית: ארה"ב מאיימת בסנקציה טכנולוגית תקדימית, אך היא עשויה לחזור אליה כמו בומרנג ● פרשנות

עוד 871 מילים

למקרה שפיספסת

הקורונה הורגת: בשנה שעברה, כמו ב-2020, נרשמה תמותה עודפת גבוהה בכל העולם ● שיטות הערכה שונות מציגות מספרים שונים, אבל כולן מראות שבזמנים ובמקומות שבהן התחלואה בקורונה עלתה, התמותה הכללית גדלה ● הסגרים לא עזרו אבל החיסונים הורידו את התמותה ● ובמדינות עם מערכת בריאות כושלת, כולל ארה"ב, נרשמה התמותה הגבוהה ביותר, ולא רק מקורונה

עוד 3,094 מילים

הסכסוך הישראלי פלסטיני - גישה משותפת בפתרון בעיות

פגשתי את עיסא קסיסייה בפעם הראשונה בשנת 2003 בבית הספר לממשל ע"ש קנדי ​​בהרווארד. זה עתה התחלתי את התואר השני שלי במנהל ציבורי, הודות למלגה נדיבה מקרן ווקסנר לפיתוח מנהיגות יהודית, ועיסא היה עמית קרן מייסון שמעניקה מלגות לסטודנטים ממדינות מתפתחות. המפגש הזה עם עיסא, והקשר שפיתחנו, היה בין החוויות המשמעותיות ביותר בשנה שהייתה עמוסה בחוויות משמעותיות.

פגשתי את עיסא קסיסייה בפעם הראשונה בשנת 2003 בבית הספר לממשל ע"ש קנדי ​​בהרווארד. המפגש הזה והקשר שפיתחנו, היה בין החוויות המשמעותיות ביותר בשנה שהייתה עמוסה בחוויות משמעותיות

זה היה די אבסורדי שנפגשנו בפעם הראשונה בקיימברידג' מסצ'וסטס בהתחשב בזה שגרנו ועבדנו בסמיכות זה לזה בירושלים במשך שנים רבות מבלי שידענו זאת.

נדב תמיר ועיסא קסיסייה (צילום: באדיבות המצולמים)
נדב תמיר ועיסא קסיסייה (צילום: באדיבות המצולמים)

עיסא הוא פטריוט פלסטיני, שפעל לקידום ההגדרה העצמית של הפלסטינים כיועץ של פייסל חוסייני המנוח ומאוחר יותר לנשיא הפלסטיני אבו מאזן. אני ציוני מושבע, דיפלומט ישראלי, ושימשתי יועץ של שמעון פרס ז"ל כשהיה שר החוץ ואחר כך כשהיה נשיא ישראל. יחד עיסא ואני למדנו את כוחה של גישת פתרון בעיות משותף.

הפכנו לחברים ללימודים משום שהיו לנו אותם תחומי עניין ולמדנו הרבה מאותם קורסים. למדנו אחד על השני ועל מורכבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני דרך מערכת היחסים האישית שלנו. ישבנו אחד ליד השני בשיעור "מנהיגות אדפטיבית" ותירגלנו "חציית גבולות" ו"יציאה מאזורי הנוחות" בידידות האישית שלנו, באופן ששיקף רבים מאותם אתגרים הקיימים בגיאופוליטיקה של עמינו.

חבריי הישראלים ואני התלבטנו אם כדאי לנו לעשות מצגת על ישראל, בסמינר השבועי בהשתתפות כל המחזור שנועד לפרזנטציות של הסטודנטים. כדיפלומט הייתי מורגל להציג את המדינה שלי, אבל עיסא הציע, שבמקום שכל אחד יספר את הסיפור של עמו בנפרד, נעשה ביחד מצגת על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. באותה עת העיסוק בסכסוך לא היה "באזור הנוחות" שלי  ורק מאוחר יותר זה הפך לנושא המועדף עליי.

חששתי שזה יהפוך לעוד ויכוח לעומתי כמו רוב המפגשים ששמעתי עליהם בין ישראלים לפלסטינים בקמפוסים. רציתי להימנע מ"משחק האשמות" שנראה לי כדרך בטוחה ל"הימנעות מעבודה" של חיפוש פתרונות. יותר מכל חששתי שזה יפגע בידידות שלי עם עיסא.

עיסא הוא פטריוט פלסטיני, שפעל לקידום ההגדרה העצמית של הפלסטינים כיועץ של פייסל חוסייני המנוח ומאוחר יותר לאבו מאזן. אני ציוני מושבע, דיפלומט ישראלי, ושימשתי יועץ של פרס ז"ל

אחרי שביטאתי את החששות שלי בפני עיסא, החלטנו שנעשה את זה אחרת. נשתמש בפרזנטציה המשותפת כהזדמנות ליישם מסגור מחדש של הסוגיה, טכניקה שלמדנו בשיעורי המנהיגות שלקחנו. החלטנו לנסח מחדש את הסכסוך מכזה שמבטא סכסוך בין ישראלים לפלסטינים לכזה שמבטא את פער הגישות בין אלה שמחפשים פתרון בדרכי שלום לבין אלה המתנגדים לו. המסגור-מחדש הזה מיקם אותנו באותו צד, למרות שהיו לנו נקודות מבט ונרטיבים שונים מאוד הנובעים מן הרקע הלאומי השונה וחוויות העבר של כל אחד מאתנו.

"האתגר האדפטיבי" שזיהינו היה כיצד גורמים מתונים משני הצדדים של הסכסוך יכולים להעצים זה את זה כדי לקדם פתרון. עיסא הסביר, שאם לא נעצים את הפלסטינים המתונים, נישאר רק עם הקיצוניים המאמינים בטרור. עיסא הכיר בעובדה שהטרור הפלסטיני ריסק את מחנה השלום הישראלי והבין עד כמה הוא לא מוסרי ופוגע בעניין הפלסטיני .אני הכרתי בבעיה המוסרית והאסטרטגית בהמשך הכיבוש.

המופע המשותף שלנו הפך לפופולרי מאוד והתחלנו לקבל במהירות בקשות להצגה משותפת בקהילות יהודיות ברחבי בוסטון. עבור רבים מהיהודים שהגיעו לאירועים אלה, זו הייתה הפעם הראשונה בה הם פגשו פלסטיני או ראו את הצד האנושי של "האחר".  עיסא הציג את המקרה הפלסטיני בצורה מאוד אסרטיבית, אבל לא בגישה עימותית, וכך הצליח להנגיש את טיעוניו לאוזני הקהל היהודי.

מאוחר יותר, בסדנה על משא ומתן אינטגרטיבי, למדנו עיסא ואני על גישת פתרון הבעיות המשותף, שדרשה ששנינו נתמודד עם הבעיה במקום להתמודד זה עם זה. למדנו על כוחה של גישת Win-Win.

החלטנו לנסח מחדש את הסכסוך מכזה שמבטא סכסוך בין ישראלים לפלסטינים לכזה שמבטא את פער הגישות בין אלה שמחפשים פתרון בדרכי שלום לבין אלה המתנגדים לו. המסגור-מחדש הזה מיקם אותנו באותו צד

כשסיימנו את לימודינו ב-2004, הוזמנתי להשתתף ביוזמה בשם IPNP (שותפים למשא ומתן ישראלים ופלסטיניים). יוזמה זו הפגישה קבוצה של ישראלים ופלסטינים שנבחרו כנושאים ונותנים בהווה או בעתיד על מנת ללמוד את שיטת המו"מ האינטגרטיבי, שפותחה על ידי פרופסור רוג'ר פישר בספרו הידוע "Getting to Yes".

הקריירה הדיפלומטית שלי עד אז התמקדה ביחסי ישראל-ארה"ב, אבל בזכות עיסא, שהיה בוועדת ההיגוי, וד"ר שולה גלעד, שסייעה בקשר עם הרווארד, ניתנה לי ההזדמנות להשתתף ביוזמה המשותפת עם הפלסטינים. עבורי, הייתה זו חוויה של שינוי במספר רבדים. לא רק שהייתה לי הזדמנות ללמוד וליישם את גישת "7 המרכיבים של משא ומתן אפקטיבי" (אינטרסים, לגיטימיות, יחסים, חלופות, אפשרויות, מחויבות ותקשורת), אלא שניתנה לי גם הזדמנות ייחודית ליצור קשרים ולבנות חברויות עם פלסטינים שהיו נלהבים לשלום ודיפלומטיה, תשוקה שאני שותף לה והיא מלווה אותי מאז אותם ימים ועד היום.

שנתיים לאחר מכן, כשחזרתי לאזור בוסטון כקונסול הכללי של ישראל לניו אינגלנד, הבאתי איתי הרבה מהתובנות שלמדתי מהקשר שלי עם עיסא וניסיתי להפיץ את אותה גישה שאימצנו כסטודנטים.

כקונסול כללי פעלתי למסגר מחדש את הדיון סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מ"משחק האשמות" הרגיל לעבר גישה של שיח וחיפוש פתרונות. פעלתי לקידום קבוצות דיאלוג בקמפוסים של המכללות והאוניברסיטאות ותמכתי בארגונים שחיברו בין ישראלים לפלסטינים.

כקונסול כללי פעלתי למסגר מחדש את הדיון סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני מ"משחק האשמות" הרגיל לעבר גישה של שיח וחיפוש פתרונות

ניסיתי ליזום קבוצה משותפת של פלסטינים ויהודים שחיו בבוסטון כדי ללמוד ביחד מהניסיון של האירים הבוסטונים, ששינו גישה מתמיכה ב-IRA לתמיכה בתהליך השלום בצפון אירלנד. תהליך זה הובל על ידי הסנאטור ג'ורג' מיטשל ובסופו של דבר השיג את "הסכם יום שישי הטוב". הקהילה האירית הבוסטונית הבינה שתמיכה בשלום ובפיתוח כלכלי בצפון אירלנד יועילו יותר למען הרפובליקה הצפון אירית מאשר שליחת נשק.

חשבתי שזה יכול להיות מקרה בוחן נהדר עבור קהילות התפוצות היהודיות והפלסטיניות בבוסטון, שדמיינתי את תמיכתם בסופו של דבר בפרויקט שת"פ כלכלי בין ישראלים לפלסטינים בשטח. לרוע המזל, היוזמה הזו לא יצאה לפועל מכיוון שהשותף הפלסטיני שלנו עבר לוושינגטון ותפקידי בבוסטון הסתיים לאחר מכן.

לאחר שחזרתי לארץ ב-2010, חידשתי את הקשר עם עיסא. שנה לאחר מכן מוניתי כיועצו הדיפלומטי של הנשיא פרס, ועיסא ניהל את היחידה לתמיכה במשא ומתן של הרשות הפלסטינית, ולימים הפך לשגריר הפלסטיני לוותיקן.

לשנינו היה חלום לארגן תפילה משותפת לשלום בהשתתפות הנשיא עבאס והנשיא פרס במהלך ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש כדרך לקידום השיח למרות האילוצים בימי ממשלת נתניהו.

אני יהודי חילוני ועיסא נוצרי יווני-אורתודוקסי. לשנינו אין שום קשר לקתוליות, אבל הרגשנו שהאפיפיור פרנציסקוס הוא מנהיג ייחודי שיכול לתרום לשלום. במהלך הפגישות בין הנשיא פרס לאפיפיור פרנציסקוס, שהתמזל מזלי לקחת בהן חלק, יכולתי להרגיש את אישיותו הקורנת ולבו החם של האפיפיור.

לשנינו היה חלום לארגן תפילה משותפת לשלום בהשתתפות הנשיא עבאס והנשיא פרס במהלך ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בארץ הקודש כדרך לקידום השיח למרות האילוצים בימי ממשלת נתניהו

לא הצלחנו לגרום לתפילה המשותפת להתקיים במהלך הביקור ההיסטורי הזה. אבל לא ויתרנו. בסיוע של הנריקה צימרמן (עיתונאי ישראלי בעל קשרים בינלאומיים) והרב סקורקה (ידיד אישי של האפיפיור פרנציסקוס מימיו כארכיבישוף של בואנוס איירס), הצלחנו לסייע בארגון הזמנה מהאפיפיור לשני הנשיאים לתפילה משותפת בוותיקן עם מנהיגים דתיים משלוש הדתות המונותאיסטיות. הידידות והגישה המשותפת שלנו לפתרון בעיות עזרו להפוך את האירוע ההיסטורי הזה למציאות.

הסיפור של עיסא ושלי הוא לא רק סיפור על שני אנשים. אני מאמין מאוד שאפשר לפתור את האתגר הישראלי-פלסטיני על ידי שימוש בגישה של פתרון בעיות משותף. נוסחת שתי המדינות היא לא רק הפתרון המועדף, היא הפתרון היחיד.

החלופה הטובה ביותר להסכם משא ומתן (מה שנקרא בתאוריות המו"מ BATNA) גרועה הרבה יותר. ישראל לא תוכל להישאר דמוקרטיה ומולדת העם היהודי במדינה דו לאומית. הפלסטינים לא יוכלו להשיג את החופש והריבונות הרצויים להם אם לא נוכל להגיע להסכם שיבטא את שאיפתם לעצמאות. המצב הנוכחי, שבו עלינו למרר את חייהם כדי להגן על חיינו, משחית את המוסר שלנו ואינו בר קיימא בטווח הארוך.

הסיפור של עיסא ושלי הוא לא רק סיפור על שני אנשים. אני מאמין שאפשר לפתור את האתגר הישראלי-פלסטיני בגישת פתרון בעיות משותף. נוסחת שתי המדינות היא לא רק הפתרון המועדף, היא הפתרון היחיד

אני לא מזלזל באתגר – נצטרך לוותר על הריבונות בחלק מהמקומות שהם ערש עמנו, כמו חברון, שילה ובית-אל ולהגיע לפשרות כואבות גם בירושלים. הפלסטינים יצטרכו לוותר על חלום הריבונות במקומות שהם רואים בהם בית בחיפה, יפו וכו'.

הפלסטינים יצטרכו לוותר על מימוש התביעה להשבת הפליטים הפלסטינים לישראל, שכן המדינה הפלסטינית תהיה הפתרון לאותם פליטים. ישראל תצטרך למצוא פתרונות למתנחלים שלא יוכלו להישאר לאחר חילופי שטחים (רובם יוכלו להישאר בהתנחלויות הסמוכות לקו הירוק). אבל התוצאה, תהיה טובה יותר לשני העמים ואם ננהג נכון תוביל לשלום מתמשך. האלטרנטיבה היא סיוט של שפיכות דמים מתמשכת שיישאר לדורות הבאים ושל ישראל כמדינה מצורעת מבחינה בינלאומית.

זה לא "חלום באספמיה", למרות שרוב האנשים משני הצדדים של הסכסוך כמעט איבדו תקווה. יש לנו שותפים פלסטינים הרבה יותר טובים ממה שהיו לנו אי פעם. עם ההנהגה הנוכחית של הרשות הפלסטינית קיים אזור הסכם אפשרי (מה שנקרא בתאוריות המו"מ ZOPA). הפלסטינים אינם תובעים את פלסטין ההיסטורית כולה כפי שטען אש"ף בעבר, ההנהגה הפלסטינית קיבלה את גבולות 67' (ב-1988) ואת עקרון חילופי השטחים במהלך המשא ומתן בין עבאס לאולמרט.

הרשות אינה דורשת שיהיה לה צבא, ומוכנה לקבל מדינה מפורזת עם הגנה בינלאומית. אבו מאזן מתנגד לחלוטין לטרור ומאמין בדיפלומטיה כדרך להשיג הגדרה עצמית (דו-צדדית אם יש שותף, או על ידי פנייה לארגונים בינלאומיים אם המשא ומתן הדו-צדדי הופך חסר תועלת). הוא אמנם בנקודה נמוכה ביותר מבחינת לגיטימיות פנימית, אבל הגישה הזאת מייצגת רוב בחברה הפלסטינית לפי כל הסקרים, כל עוד הפלסטינים מאמינים שגישה כזו מעשית ואפשרית מול עמדת ישראל.

מדינות ערב עשו שינוי אסטרטגי עצום בגישתן כלפי ישראל. מ"שלושת ה"לאווים" המפורסמים של פסגת הליגה הערבית בחרטום ב-1967 (לא להכרה בישראל, לא לשלום עם ישראל ולא למשא ומתן עם ישראל) ועד "יוזמה ערבית" שמקבלת את ישראל כחלק מהאזור וחלק של הפתרון. היוזמה הערבית שאושררה מדי שנה מאז 2002, מקבלת וטו ישראלי על מספר הפליטים שיחזרו לישראל ("Just and agreed solution")

הסכמי אברהם, שהם פופולרים מאד בקרב הישראלים, הפכו את "פירות השלום" למוחשיים ומנעו סיפוח, שהיה מונע אפשרות לפתרון שתי המדינות. קיימת כיום הזדמנות פז לבנות על מגמת הנורמליזציה כדי לקדם את פתרון שתי המדינות.

על מנת להגיע לפתרון מסוג זה, אנו זקוקים למנהיגות אמיצה שמבינה שאנו יכולים וצריכים להגיע לפתרון על ידי שימוש בגישה של פתרון בעיות משותף. זאת בניגוד לגישה הנוכחית שלנו, שמחלישה את המתונים ומעצימה את ארגוני הטרור.

כדי להגיע לפתרון מסוג זה, נדרשת מנהיגות אמיצה שמבינה כי ניתן וצריך להגיע לפתרון ע"י שימוש בגישת פתרון בעיות משותף. זאת בניגוד לגישתנו הנוכחית שמחלישה את המתונים ומעצימה את ארגוני הטרור

אני מאחל שגם עיסא וגם אני נוכל לראות את היום שבו שני העמים שלנו יתאחדו לצד השלום וההבנה ההדדית, בדיוק כפי שעשינו בידידותנו.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא מנכ"ל J Street בישראל וחבר ועד מנהל במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ויועץ לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,625 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עיתון הבית של המנהיג העליון של איראן פרסם השבוע איום של בכיר ח'ותי נגד ישראל, בעקבות מתקפות המורדים על איחוד האמירויות ● בישראל לא הגיבו לאיום, אבל פוקחים עין על הזירה בתימן, במיוחד לנוכח אמצעי הלחימה הזורמים לשם מאיראן ● פרשנות

עוד 560 מילים ו-1 תגובות

"הוא נשאר כדי להגן על הקהילה היהודית"

הוא שלח את בנו לארה"ב עוד בשנות ה־50, התעקש להישאר באיראן אחרי המהפכה האסלאמית כדי לסייע לקהילה היהודית – והוצא להורג בכיתת יורים ● עורכת מדור הצילומים ברשת אן־בי־סי חושפת את הסיפור הנשכח של סבא שלה, חביב אלגניאן, מנהיגה החילוני של הקהילה היהודית באיראן: "הוא עזר ליהודי איראן לעלות לארץ הרבה לפני המהפכה"

עוד 1,008 מילים

הוועד הורה לעובדים להחרים את השופטת שמונתה לבדוק את התלונות

מעקב הנהלת הרכבת מינתה שופטת לבדוק עשרות תלונות של עובדים על התעמרות שיטתית מצידה של הסמנכ"לית ורד פרוינד ● אולם השבוע הצהיר ועד העובדים כי מדובר ב"מהלך מכור" והנחה את העובדים להימנע משיתוף פעולה עם השופטת ● יו"ר הוועד גילה אדרעי: "זה חלק מהמאמץ הכללי להפחיד, כדי שתזכרו מי יכול לפגוע בכם" ● הנהלת הרכבת: "יבוצעו שינויים והתאמות בתהליך לפי הצורך"

עוד 769 מילים

"אבא, זה נכון שאתה אדם רע?"

לרשויות המקומיות, שירותי הרווחה ולמערכת המשפטית אין את הכלים להתמודד עם הסתה מצד אחד ההורים, שעשויה להביא לניתוק קשר מוחלט ● ארגוני נשים טוענים ש"ניכור הורי" הוא כלי אסטרטגי שמכסה על התנהגות אלימה, מנגד נטען כי גם נשים סובלות מהתופעה ● במקרה הטוב מופנות המשפחות לטיפול אצל גורמים פרטיים: "זה סיוט כי אני ממש מזהה שינויים בהתנהגות הילדה שלי"

עוד 1,467 מילים ו-1 תגובות

יפעת שאשא-ביטון: התנהלות אגרסיבית - לא בבית ספרנו

במשרד החינוך פועלים להוצאת צווי מניעה ● משרד הבריאות מכחיש את הטענה כי שרון אלרעי-פרייס לחצה על יפה בן דויד להתנגד לביטול הבידודים; "ספינים שמטרתם להכפיש" ● נחמן אש אישר מתן חיסון רביעי לבני 18 ומעלה הסובלים ממחלות רקע ● ארדואן: הנשיא הרצוג יגיע לביקור רשמי בטורקיה בפברואר - ייתכן שהביקור ייפתח דף חדש ביחסי טורקיה וישראל

עוד 56 עדכונים

האפשרות שיעזוב את הפוליטיקה לכמה שנים, ללא קלון, יעשה לביתו - וכל זה בתמורה להרשעה מינורית, באמת קסמה לנתניהו ● עד כדי כך, ששמר את דבר המו"מ בסוד ולא אמר דבר גם אחרי שהמגעים נחשפו ● עכשיו כשהעסקה נפלה זמנית, נתניהו מסתער בחזרה על הנהגת הליכוד - יותר זהיר כלפי מערכת המשפט, והרבה יותר אכזרי ונקמן כלפי אלו שחשבו להחליף אותו ● פרשנות

עוד 717 מילים ו-1 תגובות

מחסור חמור במתורגמנים לשפת הסימנים

משרד הרווחה מקציב לחירשים רק 70 שעות תרגום בשנה, איתם יצטרכו להסתדר בבנק, בטיפול רפואי או בלימודים ● המתורגמנים מסרבים להגיע לשעה בודדת, לא מקבלים תוספת שבת ולילה, ובפריפריה לא זמינים כלל ● אשה חירשת: "אני צריכה לוותר על הצרכים שלי בכל תחום בגלל שאין מתורגמן שמוכן לבוא" ● ח"כ פינטו דורשת פתרון אך במשרד הרווחה אומרים שהמכרז כבר נסגר

עוד 1,514 מילים

"למען יראו וייראו, אדם שרצח שוטר לא צריך להשתחרר"

רובין אבו-זייד רצח ב-2001 את השוטר אביב קרודו אחרי שזה ביקש לערוך עליו חיפוש ● כעת הוא מבקש מהנשיא לקצוב את עונשו ● אם הבקשה תתקבל, הוא עשוי להשתחרר בקרוב ● הנרצח היה בן יחיד להוריו עם אישה בהריון וילדה פעוטה ● אלמנתו רוזי: "מי שרצח שוטר לא צריך לצאת, זה פרס לעבריינים שיפגע בכוח ההרתעה של המשטרה" ● "הוא נתן למדינה הכול, וזה היחס לקורבן ששילמנו?"

עוד 2,912 מילים

פוטין מזהה חולשה במערב ומגביר את הלהבות

בזמן שארה"ב ואירופה מאיימות על פוטין, רוסיה מארחת את ראיסי ומציעה לו עסקת גרעין חדשה ומצומצמת, בידיעת וושינגטון ● במקביל, גרמניה מתלבטת איך לפעול, משהה את תחילת השימוש בגז הרוסי ומונעת העברת נשק גרמני ● פוטין מזהה את נקודות התורפה ומנסה למנוע את התרחבות נאט"ו, שמעבה את כוחותיה ● פגישת הצדדים בפריז ביום חמישי עשויה להיות גורלית ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הלוואי והייתי נביא, זה גם כבוד, גם מעמד, וגם ים מיסטיקה, אאאחחחח - תענוג להיות נביא, בטוח: הנה, תשאלו את ירמיהו. או במילים אחרות, נראה לי שלא צריך יותר מדי שכל ויכולות בשביל להבין שכדה"... המשך קריאה

הלוואי והייתי נביא, זה גם כבוד, גם מעמד, וגם ים מיסטיקה, אאאחחחח – תענוג להיות נביא, בטוח: הנה, תשאלו את ירמיהו. או במילים אחרות, נראה לי שלא צריך יותר מדי שכל ויכולות בשביל להבין שכדה"א לא סובל את פוטין, ארדואן, טראמפ, ביבי, בולסנארו וכל המנהיגים המליארדרים שכסף הוא יסוד מניעיהם. אולי יש בי איזה מידת היגיון ואולי לא, ובכל זאת – הטבע צריך שינוי מהותי כדי להמשיך מהמקום שבו הוא נמצא. השיעור לאנושות הועבר ע"י אמא אדמה וכעת כל שנותר זה הפנמה ושינוי תדר האנושות לפשטות, אחווה ושיוויון עולמי כלכלי/כללי. תורת ישראל לא מושלמת, אך מבין כל התורות האחרות, היא הרע במיעוטו.

עוד 646 מילים ו-1 תגובות

דיווח: חאן אל-אחמר יפונה - ויוקם מחדש במרחק של 300 מטרים ממיקומו הנוכחי

התוכנית, שגובשה במערכת הביטחון ובמל"ל, כרוכה באישור הקבינט ● דרעי הורשע בעבירות מס כחלק מהסדר טיעון: "אני מקבל אחריות מלאה על המעשים" ● צוות הטיפול במגפות המליץ לאפשר לבני 60-18 להתחסן במנת החיסון הרביעית ● ועדת האיתור תמליץ, בין היתר, על המועמדת של סער, בהרב-מיארה, לתפקיד היועמ"ש ● הובאה למנוחות הנשיאה לשעבר של העליון מרים נאור

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה