הדיון בין המתנגחים לתומכים בצעד לשקיפות בוועדה למינוי שופטי בג"ץ עלול לפספס את הבשורה האמיתית לציבור. כמעט שנה אחרי מינויו – השר מציג לראשונה ניסיון לפשרה, הקשורה בשאלה המקטבת אודות תפקיד בית המשפט העליון.

כמעט התרגלנו כבר לתמונה העקבית של השחיקה המתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט, כשבדרך אל משבר חוקתי חסר תקדים – חברי הכנסת משתלחים במערכת המשפט מעת לעת, וישראל הפכה עם השנים לאלופת העולם עם מאה ועשרים שינויים בחוקי היסוד מאז שכתבו אותם. ראשי התיבות בג"ץ מעוררים בכל אחד מאיתנו תחושות אחרות, וכנראה עוררו לא פעם סערה בארוחות המשפחתיות שהגענו אליהם.

ד"ר בל יוסף היא ראשת תכנית "כללי המשחק של הדמוקרטיה" בתכלית, המכון למדיניות ישראלית. היא חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. כיום בל מרצה בקורסים שונים בתחומי המשפט הציבורי וכן בכנסים בתחומי המשפט הציבורי ומחקריה מתפרסים בבמות הבולטות בישראל ובעולם. היא מכהנת כמזכירת העמותה למשפט ציבורי בישראל (צילום: תכלית, המכון למדיניות ישראלית)

אחרי הרמת דגל אדום שמטרתו להזהיר ולהתריע מפני ההליכים הדיקטטוריים שאנו נמצאים בעיצומם, כמו שהם מוצגים בספר "על הרודנות" של טימותי סניידר, מגיע ספרו הדקיק של אומברטו אקו "הפשיזם הנצחי" (במקורו מאמר) ומקל עלינו באיתור 14 סימנים לזהות את שלטון פשיסטי.

כל אחד מהסימנים הבאים מהווה, עם יישומו, מצב שלטוני של קדם פשיזם, ומצביע על הרגע שלפני ההפיכה למשטר פשיסטי:

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

רפורמת "סער-לוין" מציעה שינוי יסודי לא רק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא גם בכינון חוק יסוד החקיקה, המיועד לשרטט מסגרת ברורה ונבדלת להליכי חקיקה חוקתיים.

ההצעה, שנועדה למנוע חקיקת חוקי יסוד במחטף או כתגובה ללחצים פוליטיים וקואליציוניים, מציבה בפנינו הזדמנות (נדירה) לעגן עקרונות הליכיים שיטפחו פוליטיקה חוקתית שקולה, מובחנת ורצינית.

גונן אילן הוא עו״ד ודוקטורנט למשפטים (PhD) באוניברסיטת בר אילן בתחומי תורת חקיקה ודיני חקיקה.