הדיון בין המתנגחים לתומכים בצעד לשקיפות בוועדה למינוי שופטי בג"ץ עלול לפספס את הבשורה האמיתית לציבור. כמעט שנה אחרי מינויו – השר מציג לראשונה ניסיון לפשרה, הקשורה בשאלה המקטבת אודות תפקיד בית המשפט העליון.

כמעט התרגלנו כבר לתמונה העקבית של השחיקה המתמשכת באמון הציבור במערכת המשפט, כשבדרך אל משבר חוקתי חסר תקדים – חברי הכנסת משתלחים במערכת המשפט מעת לעת, וישראל הפכה עם השנים לאלופת העולם עם מאה ועשרים שינויים בחוקי היסוד מאז שכתבו אותם. ראשי התיבות בג"ץ מעוררים בכל אחד מאיתנו תחושות אחרות, וכנראה עוררו לא פעם סערה בארוחות המשפחתיות שהגענו אליהם.

כמעט התרגלנו לתמונת שחיקת אמון הציבור במערכת המשפט, כשבדרך אל משבר חוקתי חסר תקדים – החכ"ים משתלחים במערכת המשפט מעת לעת, וישראל הפכה לאלופת העולם עם 120 שינויים בחוקי היסוד

המשימה של שר המשפטים סער להחזרת אמון הציבור במערכת המשפט ראשונה במעלה. ההצעה שהביא משקפת, לראשונה מזה שנים רבות, ניסיון לפשרה אמיתית הקשורה בשאלה המקטבת אודות תפקיד בית המשפט העליון, ומכאן חשיבותה המרכזית.

כשהודיע כי בהסכמת הנשיאה אסתר חיות הוא מתכוון להביא בפני הוועדה למינוי שופטים את הצעתו לשימוע פומבי למועמדים ומועמדות לשיפוט בבית המשפט העליון – השיח הציבורי התמקד בתומכים ומתנגדים. אולם אלו פספסו את המהות הכה משמעותית.

הנשיאה חיות תומכת בהצעת סער להעביר בשידור חי לציבור את ראיונות המועמדים לביהמ"ש העליון. לשיטת חיות, זה המשך למגמה של הגברת השקיפות בהתנהלות המערכת.
חיות מתנגדת באופן נחרץ ליוזמות אחרות שעלו לשינוי הדרך שבה נבחרים שופטים לעליון, ובהן שהבחירה תעשה בשימוע פומבי בפני הכנסת.

— חן מענית (@chenmaanit7) March 29, 2022

כבר בשלב מוקדם זה, ומבלי להיכנס לפרטיו של ההסדר, ניתן להציג מספר נקודות אור מרכזיות, שיש להן חשיבות מיוחדת בעת הזו:

1

ראשית, יש משמעות לעובדה שהוועדה לבחירת שופטים עוברת שינוי משמעותי ראשון מזה שנים דווקא בממשלת בנט-לפיד. בהיותה מורכבת ומרובדת, עליה לעבוד קשה כדי להגיע לפשרה בנושאים השונים.

סוגיות מרכזיות שעלו לסדר היום הפוליטי בחודשים האחרונים לימדו אותנו שיש פער בין ההבנה שצריך להגיע לפשרה ובין הסכמה על פשרה קונקרטית. עם זאת, כאשר מהלכים נדרשים להיות חלק מהסכמה בין מחנות שונים, עבודה טובה מאחורי הקלעים יכולה ליצור שינוי מהותי. במובן זה, ההצעה של סער, המציעה מעין תיווך בין ימין לשמאל, בין שמרניות לליברליות, מקדמת את תפיסת הפשרה.

יש משמעות לעובדה שהוועדה לבחירת שופטים עוברת שינוי משמעותי ראשון מזה שנים דווקא בממשלת בנט-לפיד. בהיותה מורכבת ומרובדת, עליה לעבוד קשה כדי להגיע לפשרה בנושאים השונים

חשוב להדגיש כי לתפיסת הפשרה יש יתרון חשוב נוסף, מלבד היכולת הפרקטית לפעול ולקדם יכולת משילות. לפשרה זו יש ערך דמוקרטי-השתתפותי, במובן זה שכל העמדות השונות מצויות "על השולחן", נשמעות ונדונות.

מחקרים משדה מדעי המדינה כבר הראו כי הליך גיבוש מדיניות שמכיל קולות שונים ומנוגדים של משתתפים ומשתתפות שונים בהליך, מוביל הן לטיוב של המדיניות שמתקבלת לבסוף והן להגברת הלגיטימיות שלה. לכן אין להתפלא כי רבים רואים במהלך של סער כלי פשוט שיוביל להליך בחירה איכותי יותר, ולא כזה שמשרת מחנה זה או אחר.

2

סוגיה נוספת צופה פני עתיד, מסתכלת באופן רחב יותר על כלל הרפורמות שמצויות על השולחן בעת הזו, ובפרט קידום יוזמת חוק-יסוד: החקיקה. הגישה השמרנית כורכת את יוזמת חוק-יסוד: החקיקה ברפורמה בכל הנוגע במינוי שופטים.

היגיון הדברים ברור – אם חוק-יסוד: החקיקה מבקש לעגן ביקורת שיפוטית ולהפקיד באופן מפורש את הסמכות לקבוע מדיניות בידי בית המשפט העליון, יש רצון לדעת אפריורית מהן העמדות של אותם מקבלי ומקבלות החלטות, גם אם אינם נושאים באחריות אלקטורלית בשל החלטותיהם. התמיכה במהלך טומנת בחובה גם את ההבנה כי רפורמות שונות הולכות יד ביד וקשורות זו בזו.

אם חוק-יסוד: החקיקה מבקש לעגן ביקורת שיפוטית ולהפקיד באופן מפורש את הסמכות לקבוע מדיניות בידי ביהמ"ש העליון, יש רצון לדעת אפריורית מהן העמדות של אותם מקבלי החלטות

3

נקודת אור אחרת היא אופן ההצדקה של ההסדר. אין להתעלם מכך שהשר נימק את היוזמה לא רק בשקיפות ופומביות, עקרונות חשובים בפני עצמם, אלא ברצון פוליטי בבניית והשבת האמון במערכת המשפט.

אחרי תקופות משמעותיות של שרות ושרי משפטים לעומתיים למערכת בתי המשפט, הבחירה לתמוך בגישה המבקשת להאדיר את בית המשפט העליון במקום להקטין אותו ולחבוט בו, היא בחירה ראויה כשלעצמה.

כמה מילים לסיום על תוכן ההסדר

עד כה ידוע, כי יהיה מדובר בשימועים פומביים. שאלת תוכן השימועים עודנה פתוחה, וניתן להניח כי תיוותר ככזו, ותיקבע בהתאם לשיקול דעת ועדת המשנה של הוועדה למינוי שופטים; לאופן בו המועמדות והמועמדים ישיבו לוועדת המשנה; ולנוהגים שייווצרו עם הזמן.

נדמה כבר כעת כי מוטב שהתוכן יתמלא בשאלות ומענים אודות תפיסת העולם השיפוטית של המועמד או המועמדת ולא אודות העמדה האידאולוגית-פוליטית שהם מחזיקים בה.

נדמה כבר כעת כי מוטב שהתוכן יתמלא בשאלות ומענים אודות תפיסת העולם השיפוטית של המועמד או המועמדת ולא אודות העמדה האידאולוגית-פוליטית שהם מחזיקים בה

המשפט הישראלי התבסס שנים על ההבנה שמלאכת השפיטה אינה רק הכרעות פוליטיות בכסות של כללים אובייקטיביים, וכי שופטים אינם "פוליטיקאים בגלימות שחורות".

זאת במיוחד בהינתן שבית המשפט העליון בישראל – בשונה ממקבילו האמריקאי – הוא בית משפט בראש ובראשונה מקצועי, שעוסק ביותר מעשרת-אלפים תיקים בשנה, רובם הגדול תיקים אזרחיים ופליליים. חשוב לשמר את המקצועיות והשאיפה, לכל הפחות, לשפיטה א-פוליטית.

ד"ר בל יוסף היא ראשת תכנית "כללי המשחק של הדמוקרטיה" בתכלית, המכון למדיניות ישראלית. היא חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי. כיום בל מרצה בקורסים שונים בתחומי המשפט הציבורי וכן בכנסים בתחומי המשפט הציבורי ומחקריה מתפרסים בבמות הבולטות בישראל ובעולם. היא מכהנת כמזכירת העמותה למשפט ציבורי בישראל (צילום: תכלית, המכון למדיניות ישראלית)

המוסד הישראלי הצליח לסכל זמנית את תכנית הפיגועים של המודיעין האיראני בטורקיה ובכך לזעזע את הממסד הביטחוני באיראן, דבר שהביא להדחת ראש המודיעין חוסיין אלטאיב. איראן לא ויתרה על כוונותיה לנקום בישראל, המודיעין האיראני מתארגן מחדש ובינתיים מחדש את התקפות הסייבר על ישראל כדי לערער את המערכת האזרחית בתקופת הבחירות.

המוסד הישראלי הצליח בשבועות האחרונים, באמצעות מודיעין איכותי ומדויק, להשיג הישגים מבצעיים חשובים ולסכל את תכניות הנקם של ראש המודיעין האיראני חוסיין אלטאיב שתכנן להוציא לפועל שורה של פיגועי הרג וחטיפה בקרב הישראלים השוהים בטורקיה.

המוסד הישראלי, עם מודיעין איכותי ומדויק, השיג הישגים מבצעיים וסיכל את תכניות הנקם של ראש המודיעין האיראני, שתכנן להוציא לפועל שורת פיגועי הרג וחטיפה של ישראלים בטורקיה

זהו ניצחון זמני של המוסד, אבל המשחק עדיין לא הסתיים. על פי גורמי ביטחון בכירים בישראל, שלוש חוליות טרור איראניות עדיין מנסות לצוד ישראלים באיסטנבול כדי לפגוע בהם. המצוד המשותף של המודיעין הטורקי והמוסד הישראלי אחריהם עדיין נמשך וגם אזהרת המסע שפרסם המל"ל לגבי טורקיה לא תשתנה בינתיים.

על פי הדיווחים באמצעי התקשורת בטורקיה, המודיעין הטורקי "מיט" עצר כ-10 חשודים בהשתייכות למודיעין האיראני, חלקם איראניים והשאר טורקים, כנראה מהעולם התחתון של איסטנבול, שגויסו על ידי המודיעין האיראני תמורת כסף. הם התחזו לאנשי עסקים, תיירים וסטודנטים, עקבו אחרי ישראלים באיסטנבול וניסו לבצע פיגועי ירי וחטיפה.

הם נעצרו בידי המודיעין הטורקי לאחר מודיעין מדויק שסיפק המוסד הישראלי וברשותם נתפסו גם כלי נשק.

המודיעין הטורקי הפתיע הפעם לטובה וניהל מרדף מקצועי ומהיר אחרי המחבלים האיראנים, בשיתוף פעולה הדוק עם המוסד הישראלי שהניב תוצאות חיוביות וסיכל את פיגועי הטרור שתכנן ראש המודיעין האיראני חוסיין אלטאיב.

זעזוע במודיעין האיראני

החשיפה שיזם המוסד הישראלי באמצעי התקשורת של ישראל, כי ראש המודיעין האיראני של "משמרות המהפכה" חוסיין אלטאיב הוא שמוביל את תשתית הטרור האיראני בטורקיה לביצוע פיגועי נקם, כולל פרסום תמונתו, זעזעה את המודיעין האיראני, שהבין באיחור כי המוסד עלה על עקבותיו. החל מרוץ נגד הזמן שבו ניצחו המוסד והמודיעין הטורקי שהצליחו ברגע האחרון לסכל את הפיגועים שתוכננו באיסטנבול נגד כמה ישראלים.

חשיפת המוסד הישראלי כי ראש המודיעין האיראני של "משמרות המהפכה" הוא שמוביל את תשתית הטרור האיראני בטורקיה לביצוע פיגועי נקם, כולל פרסום תמונתו, זעזעה את המודיעין האיראני

עצם פרסום תמונתו של חוסיין אלטאיב באמצעי התקשורת הישראלים והמידע על כוונותיו הלחיץ אותו. הוא עשה טעויות ונתן הוראות חפוזות לאנשיו בשטח, שסייעו למודיעין הטורקי לעצור אותם בטרם יבצעו את זממם.

עצם פירסום תמונתו של חוסיין אלטאיב באמצעי התקשורת הישראלים והמידע על כוונותיו הלחיץ אותו, הוא עשה טעויות ונתן הוראות חפוזות לאנשיו בשטח שסייעו למודיעין הטורקי לעצור אותם בטרם יבצעו את זממם. pic.twitter.com/ah6UAANb7N

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) June 26, 2022

במקביל פנתה טורקיה לאיראן וביקשה ממנה בצינורות הדיפלומטיים והמודיעיניים שקיימים בין שתי המדינות להפסיק את פעילות הטרור שלה באיסטנבול.

משטר האיאתוללות היה במבוכה רבה, המנהיג העליון עלי ח'מינאי רתח מזעם והורה להדיח מתפקידו את ראש המודיעין חוסיין אלטאיב למרות שהוא מקורבו.

חוסיין אלטאיב נחשב באיראן ליד ימינו של מוג'תבא ח'מינאי, בנו של המנהיג העליון, ומעמדו באיראן היה חזק יותר ממעמדו של שר הפנים. הוא התמחה בחיסולים של מתנגדי המשטר בקום ובמשהד, אולם הכישלונות שלו בפעילות מול המוסד הישראלי היו בעוכריו והביאו להדחתו.

למעשה, חוסיין אלטאיב הודח משתי סיבות עיקריות:

1. ראשית, חוסר יכולתו למנוע את פעולות המוסד החשאיות בתוך איראן עצמה ובמיוחד את חיסולם של בכירים ב"משמרות המהפכה" ומדעני הגרעין והטילים הבליסטיים האיראניים.
2. שנית, הכישלון שלו להוציא במהירות, על פי הנחיות המנהיג העליון ח'מינאי, סדרה של פיגועי נקם בישראלים השוהים בטורקיה.

לכך יש להוסיף את היריבות הפנימית בתוך הממסד הביטחוני האיראני. אסמעיל חטיב שר המודיעין, והגנרל אסמעיל קאא'ני מפקד כוח "קודס" ויורשו בתפקיד של הגנרל קאסם סולימאני, הם ממתנגדיו החריפים של חוסיין אלטאיב.

היריבות הפנימית בתוך הממסד הביטחוני האיראני

אסמעיל חטיב שר המודיעין והגנרל אסמעיל קאא'ני, מפקד כוח "קודס" הם ממתנגדיו החריפים של חוסיין אלטאיב.
מזה זמן רב הם טוענים כי מנגנון המודיעין שבראשו הוא עומד איננו ממלא את משימותיו וחורג מסמכויותיו ובכך גורם נזק כבד לאיראן. pic.twitter.com/LkKW7d7uri

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) June 26, 2022

עצם פרסום תמונת חוסיין אלטאיב באמצעי התקשורת הישראלים והמידע על כוונותיו הלחיץ אותו. הוא עשה טעויות ונתן הוראות חפוזות לאנשיו בשטח, שסייעו למודיעין הטורקי לעצור אותם בטרם ביצוע זממם

מזה זמן  רב הם טוענים כי מנגנון המודיעין שבראשו הוא עומד איננו ממלא את משימותיו וחורג מסמכויותיו ובכך גורם נזק כבד לאיראן, כולל בתחום הדיפלומטי.

אתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל" דיווח ב-24 ביוני כי ראש המודיעין האיראני חוסיין טאיב הודח מתפקידו לאחר שיריביו שלחו מכתב למנהיג עליון ח'מינאי והתלוננו על "ניהול חובבני".

הם טענו שלארגונו אין את הסטנדרטים הבסיסיים ביותר של סיכול פעילות טרור ושהוא עצמו נכשל במשימותיו.

ההדחות הגיעו גם ללשכתו של המנהיג העליון ח'מינאי. אברהים ג'עברי, אחראי האבטחה של המנהיג העליון, הודח מתפקידו והוחלף במאשראווי פאר.

ראש מערך האבטחה של המנהיג העליון ח'אמנאי הודח מתפקידו
ההדחות התכופות בצמרת משמרות המהפכה נמשכות. אברהים ג'עברי, אחראי האבטחה של המנהיג העליון, הודח מתפקידו והוחלף במאשראווי פאר.
ג'עברי היה מקורב לבנו של ח'אמנאי, כמו גם חוסיין אלטאיב, ראש ארגון המודיעין המודח של משמרות המהפכה. pic.twitter.com/0WdW1IISXr

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) June 26, 2022

גורמים טורקים מעריכים כי במגעים שהיו בין אנקרה לטהרן, דרשה טורקיה מההנהגה האיראנית לרסן את פעילותו של ראש המודיעין האיראני חוסיין אלטאיב בתוך שטח טורקיה והזהירה את טהרן שהיא תישא באחריות אם הפיגועים יצאו אל הפועל.

מיהו ראש המודיעין החדש?

חוסיין אלטאיב, המכונה "איש המשימות המלוכלכות" של המנהיג העליון ח'מינאי, קיבל "בעיטה למעלה" ומונה ליועצו של מפקד "משמרות המהפכה" חוסיין סלאמי, ובמקומו מונה לתפקיד מוחמד כאזמי שעליו הוטלה המשימה הדחופה, בעדיפות עליונה, לבלום את כל הפעולות שמתכנן המוסד בתוך איראן בשבועות הקרובים.

אלטאיב, המכונה "איש המשימות המלוכלכות" של המנהיג העליון ח'מינאי, קיבל "בעיטה למעלה" ומונה ליועץ מפקד "משמרות המהפכה" ובמקומו מונה כאזמי, שנדרש לבלום בדחיפות את פעילות המוסד באיראן

על פי מקורות איראניים, מוחמד כאזמי בן ה-65 הינו יליד העיר סמנאן מזרחית לטהראן.

הוא הצטרף בשנות ה-80 למשרד המודיעין האיראני, התמחה בדיכוי מפגינים ומתנגדים למשטר והיה ראש היחידה לאבטחת מידע ב"משמרות המהפכה".

הוא היה האחראי לחטיפתו מטורקיה של העיתונאי האופוזיציונר אירש שועא והיה גם ראש יחידת החקירות נגד הממורמרים ב"משמרות המהפכה".

נראה שהמשטר האיראני מנסה לנצל את כישוריו בתחום ביטחון הפנים. גורמים איראניים אחרים טוענים כי מוחמד כאזמי צפוי לבצע גל של הדחות במנגנון המודיעין האיראני על רקע כישלונותיו של חוסיין אלטאיב, והוא ינסה להעביר את המלחמה לשטח ישראל ולבצע פיגועים בתוך שטח ישראל עצמה בסיוע חזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי.

באיראן טוענים כי מינויו של מוחמד כאזמי לתפקיד ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, במקום חוסין טאיב, מסמן עידן חדש בלחימה נגד ישראל וארצות הברית – ומעיד כי איראן צפויה לנקוט בצעדים חדשים במסגרת העימות. pic.twitter.com/Q5zci7ZMTy

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) June 26, 2022

בכל מקרה, הדחתו של חוסיין אלטאיב מתפקיד ראש המודיעין האיראני נזקפת לזכות המוסד הישראלי, שהביא באמצעות פעולותיו החשאיות לרעידת אדמה פוליטית וביטחונית בתוך הממסד האיראני. עצם ההדחה מעיד על כך שהמשטר האיראני נאלץ להודות בכישלונותיו וחולשתו בעימות החשאי עם ישראל. כך מפרש זאת הרחוב האיראני.

המלחמה החשאית בין ישראל לאיראן היא ארוכה, ודווקא המכות הקשות שספג המודיעין האיראני מידי המוסד הישראלי עלולות להביא לכך שהמנהיג העליון ח'מינאי יורה לארגן את השורות של "משמרות המהפכה" מחדש כדי לגבות מישראל מחיר יקר על פעולותיה. לאיראנים יש סבלנות רבה והם לא יוותרו על פעילות הנקמה שלהם בישראל גם אם הדבר ייקח זמן רב.

הדחתו של אלטאיב מתפקיד ראש המודיעין האיראני נזקפת לזכות המוסד הישראלי, שהביא באמצעות פעולותיו החשאיות לרעידת אדמה פוליטית וביטחונית בממסד האיראני

התקפת סייבר איראנית

איראן במבוכה מחשיפת תכניותיה החשאיות נגד ישראל וסיכולן. לא נותר לה הרבה לעשות אחרי שנחשפו תכניותיה החשאיות לנקמה. משרד החוץ האיראני פירסם ב-24 ביוני הודעת הכחשה האומרת כי "הטענות הישראליות שסוכלה מזימה איראנית לפגוע בישראלים מגוחכות ונועדו לפגוע ביחסים איראן עם טורקיה".

המודיעין האיראני, המתוסכל מכישלונותיו המבצעיים והמודיעיניים, מנסה את הצלחתו בתחום לוחמת הסייבר.

בשבוע שעבר הוא תקף את  מערך האזעקה של הרשויות המקומיות בישראל והביא להפעלת אזעקות בירושלים ובאילת.

גורמי ביטחון בישראל מעריכים כי ההאקרים של המודיעין האיראני מנסים לחדור למערכת ההגנה האווירית הישראלית ולשבש את מערכת "כיפת ברזל".

האיראנים משתפרים מהר מאוד בתחום לוחמת הסייבר, דבר שמדאיג מאוד את מערכת הביטחון הישראלית.

גורמי ביטחון בישראל אומרים כי הפעלת האזעקות בירושלים ואילת על ידי ההאקרים האיראניים הייתה "אקט שנועד להשפיל את ישראל ולאותת לה כי יהיו עוד התקפות סייבר במקומות רגישים יותר".

האיראנים העבירו בכך מסר כי ביכולתם לשבש את חיי היום יום בישראל. גורמי הביטחון בישראל מעריכים שהתקפות הסייבר האיראניות על ישראל יתגברו ולכן ממשלת ישראל תהייה חייבת להעביר תקציבים לרשויות המקומיות כדי להיערך באמצעי הגנה מתאימים לקראת התקפות הסייבר מצד איראן.

ב-2020 פעל המודיעין האיראני באמצעות האקרים נגד מערכת המים בישראל. הוא חדר למחשביה וניסה להרעיל מי שתיה באמצעות הגדלת כמות הכלור במים. רשות הסייבר הישראלית הצליחה לסכל את המתקפה, אך האיראניים ממשיכים לחפש פרצות במערכות העורף העיקריות של מדינת ישראל כדי לפגוע בהן.

ב-2020 הפעיל המודיעין האיראני האקרים נגד מערכת המים בישראל בנסיון להרעיל מי שתיה בהגדלת כמות הכלור במים. רשות הסייבר בישראל סיכלה זאת אך איראן מחפשים פרצות במערכות העורף של ישראל

להערכת גורמי הביטחון בישראל, איראן עלולה להגביר את התקפות הסייבר על מערכות שונות בישראל בתקופת הבחירות בניסיון לקצור הישגים כלשהם. זה מעיד על הלחץ שבו נתון המשטר האיראני שמחפש הישגים בכל תחום אפשרי עקב הדמורליזציה הגדולה ברחוב האיראני שנגרמה מפעילות המוסד הישראלי.

לא מן הנמנע שבקרוב נראה התקפות האקרים ישראלים על מערכות משמעותיות בתחום הצבאי והאזרחי באיראן כדי להעביר מסר של אזהרה שלא להסלים את מלחמת הסייבר בין שתי המדינות.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

ההתעסקות הרבה במצבו הבריאותי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אבו מאזן ובמי שעתיד להחליפו, תפסה מקום רחב בשיח הישראלי והפלסטיני.

חוסיין א-שייח' מהר לצייץ בחשבון הטוויטר שלו שבריאות היושב ראש טובה וכי לא חל כל שינוי בתפקודו, אך בקרב חוקרים ועיתונאים פלסטינים, מכוני מחקר ישראלים וברשתות החברתיות עדיין טורדת שאלת זהותו של המחליף.

ההתעסקות הרבה במצבו הבריאותי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אבו מאזן ובמי שעתיד להחליפו, תפסה מקום רחב בשיח הישראלי והפלסטיני

האם מינוי חוסיין א-שייח' לתפקיד מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף משמעותו בחירתו לסגן הנשיא בשלב הבא? האם זה אומר שמינוי מחליפו של אבו מאזן ביום שאחרי הוא החלטה פלסטינית או ישראלית?

ניתן לומר שהעיסוק הישראלי בסוגיית מחליפו של אבו מאזן אינטנסיבי יותר מהפלסטיני, משום החשיבות שהיא מיחסת לגדה המערבית, בהיותה תא השטח הממוקם בינה לבין הירדן, ומשום ההתיישבות של כחצי מיליון מתנחלים במרחב הזה.

תביעתה של ישראל ליציבות ביטחונית ולשקט לא תיתן לניסיונות חמאס להשתלט על הגדה המערבית להתממש. בכך היא מהווה פקטור מרכזי בבחירת מחליפו של אבו מאזן.

העיקרון שינחה את הבחירה יהיה על כן מחויבות לתיאום בטחוני מלא עם ישראל, חיזוק כלכלי של הרשות הפלסטינית, ושמירה על המשך קיומה ככוח המייצג את העם הפלסטיני במישור האזורי והבינ"ל.

ישראל תידרש לדון ולבחון מי מבין המועמדים עדיף עליה. יש שלושה שמות רלוונטיים מבחינתה: חוסיין א-שייח', מאג'ד פרג', וג'בריל רג'וב. מרואן ברגותי בבית מאסר ואיננו רלוונטי מבחינת מערכת הביטחון הישראלית וכן מחמד דחלאן שאיננו חלק מהמערכת הפוליטית הפלסטינית נכון לעכשיו.

ישראל תתמוך באחד ממועמדים אלה ע"פ הקריטריונים שישרתו את אינטרסיה הביטחוניים ואת הצרכים של הציבור הפלסטיני.

תביעתה של ישראל ליציבות ביטחונית ולשקט לא תיתן לניסיונות חמאס להשתלט על הגדה המערבית להתממש. בכך היא מהווה פקטור מרכזי בבחירת מחליפו של אבו מאזן

המשוואה שמציבה ישראל, אם כן, היא מנהיג המקיים עמה תיאום בטחוני מלא בהתאם למתחייב מהסכמי אוסלו, ומנגד מקובל על העם הפלסטיני. שני צדדים החיים במתח מתמיד ביניהם. דמותם של המחליפים העשויים לעבור דרך המסננת הזו די ידועה למערכת הביטחון הישראלית.

מהצד השני הפלסטינים יכולים לבחור את מחליפו של אבו מאזן רק אם הבחירה תתקבל בהסכמה בין כל מרכיבי החברה או בדרך של בחירות. אבל הדבר כמעט איננו אפשרי, כי תנועת פת"ח נמצאת באחת מתקופות החולשה החמורות בתולדותיה ולא תרצה להעמיד את עצמה למבחן הבוחר. רק לאחרונה הפסידה בסדרה של מערכות בחירות באיגודים מקצועיים ואגודות סטודנטים, מה שמוריד את אופציית הבחירות מעל הפרק.

לכן זה מחזיר אותנו לאופציית ההסכמה. או, במילים אחרות, הסכמה בין פת"ח לחמאס על המועמד לנשיאות שיבוא משורות פת"ח, מה שאומר שחמאס תהיה שותפה בבחירת מחליפו של אבו מאזן.

תסריט אחר הוא הסכמה בתוך הוועד המרכזי של פת"ח על מחליף לאבו מאזן ואי קיום בחירות, אלא לאחר שפת"ח תחזק מחדש את שורותיה, תתגבר על המחלוקות הפנימיות שבתוכה ותיצור מחדש זרם לאומי חזק, היכול להתייצב מול הזרם האסלאמי ולהתמודד מולו בבחירות.

התסריט הזה אולי טוב מאחרים כי הוא למעשה מצמצם את ממדי ההשפעה הישראלית על בחירת המחליף, נותן להחלטה ממד של עצמאות ומעניק לדמות שתיבחר לגיטימציה פנים-פלסטינית.

ביום שאחרי אבו מאזן מהלך כזה של אחדות פנימית בפת"ח יהיה ריאלי יותר משום שאבו מאזן נתפס ע"י מרבית בכירי פת"ח כמי שאחראי להתפלגות הפנימית.

הסכמה בוועד המרכזי של פת"ח מצמצמת את ממדי ההשפעה הישראלית על בחירת המחליף, נותנת להחלטה ממד של עצמאות ומעניקה לדמות שתיבחר לגיטימציה פנים-פלסטינית

ישראל תמיד תבחן ותבדוק את כל האופציות והתסריטים האפשריים ובסוף תפעל כדי שהמעבר ביום שאחרי אבו מאזן יהיה שקט; ואם היא היום בוחרת לעבוד בשיתוף פעולה עם חוסיין א-שייח', אין זה אומר שהוא מועדף על ידה. היא עושה זאת משום שהיא חוששת מאנרכיה העלולה להיווצר כתוצאה מהתחרות בתוך תנועת פת"ח.

הקו המנחה את ישראל בסופו של דבר, במצב בו היא לא יודעת מה מעמדה של פת"ח בציבור, הוא למנוע השתלטות חמאס על הגדה המערבית.

ד"ר עלי אל-אעור הוא מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.