צה"ל הודיע כי שני מפקדים בכירים נוספים בחזבאללה חוסלו אתמול בתקיפות ישראליות בלבנון.

לפי הצבא, השניים הם מוחמד עלי באזי, ראש המודיעין במרחב נאסר של חזבאללה, וחוסיין חסן רומאני, ראש מערך ההגנה האווירית בארגון הטרור.

"המפקדים הללו פעלו לקידום והוצאה לפועל של מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי ישראל", מסר צה"ל.

מאז תחילת הפסקת האש בלבנון ב־16 באפריל, צה"ל אומר כי חיסל יותר מ־220 פעילי חזבאללה שהיוו איום על הכוחות ועל אזרחי ישראל.

צה"ל הודיע כי חיסל אתמול בתקיפה מדויקת בדאחייה בביירות את אחמד ע'אלב בלוט, מפקד יחידת כוח רדואן, יחידת הקומנדו העילית של חזבאללה.

בלוט הותקף בדאחייה הדרומית של ביירות, מעוז חזבאללה. צה"ל פרסם תיעוד מהתקיפה.

לפי צה"ל, בלוט מילא במשך שנים כמה תפקידים בכוח רדואן, ובהם שימש בעבר מפקד המבצעים של היחידה. במהלך המלחמה ובתקופה האחרונה הוא הכווין "עשרות" תקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון, לרבות ירי טילי נ"ט והפעלת מטעני נפץ.

צה"ל מסר כי בלוט גם "קידם מאמצים לשיקום יכולות יחידת כוח רדואן, ובפרט את מימוש תוכנית 'כיבוש הגליל'", בהתייחס לתוכניות ארגון הטרור לפלוש לישראל.

התקיפה הייתה הראשונה בבירת לבנון זה כמעט חודש, לאחר שהתקיפה הקודמת בביירות התרחשה ב־8 באפריל – אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקש מישראל להפסיק לתקוף בעיר.

בניין שנהרס בהפצצת צה"ל בדאחייה של ביירות. 6 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

ועדת השרים לחקיקה צפויה להצביע ביום ראשון על הצעת תיקון לחוק השבות של חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שתגדיר גיור לצורכי עלייה כגיור שנערך "על פי ההלכה".

אם ההצעה תעבור, היא תשלול למעשה את ההכרה בגיורים לא־אורתודוקסיים לצורכי עלייה וקבלת אזרחות. בדברי ההסבר להצעה כתב רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי היא באה בתגובה לפסיקת בג"ץ מ־2021, שקבעה כי מי שהתגיירו בישראל בתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית יוכרו כיהודים לצורך חוק השבות, ולכן יהיו זכאים לאזרחות ישראלית.

ח"כ שמחה רוטמן בוועדת החוקה של הכנסת, 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רוטמן ציין כי השופטים כתבו אז שנמנעו במשך שנים מהכרעה כדי לאפשר למדינה להסדיר את הסוגיה, אך המדינה לא עשתה זאת. לדבריו, שינוי נוסח החוק "מבטא חזרה לעקרונות שקבעו מייסדי המדינה ונחוץ לאחדות העם היהודי בישראל ובתפוצות".

מנהיגים לא־אורתודוקסים וליברליים גינו את ההצעה. מנכ"לית התנועה הרפורמית בישראל, אנה קיסלנסקי, אמרה כי "כידוע, התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית הן הציבור הגדול ביותר בקרב יהדות העולם, וגם בישראל רוב היהודים אינם מקיימים אורח חיים אורתודוקסי. במקום לתמוך באחינו ואחיותינו בתפוצות שמתמודדים עם מתקפות אנטישמיות, ממשלת ישראל טורקת את הדלת בפניהם.

"העברת החוק הזה תוביל להשלכות חסרות תקדים על יחסיה של יהדות התפוצות עם ישראל".

חבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים, רב רפורמי בהסמכתו, אמר כי "שמחה רוטמן וחבריו אינם מסתפקים בהרס הנורא שזרעו בתוך החברה הישראלית, ועכשיו הם מבקשים להתניע מחדש את מסע ההרס בתוך העם היהודי ולמוטט את הגשר בין מדינת ישראל ליהודים ברחבי העולם".

"כל אדם בר דעת חייב לתהות בקול אם החבורה הזאת מופעלת בידי שונאי ישראל", הוסיף קריב.

ח"כ גלעד קריב בוועדת החוקה של הכנסת, 17 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בקיץ שעבר דחתה הכנסת הצעת תיקון אחרת לחוק השבות של חבר הכנסת אבי מעוז ממפלגת נעם, שנועדה לשלול ממי שאינם יהודים את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות אוטומטית גם אם יש להם לפחות סב יהודי אחד.

בית משפט השלום ברמלה הורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר לעיונו בלבד את תיקו הרפואי העדכני, במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש נגד גונן בן יצחק, אורי משגב ובן כספית סביב פרסומים שנגעו למצבו הרפואי.

ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה מחודשת של הנתבעים לזמן לעדות את רופאו האישי של נתניהו, ד"ר צבי הרמן ברקוביץ, ואת פרופ' אהרון פופובצר מהדסה. השופט מנחם מזרחי קבע כי בשלב זה יש לנקוט "מסלול מברר פוגעני פחות" לפני הכרעה סופית בשאלה אם לזמן את שני הרופאים לעדות.

לפי ההחלטה, נתניהו ימסור עד 13 במאי את תיקו הרפואי העדכני במעטפה סגורה ומאובטחת לבית המשפט בלבד. התיק ילווה במכתב חתום של ד"ר ברקוביץ, שיאשר כי מדובר בתיק הרפואי העדכני של נתניהו ויתייחס במיוחד למסמך המקורי המלמד על מועד גילוי סרטן הערמונית שלו.

השופט ציין כי בעבר עיין בתיקו הרפואי של נתניהו עד מרץ 2025 ולא מצא בו דבר שתומך בטענות הנתבעים או עשוי לשמש להם הגנה. עם זאת, הדוח הרפואי שפורסם באפריל 2026 כלל התייחסות מאוחרת שלפיה "בדיקה נוספת הוכיחה שאכן מדובר בגילוי מקרי ובשלב מוקדם של סרטן הערמונית", אך לא הבהיר מתי בדיוק נערכה אותה בדיקה. לדברי השופט, מועד הגילוי הוא נקודה "קריטית" למחלוקת בתיק.

לאחר עדותו של נתניהו בשלב הבאת הראיות, בית המשפט ימסור החלטה משלימה בשאלה אם לזמן את שני הרופאים לעדות.

שר המשפטים יריב לוין אומר בריאיון ל-ynet כי אם "לא תהיה נכונות" של האופוזיציה ובית המשפט להסכים למינויים שהוא דורש בבית המשפט העליון, "בית המשפט יילך וייכחד. לא יהיו מינויים".

"בקדנציה הבאה יהיו סה"כ 9 מקומות חדשים בבית המשפט העליון. אני בעד להגיע להסכמה ולעשות מינויים שיגוונו את בית המשפט. אם יש נכונות, מה טוב, אם לא תהיה נכונות- פשוט בית המשפט יילך וייכחד. לא יהיו מינויים". שר המשפטים יריב לוין בראיון ל-"120 ואחת". pic.twitter.com/UTnpsptW1A

— מורן אזולאי Moran Azulay (@moran_azulay) May 7, 2026

לוין אומר כי לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים לעליון כל עוד לא יוסר הווטו מהמינויים של ד"ר בקשי דורון מפורום קהלת וד"ר רפי ביטון ממכללת ספיר "שני מועמדים מעולים שיש עליהם וטו רק משום שהם חושבים אחרת, רק משום שהם לא באים מתוך המיליה".

לוין מאשר את דברי המראיינת כי הרפורמה שלו נבלמה על ידי ראש הממשלה וראשי הקואליציה. "אין ספק", הוא אומר, "לא קיבלתי את הגיבוי שהייתי צריך לקבל. אגב, זה גיבוי שהובטח לי, שסוכם בהסכמים הקואליציוניים. אני אומר את זה בצורה גלויה. לו הייתי מקבל את הגיבוי הזה, ולו הייתה מספיק נחישות, היינו נמצאים כבר היום במקום אחר לחלוטין".

לגבי הטבח ב-7 באוקטובר אומר לוין: "האחריות היא על כל מי שהיה מעורב באיזושהי דרך בתהליכים האלה לאורך שנים. אני לא פוטר את עצמי, אני רק אומר שראשית הצירים של העניין בהסכם אוסלו ובהתנתקות".

שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 3 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)