בתחילת השבוע, בריאיון ל"גלי צה"ל", סיפק ד"ר ז'ק נריה, מומחה ללבנון וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, הצצה לעומק החדירה של חזבאללה למערכות השלטון בלבנון, כשיותר מ־40 מוכסים שעבדו בשדה התעופה של ביירות פוטרו מתפקידם בשל השתייכותם לחזבאללה.
הפעולה הזו לא הפתיעה את מי שמצוי בזירה הלבנונית: חזבאללה, בשיא כוחו, השתלט למעשה על נמל התעופה של ביירות, ואנשיו לא ישבו רק במכס אלא גם בביקורת הגבולות ובמעברי הסחורות.
רון בן ישי, הפרשן הצבאי של "ynet", סיפר כי בביקור שערך בלבנון ב־2006, מייד אחרי מלחמת לבנון השנייה, הוא תושאל בשדה התעופה של ביירות על ידי קצין של חזבאללה בלבוש אזרחי. נמל התעופה, כמו גם נמלי הים, הם נקודות אסטרטגיות לשליטה ביטחונית וגם לפעילות כלכלית ענפה, במיוחד אם אתה פועל במקביל לחוק ולא תחתיו.
כל הכספים הללו מנוהלים במערכת בנקאות פרטית, שהייתה במוקד התקיפות הישראליות מאז פרצה המלחמה. ברישומים הרשמיים, הבנק הפיראטי הזה רשום כארגון צדקה המעניק הלוואות. גמ"ח בגרסת לבנון
חזבאללה מנהל כבר כמה עשורים מערכת כלכלית מקבילה לזו של מדינת לבנון. הוא משלם משכורות לפעילים שלו במזומן, מחזיק מערך תמיכה נרחב במשפחות החללים והפצועים השיעים, ובבעלותו רשת מרכולים מסובסדים, רשת תחנות דלק וחברות מסחר בתחומים שונים.
כל אלה בלבנון בלבד. מחוצה לה הוא מחזיק רשת הברחת סמים, מסחר במכוניות, הלבנת כספי סמים ורשת ארגוני צדקה תחת כסות שיעית.
כל הכספים הללו מנוהלים במערכת בנקאות פרטית בשם "אל־קרד אל־חסן", שהייתה במוקד התקיפות הישראליות מאז פרצה המלחמה. ברישומים הרשמיים, הבנק הפיראטי הזה רשום כארגון צדקה המעניק הלוואות. גמ"ח בגרסת לבנון.
"הבנק המרכזי" של חזבאללה התמקם פיזית באולם מתחת לבית החולים אל־סאחל בדרום ביירות, ובו החזיק חזבאללה את המזומנים ויתרות הזהב שלו. ד"ר אודי לוי, מי שהיה מפקד יחידת "צלצל" במוסד ומומחה למלחמה בכספי טרור, סיפר השבוע ל"גלי צה"ל" כי בבנק הזה הוחזקו במזומן מיליארד וחצי דולר, שנותרו בידי חזבאללה גם אחרי ההפצצה.
"אחרי המלחמה צעקתי בפני מקבלי ההחלטות: זה כסף טרור, ארה"ב וישראל היו צריכות לדרוש החרמה שלו אבל הוא נשאר שם. זה הבסיס שאפשר לחזבאללה שיקום אחרי הפסקת האש, יחד עם מיליארד דולר שהגיעו בהמשך מאיראן".
"תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום"
בנייר עמדה שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי בסוף אפריל, מצביעים החוקרים אורנה מזרחי, נעם בינשטוק ואסטבן קלור על הזנחת המרכיב הכלכלי במאבק נגד חזבאללה. "חלק ניכר מהחוסן של חזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים.
"לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה".
גורמים ישראלים ששוחחנו איתם טוענים כי ישראל מחזיקה בידיה תמונה מפורטת של מערכת הכספים של חזבאללה בעולם, כולל שמות של חברות, אישים ובנקים שאיתם עובד הארגון במסווה של פעילות מסחרית רגילה.
ההערכה היא כי בקופה של חזבאללה עברו במהלך השנה וחצי האחרונות יותר מ־2.5 מיליארד דולר. תקיפת מחסני המזומנים על ידי ישראל במערכה הנוכחית הצליחה לפגוע רק בחלק קטן מהכספים הללו.
"אחרי הפסקת האש בנובמבר 2024, האיראנים שמו אנשי כספים שלהם בלבנון כדי לנהל את קופת חזבאללה", מספר ד"ר אודי לוי. "אנשי הכספים הללו הם מטרות לא פחות חשובות ממדעני גרעין. זו חוליה חשובה של ידע וניסיון. הוצאה שלהם מהמשחק יכולה לשתק יכולת חשובה של העברת כספים".
"אנשי הכספים הללו הם מטרות לא פחות חשובות ממדעני גרעין. זו חוליה חשובה של ידע וניסיון. הוצאה שלהם מהמשחק יכולה לשתק יכולת חשובה של העברת כספים"
מתברר שכשליש מהתמ"ג הלבנוני הגיע בשנים 2023–2024 מהעברות כספים ללבנון. יותר מירדן, עיראק, מצרים וסוריה, כולן כלכלות של מדינות מתפתחות או מדינות שנמצאות במשבר כלכלי חמור.
על פי נייר העמדה של המכון למחקרי ביטחון לאומי, רוב הכספים הללו שמגיעים ללבנון כלל לא עוברים דרך מערכת הבנקאות הרשמית, כלומר הם עוברים בדרכים עקלקלות שכוללות רשתות חלפנות וחשבונות המקושרים לגופים כלכליים של חזבאללה.
"חברת 240 Analytics הצליבה נתונים על הפזורה הלבנונית עם מידע על חשבונות אל־קרד אל־חסן. מהניתוח עולה כי מאות אנשים במדינות הללו מחזיקים חשבונות המקושרים למערכת הפיננסית של חזבאללה, בעוד אלפים נוספים מקיימים קשרים משפחתיים או עסקיים עם בעלי חשבונות.
"חלק מהחשבונות אף מסומנים כ'שייכים לחברי חזבאללה', אף שרוב הפעילות הפיננסית של הפזורה היא לגיטימית, מארג קשרים זה מספק לחזבאללה מערכת רחבה של ערוצי מימון פוטנציאליים" – כך לפי נייר העמדה, "הרשת הפיננסית הגלובלית של חזבאללה כיעד במלחמה נגד הארגון", המכון למחקרי ביטחון לאומי, 26 באפריל 2026.
על פי ההערכה של הבנק העולמי, כ־50% מכלכלת לבנון מורכבת כיום מעסקאות מזומן. הנתונים הללו מוכרים היטב בעולם, ועדיין הם אינם מטופלים בהתאם על ידי גופים בינלאומיים למלחמה כלכלית בטרור, כמו למשל FATF, כוח המשימה הבינלאומי למלחמה בהלבנות כספים.
"לעולם נמאס מהמלחמות", מסכם ד"ר לוי. "ישראל יכולה לרתום את העולם למערכה הכלכלית. ניתן להציע שיתוף פעולה עם המידע הישראלי, אבל העולם עד עכשיו לא התלכד. אף אחד לא מתעורר"
"לעולם נמאס מהמלחמות", מסכם ד"ר לוי. "ישראל יכולה לרתום את העולם למערכה הכלכלית. ניתן להציע שיתוף פעולה עם המידע הישראלי, אבל העולם עד עכשיו לא התלכד. אף אחד לא מתעורר".
את נייר העמדה של המכון למחקרי ביטחון לאומי מסכמים החוקרים בשורה של המלצות, שדומות מאוד למהלכים שמציע ד"ר לוי: הרחבת שיתוף הפעולה הפיננסי הבינלאומי; התמקדות במה שהם מכנים "המתווכים הפיננסיים", דוגמת בנק "אל־קרד אל־חסן" וטיפול בפזורה הפיננסית, כלומר התמקדות בריכוזים שיעיים בעולם שמזרימים כספים לחזבאללה.
עוד המלצות: להקים מחדש את יחידת "צלצל" או גוף דומה שירכז בישראל את המלחמה הכלכלית בטרור, ויצירת לחץ כלכלי־דיפלומטי על ממשלת לבנון כדי שזו תפעל גם היא כלכלית נגד חזבאללה.
בינתיים, לפחות, לא ברור כמה ממרכיבי התוכניות הללו מיושמים, אם בכלל. צריך לזכור שחזבאללה הוא לא איראן. הוא ארגון קטן ולא מדינה, הוא מוגדר ארגון טרור ולכן חשוף להרבה סנקציות, יכולת האיסוף המודיעינית עליו מגוונת, לא רק מודיעין עסקי אלא גם ביטחוני, ובעיקר ניתן לגבש מולו קואליציה בינלאומית עם הסכמה רחבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו