ביום שישי האחרון טיפסו תצפיתנים על מגדלי התצפית ביערות קק"ל ברחבי הארץ, הרימו משקפת אל האופק והתחילו לחפש סימנים לשרפות.
כשם שבחופים מכריזים רשמית על תחילת עונת הרחצה, ביערות יש תאריך שבו מתחילה עונת השרפות. המועד – שהשנה חל ב־1 במאי – נקבע לפי שיקולים מטאורולוגיים וניתוח סיכונים. תפקידו של התצפיתן לזהות את תמרות העשן כשהן קטנות ואת כיוון התפשטות השרפה. את השאר כבר יעשו כוחות הכיבוי.
זה לא מקרה שהשקת עונת השרפות תוזמנה שלושה ימים לפני ל"ג בעומר. לכאורה, השנה לא הייתה סיבה לחשוש מליל המדורות: עם טמפרטורות צוננות וגשמים מאוחרים הסיכוי להתפשטות שרפות נראה קטן. ובכל זאת, גורמים במערך כיבוי האש מודאגים: דווקא גשמי הברכה המאוחרים, הם אומרים, גרמו להיווצרות כמות גדולה של חומר צימחי שבקרוב יתייבש ויהיה מועד להידלקות.
בגלל המלחמה, שבה חל איסור על העובדים לצאת לשטחים הפתוחים, עבודות הדילול שקק"ל ורשות הטבע והגנים מבצעות מדי שנה בתקופה הזו כמעט לא התקיימו
בגלל המלחמה, שבה חל איסור על העובדים לצאת לשטחים הפתוחים, עבודות הדילול שקק"ל ורשות הטבע והגנים מבצעות מדי שנה בתקופה הזו כמעט לא התקיימו.
מאז שפרצה הפסקת האש מנסים להשלים פערים, אבל השטח עדיין מלא בחומר דליק והתפניות החדות במזג האוויר – משרב לגשם ובחזרה, כשהכול מלווה ברוחות עזות – עלולות לשנות את המומנטום בכל רגע. וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המצב הביטחוני השברירי.
חיזוק לחששות התקבל ביום שני בשעות הצוהריים. בעוד בצפון יורד גשם, התלקחה שרפה גדולה ביער שומריה הסמוך לקריית גת, שכובתה רק בסיוע כוחות שהוזעקו מכמה תחנות באזור.
בתחילת השבוע, יום לפני ל"ג בעומר, נכנס לתוקף צו של נציב הכבאות הראשי שאוסר על הדלקת אש בכל הארץ. הצו יהיה בתוקף חודשיים תמימים – לפחות עד סוף יוני.
צווים כאלה הוצאו גם בשנים קודמות אבל באופן פחות גורף ולתקופות קצרות יותר. השנה, גם בעקבות טראומת יום העצמאות מאשתקד, החליטו ללכת במכבי האש בכל הכוח על מניעת שרפות. וזה גם אומר ללכת על הראש של ל"ג בעומר.
הצו הגורף של נציב כב"א אומנם סייג שהבערת אש תותר במקומות ייעודיים לפי החלטת הרשות המקומית, אבל בפועל ברוב הערים מרחב התמרון של מי שמבקש להדליק מדורה הולך ומצטמצם
ואכן, באדיבות הקצנת האקלים והמלחמה הלא נגמרת, ליל המדורות הולך ומתאייד מההוויה הישראלית. הצו הגורף של נציב כב"א אומנם סייג שהבערת אש תותר במקומות ייעודיים לפי החלטת הרשות המקומית, אבל בפועל ברוב הערים מרחב התמרון של מי שמבקש להדליק מדורה הולך ומצטמצם.
עיריית תל אביב־יפו הודיעה לתושבים – תחת הכותרת הנחרצת "ל"ג בעומר 2026 ללא מדורות" – שמי שבכל זאת יתעקש להבעיר אש יוכל לעשות זאת בשתי נקודות בשכונות עבר הירקון ושלוש נקודות בשכונות הדרומיות. אפס מדורות במרכז העיר, איסור מוחלט על הבערת אש בחופי הים.
וגם בנקודות המותרות יש הגבלה של גובה האש "עד מטר". חמש מדורות קטנות לחצי מיליון תושבים? פעם קראו לזה כיבוי צופי.
עיריית גבעתיים אישרה להדליק מדורות בשתי נקודות בלבד בעיר, ותמונה דומה הייתה גם בערים אחרות במרכז. במקום מדורה הציעו העיריות פעילויות עם עששיות ועוד חלופות חלביות שבפועל מסייעות לצמצם את החג בהדרגה אולי עד להיעלמות מוחלטת מלוח השנה. מצד הציבור, אגב, לא נשמעו יותר מדי מחאות.
בישראל כמו בישראל, יש פער בין ההנחיות של הרשויות למציאות בשטח. בחיפה דיווחו תושבים על מדורה בקרחת יער קטנה באמצע שכונה שהניבה שלל גיצים שהתעופפו ברוח העזה. בבאר שבע, מדווחת תושבת העיר, "הרשויות התירו ופרסמו מקומות מורשים אבל לתחושתי לא אכפו. היו הרבה מדורות באזורים לא מורשים, כולל בחצר בית כנסת מעבר לכביש. והיו ריח חזק וזיהום אוויר".
על אף העדויות המקומיות הללו, נתוני ניטור האוויר של המשרד להגנת הסביבה מהלילה שבין שני לשלישי מעידים של"ג בעומר נמצא כמעט על סף מחיקה. לא רק שברוב ערי ישראל נרשמה ירידה בריכוז החלקיקים הנשימים לעומת ל"ג בעומר מהשנים הקודמות, בחלק גדול מתחנות הניטור איכות האוויר היתה בל"ג בעומר טובה מביום רגיל.
הערים היחידות שבהן נרשם זיהום אוויר גבוה הן ירושלים (ברחוב בר אילן פי 5.3 מלילה ממוצע) ואלעד (פי 2.4). המשמעות היא של"ג בעומר הופך לנגד עינינו לחג לחרדים בלבד
סייעה לכך גם העובדה שזה היה לילה שהתאפיין באי יציבות אטמוספרית, שתורמת לדילול ומיהול של מזהמים באוויר. הערים היחידות שבהן נרשם זיהום אוויר גבוה הן ירושלים (ברחוב בר אילן פי 5.3 מלילה ממוצע) ואלעד (פי 2.4). המשמעות היא של"ג בעומר הופך לנגד עינינו לחג לחרדים בלבד.
ההסתייגות מל"ג בעומר התחילה לתפוס תאוצה כבר בעשור הקודם. אז עמד במוקד הביקורת על החג זיהום האוויר הגובר והעובדה שבערים ההולכות ומצטופפות הבערת אש בשכונות מגורים הופכת לסיוט עבור התושבים.
התלונות גברו, ההגבלות על גודל השרפות ומיקומן התרחבו, ואפילו דדי שמחי, נציב שירותי הכבאות וההצלה דאז, אמר: "זה פשוט לא סביר שבמדינה חמה וצפופה יהיה מותר להבעיר בחודש מאי אש במרחב הציבורי. זה מסוכן מכל בחינה אפשרית".
ואז באה הקורונה וסגרה הכל.
ביטול המדורות במגפה תרם להכשרת הלבבות לכך שאפשר גם בלי ל"ג בעומר והשמים לא נופלים. הרי לא מדובר במצווה מדאורייתא. מאז היקף המדורות המשיך להצטמצם, כפי שניתן ללמוד גם מניתוח נתוני זיהום האוויר שנקלטו בשנים האחרונות בתחנות הניטור.
שרפות הענק שהתחוללו אשתקד בין יום השואה ליום העצמאות סיפקו עילה משכנעת לעוד צמצום של ל"ג בעומר, ומבחינת שירותי הכבאות הכיוון הזה בלתי הפיך
מנתונים אלה עולה כי בין 2019 ל־2025 נרשמה ירידה רציפה בזיהום האוויר בל"ג בעומר. ב־2019 זיהום האוויר בליל המדורות היה בממוצע ארצי גבוה פי 4.7 מיום רגיל, וב-2025 רק פי 1.4, כשעיקר הזיהום נרשם בריכוזי אוכלוסייה חרדית בבני ברק, ירושלים ואשדוד.
בשנים האחרונות, פחות או יותר במקביל למלחמה, המחלוקת על ל"ג בעומר קיבלה תפנית: את מקום הדיון על סביבה וזיהום אוויר תפס החשש המיידי מפני שרפות. וכך, בהדרגה, מוויכוח בין מי שהמסורת חשובה להם יותר לאלה שמחשיבים יותר אוויר נקי, זה הפך לאירוע שבו הממסד הרשמי רואה בליל המדורות איום.
שרפות הענק שהתחוללו אשתקד בין יום השואה ליום העצמאות סיפקו עילה משכנעת לעוד צמצום של ל"ג בעומר, ומבחינת שירותי הכבאות הכיוון הזה בלתי הפיך. בלי לומר זאת מפורשות לציבור, דומה שכל הגורמים העוסקים בשרפות בישראל – משירותי הכבאות וההצלה, דרך גורמי שמירת הטבע והיערות ועד הרשויות המקומיות – מכבים את ליל המדורות שלב אחר שלב.
"זה תהליך טוב מאוד, זה מבורך להקטין את ל"ג בעומר", אומר גורם בתחום, "הכל הרבה יותר קיצוני מבעבר, גם באקלים וגם בביטחון, ויכול להתהפך בכל רגע. לפני שש–שבע שנים, כשנציב הכבאות היה חותם על צו איסור הדלקת מדורות זה לא היה עובר בשקט. אנשים היו עושים אז מדורות ליד מצבורי גז, ל"ג בעומר היה סיוט בהמשכים של כמה ימים.
אחת הסיבות לכך שגורמי הכיבוי נחושים לצמצם את המדורות היא ההבנה שאחרי ששרפות פורצות, קשה מאוד לבלום אותן. האסטרטגיה המעודכנת היא לרכז מאמצים בשלב המניעה
"היום כל רשות מאשרת מספר מצומצם של מקומות. כשנציב הכבאות הוציא את הצו בתחילת מאי כל הגופים הרלוונטיים אמרו 'בשעה טובה'. הוא הוציא להם את הערמונים מהאש, תרתי משמע".
אחת הסיבות לכך שגורמי הכיבוי נחושים לצמצם את המדורות היא ההבנה שאחרי ששרפות פורצות, קשה מאוד לבלום אותן. האסטרטגיה המעודכנת היא לרכז מאמצים בשלב המניעה. "אלה לקחים שהופקו משרפות הענק בלוס אנגל'ס", אומר גורם בתחום.
"ראינו שאפילו למדינה כמו ארה"ב אין מספיק משאבים ויכולות לכבות שרפות בסדר גודל כזה. אצלנו ראינו את זה באסון הכרמל, בשרפות בחיפה ב־2016 וביום העצמאות בשנה שעברה. הדרך הכי טובה לכבות שרפה זה למנוע ממנה להידלק".

















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו