JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דרושה: יחידה 669 של מצוקי חוף | זמן ישראל
חתיכה שנתלשה מהמצוק בחוף השרון בהרצליה, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)
אביב לביא
המפולת הבאה מחכה מעבר לפינה

דרושה: יחידה 669 של מצוקי חוף

אחרי שעוד אירוע קריסה במצוק החוף של הרצליה הסתיים בנס בלי נפגעים, מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות מצוקי החוף קורא להקים יחידות חילוץ והצלה המתמחות במצוקי חוף, "כמו שבעין גדי יש יחידה שמכירה את הסביבה של ים המלח" ● ראש עיריית הרצליה יריב פישר: "אסון מירון 2 הוא רק עניין של זמן"

כשעה אחרי שגוש עצום של סלעים ובוץ קרס על חוף סידנא עלי בהרצליה, אילן לביא (אין קשר לחתום על הכתבה), מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות מצוקי החוף, הגיע למקום. "אני רואה שני אמבולנסים, חובש עם ציוד וטרקטור והם מתחילים להזיז את החול", הוא מספר, "שאלתי מה הם עושים, ענו לי: 'מנסים להבין אם נקבר מישהו מתחת להריסות'".

למרבה המזל זה לא קרה, גם לא בקריסה השנייה שאירעה בלילה שבין שישי לשבת (21 בדצמבר) בחוף השרון – חוף מרכזי בעיר, שבשבתות שוקק פעילות. "מזל שזה לא קרה ב־07:00 בבוקר", אומר יריב פישר, ראש עיריית הרצליה, שנכנס בתחילת השנה לתפקידו ומנסה לבלום את המפולת שנוצרה באדיבות שנים של הזנחה ממשלתית.

בביקור באתר הקריסה השנייה מתגלה מראה מרהיב ומפחיד בו־זמנית: חתיכה שלמה נתלשה מהמצוק, גלשה ופרצה את גדר הבטיחות המוצבת במרכז רצועת החול. מעקה הברזל שבראש המצוק נותר תלוי באוויר אחרי שהקרקע, מילולית ממש, נשמטה מתחתיו.

בביקור באתר הקריסה השנייה מתגלה מראה מרהיב ומפחיד בו־זמנית: חתיכה שלמה נתלשה מהמצוק, גלשה ופרצה את גדר הבטיחות המוצבת במרכז רצועת החול

במבט מהחוף כלפי מעלה נראים הירכתיים של בתי המידות ששוכנים באחד הרחובות היוקרתיים בישראל – גלי תכלת שבהרצליה פיתוח. גם בית השגריר האמריקאי שוכן כאן. עוד קריסה או שתיים, ויוציאו לו אזהרת מסע.

שני האירועים האחרונים, ועוד יותר מכך המראה שנגלה לעיניו כשהגיע לחוף, גרמו ללביא להבין שחייבים להיערך אחרת לקריסות המצוק הבאות שבלי ספק יבואו. השבוע הוא שיגר מכתב דחוף לנציב הכבאות וההצלה רב טפסר אייל כספי, ולמפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא, בו הוא קורא להם לפעול להקמת יחידות חילוץ והצלה ייעודיות שיתמחו במצוקי החוף.

מבט על חוף סידנא עלי בהרצליה לאחר קריסת מצוק (צילום: דוברות עיריית הרצליה)

"כל שנה קורסים בממוצע 40–50 אלף טון מצוק בכ־400 אירועים שונים לאורך רצועת החוף", כותב לביא, לשעבר קצין בכיר בחיל הים. הוא מסביר שמדובר בסביבה ייחודית ובמשימה מורכבת שאי אפשר לשלוח אליה את עובדי העיריות, כפי שנעשה עד עכשיו, ולקוות לטוב.

פערי הגובה בין ראש המצוק לחוף, כותב לביא, מגיעים לעשרות מטרים, מה שמצריך מיומנויות מיוחדות במקרה של צורך בחילוץ והצלה. במקרים רבים למרגלות המצוק אין דרכי גישה, רצועת החוף צרה, יש סכנה לקריסות המשך בעקבות הקריסה הראשונה, ובשעת סופה של גלים וגשם הכול הופך מאתגר עוד יותר.

"מדובר בסביבה רטובה ולא יציבה, ולכל עיר שיש בה מצוק צריכות להיות יכולות לטפל באירועים כאלה, כמו שיש יחידת חילוץ בעין גדי שמכירה את הסביבה של ים המלח ויודעת לפעול בה"

"צריך להכשיר למשימה הזו צוותים מיוחדים, כולל ציוד ואימון מתאים, ולייצר נוהל טיפול במצבי קריסה", אומר לביא לזמן ישראל. "מדובר בסביבה רטובה ולא יציבה, ולכל עיר שיש בה מצוק צריכות להיות יכולות לטפל באירועים כאלה, כמו שיש יחידת חילוץ בעין גדי שמכירה את הסביבה של ים המלח ויודעת לפעול בה. לפנות חול עם טרקטור זו לא הדרך לבחון הימצאות של אזרחים מתחת לערימות סלעים".

סוגיית מצוקי הכורכר יושבת על כל נקודות התורפה שמאפיינות את ההתנהלות הישראלית: קושי לתכלל פעילות בין שורה של משרדי ממשלה ובין שלטון מרכזי לשלטון מקומי; חוסר יכולת או רצון להתמודד עם תהליכים ארוכי טווח ולהקצות להם את המשאבים הנדרשים; ודחיקה לסוף התור של כל מה שלא נכנס תחת ההגדרה "ביטחון".

טרקטור מפנה חול לאחר קריסת מצוק בחוף סידנא עלי בהרצליה (צילום: עיריית הרצליה)
טרקטור מפנה חול לאחר קריסת מצוק בחוף סידנא עלי בהרצליה, דצמבר 2024 (צילום: עיריית הרצליה)

לכאורה, החלטת הממשלה מתחילת העשור הקודם על הקמת החברה הממשלתית הייתה אמורה להיות התשובה, אבל החברה הזו, שכפופה למשרד להגנת הסביבה, קיבלה מנדט ותקציב לפעול רק ב־13 קילומטר מתוך 45 קילומטר מצוק (מתוך 190 קילומטר קו חוף בין ראש הנקרה לרצועת עזה). אה, והיא קיבלה מנדט לטפל רק בהגנות מכיוון הים. ומה באשר ליבשה? שאלה טובה.

פרויקט הדגל של החברה הממשלתית מתבצע בשנים האחרונות בנתניה, ובמהלכו מוקמים 12 שוברי גלים. הקמתם, המלווה בהזנת חול להרחבת רצועת החוף, צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2026. "עם ייצוב של כ־3.5 קילומטר של רצועת חוף מהיפות בעולם נסיים את התקציב והמנדט שהוקצו לנו בשלב הראשון", אומר לביא.

אף שחופי הים הם משאב לאומי, וברור שרובן המוחלט של הרשויות לא מסוגלות לעמוד בעלויות הנדרשות לפרויקטי התשתיות המורכבים הנדרשים כדי לייצב את קו המצוק, הממשלה לא ממהרת לשחרר תקציבים

ואז נתניה תהיה בטוחה?
"כל תאי השטח המרכזיים ומרכז הטיילת יהיו בטוחים בכל מה שנוגע לחלק הימי. בחלק היבשתי תידרש עבודה".

וזה בדיוק הסיפור. על אף שחופי הים הם משאב לאומי, וברור שרובן המוחלט של הרשויות המקומיות לא מסוגלות לעמוד בעלויות הנדרשות לפרויקטי התשתיות המורכבים הנדרשים כדי לייצב את קו המצוק, הממשלה לא ממהרת לשחרר תקציבים ולהוציא את העבודות לדרך.

חתיכה שנתלשה מהמצוק בחוף השרון בהרצליה, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)
חתיכה שנתלשה מהמצוק בחוף השרון בהרצליה, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)

עיריית אשקלון, הנאבקת בהתדרדרות מצוק הכורכר בחופיה, ממתינה לתקצוב ממשלתי. במקביל, גלית שאול, ראשת המועצה האזורית עמק חפר, שבשטחה נמצא המצוק המסוכן של בית ינאי, אמרה לאחרונה בכנס רשויות החוף כי בלתי סביר שמועצה קטנה תישא באחריות לרצועת חוף באורך עשרות קילומטרים.

קריסת המצוקים היא סימפטום למערכת שלמה שיצאה מאיזון. השילוב בין עליית מפלס הים והגלים שמלחכים את רגלי המצוק, פרקי גשם אלימים שמכים בו מלמעלה, עצירת החול בגלל בניית מרינות ותשתיות אחרות שגורמת להצרת החוף – כל אלה ועוד יוצרים את "הסערה המושלמת". האירוע מתגלגל בעוצמה הולכת וגוברת, אבל הממשלה לא באירוע.

"בנתניה כל הפרסומים של פרויקטים היום מראים את שוברי הגלים שלנו. עשינו עבודה כלכלית, מדברים על מיליארד וחצי שקל הכנסות כתוצאה מעליית ערך הקרקע ברצועת חוף מיוצבת לעומת לא מיוצבת"

"בצד היבשתי לא נעשה כלום בינתיים", אומר לביא. "לא בוצעו הגנות יבשתיות במצוקי ישראל מאז החלטת הממשלה ב־2010. השאירו את זה לרשויות המקומיות. הדבר היחיד שהמדינה נתנה זה 60 מיליון שקל למנכ"ל משרד הפנים שיתחילו בתהליכי תכנון של הגנות יבשתיות, מתוך זה מומשו 25 מיליון ו־35 נשארו בקופת משרד הפנים ולא חולקו".

היחידה שפועלת עצמאית היא עיריית תל אביב, שיכולותיה מאפשרות לה לא להמתין עד שהממשלה תזרוק לה עצם, והיא מנצלת אותן כדי לבצע עבודות לייצוב המצוק, למשל בחוף תל ברוך. "הם מבינים שדרך ייצוב המקטעים הם משיגים ערך כלכלי", אומר לביא, "רצועת חוף מיוצבת משפיעה כלכלית על רצועת הנדל"ן שמאחוריה.

שלט המזהיר מקריסת מצוק בחוף השרון בהרצליה, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)
שלט המזהיר מקריסת מצוק בחוף השרון בהרצליה, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)

"בנתניה כל הפרסומים של פרויקטים היום מראים את שוברי הגלים שלנו. עשינו עבודה כלכלית, מדברים על מיליארד וחצי שקל הכנסות כתוצאה מעליית ערך הקרקע ברצועת חוף מיוצבת לעומת לא מיוצבת, וזה בהערכה שמרנית. כשאתה מייצב את הקרקע והמרחב, יותר קל לקבל הלוואות מהבנק וביטוחים. אנחנו חושבים שלטפל במצוק עולה לנו כסף? נפסיד הרבה יותר כסף אם לא נעשה".

היעד הגדול הבא הוא הרצליה, אחד המצוקים המסוכנים בקו החוף הישראלי. החברה הממשלתית הניחה על השולחן שורה של תוכניות ופתרונות, הפעם לעבודה משולבת של הגנות ימיות ויבשתיות, והיא ממתינה לאישור במוסדות התכנון ולתקצוב.

"העובדה שמצוק הכורכר נמצא במרחב אורבני צפוף מגבירה משמעותית את הסיכון לחיי אדם", הוא כותב, "הן למתרחצים בחוף והן למבנים הממוקמים על גג המצוק. לכן אני מתריע ש'אסון מירון 2' הוא רק עניין של זמן"

ראש העירייה פישר, בשיחה שנערכה השבוע בלשכתו, מנסה לשדר אופטימיות. "אני מחלק את זה לשלושה שלבים. הראשון – יש כמה נקודות במצוק שעוד רגע ייפלו לך על הראש. סערה קטנה וזה נופל. סימנו שש–שבע נקודות כאלה, זה בסמכות שלנו לבוא עם באגרים ולכסח אותן.

"השלב השני זה לטפל במצוק. תקציב מוערך 100–150 מיליון שקל. כשאתה עולה לירושלים בכביש החדש אתה רואה שטיפלו בהר עם מסלעות והגנות ברזל – אז כאלה. צריך לחזק את המצוק. שיהיה אפשר לעבור בחוף. הרי יש נקודות בסידנא עלי שבגלל הגדרות אי אפשר בכלל לעבור בחוף.

חוף השרון בהרצליה לאחר קריסת המצוק, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)
חוף השרון בהרצליה לאחר קריסת המצוק, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)

"ישב פה לא מזמן ארגון ירוק ונזף במהנדסת העיר שלנו שהגדרות שלה מחרבות את החוף. היא הסבירה שאם המצוק יקרוס שם על מישהו היא תהיה אחראית. אף אחד לא אוהב את זה והלוואי ונגיע למצב שנוכל להסיר את הגדרות. אם כולם יעבדו ביחד אפשר תוך שנה–שנה וחצי להגיע למצב שהמצוק מיוצב, ואז נגיע לשלב השלישי של ההגנות מהים".

כאמור, בין החזון הזה למימוש נותר העניין הקטן של הכסף. פישר שיגר השבוע מכתב דחוף לממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, תחת הכותרת: "הנדון: דחיפות במימון הגנת מצוקי הכורכר בחופי הרצליה – סכנת חיים מיידית".

"אתה שואל אם אסון יזרז את הפתרון – אתה יודע את התשובה", אומר לביא. "הרי כבר נכתב דוח מבקר המדינה ולפני כמה חודשים יצא דוח מעודכן, כך שוועדת החקירה לצורך העניין כבר נכתבה"

ראש עיריית הרצליה מספר במכתב על רצועת החוף היפה של העיר שאורכה כשבעה קילומטר, ושמעל קטעים ארוכים בה מתנשא מצוק כורכר בגובה עשרות מטרים. "העובדה שמצוק הכורכר נמצא במרחב אורבני צפוף מגבירה משמעותית את הסיכון לחיי אדם", הוא כותב, "הן למתרחצים בחוף והן למבנים הממוקמים על גג המצוק. לכן אני מתריע ש'אסון מירון 2' הוא רק עניין של זמן".

"אתה שואל אם אסון יזרז את הפתרון – אתה יודע את התשובה", אומר לביא. "הרי כבר נכתב דוח מבקר המדינה ולפני כמה חודשים יצא דוח מעודכן, כך שוועדת החקירה לצורך העניין כבר נכתבה.

חוף סידנא עלי בהרצליה לאחר קריסת המצוק, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)
חוף השרון בהרצליה לאחר קריסת המצוק, דצמבר 2024 (צילום: אביב לביא)

"השאלה אם אנחנו חייבים להגיע למקומות האלה. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך תיראה רצועת החוף של ישראל ב־2050, איך הופכים את המצוק מנטל לנכס. לא מדובר בסכומים שמדינת ישראל לא יכולה לעמוד בהם. הכול ביחד זה אולי שני ימי קרב".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,356 מילים
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

סרן מעוז ישראל רקנאטי נהרג מרחפן נפץ אתמול בדרום לבנון

דיווח: רק 3% מתלמידי כיתות ט' בישראל עמדו בתוכנית הלימודים במדעים ● דיווח: רומן גופמן ניסה לסייע לג׳ להישאר במוסד ובארגון התריעו בפניו שהוא בניגוד עניינים ● דיווח: צה״ל ביטל החלטתו לצמצם כוחות ביישובי העוטף ● יוסף ג'בארין נבחר ליו״ר חד״ש: נעשה הכול כדי למנוע מממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ׳ להמשיך ● צה״ל מאשר רשמית: עז א־דין אל־חדאד חוסל

לכל העדכונים עוד 16 עדכונים

האיום האיראני והברית המפרצית - כשהסכנה המשותפת אינה מאחדת

המלחמה עם איראן לא רק טלטלה את מאזן הכוחות האזורי; היא גם חשפה את מצבן האמיתי של מדינות המפרץ. למרות שהאיום האיראני משותף לכולן, תגובתן אליו אינה אחידה.

להפך: שלוש השחקניות המרכזיות במפרץ – איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וקטאר – אימצו דפוסי פעולה שונים. כל אחת מהן פעלה מתוך חישוב אינטרסים עצמאי ולעתים אף מנוגד לזה של שכנותיה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 830 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים
אמיר בן-דוד

לא מחסור ברופאים - מחסור בשוויון

בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.

ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.

לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה. עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית - היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנ... המשך קריאה

1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית – היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנכר לעלות ארצה.

2. השתלבותם של ערבים אזרחי ישראל בכל המקצועות המובילים במשק (ולא רק ברפואה), גם היא מבורכת. חבל שיש כאלו שהחליטו לעשות על גבם הון פוליטי מכוער וזול.

3. שיעור הרופאים הערבים במערכות השונות מראה כי הסגנון הפוליטי עדיין לא חדר לפרקטיקה. אך אין זה אומר שאין פה סיכון עתידי.

4. אינני מכיר את הנתונים ביחס לתקני המתמחים ברפואה, אבל אני בספק גדול (מאוד גדול), אם יש קשר לזהות או לדת של המועמדים.
אם קיימת בעיה בתקנים, סבירות גבוהה שהיא פועל יוצא של אילוצי תקציב.

לפוסט המלא עוד 785 מילים ו-1 תגובות

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור לשבת האדם מחפש משמעות

משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.

על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,062 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.