דוח הוועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית – אוגוסט 2025 (הוועדה שבראשותה עמד תא"ל במיל' פרופ' יעקב נגל, אשר מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות החלטת ממשלה מפברואר 2025) – הוא עבודה מרשימה שהוכנה בפרק זמן קצר יחסית. הדוח מצטרף לדוחות קודמים: של הוועדה בראשות ד"ר אורנה ברי (2020), דוח מבקר המדינה (2024), והדוח הנרחב מ-2020, שנכתב בראשות אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל ופרופ' אביתר מתניה.

כל הדוחות הללו, לרבות זה שהוגש כעת לראש הממשלה, מסכימים כי על ישראל להשקיע השקעות נרחבות בבינה מלאכותית על מנת להגיע לעמדת הובלה עולמית. מסקנתו של דוח נגל היא ש"ישראל תשאף להפוך למובילה בתחום ה-AI" (עמ' 65). יחד עם זאת, כבר בפתחו הוא מזהיר: "מדינת ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצויה להאצה בתחום הבינה המלאכותית" (עמ' 4).

מסקנתו של דוח נגל היא ש"ישראל תשאף להפוך למובילה בתחום ה-AI". יחד עם זאת, כבר בפתחו הוא מזהיר: "מדינת ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצויה להאצה בתחום הבינה המלאכותית"

הדוח ממליץ על הקמת מטה לאומי במשרד ראש הממשלה ועל הקצאת תקציב של לפחות 25 מיליארד ₪ לחמש שנים, נוסף על משאבים קיימים. מעל 70% מהתקציב יוקצה לתשתיות מחשוב, אנרגיה, ותפעול, והיתר לתוכניות של מצוינות באקדמיה ובתעשייה, וכן להקמת מכון לאומי לבינה מלאכותית.

בפרק משני יחסית (עמ' 35), הדוח מתייחס גם להשפעת ה-AI על שוק העבודה. הוא מדגיש את הצורך בהכשרה מתמדת של עובדים ורכישת מיומנויות חדשות, כך שיוכלו לשתף פעולה עם כלים מבוססי AI ולא להיות מוחלפים על ידם. ההמלצה היא לנקוט במדיניות ממשלתית פעילה של הרחבת הכשרות מקצועיות והסבות תעסוקתיות, כדי לצמצם את הנזק לעובדים בענפים החשופים ביותר לאוטומציה.

נושא זה ראוי להתייחסות רחבה בהרבה, משום שיישום נבון של AI הוא הזדמנות ייחודית לצמצום פערים חברתיים. אולם, זה לא יקרה ללא תמיכה ממשלתית – והדבר חייב להיכלל באסטרטגיה הלאומית.

דוח התעסוקה של רשות החדשנות לשנת 2025 מצא, כי בשנת 2024 השכר הממוצע בהיי-טק היה כמעט פי שלושה מן השכר בשאר הענפים – עלייה דרמטית לעומת יחס של פי שניים בלבד ב-2012. הצלחתו של ההיי-טק תרמה לצמיחת המשק ולביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, אך במקביל העמיקה את הפערים החברתיים.

מה צפוי עם כניסת הבינה המלאכותית? האם הפערים ימשיכו להתרחב עם חדירתה המואצת של הטכנולוגיה? ומה לגבי אובדן מקומות עבודה?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מראים כי נכון ליוני 2025, כ-60% מהחברות בענף ההיי-טק דיווחו על שימוש בכלי AI, לעומת כ-15% בלבד בשאר ענפי המשק.

דוח התעסוקה של רשות החדשנות לשנת 2025 מצא, כי בשנת 2024 השכר הממוצע בהיי-טק היה כמעט פי שלושה מן השכר בשאר הענפים – עלייה דרמטית לעומת יחס של פי שניים בלבד ב-2012

בעולם, השיח הציבורי סביב AI עוסק לעתים קרובות בסוגיית אובדן מקומות עבודה. חתן פרס נובל פרופ' ג'פרי הינטון הזהיר: "בעיסוקים אינטלקטואליים שגרתיים, ה-AI פשוט יחליף את כולם. ייתכן שזה יתבטא בכך שפחות אנשים יידרשו, משום שישתמשו בעוזר AI – כלומר שילוב של אדם עם עוזר AI".

עם זאת, כלי AI יכולים לשמש גם לצמצום פערים. הכלכלן פרופ' דיוויד אוטור טוען, שלבינה המלאכותית יש פוטנציאל להעצים עובדים בעלי מיומנויות בינוניות, גם כאלה שאין להם תואר אקדמי, ולאפשר להם לבצע משימות בעלות ערך גבוה. זאת בניגוד למחשוב הקלאסי, שבעיקר מאפשר אוטומציה של עבודות שגרתיות ו/או כאלה הדורשות מיומנויות בינוניות, ה-AI יכול לתמוך בזיהוי תבניות ובתמיכה במשימות שאינן מוגדרות באופן מושלם. דבר זה פותח דלת בפני אנשים מוכשרים, גם אם אינם מומחים.

אוטור רואה ב-AI "כלי קוגניטיבי" שמאפשר לאנשים לעסוק בעבודות יקרות ערך כמו סיעוד, פיתוח תוכנה, שירותים משפטיים, עיצוב ועוד – ובכך לשפר את איכות העבודה, להוזיל שירותים חיוניים ולצמצם אי-שוויון.

כפי שמדגיש אוטור, עוצמתה המרכזית של הבינה המלאכותית טמונה ביכולתה לרכוש ידע סמוי ולהפעיל שיקול דעת מומחה, ולא רק לפעול לפי כללים. היא לומדת מתוך דוגמאות, ומשיגה שליטה גם ללא הוראות מפורשות. "כוח-על" זה מהווה הזדמנות להרחיב את קבוצת העובדים שתורמים למקום עבודתם ברמה גבוהה יותר של מומחיות.

אוטור רואה ב-AI "כלי קוגניטיבי" שמאפשר לאנשים לעסוק בעבודות יקרות ערך כמו סיעוד, פיתוח תוכנה, שירותים משפטיים, עיצוב ועוד – ובכך לשפר את איכות העבודה, להוזיל שירותים חיוניים ולצמצם אי-שוויון

דוח שנערך במשותף על ידי מרכז טאוב ומכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית (אפריל 2025) מספק ניתוח מקיף של השפעת הבינה המלאכותית הגנרטיבית על שוק העבודה בישראל. בין היתר, הוא מזהה פערים משמעותיים ברמת החשיפה לסיכון תעסוקתי בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות – לפי רמת השכלה, מגדר וקבוצה חברתית – דבר שעלול להרחיב עוד יותר את הפערים הכלכליים והחברתיים הקיימים.

במאמר דעה מאת עזרא קליין שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס, הוא מדגיש שהבינה המלאכותית חודרת לחיינו "בדרך הצדדית" – לאו דווקא דרך רפורמות ממשלתיות או תשתיות ממוסדות, אלא דרך שימוש אישי ובלתי פורמלי של רופאים, מתכנתים, עורכי דין ומיליוני אזרחים אחרים. תופעה זו יוצרת, מצד אחד, תחושה של "נורמליות", של כלי שכבר הפך לשגרתי, ומצד אחר מעלה חשש להעמקת פערים: מי שיש לו נגישות, אוריינות דיגיטלית ומשאבים נהנה מהיתרונות, בעוד אחרים נותרים מאחור.

חזון תכנית ה-AI הלאומית, כפי שנוסח בדוח נגל, הוא:

"ישראל תשאף להפוך למובילה עולמית בתחום ה-AI, תוך שימור ערכיה כחברה דמוקרטית, שוויונית ובטוחה. בינה מלאכותית תשמש ככוח מניע לצמיחה כלכלית, לשיפור היעילות במגזר הציבורי, לחיזוק הביטחון ולרווחת האזרחים. ישראל תמנף את נכסיה – ההון האנושי האיכותי, הרוח היזמית, בסיס הידע האקדמי והתשתיות הטכנולוגיות – כדי להיות בין המדינות המעצבות את עתיד ה-AI בעולם".

כדי לממש חזון זה, לא די בהשקעה בתשתיות ובהכשרת כוח אדם עילי. הכרחי גם לעצב תכניות שיאפשרו לעובדים בעלי מיומנויות פחות מתקדמות להשתלב בעידן החדש, בכל ענפי המשק ובכל שכבות החברה הישראלית. יעד זה חייב להופיע בליבת התכנית הלאומית, בליווי תקציבים מתאימים.

יש לעצב תכניות שיאפשרו לעובדים בעלי מיומנויות פחות מתקדמות להשתלב בעידן החדש, בכל ענפי המשק ושכבות החברה הישראלית. יעד זה חייב להופיע בליבת התכנית הלאומית, בליווי תקציבים מתאימים

אם ישראל תשכיל להציב את החוסן החברתי בלב האסטרטגיה בתחום ה-AI, היא תוכל להשיג לא רק מנהיגות טכנולוגית – אלא גם חברה צודקת ושוויונית יותר. אם תתמקד בהשקעות בתשתיות ובהון אנושי עילי בלבד, היא מסתכנת בהעמקת אי-השוויון.

ד"ר איתן יודילביץ כיהן כמנכ"ל קרן בירד (הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב) משך 17 שנה עד פברואר 2023. קודם כיהן בתפקידים בכירים ברפאל. כיום הוא יועץ בכיר. בעל תואר שלישי בהנדסת מחשבים ומערכות. באוקטובר 2020 מונה לקונסול כבוד של צ'ילה במחוז חיפה. נשוי לברוריה, גרים בפרדס חנה.