הייתי פעמיים תוך שבוע בעיר העתיקה לא מזמן. כשאני אומר שהייתי בעיר העתיקה, זה אומר שהייתי ברובע המוסלמי ובהר הבית. פעם אחת הדרכתי חברים טובים בהר ואחר כך הסתובבנו ברובע המוסלמי, שהיה סגור בגלל שביתת הזדהות עם עזה.
פעם אחת הייתי לבדי, שעתיים של חסד שהשתרעו בין שוק הבשמים לשער שכם. בפעם הזו הכל היה פתוח אבל לא היו המון אנשים, בעיקר תושבים מקומיים שחיו בקצב שבו הם חיים.
דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני לא מבינה אותך,
התחלתי לקרוא והתחברתי מאד לתיאורים, ואז פתאום השתחלו משפטי שנאה עצמית כלפי ישראל.
באמת דווקא העזתים שנשטפו בשנאה ורצחו באכזריות הם חביבי הלב שלך?
הלב שלך לא יודע לאהוב או לראות בעיניים ישראלים יפים שיש בכל מקום.
למשל השכנים שלי ממערב מעוטף עזה, אנשים יפים ושורשיים שחיו בשלום ובשקט עם האדמה וניסו לחיות בשלום עם שכניהם מעזה – ונרצחו באכזריות. הם והחלום.
למשל השכנים שלי , במקור מצפון ועכשיו מכל הכיוונים – בדואים. תושבים אותנטיים של הארץ הזאת, שהם אחים שלנו לכל דבר, ומשתנים לאט מאורחות העבר לעולם של היום – רופאים ורופאות, מורים מקומיים במקום ערבים מהצפון, אנשים משכילים, וטיפין טיפין גם הנשים מתחילות להיות חופשיות ומשכילות (כן, אפילו הנשים הרבות שהגיעו מעזה זכו לחיים)
וגם השכנים היפים שלי מהקהילה שלי עצמה, ומלא מלא ישראלים מקסימים שגרים בצפון, ובמרכז, בדרום ובירושלים.
חבל שאתה לא רואה אותנו ממטר
כאן נולדתי , כאן נולדו לי ילדיי וגם נכדי וכאן ביתי
" תרבות ורוח " בעזה. מי שחוזר מספר שאין בית שאין בו אמל"ח והערצת שהידים ומוות. ספרות של השמדת העם היהודי ומחיקתו מעל פני האדמה. במפות שלהם, לד"ר אורי גולדברג אין אבן עליה הוא יכול להניח את הראש. איזו הוויה אתה מחפש שם?
כמה כיסויי עיניים עטית שאתה עיוור מלראות את עם הרצח ? כמה אטמי אוזניים תחבת שאינך שומע את צעקות איטבח אל יהוד?