1
עד אמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, מינמטה (Minamata) הייתה עיר אלמונית על שפת מפרץ באי הדרומי של יפן. לתושביה לא הייתה סיבה לשער שיום אחד האו"ם יכונן אמנה על שמה של עירם. לאור הנסיבות שבהן זה קרה, הם בוודאי היו שמחים לוותר על התענוג.
ב-1956 התחילו לצוץ תסמינים בריאותיים מדאיגים בקרב תושבים בעיר: קהות תחושה בידיים וברגליים, חולשת שרירים כללית ופגיעה ביכולות השמיעה והדיבור. במקרים החמורים, הסימפטומים הידרדרו עד כדי אובדן שפיות, שיתוק ומוות. מספר גדול של תינוקות נולדו עם מומים.
בתום מחקר ממושך התגלה המקור לתחלואה: מפעל "צ'יסו", שבמשך שנים הזרים למי המפרץ שפכים שכללו כמויות גדולות של כספית. הכספית הצטברה בגופם של הדגים ובעלי החיים הימיים שכיכבו בתפריט של תושבי העיר.
הרשויות היפניות הכירו באלפים מהתושבים כמי שנפגעו מהרעלת כספית. רק ב-2004 שילם התאגיד פיצויים בסך 86 מיליון דולר וחויב לנקות את הכספית מהמפרץ
הרשויות היפניות הכירו באלפים מהתושבים כמי שנפגעו מהרעלת כספית. רק ב-2004 שילם התאגיד פיצויים בסך 86 מיליון דולר וחויב לנקות את הכספית מהמפרץ.
![אישה אוחזת בקורבן של "מחלת מינמטה" – הרעלת כספית – בעיר מינמטה ביפן, 1973 (צילום: AP Photo)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/10/AP7301010299-1024x640.jpg "אישה אוחזת בקורבן של "מחלת מינמטה" – הרעלת כספית – בעיר מינמטה ביפן, 1973 (צילום: AP Photo)")
אחרי שזכתה במחלה שנקראה על שמה (מחלת "צ'יסו-מינמטה") זכתה העיר גם לאמנה – אמנת מינמטה שאושרה על ידי האו"ם ב-2013 ומטילה הגבלות מחמירות על ייצור מוצרים עם כספית ומסחר בהם. ישראל הייתה בין המדינות שחתמו על האמנה. חתמה, ודחפה עמוק למגירה.
החדשות הטובות: השבוע, במהלך ביקורה באו"ם שכלל צילום מרגש ומרוטש עם בני הזוג נתניהו, מסרה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לנציג האו"ם את מסמך אשרור האמנה על ידי ממשלת ישראל.
החדשות המביכות: ישראל, שנזקקה ל-12 שנים ארוכות כדי לאשרר את האמנה, היא המדינה ה-153 שעושה זאת והאחרונה בין מדינות ה-OECD. בין אלה שהקדימו אותנו נמנות זימבבואה, מצרים, איראן והרשות הפלסטינית.
אי אפשר לכמת או לדעת בוודאות מה הנזק בפועל שנגרם מהעיכוב באשרור האמנה, כמה ישראלים נחשפו חשיפה מיותרת למוצרים עתירי כספית וכמה מהם נפגעו מזה בריאותית. וגם: העיכוב הזה לא מונח לפתחה של הממשלה הנוכחית דווקא; מדובר באירוע חוצה ממשלות ועשורים.
"יותר מדי ביורוקרטיה, יותר מדי סרבול, ופחות מדי אנשים שיכולים להתמודד עם המכשולים ולקדם תהליכים חשובים", סיכם השבוע גורם שמעורה בעבודת הממשלה והמשרד להגנ"ס
ובכל זאת, ואולי דווקא משום כך, הדבר מעיד על כשל אמיתי בתפקוד של המנגנון הממשלתי בישראל ובקושי שלו להניע ולסיים תהליכים. "יותר מדי ביורוקרטיה, יותר מדי סרבול, ופחות מדי אנשים שיכולים להתמודד עם המכשולים ולקדם תהליכים חשובים", סיכם השבוע גורם שמעורה בעבודת הממשלה והמשרד להגנת הסביבה.
כעת באו"ם בניו יורק יחד עם ראש הממשלה, רעייתו וכלל הנציגים. נאום ראש הממשלה באו"ם לא היה עוד נאום זה היה נאום מנהיגותי…
Posted by עידית סילמן – Idit Silman on Friday, September 26, 2025
ב-2012, עוד לפני שאמנת מינמטה אושרה על ידי האו"ם, במסגרת הדיונים על חקיקה סביבתית בישראל, פרסם ד"ר אריה ונגר מעמותת "אדם, טבע ודין" מסמך שמתאר את סכנות הכספית.
"שאיפת אדי כספית או שאיפה ובליעה של מתיל כספית עלולים לגרום להרעלה בבני אדם המתבטאת בעיקר בפגיעה במערכת העצבים", כתב אז ונגר. "הסימפטומים העיקריים של הרעלת כספית הם פגיעה בשדה הראייה, פגיעה בזיכרון, נדודי שינה, פגיעה בשמיעה, רעד ועקצוצים.
"כמו כן, הכספית חודרת דרך מערכות ההגנה לעורקים ומגיעה למוח, וכן חודרת לעוברים ברחם אימם".
ונגר התייחס אז בעיקר לכספית שנפלטת על ידי מפעלים לאוויר. אמנת מינמטה, כאמור, מגבילה את השימוש בכספית במוצרים.
בכל הנוגע לפליטות כספית לאוויר או לים על ידי התעשייה, אלה אמורות להיות מטופלות בישראל באמצעות חוק אוויר נקי וחוקים סביבתיים אחרים. "בערך חצי מהפליטות של כספית לאוויר בישראל הן מתחנות כוח פחמיות", אמר השבוע ד"ר ונגר, "שריפת פחם פולטת הרבה כספית ובמשך שנים זה היה המקור הכי גדול לפליטות כספית בארץ".
"בערך חצי מהפליטות של כספית לאוויר בישראל הן מתחנות כוח פחמיות", אמר השבוע ד"ר ונגר, "שריפת פחם פולטת הרבה כספית ובמשך שנים זה היה המקור הכי גדול לפליטות כספית בארץ"
העובדה שהזיהום התעשייתי מקבל לכאורה מענה חקיקתי עדיין לא מבטיחה שהמצב מזהיר: במחקר שנערך ב-2018 התגלו ריכוזי כספית גבוהים בדגים במפרץ עכו, שספג במשך שנים את השפכים עתירי הכספית של מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות". מתברר שהמרחק בין יפן באמצע המאה הקודמת לישראל בעשור האחרון לא כל כך גדול.
אז מה בעצם לקח לישראל כל כך הרבה שנים? אחרי החתימה על האמנה, הבינו אנשי המקצוע והמשפטנים שצריך לבצע התאמות במספר חוקים ותקנות על מנת לתרגם את האמנה למציאות.
השינויים מתייחסים לשורה של מוצרים, ביניהם סתימות השיניים האפורות מאמלגם שהוחלפו בסתימות הלבנות נטולות הכספית, נורות הפלורסנט שרובן לא ירצדו יותר בבתי ישראל (ממילא נורות הלד חסכוניות ויעילות יותר) ומדי החום של פעם, אלה שפס כספית ניצב במרכזם, שכיום, אחרי אשרור האמנה והתקנות, אסורים לחלוטין ליבוא ושיווק בארץ.
השינויים מתייחסים לשורה של מוצרים, ביניהם סתימות השיניים האפורות מאמלגם, נורות הפלורסנט שרובן לא ירצדו יותר בבתי ישראל ומדי החום של פעם, אלה שפס כספית ניצב במרכזם
"האמנה עוסקת בכל מעגל החיים של הכספית", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה, "מהכרייה דרך מסחר ועד שימוש במוצרים וטיפול בפסולת. בשש השנים הראשונות אחרי החתימה היא פשוט חיכתה בצד, ואז ב-2019 הנהלת המשרד נתנה אור ירוק והחליטה להקים צוות שיקדם.
"העניין הוא שמעורבים בזה שורה של משרדים, ובדרך התחלפו המון כנסות וממשלות. כל פעם שמתחלפת כנסת צריך לעשות לחוק דין רציפות ולבוא לוועדה מחדש, וכל פעם שמתחלפת ממשלה צריך לקבל אישור מכל השרים החדשים – משר הכלכלה ושר הבריאות ושר העבודה.
"במקביל משרד הבריאות צריך לשנות את ההוראות לגבי האמלגם ומשרד הכלכלה צריך לשנות צווי יבוא וכן הלאה. בהתחשב בכך שמדובר בתהליך מורכב עם הרבה שחקנים ובתחלופה בלתי פוסקת של כנסות וממשלות, אם עשינו את זה בתוך חמש שנים מבחינתי זה מהר מאוד".
בירוקרטיה ופלונטרים משפטיים יש גם במדינות אחרות, אבל איכשהו בכולן הצליחו לסיים את ההליך לפני ישראל. החשש בארץ היה שסוחרים בעולם שיישארו עם מלאים של מוצרים עתירי כספית ימהרו למכור אותם לישראל בהיעדר לקוחות באירופה. "לא רצינו להפוך לפח הזבל שכל העולם משליך אליו את הכספית שלו", אומר גורם בממשלה, אבל ייתכן שזה כבר קרה.
החשש בארץ היה שסוחרים בעולם שיישארו עם מלאים של מוצרים עתירי כספית ימהרו למכור אותם לישראל בהיעדר לקוחות באירופה. "לא רצינו להפוך לפח הזבל שכל העולם משליך אליו את הכספית שלו"
האם ייתכן שמאחרי הקלעים גורמים מסחריים הפעילו לובי במטרה לבלום ולעכב את אשרור אמנת הכספית בשל אינטרסים כלכליים? כל הגורמים הממשלתיים שאיתם שוחחתי השבוע הכחישו את זה בתוקף.
"לא היה ויכוח או ניסיון לעכב בשום משרד ממשלתי", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה, "זה היתרון של אמנה בינלאומית, זו שפה בינלאומי מתקדמת שכל המדינות עומדות בה וכולם מבינים את זה.
"חלק מהעניין זה שלמשפטנים שלנו יש גישה מאוד קפדנית, שלא מאפשרת לקדם במקביל הליכי חקיקה עד שהכול סגור מכל הכיוונים. אני לא בטוח שבכל העולם המשפטנים כל כך קפדנים. אני גם משער שתהליכי החקיקה בכל העולם לא כל כך מסורבלים".
2
למצוא מסלול טיול מהנה בחגי תשרי זה מאתגר: הארץ עדיין חמה, חומה ויבשה, בעיקר אחרי שנת הבצורת הקשה ביותר במאה השנים האחרונות. מקווי המים מעטים ועצובים, והמטיילים רבים. איפה אפשר לצעוד במקום נעים, מוצל, ירוק ושקט?
הנה הצעה: הר שוקף. הוא מהווה חלק מרכס הכרמל שמתאים לדרישות בהיותו, כמאמר השיר, ירוק כל השנה (לא כמו אחרי הגשם, אבל זה מה יש). חלק ניכר מהמסלול מוצל והבריזה משיבה את הנפש. ובאשר לצפיפות – כשצועדים 8 קילומטרים, חלקם בעלייה מעט תובענית, בדרך כלל לא פוגשים הרבה ישראלים.
הר שוקף. הוא מהווה חלק מרכס הכרמל שמתאים לדרישות בהיותו, כמאמר השיר, ירוק כל השנה (לא כמו אחרי הגשם, אבל זה מה יש). חלק ניכר מהמסלול מוצל והבריזה משיבה את הנפש
במקרה שלנו הנחת העבודה הזו התערערה כשהתברר שאנחנו חולקים את המסלול עם כמה שבטים של הצופים מרחבי הארץ, אבל הילדים היו מתוקים ושאבנו עידוד מהגילוי שלא כל ילדי ישראל מעבירים את החג מול מסך.
נקודת המוצא והסיום (המסלול מעגלי) היא בחניון האגם שבכרמל. האגם, כמו גם נחל אורן שמזין אותו, יבשים לחלוטין בימים אלה.
מכאן מטפסים בשביל האדום עד פסגת הר שוקף שכיאה לשמו משקיף על נוף נהדר של קו החוף שבין עתלית לחיפה. לא צריך להיות אתלט אולימפי בשביל העלייה הזו, אבל כושר סביר בהחלט נדרש.
מכאן מטפסים בשביל האדום עד פסגת הר שוקף שכיאה לשמו משקיף על נוף נהדר של קו החוף שבין עתלית לחיפה. לא צריך להיות אתלט אולימפי בשביל העלייה הזו, אבל כושר סביר בהחלט נדרש
בהמשך, השביל מחליף צבעים לשחור ולירוק ויורד אל בקעת אלון ומשם בחזרה לחניון. בדרך צועדים בין אורנים צעירים שנבטו אחרי השריפה הגדולה של 2010, נכנסים לערוצי נחלים ויוצאים מהם, ובקיצור – הכרמל במיטבו.
אזהרת מסע: חלק מתיאורי המסלול שמופיעים ברשת מעט מבולבלים וחלק מסימוני השביל על הסלעים דהויים וצריך להתאמץ כדי לאתר אותם.
אבל עם מפת שבילים והיגיון בריא לא תתקשו למצוא את הדרך – אחרי הכול, קשה ללכת לאיבוד בכרמל. ואחרי שתגיעו רעבים לחניון, המסעדות המצוינות בעוספיה ודליית אל-כרמל ממתינות לכם.
3
מי שמתעצל לטפס על הרים אבל בכל זאת חושק בקצת תחושה של טבע יכול למצוא את מבוקשו בלהיט המרענן של התקופה – עגלות הקפה.
מי שמתעצל לטפס על הרים אבל בכל זאת חושק בקצת תחושה של טבע יכול למצוא את מבוקשו בלהיט המרענן של התקופה – עגלות הקפה. למשל זו במושב חניאל שבעמק חפר, שציינה בימים אלה עשור לקיומה
למשל זו במושב חניאל שבעמק חפר, שציינה בימים אלה עשור לקיומה. היא מתמקמת מדי יום (לא כולל שבתות) במרכז המושב ברחבה נעימה ומוצלת, והקפה נהדר (המאפים נראים גם, אבל לא טעמתי).
אחרי הקפה הציעו בני המקום לסור למושב הסמוך, בורגתה, לטובת תערוכת סורגות. סריגה אף פעם לא הייתה התחביב המועדף עליי אבל הנימוס מחייב, אז שמנו פעמינו למושב שהוקם על ידי עולים מטורקיה באמצע המאה הקודמת.
כגודל הסקפטיות גודל ההפתעה: מתברר שבבורגתה יש סצנה סוערת של נשים סורגות. בחודשים האחרונים הן עמלו – זו השנה השלישית – על תערוכה בלב חורשת אקליפטוסים ותיקים, והתוצאה ססגונית ושמחה. פתוח כל חול המועד, חינם.
מתברר שבבורגתה יש סצנה סוערת של נשים סורגות. בחודשים האחרונים הן עמלו – זו השנה השלישית – על תערוכה בלב חורשת אקליפטוסים, והתוצאה ססגונית ושמחה
4
גם זה סוג של ארוחה מפסקת: הצלם חן עין דור לכד בתזמון מושלם אנפית בקר וצפרדע חסרת מזל בעמק יזרעאל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו