JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ריאיון עם רופא בעזה: הפסקת האש מביאה תקווה – אבל ההרס והייאוש עצומים | זמן ישראל
אישה פלסטינית יושבת עם בנה על הריסות מה שהיה בעבר ביתה בעיר עזה, 10 באוקטובר 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)
Eyad BABA / AFP
אישה פלסטינית יושבת עם בנה על הריסות מה שהיה בעבר ביתה בעיר עזה, 10 באוקטובר 2025
"אף אחד לא מבין את רמת ההרס. האנשים חסרי תקווה"

רופא בעזה: הפסקת האש מביאה תקווה – אבל ההרס והייאוש עצומים

ריאיון ד"ר מתיו בישה, סגן מנהל רפואי בארגון "רופאים ללא גבולות", מדבר מדיר אל־בלח על ההקלה הזמנית שהביאה הפסקת האש ועל המציאות הבלתי נתפסת של פצעים, רעב ותשישות נפשית ● לדבריו, גם אחרי השקט היחסי – המחסור, ההרס והשאלות על “למה?” נותרו בעינן

FPההסכם האחרון בין ישראל לחמאס על השלב הראשון בתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עורר תחושת הקלה ברחבי האזור. הפסקת האש כבר נכנסה לתוקפה, והחטופים שנותרו בעזה אמורים להשתחרר בימים הקרובים.

ישראלים ופלסטינים חגגו את ההסכם ומקווים שהוא יסלול את הדרך לסיום קבוע של המלחמה ההרסנית, שהחלה לפני שנתיים לאחר מתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. אך האתגרים העומדים כעת בדרך לקידום תהליך השלום, תוך מענה לצרכים של מי שנפגעו מהמלחמה, הם רבים ומורכבים.

כדי להבין טוב יותר את המצב בשטח ברגע קריטי זה, שוחחנו עם ד"ר מתיו בישה, סגן מנהל רפואי בארגון "רופאים ללא גבולות". השיחה עם בישה התקיימה שעות ספורות לפני שממשלת ישראל הצביעה על אישור ההסכם לשלב הראשון של תוכנית טראמפ – ויום לפני תחילת הפסקת האש.

בישה נמצא כעת בבית חולים שדה שהקים הארגון שלו בדיר אל־בלח, לאחר שפונה מעיר עזה בעקבות מבצע "מרכבות גדעון ב'". הוא תיאר כיצד הפלסטינים מגיבים להסכם הפסקת האש, וגם את הבעיות המתמשכות

בישה נמצא כעת בבית חולים שדה שהקים הארגון שלו בדיר אל־בלח, לאחר שפונה מעיר עזה בעקבות מבצע "מרכבות גדעון ב'". הוא תיאר כיצד הפלסטינים מגיבים להסכם הפסקת האש, וגם את הבעיות המתמשכות – ממחסור באספקה ועד התמודדות עם בריאות הנפש.

ד"ר מתיו בישה, סגן מנהל רפואי בארגון "רופאים ללא גבולות" (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר מתיו בישה, סגן מנהל רפואי בארגון "רופאים ללא גבולות" (צילום: באדיבות המצולם)

קודם כול, איך אתה מרגיש? איך הצוות שלך?
"אני בסדר. הצוות היום די שמח ומלא תקווה בנוגע להפסקת האש. זה היה ניכר על פני כולם – הבוקר, בצוהריים. אבל אנחנו גם מתאבלים על שניים מעמיתינו שנהרגו לאחרונה. איבדנו שניים מחברי הצוות שלנו בתקיפה שאירעה ב־2 באוקטובר".

אני מצטער לשמוע זאת. איך האווירה בשטח אחרי ההסכם? האם אנשים אופטימיים?
"כן, למרות שעדיין יש כמה הפצצות. אבל עבר זמן מה ולא שמעתי כלום.

"כשהחלו לרוץ שמועות אתמול בלילה שתהיה הפסקת אש, התחלנו לשמוע יריות שמחה. זו דרך של אנשים לחגוג – אולי לא הדרך המתאימה ביותר – אבל זה מבטא את השמחה שלהם. כמובן שגם בקרב הצוות שלנו אפשר היה להרגיש שהם שמחים ומלאי תקווה".

"כשהחלו לרוץ שמועות אתמול בלילה שתהיה הפסקת אש, התחלנו לשמוע יריות שמחה. זו דרך של אנשים לחגוג – אולי לא הדרך המתאימה ביותר – אבל זה מבטא את השמחה שלהם"

נאלצתם לאחרונה להתפנות מהעיר עזה. מה היו האתגרים הגדולים ביותר בעבודתכם במהלך המתקפה הישראלית ואחריה?
"האתגר המרכזי בעיר היה הביטחון. זו הסיבה שבסופו של דבר נאלצנו להתפנות – היו הפגזות כל הזמן, בכל מקום. בסוף, הגורם שהכריע את ההחלטה שלנו לעזוב היה כניסת הטנקים של צה"ל לתוך העיר, בסמוך למרפאה שלנו – בערך 700 מטר ממנה. זה נחשב קו אדום מבחינתנו, והיינו חייבים לעזוב.

"הביטחון היה האתגר העיקרי. אבל כמובן שגם אספקה ותרופות הן אתגר גדול – המחסור עצום, וזה נכון לכל רחבי הרצועה".

מתנדבי "רופאים ללא גבולות" מתפנים מהעיר עזה, ספטמבר 2025 (צילום: "רופאים ללא גבולות")
מתנדבי "רופאים ללא גבולות" מתפנים מהעיר עזה, ספטמבר 2025 (צילום: "רופאים ללא גבולות")

מהם תחומי הצורך הגדולים ביותר מבחינת ציוד וחומרים?
"תחבושות סטריליות – זה הדבר הראשון שהייתי מציין. וגם תרופות. מדובר בעיקר בפריטים בסיסיים: חומרי חבישה, גזות, כל אותם פריטים חיוניים מאין כמותם".

האם המחסור נובע בעיקר מהגבלות ישראליות מתמשכות על הכנסת סיוע לעזה ועל תנועתו בתוך הרצועה?
"כן, כמובן, זה קשור לחלוטין להגבלות הללו. המורכבות של יצירת ערוץ אספקה היא אתגר עצום עבור כל עובדי הבריאות כאן. זה ברור".

האם אתה מקווה שההסכם הזה בין ישראל לחמאס יקל על הכנסת ציוד וסיוע לתושבים?
"יש תקווה, כן. אבל אני לא יודע אם נושא האספקה עדיין ישמש כאמצעי להגביל את הרצועה. אנחנו כן מקווים. יש כמויות עצומות של ציוד שממתינות מחוץ לגבול. אני חושב שאתמול הצלחנו להכניס את הציוד שלנו.

"יש תקווה, כן. אבל אני לא יודע אם נושא האספקה עדיין ישמש כאמצעי להגביל את הרצועה. אנחנו כן מקווים. יש כמויות עצומות של ציוד שממתינות מחוץ לגבול. אני חושב שאתמול הצלחנו להכניס את הציוד שלנו"

"אבל זה לא רק עניין של 'רופאים ללא גבולות', זה נוגע גם לארגון הבריאות העולמי ולכל שאר הגורמים. אז אני לא יודע בדיוק איך תיראה הפסקת האש הזו מבחינת זרימת הסיוע ההומניטרי. וכמובן שזה לא רק מה שנדרש להפעלת מערכת הבריאות, אלא גם מזון".

תושבים מנסים לקבל אורז ממטבח צדקה המספק מזון בחינם במערב העיר עזה, 28 באוגוסט 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)
תושבים מנסים לקבל אורז ממטבח צדקה המספק מזון בחינם במערב העיר עזה, 28 באוגוסט 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)

תוכל לספר יותר על חוויית הפינוי שלך מעיר עזה?
"הייתי ברצועה בערך חודש. ביליתי רק שלושה או ארבעה ימים בעיר עזה. הייתי אמור להחליף שם את אחד מעמיתיי. בדיוק העברנו בינינו את האחריות כשהמטה הראשי שלנו אמר: 'אוקיי חברים, זה נעשה רציני מדי, אנחנו לא יכולים להישאר'. אז היינו חייבים לפנות את הצוות ולהעביר את כל הציוד שלנו כדי שלא נאבד אותו.

"כמובן, באותו יום היינו צריכים גם לראות את כל המטופלים שחיכו. יותר מ־150 מטופלים חיכו. היינו צריכים לתת להם הוראות, מעט ציוד, ולהסביר להם איך להמשיך לטפל בתחבושות כשהצוות כבר לא שם.

"המרפאה הזו נועדה בעיקר לטיפול בפצעים – אבל פצעים מורכבים מאוד, לעיתים קרובות מזוהמים, ואצל אנשים בכל הגילאים. היו גם פצועים שסבלו מתת־תזונה, שזו אוכלוסייה של חולים עם פצעים כרוניים שמזדהמים לעיתים קרובות. תת־תזונה היא תחלואה נלווית שמקשה מאוד על ההחלמה.

"המצב מבחינת גישה למזון, כשהייתי שם בעיר עזה, היה שברירי מאוד. בדרום אפשר לראות קצת יותר אוכל בשוק, אבל המחירים עדיין יקרים מאוד. יש ילדים שסובלים מתת־תזונה"

"המצב מבחינת גישה למזון, כשהייתי שם בעיר עזה, היה שברירי מאוד. בדרום אפשר לראות קצת יותר אוכל בשוק, אבל המחירים עדיין יקרים מאוד. יש ילדים שסובלים מתת־תזונה".

מתנדבי "רופאים ללא גבולות" מטפלים בילדים פצועים בבית חולים שדה שהארגון הקים ברפיח, אפריל 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
מתנדבי "רופאים ללא גבולות" מטפלים בילדים פצועים בבית חולים שדה שהארגון הקים ברפיח, אפריל 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

כיצד המצב בעזה משתווה לאזורי סכסוך אחרים שבהם עבדת?
"בשנה שעברה הייתי בסודן, בדרפור, שגם שם מדובר במצב טראומטי – עם מספר עצום של עקורים, אלימות קיצונית, תת־תזונה, מגפות וכן הלאה. אבל בשבילי, קשה להשוות. מה שייחודי כאן, בתוך ההפצצות הרצופות שהאנשים סובלים מהן, הוא שהם לא יכולים לברוח. הם לא יכולים לברוח, וזה מה שהופך את המצב לייחודי כל כך.

"בשנה שעברה הייתי בסודן, בדרפור, שגם שם מדובר במצב טראומטי. אבל מה שייחודי כאן, בתוך ההפצצות הרצופות שהאנשים סובלים מהן, הוא שהם לא יכולים לברוח"

"וגם רמת הטכנולוגיה שבה משתמשים כדי להטריד ולהרוג – בניסיון שלי בן 20 השנים עם 'רופאים ללא גבולות' – היא יוצאת דופן. כל מה שמשמש למקד, להרוס, הוא עצום בהיקפו. כשנכנסים לעיר עזה, פשוט נאלמים דום במכונית במשך דקות כי אתה אומר לעצמך, 'אני לא מאמין', אפילו אם ראית תמונות קודם".

מבחינת רמת ההרס?
"כן, רמת ההרס. אני לא מבין, אף אחד לא מבין. האנשים חסרי תקווה. הם רק אומרים, 'זה חייב להיפסק. למה? למה?' הם שואלים, 'למה הבת שלי? למה האח שלי? למה אחותי הקטנה?' זה לא ייאמן.

"ומעולם לא ראיתי – אולי למעט אחרי רעידת האדמה בהאיטי ב־2010 – כמות כזו של פצועים ברחוב, במרפאה, בחדרי ההמתנה. חלק מהמקרים האלה אמורים להיות באשפוז, אבל כבר אין מיטות. יכולת האשפוז פשוט קרסה".

פלסטינים פצועים מירי סמוך לנקודת חלוקת סיוע בעזה בבית החולים, 20 ביולי 2025 (צילום: AFP)
פלסטינים פצועים מירי סמוך לנקודת חלוקת סיוע בעזה בבית החולים, 20 ביולי 2025 (צילום: AFP)

תוכל לדבר על האתגרים הנפשיים שאיתם מתמודדים הפלסטינים בעזה? אני מניחה שזה קשה במיוחד לפלסטינים שעובדים בארגונים לא ממשלתיים כמו "רופאים ללא גבולות", כשהם נאלצים לטפל במצב שגם הם עצמם סובלים ממנו – הם רעבים, הם חווים הפצצות, הם מאבדים בני משפחה – ובכל זאת ממשיכים לעזור.
"העמיתים שלנו משתפים אותנו בגלוי בתחושות שלהם לגבי זה. דיברתי עם אישה שעובדת בארגון לא ממשלתי אחר – דיברנו על אפשרויות לשיתוף פעולה – והיא אמרה שאילו זה היה רק אנחנו, היינו פשוט נשארים בבית ובוכים, אבל אנחנו קמים בבוקר כדי לעשות את העבודה שלנו, כי יש מטופלים, וזה מה שאנחנו חייבים לעשות.

"אז הם ממשיכים. הם אומרים לנו שהעבודה היא הדרך שלהם להתמודד. הם באמת גיבורים שעובדים כל יום".

כמובן שקשה מאוד לספק בעזה אפילו את הצרכים הבסיסיים ביותר – מים, מזון – אבל גם בריאות הנפש חשובה. האם לארגונים כמו "רופאים ללא גבולות" קשה לטפל בנושאים האלה באזור סכסוך כמו עזה?
"כן, זה קשה מאוד. כל הרצועה מושפעת מזה. אנחנו מנסים להשלים את הטיפול הרפואי עם צוות בריאות הנפש ותוכניות פסיכו-חברתיות. אבל כרגע אין לנו תוכנית פתוחה שמכסה את כל האוכלוסייה – זה פשוט לא אפשרי עבורנו.

"אנחנו מנסים להשלים את הטיפול הרפואי עם צוות בריאות הנפש ותוכניות פסיכו-חברתיות. אבל כרגע אין לנו תוכנית פתוחה שמכסה את כל האוכלוסייה – זה פשוט לא אפשרי עבורנו"

"האוכלוסייה שבה אנחנו מתמקדים היא הפצועים שלנו. חלק מעמיתינו האחרים בארגון מטפלים בילדים הסובלים מתת־תזונה, והם משלבים טיפול פסיכו-חברתי בפעילות הרפואית שלהם. זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות, משום שהצורך רחב מדי לטיפול כולל".

ילד פלסטיני פצוע מטופל בבית חולים שדה של "רופאים ללא גבולות" ברצועת עזה, אפריל 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
ילד פלסטיני פצוע מטופל בבית חולים שדה של "רופאים ללא גבולות" ברצועת עזה, אפריל 2024 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

מה יהיו סדרי העדיפויות שלכם בזמן הפסקת האש, כשיגיע עוד סיוע?
"לארגון 'רופאים ללא גבולות' יש כאן שלוחות שונות, ואנחנו מנסים להשלים זו את זו. אחת מהן עוסקת ביולדות ובטיפול בילדים. שלוש האחרות מתמקדות בטיפול בפצועים ובכוויות. טיפול בכוויות ובפציעות טראומה הוא תחום עצום, ויש גם הרבה מאוד אנשים עם פצעים מורכבים שזקוקים לטיפול. אנחנו עובדים עם ארגונים נוספים כדי להתמודד עם זה. זו עדיפות עליונה.

"העדיפות הנוספת, הייתי אומר, היא מים. אנחנו מבצעים חלוקת מים בעזרת מכליות, כמו גם ארגונים אחרים. כך שאנחנו מספקים מים ראויים לשתייה באזורים שונים ברחבי האוכלוסייה.

"אבל הייתי אומר שטיפול בפצועי טראומה הוא עדיין אחד הצרכים המרכזיים ביותר".

האם יש משהו שתרצה לומר לעולם, משהו שאתה חושב שחשוב במיוחד שיבינו לגבי המצב בעזה ולגבי מה שאתה רואה שם בשטח?
"וואו, יש הרבה דברים. למען האמת, מה שמזעזע – וסליחה שאני חוזר על עצמי – הוא עוצמת ההפצצות ורמת ההטרדה באמצעות טכנולוגיה כמו רחפנים. יש גם רחפנים מתאבדים. יש פצצות שאמורות לפגוע באדם מסוים, אבל הן הורגות את כל מי שנמצא ברדיוס של 20 מטר.

"מה שמזעזע הוא עוצמת ההפצצות ורמת ההטרדה באמצעות טכנולוגיה כמו רחפנים. יש גם רחפנים מתאבדים. יש פצצות שאמורות לפגוע באדם מסוים, אבל הן הורגות את כל מי שנמצא ברדיוס של 20 מטר"

גופות פלסטינים שנהרגו כשניסו להגיע למשאיות סיוע שנכנסו לעזה, 20 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
גופות פלסטינים שנהרגו כשניסו להגיע למשאיות סיוע שנכנסו לעזה, 20 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

"העוצמה של ההרג כאן – אף אחד לא מבין את המשמעות שלה. ואני חושב שמשהו שאנשים צריכים לשאול את עצמם הוא – למה? למה כל כך הרבה אנשים חפים מפשע אמורים למות? זה בלתי נתפס שמדינה מפעילה טכנולוגיה צבאית מתקדמת כל כך כדי להרוג ולהחריב. למה?

"וההתקפות השיטתיות על בתי חולים. אני אפילו לא מדבר על בתי הספר – ראיתי כל כך הרבה בתי ספר של האו"ם שנהרסו. למה? זה מטורף.

"סליחה, אני רק רופא. אני לא פרשן. אבל שוב – למה?"

ג'ון הלטיואנגר הוא כתב מערכת ב־Foreign Policy.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
זה ככ פשוט, והזוי שהם לא מבינים. בשביעי באוקטובר חמאס שהפלסטינים פתחו במתקפה נגד ישראל, מדינה ריבונית, הם נכנסו לבתים של אנשים, רצחו, אנסו, ערפו, בזזו ונשבעו לעשות זאת שוב שוב. הם לא רו... המשך קריאה

זה ככ פשוט, והזוי שהם לא מבינים. בשביעי באוקטובר חמאס שהפלסטינים פתחו במתקפה נגד ישראל, מדינה ריבונית, הם נכנסו לבתים של אנשים, רצחו, אנסו, ערפו, בזזו ונשבעו לעשות זאת שוב שוב. הם לא רוצים שלום הם רוצים שישראל תחוסל, הם שונאי יהודים זה מה שהם לומדים בבתי ספר שהם בעלי הבית. עד שהם לא ישתנו ויבינו אחרת ויכבדו את ישראל ואת קיומה ועד שהם לא יפסיקו לעסוק בטרור הם ימשיכו לשאול למה כמו טמבלים.

למה? כאילו כל זה כי לישראל בא להרוג עזתים סתם כך בלי שום סיבה. באמת, למה????? לא היה טבח שביעי באוקטובר? לא כל עזה צהלה ושמחה בשביעי באוקטובר? לא היו שבעים אלף פעילי צבא חמאס ועוד מאות ... המשך קריאה

למה? כאילו כל זה כי לישראל בא להרוג עזתים סתם כך בלי שום סיבה. באמת, למה?????
לא היה טבח שביעי באוקטובר? לא כל עזה צהלה ושמחה בשביעי באוקטובר? לא היו שבעים אלף פעילי צבא חמאס ועוד מאות אלפים שנסמכו על שולחנו, נושאי תפקידים, שוטרים, חופרי מנהרות, בנאים, אלקטרונאים, יצרני חימוש, מי שהקצו את בתיהם לפעילות חמאס? חמאס לא הפציץ את יישובי העוטף במשך עשרות שנים כמעט מידי יום ביומו? מישהו בעזה נקף אצבע במשך שנתיים כדי ליידע את צה"ל היכן מוסתרים חטופים בבתים על פני הקרקע או במחנות פליטיים זמניים? צדיק אחד בסדום?
למה????

עיינא בישא. 80 אחוז מתושבי העם הפלשטנאצי ברצועת עזה בחרו בבחירות דמוקרטיות בקיץ 2006 בחמאס , כשנה לאחר שישראל נסוגה עד הסנטימטר האחרון מכל רצועת עזה. חמאס הבטיח לפלשטנאצים ש״האיסלאם הוא... המשך קריאה

עיינא בישא. 80 אחוז מתושבי העם הפלשטנאצי ברצועת עזה בחרו בבחירות דמוקרטיות בקיץ 2006 בחמאס , כשנה לאחר שישראל נסוגה עד הסנטימטר האחרון מכל רצועת עזה. חמאס הבטיח לפלשטנאצים ש"האיסלאם הוא הפתרון". בבקשה, ד"ר בישה הנה הפתרון של החמאס – רצועת עזה הרוסה עד היסוד. יש לכם שתי ברירות – להמשיך לחלום על השמדת היהודים וישראל ועל זכות השיבה, או להחליט שיש לשקם את רצועת עזה מהאסון וההרס שאבירי האיסלאם שלכם הפילו עליה. ההחלטה והברירה בידי כל אחד מכם.

מלחמה זה גיהינום. אל תתחילו מלחמות ולא יקרה לכם כלום. הבעייה שהם כבר מתכננים את 7 10 הבא. ואחר כך הם שוב יבכו. אילו במקום להשקיע ברצח ושנאה הייתם משקיעים בבנייה ושגשוג מצבכם היה טוב היו... המשך קריאה

מלחמה זה גיהינום. אל תתחילו מלחמות ולא יקרה לכם כלום. הבעייה שהם כבר מתכננים את 7
10 הבא. ואחר כך הם שוב יבכו. אילו במקום להשקיע ברצח ושנאה הייתם משקיעים בבנייה ושגשוג מצבכם היה טוב היום.

לכתבה המלאה עוד 1,504 מילים ו-6 תגובות
כל הזמן // שבת, 16 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

סרן מעוז ישראל רקנאטי נהרג מרחפן נפץ אתמול בדרום לבנון

דיווח: רומן גופמן ניסה לסייע לג׳ להישאר במוסד ובארגון התריעו בפניו שהוא בניגוד עניינים ● דיווח: צה״ל ביטל החלטתו לצמצם כוחות ביישובי העוטף ● יוסף ג'בארין נבחר ליו״ר חד״ש: נעשה הכול כדי למנוע מממשלת נתניהו, בן גביר וסמוטריץ׳ להמשיך ● חייל מילואים ו-4 ישראלים נוספים נעצרו בחשד שהציתו מכוניות של פלסטינים בגדה ● צה״ל מאשר רשמית: עז א־דין אל־חדאד חוסל

לכל העדכונים עוד 14 עדכונים

האיום האיראני והברית המפרצית - כשהסכנה המשותפת אינה מאחדת

המלחמה עם איראן לא רק טלטלה את מאזן הכוחות האזורי; היא גם חשפה את מצבן האמיתי של מדינות המפרץ. למרות שהאיום האיראני משותף לכולן, תגובתן אליו אינה אחידה.

להפך: שלוש השחקניות המרכזיות במפרץ – איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וקטאר – אימצו דפוסי פעולה שונים. כל אחת מהן פעלה מתוך חישוב אינטרסים עצמאי ולעתים אף מנוגד לזה של שכנותיה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 830 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי

איך הפך שדה דב מרובע העתיד של ישראל לתיבת פנדורה ● הממשלה הודיעה שתפצה את העסקים הקטנים שייפגעו מעבודות המטרו. עכשיו באים? ● הספריות השיתופיות הן רעיון מקסים ומתברר שגם פופולרי ● וגם: בחולות קיסריה מסתתרת קתדרלה שעשויה מאצות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,771 מילים
אמיר בן-דוד

לא מחסור ברופאים - מחסור בשוויון

בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.

ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.

לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה. עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית - היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנ... המשך קריאה

1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית – היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנכר לעלות ארצה.

2. השתלבותם של ערבים אזרחי ישראל בכל המקצועות המובילים במשק (ולא רק ברפואה), גם היא מבורכת. חבל שיש כאלו שהחליטו לעשות על גבם הון פוליטי מכוער וזול.

3. שיעור הרופאים הערבים במערכות השונות מראה כי הסגנון הפוליטי עדיין לא חדר לפרקטיקה. אך אין זה אומר שאין פה סיכון עתידי.

4. אינני מכיר את הנתונים ביחס לתקני המתמחים ברפואה, אבל אני בספק גדול (מאוד גדול), אם יש קשר לזהות או לדת של המועמדים.
אם קיימת בעיה בתקנים, סבירות גבוהה שהיא פועל יוצא של אילוצי תקציב.

לפוסט המלא עוד 785 מילים ו-1 תגובות

הייתי המפקד הרוסי במשחק מלחמה. כך הבסתי את נאט"ו

חולשתה הצבאית של אירופה, היעדר כוחות זמינים בשטח והססנות פוליטית אפשרו לי לנצל את נקודות התורפה של הברית כדי לנתק את המדינות הבלטיות בתוך ימים ספורים ● בעקבות התרגיל, התברר עד כמה אירופה תהיה חשופה ופגיעה ביום שאחרי המלחמה באוקראינה

לכתבה המלאה עוד 1,935 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור לשבת האדם מחפש משמעות

משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.

על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,062 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

פרסום ביקור נתניהו באמירויות מעיד על בעיה חמורה בשליטה בסוגרים

נתניהו לא הצליח להתאפק ופרסם את הביקור הסודי, בלי להתחשב בהשלכות על יחסי החוץ ● לא מחכות לטראמפ: פקיסטן ועיראק חתמו על עסקאות אנרגיה עם איראן ● הקשרים בין איחוד האמירויות לסוריה מתחממים, אך הכלכלה הסורית עדיין נאבקת ● והשבוע ב-1971: סאדאת בולם את ניסיון ההפיכה נגדו ומטהר את מפלגתו מתומכי נאצר ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,251 מילים

"היצירות היו אקט של התנגדות"

בסתיו 1940, בתוך מציאות של רעב ותופת, התאגדו אומני הגטו כדי לארגן תערוכה יוצאת דופן שמשכה אליה אלפי מבקרים בתנאים בלתי אפשריים ● היצירות ששרדו נשמרו בחשאי על ידי אומנים שהועבדו ביודנראט, ומהוות עדות מרטיטה לרוח האדם ולכוחה של היצירה

לכתבה המלאה עוד 1,050 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֵירוֹוִיזְיוֹן 302

ככל שישראל מתרחקת בשנים האחרונות מערכי הליברליות, הסובלנות, הפתיחות והקלילות הפופית שמאפיינים את האירוויזיון, נדמה שחשיבות האירוע רק הלכה וגדלה פה. אבל גם בתוך ההקשר המוגזם הזה, התחקיר שפורסם השבוע ב"ניו יורק טיימס" היה חריג, שלא לומר מגוחך ממש

לכתבה המלאה עוד 1,069 מילים

בג"ץ ניפץ את פנטזיית השליטה של קרעי בשידור הציבורי

פסק הדין שהשיב לתפקידה את יו"ר ועדת האיתור של תאגיד השידור, השופטת בדימוס נחמה מוניץ, הוא לא רק הפסד של שלמה קרעי בבית המשפט, אלא שיעור באזרחות ● שופטי העליון לא הסתפקו בביטול ההדחה, אלא ניצלו את ההזדמנות כדי לשרטט קו אדום מול התנהלותו המופקרת של שר התקשורת, להדגיש את חשיבות השידור הציבורי ולעגן שוב את חובת הציות לייעוץ המשפטי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 934 מילים

נתניהו צריך אריה שותק

בזמן שיהדות התורה מאיימת לפרק את גוש הימין, דרעי מבין שכל מילה נגד נתניהו תבריח את הבוחרים שלו לבן גביר ● בלי חוק גיוס ועם תדמית של פראייר, יו"ר ש"ס נאלץ להכחיש כל קשר למרכז-שמאל – ובונה על עצרות חגי תשרי כדי להציל את המפלגה בקלפי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 511 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.