לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, ניתן היה אולי לצפות כי האסון יגרום ליהודים מאמינים לשאול שאלות קשות על האמונה. פורסמו כמה מאמרים מסוג זה (וכן אמירות דומות, מעטות, של מוסלמים בעקבות האסון ההומניטרי בעזה).

אך בציבור הרחב, האמונה היהודית־דתית דווקא התחזקה. בסקר גדול של מכון רושינק, שנערך בקרב יהודים ישראלים מכל הקשת הדתית ופורסם בערוץ 12 לקראת חג השבועות השנה, העידו 22% מהמשתתפים ו־35% מהמשתתפים הצעירים כי הם "התקרבו ליהדות בעקבות השבעה באוקטובר והמלחמה".

בכתבה שבה פורסם הסקר צוטטה צעירה בשם אופיר רמז, שהתנדבה בזמן המלחמה בעבודה חינוכית עם ילדים מעוטף עזה וחזרה בתשובה. רמז הסבירה: "ב־7 באוקטובר לכמה שעות לא הייתה מדינה, אז חשבתי, מה שמר עליי כיהודייה, בהיעדרה? בנוסף, בהיעדר כוח עליון, הדברים הם מאוד 'עלינו'. הרגשתי שאני מחזיקה המון על הכתפיים, וצריכה הגנה ממשהו גדול ממני".

דובר חב"ד: "אין לנו מספרים ונתונים, כי השלוחים שלנו לא רושמים וסופרים את המוני האנשים שמגיעים אליהם, אבל הם מספרים שבעבר הם ניגשו לאנשים – והיום האנשים ניגשים ומבקשים להניח תפילין מיוזמתם"

הזירה הציבורית מלאה בהתבטאויות מסוג זה. פוליטיקאים, גם ליברלים, ופעילים חברתיים מרבים להזכיר את אלוהים ואת האמונה בו בנאומים בכנסת ובהפגנות. התקיימו תפילות פומביות רבות לשלום החיילים והחטופים. כפי שנחשף בסדרת כתבות של אבנר הופשטיין בזמן ישראל, בצה"ל מתקיימת הדתה נרחבת, בניגוד לנהלים, וחיילים קיימו טקסי דת מתוקשרים בשדות הקרב.

סלבריטאים הצהירו בזמן המלחמה על "התחזקות", הצטלמו עם רבנים וסיפרו על התגלויות רוחניות. תחנות רדיו פופולריות שאינן דתיות, כמו "גלגלצ", משמיעות בתכיפות גבוהה מוזיקת נשמה יהודית.

אילוסטרציה: ישי ריבו בהופעה (צילום: <em>מנדי הכטמן/פלאש90</em>)

לפחות שניים מהלהיטים הגדולים בישראל בימי המלחמה הם שירים דתיים מובהקים: "לשוב הביתה" של ישי ריבו, עם כ־58 מיליון צפיות ביוטיוב וכ־26 מיליון השמעות בספוטיפיי, ו"תמיד אוהב אותי" של ששון איפרם שאולוב, שנבחר ל"שיר השנה" של "גלגלצ" ו־"ynet", עם 21 מיליון צפיות וכ־5 מיליון השמעות.

בתי חב"ד ודוכני הארגון המיסיונרי הומים מאדם. לפני המלחמה, השליחים בדוכני חב"ד בסביבה החילונית שבה אני גר – בפארק גבעתיים, במרום נווה שברמת גן ובמרכז המסחרי בדרך בן גוריון – נאלצו להתחנן לעוברי אורח שיניחו תפילין, וספגו הערות עוקצניות מעוברים ושבים, בעיקר בימי המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

לפני המלחמה, השליחים בדוכני חב"ד במרכז נאלצו להתחנן לעוברי אורח שיניחו תפילין. היום, חילונים ומסורתיים עומדים בתור לדוכנים ובכניסה לבית חב"ד בגבעתיים

כיום, חילונים ומסורתיים עומדים בתור לדוכנים ובכניסה לבית חב"ד בגבעתיים. דובר חב"ד, שימי סגל, מצייר תמונה דומה גם ברמה הארצית. לדבריו: "אין לנו מספרים ונתונים, כי השלוחים שלנו לא רושמים וסופרים את המוני האנשים שמגיעים אליהם, אבל הם מספרים שבעבר הם ניגשו לאנשים והציעו להם להניח תפילין, והיום האנשים ניגשים ומבקשים זאת מיוזמתם. יש התעוררות גדולה. עם ישראל חזר במלחמה לחפש את הרוחניות והשורשים שלו".

איך אתה מתייחס למקרים שבהם תושבים בערים חילוניות צעקו לשלוחים בדוכנים "לכו תתגייסו", שאלו "איפה אלוהים היה בשבעה באוקטובר", ואף הפכו דוכנים בזעם?
"אלה מקרים נדירים, השוליים של השוליים, שמתגמדים לעומת ההיענות הרבה והתגובות האוהדות של הציבור. ברוב המקרים המעטים הללו השליחים שלנו שתקו, ומי שענה לפרובוקטורים היו עוברי האורח שביקשו להניח תפילין. בסך הכול, גם בצד השני של המפה, הרוב מעריכים את העשייה של חב"ד.

אילוסטרציה: נהג מעיין בעיתון "הגאולה", באר שבע, יולי 2024 (צילום: מירון צוק)

"זה ידוע, אבל אציין בכל זאת שאנשי חב"ד מתגייסים. בזמן המלחמה רוב השלוחים התאמצו לעשות כמה שיותר מילואים, והיו שלוחים שלנו שנהרגו. לא מזמן שליח נפצע קשה ואיבד את רגליו בקרב בסוריה".

אבל באמת – איפה אלוהים היה בשבעה באוקטובר?
"זאת שאלה גדולה וחשובה, והיא לא לכתבה באתר אקטואליה. יש לה תשובות, ומי שרוצה לדעת אותן מוזמן לשבת וללמוד. 'הרבי' (מנהיג חב"ד לשעבר, הרב מנחם מנדל שניאורסון ז"ל) התייחס לא אחת לשאלה זהה, לכאורה, שנשאלה פעמים רבות בנוגע לשואה".

בזמן שחלף בין הסקרים, אחוז היהודים שחונכו כדתיים וחרדים דווקא עלה, ואילו שיעורם של אלה שגדלו כחילונים ירד, בשל הבדלים בשיעורי הילודה

מתקרבים ליהדות, אבל לא לקיום מצוות 

נראה בבירור, אפוא, כי האמונה היהודית התחזקה במהלך המלחמה. אך במרכזה של היהדות האורתודוקסית עומדת שמירת המצוות המעשיות – אף יותר מן האמונה באל. קיימות אינדיקציות רבות למגמת התרופפות בשמירת המצוות בישראל, ולפי אותן אינדיקציות, המגמה נמשכה גם בזמן המלחמה.

בסקר שפורסם בחדשות 12, והצביע על התחזקות האמונה הדתית, פורסמו תשובות מפורטות לשאלה כמה מהנשאלים שומרים על מספר מצוות בסיסיות. בכתבה על הסקר נערכו השוואות בינו לבין סקרים דומים שנערכו ב־2009, 2019 ו־2022. מכל ההשוואות עולה כי חלה ירידה משמעותית בשמירת אותן מצוות.

עימותים בין אנשי "ראש יהודי" שניסו לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר דיזנגוף לבין התושבים החילונים באזור בערב יום הכיפורים, 24 בספטמבר 2023 (צילום: איתי רון/פלאש90)

השוואה בין שני סקרים שערכו מכונים שונים, כנראה בעלי מתודולוגיה שונה, אינה מוכיחה בהכרח שהמציאות השתנתה. אך השינויים ניכרו באותו כיוון ביחס לחמישה סקרים ישנים – וזו כבר אינדיקציה מסוימת למגמה. זאת במיוחד לאור העובדה שבזמן שחלף בין הסקרים, אחוז היהודים שחונכו כדתיים וחרדים דווקא עלה, ואילו שיעורם של אלה שגדלו כחילונים ירד, בשל הבדלים בשיעורי הילודה.

לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2022, שצוטט בכתבה בערוץ 12, 31% מהיהודים בישראל באותה שנה לא שמרו כשרות כלל; כיום, לפי סקר מכון רושינק שעליו התבססה הכתבה, כ־38% מהיהודים אינם שומרים כשרות כלל.

לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2018, 60% מהיהודים בישראל ניקו את ביתם מחמץ לקראת חג הפסח; לפי הסקר מ־2025, רק 44% ביצעו ביעור חמץ בביתם

הכתבה מצטטת סקר כלשהו מ־1994, שלפיו 73% מהיהודים בארץ נהגו אז לצום בקביעות ביום הכיפורים, וכן סקר משנת 2000 שלפיו 63% נהגו באותה שנה לצום. בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2019 ירד שיעור הצמים הקבועים ל־60%, ובסקר רושינק מ־2025 ירד שיעורם ל־54%. וזאת, אף שמספר החרדים הוכפל בזמן שעבר בין הסקרים, והאוכלוסייה הדתית גדלה בעשרות אחוזים.

לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מ־2018, 60% מהיהודים בישראל ניקו את ביתם מחמץ לקראת חג הפסח; לפי הסקר מ־2025, רק 44% ביצעו ביעור חמץ בביתם. לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2009, 23% מהיהודים פקדו באותה שנה את בית הכנסת בקביעות; בסקר רושינק מ־2025 ירד שיעורם ל־16%.

אילוסטרציה: יהודי מתפלל בבית כנסת (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

המגמה המשתקפת מהסקרים הללו מצטרפת לנתונים של הרבנות הראשית, הביטוח הלאומי ובתי המשפט, המעידים על ירידה חדה בשיעור הזוגות הנישאים דרך הרבנות, ועלייה תלולה במספר הזוגות הרשומים כ"ידועים בציבור"; לעלייה חדה בהשתתפות בטקסים ובאירועים בבתי כנסת רפורמיים; ולצמיחתם של בתי קברות אזרחיים. מגמות אלה נמשכות בעקביות זה עשרות שנים – גם עתה.

מאז 2019 הקימו רשויות מקומיות וארגונים חברתיים את מיזמי "שבוס", "נוע תנוע", "נעים בסופ"ש", "קווי הנוער", "סבבוס" ו"ימבוס", המפעילים אוטובוסים בערבי שישי ושבת בירושלים, תל אביב, ראשון לציון, חולון, בת ים, רמת גן, הרצליה, קריית אונו, באר שבע, אשקלון, מבשרת ציון, מודיעין, גני תקווה, שוהם, יהוד־מונוסון וביניהן. הנסיעה בקווים הללו חינם, ורבים מהם מלאים בנוסעים.

גם מקומות הבילוי וחנויות הנוחות הפתוחים בשבת ממשיכים להתרבות ולהתמלא. בשדרות ירושלים ברמת גן, למשל, קמו בשלוש השנים האחרונות, לראשונה, ארבעה עסקים הפתוחים בשבת: שני מינימרקטים, פאב וגלידריה

בזמן המלחמה נוספו לאוטובוסי השבת קווים ונסיעות. הסיבות לכך הן הקושי של החיילים להגיע לבסיסים בשבת – קושי שפגע בלחימה ב־7 באוקטובר ונמשך גם אחר כך, על אף ניסיונות מגושמים של הממשלה לספק הסעות לחיילים בלבד – וכן הביקוש הגואה מצד החיילים השחוקים וחבריהם לצאת לבלות בסופי השבוע.

גם מקומות הבילוי וחנויות הנוחות הפתוחים בשבת ממשיכים להתרבות ולהתמלא. בשדרות ירושלים ברמת גן, למשל – בשכונה שלי, סמוך לאותו דוכן הומה שחב"ד מפעילה בימי חול – קמו בשלוש השנים האחרונות, לראשונה, ארבעה עסקים הפתוחים בשבת: שני מינימרקטים, פאב וגלידריה.

אוטובוס בשבת מבאר שבע לחוף הים באשדוד. 10 באוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)

"החרדים מתחילים לגלות שיש אלטרנטיבה"

במקביל למגמת החילון בחיי היום־יום, נמשך במהלך המלחמה הגידול החד והמתמשך במספר היוצאים בשאלה. מאז תחילת 2025 הצטרפו לעמותת "הלל – יוצאים בשאלה", המסייעת לצעירים שעזבו את החברה החרדית, 735 חברים חדשים. זאת, לעומת 602 שהצטרפו ל"הלל" בתקופה המקבילה ב־2024.

הגידול במספר הפניות ל"הלל" החל בזמן מגפת הקורונה. בשנת 2020 זינק מספר המצטרפים לעמותה – רובם ככולם צעירים דתל"שים – בכ־50% לעומת 2019. מספר המצטרפים ירד מעט בתום המגפה, אך נותר גבוה בהרבה מאשר לפניה.

הגידול במספר הפניות ל"הלל – האגודה ליוצאים בשאלה" החל בזמן מגפת הקורונה. ב־2020 זינק מספר המצטרפים לעמותה בכ־50% לעומת 2019. מספר המצטרפים ירד מעט בתום המגפה, אך נותר גבוה

ב־2022 הצטרפו ל"הלל" כ־450 חברים חדשים. במחצית הראשונה של 2023 הצטרפו כ־280 – גידול של כ־30% לעומת המחצית הראשונה של 2022. עם פרוץ המלחמה זינק מספר הפניות: בחודשים אוקטובר–דצמבר 2023 הצטרפו ל"הלל" 199 יוצאים בשאלה – גידול של 88% לעומת הרבעון הרביעי של 2022.

במחצית הראשונה של 2024 הצטרפו לעמותה כ־400 – גידול של כ־40% לעומת המחצית הראשונה של 2023, ושל כ־80% ביחס למחצית 2022. מספר הפניות לעמותה ב־2024 היה גדול בכ־130% ביחס ל־2019; וכעת ניתן להעריך כמעט בוודאות כי הוא יהיה גבוה עוד יותר – כמעט פי שלושה מאשר ב־2019.

פעילות ליוצאים בשאלה של ארגון "הלל" בתל אביב (צילום: "הלל יוצאים בשאלה")

רבים מהיוצאים בשאלה הם צעירים ללא מקצוע וללא מסגרת חברתית, ואף חסרי בית. חלקם גרים זמנית באחת מ־11 הדירות ש"הלל" מעמידה לרשותם ברחבי הארץ. עובדי ופעילי העמותה, המתקיימת בעיקר מתרומות פרטיות של ישראלים ומעט גם מתמיכה ממשלתית, מסייעים לדתל"שים במציאת עבודה, שיעורים פרטיים, הכנה אישית לגיוס ולהשכלה גבוהה, תמיכה אישית, סדנאות וימי כיף.

לדברי מנכ"ל "הלל", יאיר רגב-הס: "הדירות שלנו מלאות, עם רשימת המתנה, ואנחנו מנסים לפתוח דירות נוספות. אני חושב שהגידול במספר הפניות אלינו קשור לנושא הגיוס. הסוגיה הזאת דוחפת אנשים החוצה מהחברה החרדית".

"יש אצל החרדים מבוכה גדולה: מצד אחד רבנים שנלחמים בגיוס וקוראים לחילונים 'אויבים'; ומצד שני יש הערצה שקטה לצבא. וזה גורם לאנשים לשאול שאלות"

"יש אצל החרדים מבוכה גדולה: מצד אחד רבנים שנלחמים בגיוס וקוראים לחילונים 'אויבים'; ומצד שני יש הערצה שקטה לצבא. וזה גורם לאנשים לשאול שאלות. בסוף, אלה שמתגייסים בפועל – כחרדים או כיוצאים בשאלה – הם בשוליים, אבל זה נושא שמעסיק גם את אלה שלא מתגייסים".

יאיר רגב-הס, מנכ"ל עמותת "הלל יוצאים בשאלה" בסניף ירושלים של העמותה (צילום: ריקי רחמן)

לפי נתוני "הלל", כשלושה רבעים מהגברים בגילאי הגיוס המצטרפים לארגון מתגייסים, וכך גם כמחצית מהנשים בגילאים אלה. לדברי רגבהס: "נושא הגיוס מצטרף לתהליכים אחרים. המודעות אצל החרדים לעולם החיצוני עולה בזכות הטלפונים החכמים. יש ערוצי טיקטוק חרדיים, וכבר לא בעיה גדולה לנער חרדי לפתוח חשבון פייסבוק או אינסטגרם.

"המודעות לעולם 'החיצוני' מעוררת מודעות לנושאים אחרים. אצל חילונים יש מודעות גדלה והולכת לפגיעות מיניות – והיא מחלחלת לעולם החרדי, שבו זה הושתק לגמרי, ודוחפת צעירים וצעירות חרדים החוצה. שליש מהגברים וחצי מהנשים שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות סיפרו על פגיעות מיניות".

גם אם יש הרבה יוצאים בשאלה, בסופו של דבר העובדה שלחרדים ולדתיים נולדים יותר ילדים תגרום לישראל להיות יותר ויותר דתית, לא?
"אין לנו מטרה לחלן את ישראל או לפרק את החברה החרדית. הבעיה היא לא שאנשים מאמינים באלוהים או מקיימים מצוות, אלא שיש קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שלא משרתים, לא עובדים, ולא מעניקים לילדיהם חינוך שיאפשר להם – ולחברה כולה – לעמוד באתגרי המאה ה־21.

ככל שהלחץ החיצוני על החברה החרדית גדל, וככל שיותר צעירים מצליחים לעזוב – גדל גם הלחץ הפנימי לשינוי. המכללות החרדיות, והנח"ל החרדי – אלה תהליכים שמתרחשים בזכות הלחץ החיצוני"

"הפעילות שלנו, ושל ארגונים אחרים, עוזרת לטפל בבעיה הזאת. ככל שהלחץ החיצוני על החברה החרדית גדל, וככל שיותר צעירים מצליחים לעזוב – גדל גם הלחץ הפנימי לשינוי. המכללות החרדיות, שבהן נעשות הכשרות מקצועיות, והנח"ל החרדי – אלה תהליכים שמתרחשים בזכות הלחץ החיצוני. החברה החרדית משתנה – ולנו יש חלק בכך".

האם בחברה הדתית־לאומית מתרחשים תהליכים דומים, שעשויים לבלום את הסחף שלה – ושל כל המדינה – למשיחיות, קיצוניות ואלימות?
"אנחנו לא עובדים מול החברה הדתית־לאומית. מידיעה אישית, אני לא מכיר תהליכים כאלה. להפך – מאז שבעה באוקטובר נשמעים בחברה הזאת קולות של 'אמרנו לכם': שאסור להאמין לערבים ולקיים פשרה טריטוריאלית וכו'. אבל אנחנו בתוך אירוע שטרם הסתיים, ואי אפשר לדעת לאן הוא יוביל".

פעילות ליוצאים בשאלה בעמותת "הלל" בירושלים (צילום: "הלל – יוצאים בשאלה")

הגידול במספר המצטרפים ל"הלל" משקף גידול במספר הכולל של היוצאים בשאלה, שהיקפו גדול הרבה יותר. ההערכה הרווחת בקרב העוסקים בנושא היא שרוב היוצאים בשאלה אינם נעזרים בארגון כלשהו, אלא מסתדרים בעצמם.

אלפים נוספים נעזרים בארגונים אחרים, שגם הם מדווחים על עלייה במספר הפניות: "יוצאים לשינוי", המסייעת למי שיוצאים מהחברה החרדית (כולל כאלה שנשארים דתיים); והארגון החדש והנמרץ "חוזרים בתבונה", שהחל לפעול ב־2023 ומעודד עזיבה של החברה החרדית באופן אקטיבי.

מייסד "חוזרים בתבונה": "יותר מחצי מיליון חרדים צפו בסרטונים שלנו. בכל חודש יותר מאלף חרדים פונים אלינו ושואלים על חילון. חילקנו יותר מ־3,000 סמארטפונים שקיבלנו כתרומה מחילונים לחרדים שביקשו"

פעילי "חוזרים בתבונה", שייסד היזם נאור נרקיס, מפיקים ומפיצים ברחובות, באינטרנט וברשתות החברתיות שלטים, עלונים וסרטוני הדרכה המעודדים צעירים חרדים לרכוש השכלה כללית, להתגייס, לצאת לעבודה, להתערות בחברה הכללית ולהתעלם מהוראות רבנים – ומסבירים כיצד לעשות זאת.

הארגון מפעיל מתנדבים המסתובבים בשכונות חרדיות, חלקם לבושים כחרדים, תולים שלטי חוצות, מפזרים עלונים ומחלקים לחרדים סמארטפונים. מול עצרת התפילה של החרדים נגד הגיוס הם תלו שלט ענק עם הכיתוב: "צדיק, יש לך דקה להניח כומתה?" לחסידים שהגיעו לאומן המתינו מאות שלטים של הארגון.

נאור נרקיס שמע שיש הפגנה של מיליון חרדים בירושלים וישר קנה שלט חוצות ענק כדי להטריל אותם. אפשר להסכים או לא להסכים עם הדעות של נרקיס, אפשר לתמוך או לא לתמוך בדרכי הפעולה שלו, אבל אם לאופוזיציה הרופסת שלנו היה רבע מהתעוזה והיצירתיות שלו אולי (רק אולי) היינו חיים היום במציאות אחרת pic.twitter.com/94VvX83x5R

— Amit Slonim (@Slonim) October 30, 2025

לדברי נרקיס: "בחברה החרדית מודעים לקיומנו, ובכל מקום שאנחנו מגיעים הם יודעים על זה. יותר מחצי מיליון חרדים צפו בסרטונים שלנו. בכל חודש יותר מאלף חרדים פונים אלינו ושואלים על חילון. חילקנו יותר מ־3,000 סמארטפונים שקיבלנו כתרומה מחילונים לחרדים שביקשו".

הארגון הפעיל עד כה דוכני רחוב בבני ברק, ירושלים, חיפה, אשדוד, קריית גת, בית שמש, ערד וטבריה. התקשורת החרדית עוקבת אחר הארגון בזעם – אך תוך כדי כך גם מפיצה את דבר קיומו. חרדים מתקבצים ליד הדוכנים ומתעמתים עם הפעילים, לעיתים באלימות. בריונים חרדים תקפו את נרקיס בבני ברק, והוא נפצע ואושפז. המשטרה אינה מגנה על הפעילים, ולעיתים אף מתנכלת להם.

בשבוע שעבר הקימו פעילי הארגון, לראשונה, דוכן באשדוד. הופתעתי לגלות כי מתנדבי הארגון התקבלו בעוינות קשה ואף באלימות – לא רק מצד חרדים, אלא גם מצד מסורתיים

בשבוע שעבר הקימו פעילי הארגון, לראשונה, דוכן באשדוד. הגעתי לאירוע והופתעתי לגלות כי מתנדבי הארגון התקבלו בעוינות קשה ואף באלימות – לא רק מצד חרדים, אלא גם מצד תושבים מסורתיים, שחלקם אף לא חובשים כיפה.

המתנדבים הקימו את הדוכן, בכוונה, בגבול שבין רובע ג' החרדי לרובע ב' החילוני־מסורתי, ממש מול הכולל החרדי "שער רייזמן". הדקות הראשונות עברו בשקט: עשרת המתנדבים והמתנדבות פנו בחביבות לעוברי ועוברות אורח חרדים והציעו עלוני הסברה; שניים–שלושה חרדים ניאותו לקחת עלונים; שניים–שלושה נוספים הגיעו למקום במיוחד כדי לקחתם –והסתלקו בחופזה. 

חומרים לעידוד חילון שחילקו פעילי ארגון "חוזרים בתבונה" בתחנת רכבת בבני ברק (צילום: ארגון "חוזרים בתבונה")

אבל עד מהרה הגיעה למקום קבוצת תלמידים מהכולל ופתחה בוויכוח קולני עם ה"מחזירים בתבונה". אחד מתלמידי הכולל התקשר למשטרה, וזו שלחה במהירות את כוח השיטור העירוני – המורכב מפקחים של עיריית אשדוד ושוטרות ממשטרת ישראל – שדרשו מהפעילים לפרק את הדוכן.

"אם המשטרה הייתה מגיעה ככה מהר על כל תלונה על פרוטקשן, כבר היינו כאן כמו שווייץ", אמר במרירות רום גור, רכז השטח של "חוזרים בתבונה". בתקשורת החרדית דווח כי מדובר היה ב"מארב מתוכנן מראש" של הכולל והמשטרה יחד.

עד מהרה הגיעה למקום קבוצת תלמידים מהכולל ופתחה בוויכוח קולני עם ה"מחזירים בתבונה". אחד מהתלמידים התקשר למשטרה, וזו שלחה במהירות את כוח השיטור העירוני

בינתיים הגיעה למקום גם קבוצת בריונים לא חרדים, שקיללו את הפעילים, איימו עליהם, צילמו אותם באובססיביות ונצמדו אליהם בתנועות מאיימות. מאבטח מטעם "חוזרים בתבונה" ניסה לשווא לחצוץ בין חבריו לבין הבריונים. במקביל עברו במקום קומץ חרדים שהתעכבו לנהל עם הפעילים ויכוח מנומס.

וכך, על המדרכה הצרה והמדשאה הקטנה הצמודה אליה, עמדו חמש חבורות של בני אדם שניהלו ביניהן שיח נזעם של חרשים: במרכז עמדו ה"מחזירים בתבונה", שניסו לענות גם לדרישות הפקחים, גם לקושיות החרדים וגם לאיומי הבריונים; מולם עמדו פקחים ושוטרות, שניסו לסלק את הפעילים וגם את הבריונים; מימין – הבריונים; משמאל – האברכים; ומאחור, על המדשאה, התקיים הדיון השקט.

פקחי עיריית אשדוד וכוח של משטרת ישראל מגיעים לפנות דוכן של "חוזרים בתבונה" בעיר, 27 באוקטובר 2025 (צילום: תני גולדשטיין)

השתדלתי לעמוד קרוב לפקחים – האזנתי לשיחותיהם כמו גם לשיחות החרדים, וניסיתי לדבר עימם. שמרתי על מרחק מהבריונים, שאיימו גם עליי, אף שהבהרתי שוב ושוב שאיני פעיל של "חוזרים בתבונה" (וגם לא לבשתי חולצה שלהם), אלא כתב של זמן ישראל ("אה, מהתקשורת? עוד יותר גרוע").

אחד מתלמידי הכולל צעק לפעילים שוב ושוב: "לכו לעזה! תחזירו בתבונה בעזה, נראה אתכם!" אחד הפעילים השיב לו: "הייתי בעזה! במילואים! היית בצבא?" האברך ענה: "אני משרת כאן!" שאלתי אותו אם הוא לא מפסיד לימודים בזמן הוויכוח עם הפעילים; הוא השיב שכן. שאלתי מדוע, והאם פעילותם מפריעה לו ללמוד, והוא ענה: "עצם זה שהם כאן מפריע! הם מפריעים לקדוש ברוך הוא!"

הפעילים שאלו את הפקחים והשוטרות שוב ושוב על איזה חוק עברו; הפקחים השיבו: "הקמתם דוכן בלי רשות". הפעילים העירו שהחוק אוסר רק על הקמת דוכנים שבהם נמכרים מוצרים בכסף

נראה היה שהפקחים והשוטרות מכירים את הבריונים וחששו להתעמת עימם. בשלב מסוים החלו הפקחים להתלחש: "אוי לא, דורון מגיע, אוי לא", והצביעו על בריון קולני במיוחד שהצטרף לחבורה. הם ניסו לשכנע את הבריונים, בעדינות רבה, להתרחק מהפעילים – אך דיברו בנימה תקיפה בהרבה אל הפעילים עצמם.

הפעילים שאלו את הפקחים והשוטרות שוב ושוב על איזה חוק עברו; הפקחים השיבו: "הקמתם דוכן בלי רשות". הפעילים שאלו: "איזה חוק אומר שאנחנו צריכים לבקש רשות?" אחד הפקחים ענה: "חוק הרוכלות". הפעילים העירו לו שהחוק אוסר רק על הקמת דוכנים שבהם נמכרים מוצרים בכסף.

ויכוח בין תושב חרדי באשדוד לפעיל עמותת "חוזרים בתבונה", 27 באוקטובר 2025 (צילום: תני גולדשטיין)

הפקח הבכיר ביניהם אסף את פקודיו ואת השוטרות ואמר להם בשקט: "תשמעו, אין מה לעשות. זה חוקי, הדוכן הזה", אך מייד פנה שוב אל הפעילים ואמר: "הכי טוב שתתפנו מכאן בעצמכם. יש דבר כזה 'פינוי עצמי'." נרקיס השיב לו: "לא יקרה. יש דבר כזה 'דמוקרטיה' וזכויות אזרח, ויש לי זכות להיות כאן".

אלא שהפקח התקשר לעירייה, ושם הובהר לו כי באשדוד יש חוק עזר עירוני המחייב את אישורה לכל הקמת דוכן. שאלתי אותו אם החוק חל גם על דוכני חב"ד ועל דוכני הסברה של מפלגות פוליטיות, כולל אלה המתמודדות בבחירות המקומיות למועצה ולראשות העירייה. הפקח ענה במבוכה: "וואלה, אחי, תן לי לסיים ולעוף מכאן". אחת השוטרות צעקה לעברי: "תסתום אתה, גם כן".

 "חבר'ה, אני בעדכם. אני מזמן חושב שצריך לעשות פעילות כמו שאתם עושים. אבל אני סקפטי, כי הסתובבתי בשכונות של החרדים, ואלה אנשים אטומים"

התרחקתי אל תוך המדשאה, ושם – כמו ביקום מקביל – פעיל "חוזרים בתבונה" ואחד החרדים המשיכו בדיון. הצעיר החרדי, אב לשלושה, ציטט פסוקים שלדעתו מראים על הידע המדעי הנרחב של חכמי ישראל, ואמר שבישיבות מלמדים אריתמטיקה ולוגיקה; הפעיל, גם הוא אב לילדים, השיב לו: "אני יודע, אבל זה בקושי כלום לעומת המינימום של ידע שבן אדם צריך לדעת בעולם המודרני".

בינתיים הגיע למקום רכב ניקיון של עיריית אשדוד, והנהג – ולרי, עולה חילוני מברית המועצות לשעבר – יצא ממנו וניגש אל הפעילים. אלה חשבו שהגיע לפנות אותם והגיבו בעצבנות, אך הוא אמר: "חבר'ה, אני בעדכם. אני מזמן חושב שצריך לעשות פעילות כמו שאתם עושים. אבל אני סקפטי, כי הסתובבתי בשכונות של החרדים, ואלה אנשים אטומים". הוא הצטלם עם הפעילים ונסע.

פקחי עיריית אשדוד, שוטרים, פעילי ארגון "חוזרים בתבונה" ותושבים ליד דוכן של הארגון באשדוד, 27 באוקטובר 2025 (צילום: תני גולדשטיין)

כעבור שתי דקות בלבד הגיע רכב הפינוי. הפקחים לקחו ופירקו את הדוכן; הפעילים מחו בצעקות, אך החלו להתלחש ביניהם ולתכנן כיצד להסתלק מהמקום מבלי להיפגע. רום אמר בקול ובצער: "אנחנו נאלצים לעזוב, אבל עוד נחזור לאשדוד. לעירייה אין שום סיבה לפנות אותנו".

הפינוי הסתיים במהירות. הבריונים מחאו כפיים, ציטטו ברכות והחלו לזרוק על הפעילים ביצים (שכנראה הכינו מראש), קרשים (שמצאו במקום) וחלקים מהדוכן שהפקחים שכחו. התרחקתי לכיוון מכוניתי, וראיתי שהפקחים והשוטרים לא ניסו להגן על הפעילים כלל – ולאחר מכן הסתלקו מהמקום בצוותא עם הבריונים.

הפינוי הסתיים במהירות. הבריונים מחאו כפיים, ציטטו ברכות והחלו לזרוק על הפעילים ביצים (שכנראה הכינו מראש), קרשים (שמצאו במקום) וחלקים מהדוכן שהפקחים שכחו. הפקחים והשוטרים לא ניסו להגן על הפעילים

"חוזרים בתבונה" אינו מטיף נגד הדת או היהדות, אלא רק נגד הבדלנות החרדית. פעיליו אינם פונים לדתיים־לאומיים ולמסורתיים, הם תומכים נלהבים בגיוס לצה"ל ואינם מזדהים עם מחנה פוליטי כלשהו. לכאורה, מתבקש שהציבור המסורתי – המשרת והעובד – יתמוך בארגון ולא בחרדים. אך נראה כי בציבור זה יש אהדה חזקה לסמכות רבנית ולקהילות דתיות, אהדה שאינה עומדת להיעלם.

ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה לאירוע. מעיריית אשדוד נמסר: "פקחי העירייה פעלו בהתאם לחוק העזר העירוני באשדוד ופינו דוכן שהוצב שלא כדין במרחב הציבורי. המרחב שייך לכולם, ועלינו לשמור עליו פתוח, נגיש ובטוח".

תלמידי כולל ותושבים חרדים באשדוד, סמוך לדוכן ארגון "חוזרים בתבונה", 27 באוקטובר 2025 (צילום: תני גולדשטיין)

שאלתי את סגל כיצד מתייחסים בחב"ד לפעילות ולדוכנים של "חוזרים בתבונה". הוא ענה: "אנחנו עושים את הפעילות שלנו למען עם ישראל, ולא מתערבים בפעילות של ארגונים אחרים – בין אם אלה שבאים לעזור ובין אם אלה שבאים לקנטר".

בשיחה עם רום לאחר האירוע הוא לא הביע חרטה על כך שהגיעו לאשדוד, והיה בטוח שהביקור תרם למטרות הארגון. לדבריו: "לא ציפינו שכל אשדוד תעמוד בתור לקחת חוברות שלנו. החרדים לא מכירים באמת את החברה החילונית, והנוכחות שלנו כאן – כמו בכל מקום – מראה להם שיש גם אופציות אחרות.

"עד לפני כמה שנים חילונים הרגישו צורך להצטדק, ולהגיד שזכותם של חרדים להעמיד דוכני תפילין, כי 'איש באמונתו יחיה' – למרות שהחרדים עצמם לא חיים לפי הגישה הזאת"

"הם פוגשים בינינו דתל"שים שהיו חרדים בעצמם, ורואים שהם מסתדרים בחיים – שהם לא לבד, ושיש מי שתומך בהם. אלה המטרות שלנו".

ואילו רגב-הס אומר: "בלי קשר לשאלה האם, ועד כמה, 'חוזרים בתבונה' משפיעים על החרדים עצמם – הם עושים מעשה חשוב בהשפעה שלהם על הציבור החילוני. עד לפני כמה שנים חילונים הרגישו צורך להצטדק, ולהגיד שזכותם של חרדים להעמיד דוכני תפילין, כי 'איש באמונתו יחיה' – למרות שהחרדים עצמם לא חיים לפי הגישה הזאת, ולא מוכנים שיקימו להם 'דוכני החזרה בתבונה' בשכונה.

חייל מנגן על פסנתר לאוזני חרדים שהגיעו להפגנה בתחנת הרכבת בירושלים. 30 באוקטובר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"לאותם חילונים שחושבים כך לא אכפת מהסבל של החרדים עצמם – מהכפייה, ההסתגרות והבורות שהם מאולצים לחיות בה. אבל כיום מתרחש תהליך, ש'חוזרים בתבונה' הם ממוביליו, שבו הציבור החילוני משנה את הגישה. חילונים מתחילים להבין שיש לנו זכות, ואף חובה, לעמוד על שלנו ולהיאבק על העתיד שלנו כאן".