אחמד אל-נהאל גלש לאחרונה ברשתות החברתיות כאשר פנייה שפורסמה שם תפסה את תשומת ליבו. כמנהל ארגון "כפר הילדים של עזה" – המעניק קורת גג, חינוך ומזון לכ-2,100 ילדים יתומים ברצועה – אל-נהאל לא היה זר לקריאות לעזרה.
אבל הבקשה הזאת הייתה שונה: פנייה להציל את חיות הבר שנותרו בגן החיות של רפיח, אטרקציה שנויה במחלוקת ומפונה-למחצה שבעבר אכלסה אריות, ציפורים טרופיות, מיני קופים ובעלי חיים אקזוטיים נוספים בדרום העיר.
"המנהל לשעבר של גן החיות ברפיח היה בצרות, הוא לא הצליח להאכיל את החיות", מספר אל-נהאל בריאיון לזמן ישראל.
נרגש, אל-נהאל יצר קשר עם מייסד ומנהל הגן, פתחי ג'ומעה. כשנה וחצי קודם לכן נמלט ג'ומעה מרפיח עם חלק מהחיות, תחילה לחאן יונס ולאחר מכן לדיר אל-בלח. כעת, כמו תמיד, הוא התקשה למצוא כסף להאכיל את החיות ולא מסוגל לטפל בהן כראוי.
כשנה וחצי קודם לכן נמלט ג'ומעה מרפיח עם חלק מהחיות, תחילה לחאן יונס ולאחר מכן לדיר אל-בלח. כעת, כמו תמיד, הוא התקשה למצוא כסף להאכיל את החיות ולא מסוגל לטפל בהן כראוי
אל-נהאל פנה אל מייסד הארגון שלו עצמו, ד"ר דיוויד חסן, רופא פלסטיני-אמריקאי מצפון קרולינה, שפתח את "כפר הילדים של עזה" לפני כשישה חודשים.
![פתחי ג'ומעה אוחז בגורי אריות, לצד יתומים מ"כפר הילדים של עזה" המטפלים בחיות של גן החיות שהיה ברפיח וכעת נמצא בדיר אל-בלח, אוקטובר 2025 (צילום: "כפר הילדים של עזה")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/11/zoo-orphans.jpg "פתחי ג'ומעה אוחז בגורי אריות, לצד יתומים מ"כפר הילדים של עזה" המטפלים בחיות של גן החיות שהיה ברפיח וכעת נמצא בדיר אל-בלח, אוקטובר 2025 (צילום: "כפר הילדים של עזה")")
הארגון עתיד להתרחב ברחבי הרצועה, אך כעת הוא פועל בעיקר בחאן יונס ובדיר אל-בלח – לא הרחק מהמקום שבו מוחזקות החיות כיום.
חסן נזכר כיצד הצוות שלו בעזה פנה אליו והעביר את מצוקת החיות ואת מצוקתו של ג'ומעה, וכינה זאת מצב חירום. "אין אוכל", "הבעלים לא יכול להאכיל אותם", "אתה יכול לעזור?", שחזר חסן. "אז אמרתי, אוקיי".
מאז אותה שיחת טלפון, הארגון של חסן, שמגייס כסף להרחבת פעילות לסיוע ל-20 אלף ילדים בעזה, לקח על עצמו גם את הנטל הכספי של האכלת החיות ומימון הטיפול הרפואי – אך החיות ומטפליהן עדיין רחוקים מלהיות בטוחים.
ביחד עם המשפחה שניהלה במשך שנים את גן החיות השנוי במחלוקת, "כפר הילדים של עזה" מנסה כעת להשיב את החיות הנותרות למצב בריאותי תקין, להעניק להן טיפול טוב יותר, ובעיקר למצוא להן בית גדול ובטוח יותר בעזה – עד שיוכלו, כך מקווים, לצאת מהרצועה. עד אז מקווים בארגון שהחיות יוכלו להעניק לילדי הרצועה שחוו טראומה מידה קטנה של נחמה.
"כפר הילדים של עזה" מנסה כעת להשיב את החיות הנותרות למצב בריאותי תקין, להעניק להן טיפול טוב יותר, ובעיקר למצוא להן בית גדול ובטוח יותר בעזה – עד שיוכלו, כך מקווים, לצאת מהרצועה
אולם הניסיון מלמד שהצלת החיות רחוקה מלהיות פשוטה, עם רשת של נרטיבים מתחרים ושלל מכשולים שיש להתגבר עליהם אם היצורים ומטפליהם מקווים להיחלץ למרעה ירוק יותר.
זה ג'ונגל שם
בגני חיות פרטיים בכל מקום בעולם, הקו בין חינוך לשימור חיות בר לבין האשמות בסחר או בהתעללות יכול להיות דק ומסוכן. גן החיות של רפיח – שהיה מוצף בטענות על סחיטה והתעללות עוד לפני המלחמה, משום שהמשיך לפעול ולבקש עזרה על אף מבצע הצלה בינלאומי קודם – לא היה יוצא מן הכלל.
בתו של פתחי ג'ומעה, דליה ג'ומעה, מטפלת בחיות מאז ילדותה, כמו שאר בני משפחתה הקרובה. בשיחה מעזה היא מספרת לזמן ישראל על האתגרים האדירים שבהשארת החיות בחיים במהלך המלחמה, אם כי גם לפני המלחמה התקשתה המשפחה לטפל בהן.
גן החיות של רפיח הוא אחד מכמה גני חיות שפעלו בעזה במהלך השנים, בתנאים קשים במיוחד. גן חיות בשכונת זייתון שבעיר עזה, שצבע חמורים בפסים של זברה כאשר לא הצליח להשיג את הדבר האמיתי, איבד את רוב חיותיו במהלך "עופרת יצוקה" ב-2009 ונסגר ב-2016. על גן אחר בחאן יונס נמתחה ביקורת על הצגת גוויות של בעלי חיים.
גן חיות בשכונת זייתון שבעיר עזה, שצבע חמורים בפסים של זברה כאשר לא הצליח להשיג את הדבר האמיתי, איבד את רוב חיותיו במהלך "עופרת יצוקה" ונסגר ב-2016
ג'ומעה טוענת שגן החיות ברפיח הוא הוותיק והמשמעותי ביותר ברצועה. הוא ללא ספק הוא היחיד ששרד את המלחמה עם חלק מהחיות עדיין בחיים. "הוא נוסד לפני כמעט 30 שנה", הוא אומרת. "גדלתי בגן החיות – יותר מאשר גדלתי בבית שלי".
לפני 7 אוקטובר 2023 הגן אכלס כמה מאות בעלי חיים – כולל אריות, קופים, צבאים, תנינים ומגוון עופות. אך עצם קיומו עורר מחלוקת. כתב AFP שביקר במקום לפני כשש שנים תיאר חיות מורעבות בכלובים זעירים וצורות נוספות של התעללות.
"הוא היה ידוע כגן החיות הגרוע ביותר בעולם בגלל התנאים שם", אומר אורי ליניאל, ראש אגף חיות הבר בשבי ברשות הטבע והגנים, לזמן ישראל.
ב-2019 הסכימה עמותת זכויות בעלי החיים הבינלאומית Four Paws, שהצילה חיות מגני חיות אחרים בעזה, לשלם כ-55 אלף דולר לטיפול בחיות ולהעבירן למקלטים מחוץ לעזה. היא מסרה כי קיבלה גם התחייבות מפתחי ג'ומעה להשאיר את הגן סגור.
במקום זאת, הגן נפתח מחדש כמה חודשים מאוחר יותר בתנאים שתוארו כגרועים כשהיו. משפחת ג'ומעה הואשמה בשימוש בפעילות כדי לסחוט עוד כסף מתורמים בינלאומיים כמו Four Paws להאכלת החיות ולטיפול בהן, כולל אריות שלכאורה הוברחו ממצרים.
"אותו בעלים השיג עוד חיות ברגע שהבין את הטריק – שישלמו לו עליהן", אומר ליניאל. נטען עוד כי ארגונים בינלאומיים גם חששו לשתף פעולה עם הגן בשל חשדות לסחר.
אשרף ג'ומעה, שניהל את הגן שנפתח מחדש, הכחיש בפני AFP ב-2019 שהגן מנסה לסחוט את Four Paws או לעסוק בסחר בחיות בר. "המטרה הראשונה היא בידור, לא מסחר", אמר
אשרף ג'ומעה, שניהל את הגן שנפתח מחדש, הכחיש בפני AFP ב-2019 שהגן מנסה לסחוט את Four Paws או לעסוק בסחר בחיות בר. "המטרה הראשונה היא בידור, לא מסחר. הסיבה העיקרית שפתחנו מחדש את הגן הייתה האנשים באזור שתמכו בנו", אמר אז.
דליה ג'ומעה סיפרה לזמן ישראל כי אביה סגר את הגן מהיום הראשון של המלחמה, ב-7 באוקטובר 2023, בשל חשש לביטחון החיות והאנשים. וכשישראל הורתה לאזרחים מצפון הרצועה להתפנות דרומה בחודשים הראשונים של המלחמה, הגן התמלא בקרובי משפחה עקורים, סיפרה.
"כל המשפחה המורחבת שלנו הגיעה לגן החיות", אמרה. "הוא הפך למחנה פליטים – בערך 230 אנשים גרו שם".
ד"ר אמיר חליל, וטרינר תושב אוסטריה העובד בארגון Four Paws, אמר ל-NPR שפתחי ג'ומעה פנה אליו בתחילת המלחמה בבקשה לעזרה בפינוי החיות ואת עצמו מעזה. הוא אמר כי הארגון הציע לעשות כל שביכולתו כדי לעזור להוציא את החיות אם ג'ומעה יצליח להביא אותן לגבול, אך מנהל הגן אמר כי יישאר ברפיח.
באביב 2024 צה"ל התקרב לרפיח והזהיר את מאות אלפי האזרחים שם לעבור לחלקים אחרים של הרצועה. ג'ומעה מספרת כי כשהבינו שייאלצו להשאיר את הגן מאחור, המשפחה פנתה לארגונים בינלאומיים בבקשה לעזרה בפינוי החיות מהרצועה, אך לא קיבלה מענה. לדבריה, המשפחה לא הייתה בקשר ישיר עם גורמים מישראל, כגון צה"ל או מתפ"ש.
המשפחה פנתה לארגונים בינלאומיים בבקשה לעזרה בפינוי החיות מהרצועה, אך לא קיבלה מענה. לדבריה, המשפחה לא הייתה בקשר ישיר עם גורמים מישראל, כמו צה"ל או מתפ"ש
אל-נהאל אומר לזמן ישראל כי פתחי ג'ומעה התנה את הוצאת החיות מעזה בכך שכל בני משפחתו – 12 נפשות – יורשו גם הם לצאת מהרצועה. דליה ג'ומעה אומרת כי העדפת המשפחה הייתה לעזוב יחד עם החיות, אך לא מאשרת שפינוי כל בני המשפחה היה תנאי.
שרשרת שנשברה
לפי ליניאל, ייתכן שבני משפחת ג'ומעה נסוגו מהצעות נוספות להוציא את החיות מעזה. לדבריו, במהלך המלחמה פנתה לרשות הטבע והגנים עמותת רווחת בעלי חיים בינלאומית בשם Breaking the Chains, שטענה כי רכשה חיות מגן חיות בעזה – כנראה ברפיח – כדי לפנותן.
המאמצים לקבל אישור מצה"ל הגיעו עד סגן הרמטכ"ל. "זה היה מסובך מאוד, וכבר הגענו לשלב היערכות לכניסה", משחזר ליניאל. "אבל יום אחד הארגון הפסיק לענות לשיחות, והפינוי בוטל. אין לי שום הסבר למה הם נעלמו; נשארתי מגמגם מול גני חיות ברחבי העולם שכבר הסכימו לקלוט את החיות".
המאמצים לקבל אישור מצה"ל הגיעו עד סגן הרמטכ"ל. "זה היה מסובך מאוד, וכבר הגענו לשלב היערכות לכניסה", משחזר ליניאל. "אבל יום אחד הארגון הפסיק לענות לשיחות, והפינוי בוטל"
ברשתות החברתיות ארגון Breaking the Chains טען כי האכיל וטיפל בחיות מדי יום מקיץ 2024 ועד ינואר 2025, לאחר שגן החיות הועתק מרפיח. "לפני שהתערבנו, החיות עברו ימים – לפעמים עד שבוע – בלי אוכל", כתב הארגון בסוף ספטמבר.
לפי אתר הארגון, Breaking the Chains חדל לפעול בעזה בתחילת 2025, וכעת נראה שהוא פועל בלעדית באוקראינה.
ג'ומעה אומרת שהסיוע של Breaking the Chains הייתה מצומצמת, ומעולם לא הייתה עסקה עם הארגון להוציא את החיות מעזה. הארגון שוחח עם אביה על אפשרות לרכוש את החיות כדי להוציאן מן הרצועה, אך הדבר לא הבשיל לכלום. "לא היה שום הסכם או משהו כזה".
Breaking the Chains מסר בתגובה לזמן ישראל כי בסופו של דבר תהליך פינוי החיות מעזה לא התקדם, אך לא בשל חוסר נכונות מצדו או מצד הרשויות הישראליות.
"זה לא נכון ש-Breaking the Chains רכש את החיות, אך כן מימנו את הטיפול בחיות הגן במשך יותר משבעה חודשים – כולל מזון, תרופות, בנייה ורכישה של ארגזי הובלה, ושכר הדירה למקום הזמני שבו שוכנו החיות בזמן ההכנות לפינוי האפשרי שלהן", נמסר מהארגון.
ד"ר חסן אומר כי הבין מגורמים ישראליים שלא הצליחו ליצור קשר עם בעל הגן במהלך מבצע רפיח כדי לתאם את פינוי החיות. מתפ"ש לא השיב לשאלות זמן ישראל.
כאשר המשפחה יצאה מעזה במאי 2024, היא הצליחה לקחת עמה כ-70 בעלי חיים, אף ששועלים, צבים, כמה קופים ושלושה אריות בוגרים נותרו מאחור.
כשהמשפחה חזרה לבדוק את הגן במהלך הפסקת האש בינואר, היא מצאה את המקום הרוס ואת כל החיות שנותרו מאחור מתות, למעט שלושה אריות בוגרים – שלא נמצאו.
כשהמשפחה חזרה לבדוק את הגן במהלך הפסקת האש בינואר, היא מצאה את המקום הרוס ואת כל החיות שנותרו מאחור מתות, למעט שלושה אריות בוגרים – שלא נמצאו
המשפחה סבורה כי הרשויות הישראליות פינו את האריות מהרצועה לאחר שהצבא השתלט על העיר, על סמך עדויות של עזתים שעבדו סמוך לגבול ודיווחו כי ראו את האריות מוצאים מן הרצועה.
ליניאל אמר לזמן ישראל כי לא פונו רשמית מעזה חיות בר כלשהן במעורבות רשות הטבע והגנים במהלך המלחמה. ממתפ"ש לא נמסרה תגובה.
חולקים אוכל עם החיות
לדברי ג'ומעה, היא, אחיה והוריה היו בין האחרונים שעזבו את רפיח, נמלטים מהעיר תחת הפגזות. עמם היו שלושה גורי אריות, 19 קופים ממינים שונים, שני צבאים, 14 סנאים, חמישה כלבים וכמה עופות – בהם עיט, תוכים, טווסים ואחרים.
תחילה עברה המשפחה לחאן יונס, ולאחר כמה חודשים עברה שוב לדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה, ושם היא שוהה מאז. שם מוחזקות החיות בסבך של כלובים קטנים בתוך סככות או תחת יריעות על מגרש ריק ששימש בעבר לחקלאות. המשפחה חיה לצד האתר באוהל כבר למעלה משנה.
האכלת החיות, שכבר הייתה אתגר גדול, נעשתה קשה עוד יותר במרץ 2025, כאשר הלחימה התחדשה וישראל הפסיקה את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועה – מה שהוביל למחסור במזון לבני אדם, שלא לדבר על חיות
האכלת החיות, שכבר הייתה אתגר גדול, נעשתה קשה עוד יותר במרץ 2025, כאשר הלחימה התחדשה וישראל הפסיקה את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועה – מה שהוביל למחסור חמור במזון לבני אדם, שלא לדבר על חיות.
"במהלך שבעת חודשי הרעב ברצועת עזה, זו הייתה התקופה הקשה ביותר עבור אבי לספק לחיות אוכל ומים", אומרת ג'ומעה. "נתנו להן מהמזון שלנו. כשהכנתי לחם – אפיתי לנו ולחיות. לא היה בשר לאריות. אבי שילם מחיר גבוה על ירקות. לצערנו, חיות רבות מתו ממחלות ומרעב".
גם כעת, כשמזון זמין שוב והמלחמה לכאורה הסתיימה, המשפחה ממשיכה להתקשות לעמוד בעלויות האכלה וטיפול.
מאז תחילת השותפות עם "כפר הילדים של עזה", הארגון מממן 400 דולר ביום עבור מזון לחיות, ומשלם לפתחי ג'ומעה שכר מטפל חיות של 50 דולר ביום. צוות הארגון משתתף גם בהאכלה ובטיפול.
הארגון מממן גם טיפול רפואי. כאשר אחד האריות – שאינו עוד גור – חלה לאחרונה, מצא הארגון וטרינר ושילם 600 דולר על טיפול כדי להשיב אותו לבריאות, לפי אל-נהאל.
הארגון רואה בגן נכס טיפולי עבור הילדים. "אנחנו משתמשים במקום כאמצעי לפריקת מתחים אצל הילדים", אומר אל-נהאל. "הם אוהבים את החיות, ואנחנו לוקחים אותם לביקורים שם"
מעבר לתמיכה הכספית, הארגון רואה בגן – ששינה את שמו על שם הפרימטולוגית ג'יין גודול שהלכה לעולמה בחודש שעבר – נכס טיפולי עבור הילדים. "אנחנו משתמשים במקום כאמצעי לפריקת מתחים אצל הילדים", אומר אל-נהאל. "הם אוהבים את החיות, ואנחנו לוקחים אותם לביקורים שם".
גן החיות על שם ג'יין גודל בניהול "כפר הילדים של עזה", אוקטובר 2025 (וידאו: "כפר הילדים של עזה")
עתיד טוב יותר לחיות ולילדים
בזמן שהמאמצים להוציא את החיות מעזה תקועים, מתמקד כעת "כפר הילדים של עזה" בהעברתם לבית טוב יותר, עם מתחמים בגודל הולם במקום כלובים צפופים.
אל-נהאל אומר כי לארגון יש תוכניות גדולות לעתיד. "אנחנו רוצים שכל ילדי עזה יבואו – לא רק אלה מבתי הספר שלנו – ואיננו רוצים לגבות דמי כניסה. זה צריך להיות חינם, דרך לפרוק מתחים ולספק בילוי לקטנים".
כיוון שרפיח נמצאת בחלק מהרצועה שנותר בידי צה"ל, חזרה לשם כדי לבנות מחדש את הגן איננה ריאלית. וקשה למצוא חלופות ברצועה הצפופה והעמוסה בהריסות – שלא לדבר על העלויות הגבוהות להכשרת אתר.
אל-נהאל אומר כי הארגון מצא אתר מתאים בכפר סמוך לדיר אל-בלח, שהוא שוכר. "אבל עלות הבנייה גבוהה", הוא מבהיר, "אנחנו מדברים על 200 אלף דולר אם נבנה לפי תקני גן חיות תקינים".
חסן אומר כי המאמצים להעביר את החיות מחוץ לעזה נתקלו במכשולים – הן במציאת גן חיות או ארגון המוכן לקלוט אותן, והן בשל חסמים לוגיסטיים ורגולטוריים בישראל
חסן אומר כי המאמצים להעביר את החיות מחוץ לעזה נתקלו במכשולים שונים – הן במציאת גן חיות או ארגון המוכן לקלוט אותן, והן בשל חסמים לוגיסטיים ורגולטוריים בישראל. לדבריו, גורמים רשמיים טוענים כי גני החיות שם כבר מתמודדים עם צפיפות יתר.
לפי ליניאל, גיוס כל הגורמים הרלוונטיים – כמו צה"ל ואחרים – למבצע הצלה לחיות יהיה קשה בהרבה כעת בשל הניסיון הקודם שנגנז. והעובדה שהחיות נמצאות באזור ברצועה שבו חמאס הוא שוב הסמכות דה-פקטו מסבכת את העניין עוד יותר, לדבריו.
ניסיונות לתאם עם גורמים ישראליים הכנסת ציוד וטרינרי ותרופות נוספות או צרכים דחופים אחרים נכשלו עד כה, אומר חסן.
הוא ציין כי תורם ישראלי אנונימי כבר התחייב להעניק 40 אלף שקל למימון הציוד. מתפ"ש לא השיב לפניות זמן ישראל בנושא.
לדברי המשפחה, היא התקשתה במהלך המלחמה לגייס כסף עבור החיות מארגונים בינלאומיים, שאמרו כי הם מעדיפים למקד את הסיוע בבני אדם, אומר חסן. עם זאת, הוא רואה בין השניים קשר.
"זה באמת להציל את החיות לשם הצלת החיות", חסר אומר. "אבל יש גם, אם תרצי, היבט פסיכותרפי לעזור לילדים האלה, כי הם מתמלאים שמחה והתרגשות כשהם משחקים עם החיות".
"זה באמת להציל את החיות לשם הצלת החיות", חסר אומר. "אבל יש גם, אם תרצי, היבט פסיכותרפי לעזור לילדים האלה, כי הם מתמלאים שמחה והתרגשות כשהם משחקים עם החיות"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואין מצב בעולם שאם הם באמת היו רוצים להציל את בעלי החיים לא היו עושים זאת דרך רשות הטבע והגנים . רק שהם לא באמת רצו להציל את בעלי החיים . הם פשוט סחטו כספים . אם היו רוצים למסור את בעלי החיים לקבלת טיפול הולם וראוי היו גם עושים את זה . יש מספיק גני חיות תקניים בישראל , יש את הספארי והיו עוזרים להם בכל צורה ודרך .