קשה לשכוח את הרגע ב־20 בפברואר 2025 שבו לא היה ברור אם מדובר בעוד סרטון הזוי מעשה AI או במציאות. אילון מאסק, המיליארדר שמונה לקצץ בהוצאות הממשל, עלה לבימת ועידת "הפעולה הפוליטית השמרנית" במרילנד, כשהוא מניף מסור שרשרת שקיבל מנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, תוך כדי קריאות "המסור לבירוקרטיה".
זה היה רגע השיא בשיווק ה־DOGE – "המחלקה ליעילות ממשלתית" האמריקאית. המסר של מאסק היה ברור: אנחנו הולכים לפרק את הבירוקרטיה, הרגולציה והבזבוזים המיותרים בממשל הפדרלי – ולהציל את אמריקה.
ה־DOGE הוקמה בקול תרועה רמה עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, בצו נשיאותי שהונפק בינואר 2025.
המנדט היה גרנדיוזי: "רפורמה מבנית רחבת היקף" ויעד קיצוץ של שני טריליון דולר – שצומצם בהמשך לטריליון – מתקציב ארה"ב. מאסק ושותפו, ויווק רמאסוואמי, הבטיחו מודרניזציה וטיפול ב"הונאה ובבזבוז"
המנדט היה גרנדיוזי: "רפורמה מבנית רחבת היקף" ויעד קיצוץ של שני טריליון דולר – שצומצם בהמשך לטריליון – מתקציב ארה"ב. מאסק ושותפו, ויווק רמאסוואמי, הבטיחו מודרניזציה וטיפול ב"הונאה ובבזבוז".
בפועל, הכאוס השתלט. במקום אזמל מנתחים, מאסק השתמש בפטיש אוויר. במקום שקיפות כפי שהובטח, פעולות נעשו במחשכים. זה בא לידי ביטוי בפיטורים המוניים כמעט ללא הבחנה או בדיקה מוקדמת של כ־200 אלף עובדים פדרליים, בהקפאת גיוסים ובסגירת תוכניות חיוניות.
התוצאה לא איחרה לבוא: הביטוח הלאומי האמריקאי התקשה לעמוד בעומס עם עיכובים קשים בתשלום קצבאות, וסוכנות הסיוע USAID הושבתה דה פקטו.
ומה עם החיסכון המובטח? כאן הבלוף נחשף במלואו. החיסכון היה רחוק מאוד מטריליון הדולרים עליהם הצהיר מאסק. אנשי ה־DOGE התהדרו בחיסכון של כ־214 מיליארד דולר, אך בדיקות חיצוניות גילו שמדובר בנתונים מנופחים. החיסכון הריאלי המאומת עמד על פחות מ־10 מיליארד דולר, וגם זאת בהערכה אופטימית.
החיסכון היה רחוק מאוד מטריליון הדולרים עליהם הצהיר מאסק. אנשי ה־DOGE התהדרו בחיסכון של כ־214 מיליארד דולר, אך בדיקות חיצוניות גילו שמדובר בנתונים מנופחים
מדובר בטיפה בים הגירעון האמריקאי. יתרה מזאת, העלות למשק ולממשל כתוצאה מהשיבושים, הפיצויים והכאוס יצרה לבסוף הפסדים אדירים לכלכלה האמריקאית. במילים אחרות: הניסיון לחסוך עלה לאמריקאים ביוקר.
הפער בין הרעש התקשורתי בהשקת ה־DOGE לבין השקט המביך בסופו הוא אולי הסיפור הגדול ביותר כאן. חודשים ארוכים לפני המועד הרשמי חשפו מגזין "טיים" ולאחריו "רויטרס" כי ה־DOGE פורקה בחשאי – ללא כל הודעה רשמית.
סקוט קופר, מנכ"ל אגף כוח האדם הפדרלי, הודה בפה מלא: "DOGE לא קיימת". מאסק עצמו נטש את הספינה כבר במאי, עם פקיעת חוזה הייעוץ שלו. לא נערכה מסיבת עיתונאים, לא פורסמו דוחות סיכום מפורטים לציבור, ולא היה שום "ניצחון" לחגוג. היוזמה, שהוצגה כ"מסור לבירוקרטיה", פשוט התפוגגה כשהתברר שניהול מדינה מורכב מעט יותר מניהול חשבון ברשת "X".
מסתבר שגם במקרה זה הפופוליזם לא עצר מעבר לים. בדיוק בשיא ההייפ של DOGE, מישהו החליט לייבא את הקרקס של מאסק גם לארץ הקודש. נפתלי בנט, מועמד מרכזי להרכבת הממשלה הבאה, אמר בפירוש ש"אנחנו חייבים לעשות את זה גם במדינת ישראל. זה בדיוק מה שנעשה" – מחלקה ישראלית ליעילות ממשלתית בסגנון מאסק וטראמפ.
בעוד נתניהו מדבר על קיצוץ ב"שומנים" ממשלתיים, ממשלתו הנוכחית שברה שיאים של בזבזנות עם מספר שיא של 31 משרדי ממשלה, חלקם כפולים ומיותרים
במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נשאר מאחור ודיבר על כוונתו למצוא את "אילון מאסק הישראלי" – כזה שיחתוך רגולציה ובזבוז. במקרה הישראלי, האירוניה הייתה חריפה עוד יותר: בעוד נתניהו מדבר על קיצוץ ב"שומנים" ממשלתיים, ממשלתו הנוכחית שברה שיאים של בזבזנות עם מספר שיא של 31 משרדי ממשלה, חלקם כפולים ומיותרים.
הנרטיב הפופוליסטי שמאסק קידם, ושפוליטיקאים בישראל ממשיכים להדהד – כאילו קיצוץ חד ברגולציה ובשירות הציבורי הוא יעד ממשלתי כשלעצמו – הוא טעות פטאלית.
רפורמות בשירות הציבורי וברגולציה צריכות להיבחן באופן ענייני, כל אחת לגופה, ולא לפי יעדים שרירותיים. אם יש צורך, מסירים רגולציה מיותרת; אך באותה מידה מוסיפים רגולציה חדשה במקום שבו יש חסר. בטח שלא מציבים יעד מנותק מנסיבות רק כדי להתגאות בהישג מדומיין בפני הבוחרים.
רגולציה חכמה היא בסופו של דבר תשתית חיונית לצמיחה. היא זו שיוצרת ודאות עסקית, מונעת מונופולים ומגנה על האזרח הקטן.
אפשר לראות זאת היטב בשוק הקריפטו בישראל. בעוד ה־DOGE האמריקאי ניסה למכור דה־רגולציה כיעד, ישראל מדממת כסף דווקא בגלל חוסר ברגולציה מסודרת בתחום הזה. לפי דוחות מבקר המדינה והערכות בתעשייה, קופת המדינה מפסידה בין שניים לשלושה מיליארד שקל בשנה רק בשל חוסר יעילות בגביית מיסים על רווחי קריפטו והיעדר בהירות רגולטורית.
לפי דוחות מבקר המדינה והערכות בתעשייה, קופת המדינה מפסידה בין שניים לשלושה מיליארד שקל בשנה רק בשל חוסר יעילות בגביית מיסים על רווחי קריפטו והיעדר בהירות רגולטורית
במקביל, ועדה לאומית שקבעה אסטרטגיית קריפטו הצביעה על פוטנציאל כלכלי של עד 120 מיליארד דולר לתוצר בעשור, אך רק אם ישראל תאמץ רגולציה חכמה וברורה כמו באירופה, תספק ודאות למיזמים ותאפשר לבנקים לשרת אותם.
ישראל זקוקה להתייעלות – אין ספק. אבל היא זקוקה להתייעלות המבוססת על תוכנית מסודרת שמחזקת את השירות הציבורי, לא מפרקת אותו. רגולציה ושירות ציבורי אינם האויב – הם כלי. כמו מסור: אפשר לבנות איתו ואפשר להרוס איתו. האמריקאים כבר ניסו לתת אותו למי שרוצה רק "לנסר". ראינו איך זה נגמר. עדיף שנלמד מזה, ולא נכניס את אותו מסור אלינו – רק עם תווית בעברית.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזו מהות הפופוליזם. מדברים גבוהה גבוהה, כלומר נותנים ל'בייס' את מה שהם רוצים לשמוע (אגב, מתי התחלפה המילה 'בוחרים' במילה 'בייס' בבכלל) וזהו. כל השאר לא חשוב. לא אצל החלולים מארצות הברית של אמריקה ולא אצל הבבונים בארץ הקודש.