ח"כ אחמד טיבי אמר אתמול (שני) לזמן ישראל בשיחה בכנסת כי אם אחד מראשי המפלגות הערביות יפעל בניגוד לרצון הציבור הערבי ויסרב לאחד את ארבע המפלגות לרשימה משותפת גדולה – הוא ישלם על כך מחיר פוליטי כבד. "הציבור יכעס עליו", אמר טיבי. עם זאת, משיחות במסדרונות הכנסת עם פוליטיקאים מהמפלגות הערביות עולה תמונה מורכבת בהרבה.

בסיעת רע"ם חוששים כי איחוד כל המפלגות והגעה ל־14 עד 16 מנדטים תפגע דווקא בסיכויים להחליף את הממשלה. מספר סקרים שנערכו בשבועות האחרונים הראו כי התחזקות הרשימה המשותפת, כתוצאה משיעור השתתפות גבוה יותר של הציבור הערבי בבחירות, מצמצמת את הפער בין תומכי בנימין נתניהו למתנגדיו – ובכך מקשה על סיעות האופוזיציה להרכיב ממשלה.

גם אם יוצאים מנקודת הנחה שרע"ם תתפצל מהמשותפת יום לאחר הבחירות, בדומה לפיצול שביצעו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר עם מפלגותיהם בנובמבר 2022, רע"ם עשויה לצאת מהמהלך עם כשישה מנדטים בלבד – מספר שעשוי שלא להספיק כדי להגיע ל־61 מנדטים.

"השבעת ממשלת מיעוט היא מהלך לא מיטיבי. גם אם משביעים ממשלה ומחזיקים מעמד בתוכה למשך שנה, אותה הממשלה לא יכולה להעביר תקציב והיא מתפרקת כעבור שנה"

"השבעת ממשלת מיעוט היא מהלך לא מיטיבי. גם אם משביעים ממשלה ומחזיקים מעמד בתוכה למשך שנה, אותה הממשלה לא יכולה להעביר תקציב והיא מתפרקת כעבור שנה. אי אפשר להיכנס כך לקואליציה", אמרו לנו ברע"ם.

בתוך כך, עושה רושם שגם יו"ר רע"ם מנסור עבאס גורר רגליים בכל הנוגע למהלכים הפנים־מפלגתיים. לפני כמה שבועות הוא הצהיר כי ינתק את רע"ם ממועצת השורא, אולם ביום שבת האחרון, כאשר כונסה ועידת רע"ם, לא התקבלה החלטה חד־משמעית על מהלך כזה.

אחמד טיבי ומנסור עבאס במליאת הכנסת בירושלים, 24 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עבאס מסביר כי המהלכים הפנים־מפלגתיים מצריכים זמן, והוא דוגל בתהליך של בניית מוסדות המפלגה והרגלת ציבור תומכיה צעד אחר צעד למהלכיו הפוליטיים. בשורה התחתונה, הפיצול טרם התרחש.

ברע"ם גם ממשיכים לחפש מועמד יהודי שיהיה מקובל על הציבור הערבי. כפי שפורסם בעבר, ח"כ יואב סגלוביץ הוא כוכב גדול ברחוב הערבי, אך הוא לא מתכוון לעזוב את יש עתיד.

עבור עבאס, סגלוביץ משמש כ"אב טיפוס" למועמד המועדף – כלומר, דמות מוכרת בציבור היהודי, פופולרית ומקובלת גם על הציבור הערבי. אין רבים העונים להגדרה הזו. שיבוץ מועמד יהודי ברשימת רע"ם צפוי להתרחש בין אם רע"ם תרוץ בנפרד ובין אם תתמודד במסגרת הרשימה המשותפת.

מבחינת המפלגות שעשויות להרכיב את הרשימה המשותפת, נושא הפשיעה בחברה הערבית הוא הציר המרכזי – ולעיתים הבלעדי – של סדר היום

אגב, גם בתוך המשותפת עצמה בל"ד עשויה להציב מועמדת יהודייה. בעבר הוצבה השחקנית עינת ויצמן במקום השישי ברשימת בל"ד לכנסת ה־25, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה והמיקום היה לא ריאלי ממילא. אם בל"ד תתמזג לתוך הרשימה המשותפת, היא עשויה להכניס שלושה נציגים (בהתאם לחלוקה הפנימית של המקומות בין המפלגות).

אחת הפעילות הבולטות בבל"ד היא העיתונאית אורלי נוי, אולם בשלב זה לא ברור אם החליטה להשתלב ברשימה. עם זאת, פוליטיקאים בכירים במפלגות הערביות אמרו לנו כי שמה מוזכר כמועמדת רצויה מטעם בל"ד.

יוסף ג'בארין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באשר לחד"ש, גם שם צפויים שינויים משמעותיים. תקנון המפלגה כולל מגבלת כהונה, ולפיה חברי הכנסת אינם יכולים להתמודד מעבר לשתי קדנציות מלאות, אלא אם רוב גבוה מסוים בוועידת המפלגה מאשר זאת. כתוצאה מכך, חברי הכנסת איימן עודה ועאידה תומא סלימאן צפויים לפרוש עם פיזור הכנסת ה־25.

המועמד שעשוי להוביל את חד"ש הוא ח"כ לשעבר, עו"ד יוסף ג'בארין. נוסף על כך, מוזכר שמה של עו"ד נועה לוי, סגנית יו"ר חד"ש, כמועמדת שעשויה להשתלב ברשימה.

שיעור ההשתתפות בבחירות בקרב הציבור הכללי עומד על כ־70%, בעוד שבחברה הערבית הוא נע לרוב בין 45% ל־50% בלבד

מבחינת המפלגות שעשויות להרכיב את הרשימה המשותפת, נושא הפשיעה בחברה הערבית הוא הציר המרכזי – ולעיתים הבלעדי – של סדר היום. זהו הנושא שמעסיק את כלי התקשורת בערבית, והוא עשוי להיות הגורם שידרבן בוחרים לצאת מהבית ולהצביע בשיעורים גבוהים יותר מאשר בעבר.

שיעור ההשתתפות בבחירות בקרב הציבור הכללי עומד על כ־70%, בעוד שבחברה הערבית הוא נע לרוב בין 45% ל־50% בלבד. בבחירות לכנסת ה־23 (מרץ 2020) הגיע שיעור ההשתתפות של הציבור הערבי לשיא של 65%, והתוצאה הייתה 15 מנדטים לרשימה המשותפת.

תושבת טייבה מצביעה בבחירות לכנסת, 1 בנובמבר 2022 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

מבחינת הפיזור הגיאוגרפי, שיעור ההשתתפות גבוה יותר בדרך כלל בערי המשולש (אום אל־פחם, באקה אל־גרבייה, טייבה, טירה, כפר קאסם). שיעור ההצבעה באוכלוסייה הבדואית בדרום המדינה, לעומת זאת, יורד לעיתים אל מתחת ל־40%.