1
כל השבוע כססו בעמק יזרעאל ציפורניים: האם בישיבת הממשלה הקרובה תתקבל החלטה על הקמת שדה התעופה הבינלאומי המשלים לנתב"ג ברמת דוד? בצקלג שבנגב? בשניהם? ואם שניהם – מי קודם?
כל מילה יכולה לחרוץ גורלות, אבל כשהכל שרירותי ומאחורי הקלעים נמשכים מאבקי הכוח, קשה לצפות מה הן המילים שייכתבו בסופו של דבר בהחלטת הממשלה.
נכון לעכשיו – והניסיון מלמד שהכל יכול להשתנות בכל רגע – הממשלה תחליט ביום ראשון על "הקמת שני שדות התעופה האזרחיים הבינלאומיים, בדרום ובצפון (ברמת דוד ובצקלג, א"ל), במקביל וללא דיחוי". נראה שאלה חדשות רעות מאוד למתנגדי השדה בעמק, ובעצם לכולנו.
תהליך קבלת ההחלטה בממשלה בנוגע לשדה התעופה המשלים לנתב"ג הוא אחד הנמרחים והמטורללים בהיסטוריה של ישראל, ולא שחסרו מתמודדים על התואר. בשבועיים האחרונים הוא נכנס לוורטיגו של ממש
תהליך קבלת ההחלטה בנוגע לשדה התעופה המשני הוא אחד הנמרחים והמטורללים בהיסטוריה של ישראל, ולא שחסרו מתמודדים על התואר. בשבועיים האחרונים הוא נכנס, כיאה לתחום המדובר, לוורטיגו של ממש.
זה התחיל כשמשרד רה"מ ומשרדי התחבורה והאוצר הודיעו שהממשלה תקבל החלטה על הקמת שדה התעופה המשלים בצקלג. מיד פרצה מהומה. ראשי המועצות האזוריות בנגב שיושפעו עמוקות מהשדה – בני שמעון, מרחבים ושער הנגב – נעמדו על הרגליים האחוריות.
ראשי עיריות (בעיקר ליכודיות) בצפון, שמעוניינים בשדה בקרבתם, פנו בדחיפות לנתניהו; והיו גם גורמים מאחרי הקלעים שדאגו להזכיר למי שצריך שחלופת רמת דוד היא המתקדמת והזמינה ביותר ושאסור שמקומה ייפקד מהחלטת הממשלה.
כשהודיעו שהממשלה תקבל החלטה על הקמת שדה התעופה המשלים בצקלג פרצה מהומה. ראשי המועצות האזוריות בנגב שיושפעו עמוקות מהשדה – בני שמעון, מרחבים ושער הנגב – נעמדו על הרגליים האחוריות
ואכן, חיש מהר הנוסח המקורי נגנז, ורמת דוד, למגינת ליבם של אנשי עמק יזרעאל, חזרה לשולחן ולהחלטת הממשלה הצפויה.
סוף פסוק? מה פתאום. עוד מהומה, לחץ אדיר של 18 ראשי רשויות מצפון ומדרום, כולל יהלומים כמו בני ביטון מדימונה, ומאמץ מרשים של ח"כ אלמוג כהן, איש הנגב, שעושה הכל כדי שהשדה יישאר בדרום, והופ – הנושא נעלם מסדר היום של ישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון. כי למה לא להטריל את המדינה עוד כמה ימים אם אפשר.
דבר אחד כבר אפשר לומר במידה ניכרת של ביטחון: אופציית נבטים, הטובה ביותר מבחינה סביבתית וחברתית והזמינה ביותר מבחינה תשתיתית ותכנונית, וכמובן המועדפת על רוב ראשי הרשויות בדרום ועל מתנגדי השדה בצפון, כנראה ירדה מהפרק. חיל האוויר הצליח לשכנע את נתניהו לטרפד אותה.
לא נחשפתי לטיעונים של חיל האוויר, אבל העובדה שמפקד חיל האוויר לשעבר, אליעזר שקדי, שהרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט ושהאלוף במיל' גיורא איילנד סבורים שאין מניעה שהשדה יהיה בנבטים מלמדת שלא מדובר באמת ביטחונית מוחלטת.
דבר אחד כנראה כבר אפשר לומר בביטחון: אופציית נבטים, הטובה ביותר מבחינה סביבתית וחברתית והזמינה ביותר מבחינה תשתיתית ותכנונית, כנראה ירדה מהפרק בעקבות הלחץ שהפעיל חיל האוויר
אבל נתניהו כנראה החליט סופית לזרום עם חיל האוויר. בהחלטת הממשלה חלופת נבטים מוגדרת ככזו ש"אין ישימות בטחונית לקידומה", ובכך, לפי שעה, היא עברה מן העולם.
נשארנו עם צקלג, העיר המקראית שבין רהט לבית קמה, ועם רמת דוד, השדה הצבאי שעלול לגדול לטרמינל ענק שיסיים את הקריירה של עמק יזרעאל כמרחב של חקלאות, טבע והתיישבות כפרית.
במטה המאבק של עמק יזרעאל משוכנעים שצקלג היא ספין. רעיון שאיש לא באמת חושב שיש לו ישימות, ושנשלף על ידי גופי התכנון וחיל האוויר רק כדי לאפשר לממשלה להעמיד פנים שהיא לא זנחה את חזון השדה בנגב.
"הרי ברור שלא יקומו שני שדות במקביל", אומר גורם שמלווה את המאבק, "ומכיוון שאת רמת דוד מתכננים כבר הרבה זמן, ישימו מהר מאוד את צקלג על המדף וירוצו קדימה עם רמת דוד. החלטת הממשלה היא זריית חול בעיניים".
במטה המאבק של עמק יזרעאל משוכנעים שצקלג היא ספין. רעיון שאיש לא באמת חושב שיש לו ישימות, ושנשלף על ידי גופי התכנון וחיל האוויר רק כדי לאפשר לממשלה להעמיד פנים שהיא לא זנחה את חזון השדה בנגב
בחוות דעת של המשרד להגנת הסביבה שמצורפת להחלטת הממשלה, החלופה של צקלג נכתשת לאבק. "המיקום המדובר מעולם לא נבחן בהליך תכנוני", נכתב במסמך. "הליך התסקיר לחלופת צקלג טרם התחיל, כך שמוקדם מדי לקבוע שהמיקום בכלל מתאים".
במשרד להגנת הסביבה מזכירים שחלופה סמוכה מאוד, בשם צקלג 1, נבחנה בשעתו על ידי צוות מקצועי, קיבלה ציונים נמוכים מאוד בכל הקריטריונים ונפסלה על הסף. "את הכל יהיה צריך לתכנן ולהקים מאפס, והכל על חשבון שטחים פתוחים", נכתב בחוות הדעת של המשרד. "אין תשתית עובדתית בסיסית שמצדיקה קבלת החלטה על הקמת שדה במקום".
גם אנשי מקצוע מחוץ למשרד להגנת הסביבה סבורים שצקלג היא רעיון תיאורטי שאין סיכוי שיבשיל, אבל סגן השר אלמוג כהן התעקש לפזר השבוע אופטימיות. על חלום השדה בנבטים הוא ויתר מזה כבר, אבל הוא משוכנע שהשדה המשני יישאר בנגב – בצקלג.
ימים יגידו אם בקרוב, כמו רבים לפניו, הוא יגלה שהיה כלי משחק בידי נתניהו, שחיפש דרך לדלג מנבטים לרמת דוד ועשה את זה דרך תחנת ביניים פיקטיבית בצקלג.
ימים יגידו אם בקרוב יגלה אלמוג כהן, כמו רבים לפניו, שהיה כלי משחק בידי נתניהו, שחיפש דרך לדלג מנבטים לרמת דוד ועשה את זה דרך תחנת ביניים פיקטיבית בצקלג
בינתיים, מרוב ספינים, פניות פרסה ורעש פוליטי, כבר כמעט לא מדברים על הדבר עצמו: הקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל תהיה אירוע הרסני שישנה את פניו של חבל ארץ שלם – אחד החבלים הבודדים כאן שאין שום סיבה לשנות את פניו.
קצרה היריעה מלחזור על מאות הנימוקים המפורטים שהופיעו בדו"חות הקשים של המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, מכון שמואל נאמן בטכניון ומומחים מדיסציפלינות שונות, שבחנו את השלכות הקמת השדה בעמק מכל זווית אפשרית.
לפי המשרד להגנת הסביבה יהיה הכרח לפנות מבתיהם אלפים מתושבי העמק בגלל מטרדי רעש בלתי נסבלים, אבל הרעש מהמטוסים הוא הבעיה הקטנה ביותר. הסיפור האמיתי הוא כמות הבטון והתשתיות שיכסו את העמק.
הקמת השדה תחייב לפנות מבתיהם אלפים מתושבי עמק יזרעאל בגלל מטרדי רעש בלתי נסבלים, אבל הרעש מהמטוסים הוא הבעיה הקטנה ביותר. הסיפור האמיתי הוא כמות הבטון והתשתיות שיכסו את העמק
בפגישה שנערכה לפני כשנה וחצי במועצה האזורית עמק יזרעאל עם אנשי צוות התכנון שמקדמים את השדה, נתנו האורחים סקירה על מאגרי המים וערוצי הנחלים שיצטרכו להיסגר או להיות מוסטים מכאן לשם ומשם לכאן.
"כשיצאתי משם הבנתי שלא יהיה שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל", אמר לי אחר כך אדם שנכח במקום, "מהסיבה הפשוטה שאם יהיה שדה זה כבר לא יהיה עמק יזרעאל. זה או זה או זה, שניהם ביחד לא הולך".
2
צבא הוא מסגרת שלא מקלה על טבעונים לשמור על הבחירה התזונתית שלהם, ומלחמה עוד פחות. 318 חיילים (56% מתוכם חיילות) השיבו לסקר מקיף של המטה לקידום טבעונות בצה"ל.
מהסקר עולה תמונה מטרידה: חמישית מהחיילים (20.2%) מעידים כי במהלך שירותם נאלצו לאכול מזון מהחי בגלל היעדר זמינות של אוכל טבעוני. אם היו מתקבלות עדויות דומות מחיילים ששומרים על כשרות, אמות הסיפים, הפוליטיות ובכלל, היו רועדות במדינה ובצה"ל.
חמישית מהחיילים (20.2%) נאלצו לאכול מזון מהחי במהלך שירותם בגלל היעדר זמינות של אוכל טבעוני. אם היו מתקבלות עדויות דומות מחיילים ששומרים על כשרות, אמות הסיפים, הפוליטיות ובכלל, היו רועדות במדינה ובצה"ל
יש גם נסיבות מקילות: הסקר נערך באפריל 25', עדיין בתוך מלחמה עצימה. זו גם הסיבה לכך שאחוז גבוה יחסית מהמשיבים – 38% – היו מילואימניקים בשירות פעיל.
התוצאות ברוב התחומים מבטאות נסיגה קלה או מצב סטטי לעומת הסקר הקודם, שנערך טרום המלחמה ב-2023. כללית ניתן לומר שביחס לשנים עברו יש שיפור במודעות ובמתן מענה בצה"ל לחיילים שמבקשים להימנע ממזון מהחי, אבל הפערים עדיין גדולים ובמקרים רבים חיילים טבעונים נאלצים לדאוג לעצמם, כי במטבח היחידתי לא ידאגו להם.
כך, למשל, בעוד בארוחות הצהריים יש בדרך כלל מנה עיקרית מחלבון מהצומח (האיכות והטעם זה כבר סיפור אחר), בארוחות בוקר וערב טבעונים מוצאים את עצמם לעיתים קרובות בלי אופציה חלבונית. רק 21% דיווחו שמדי יום מוגש בארוחת בוקר יוגורט על בסיס סויה.
כנגזרת מכך, רוב מכריע מהנשאלים נתן ציון נמוך מאוד לארוחות הבוקר והערב. למרבה האירוניה, דווקא בין הלוחמים – כשליש מהמשיבים בסקר הם לוחמים שלקחו חלק בתמרונים בשטח – הרוב דיווחו שזכו לקבל מנות קרב טבעוניות בתדירות גבוהה.
בעוד בארוחות הצהריים יש בדרך כלל מנה עיקרית מחלבון מהצומח, בארוחות בוקר וערב טבעונים מוצאים את עצמם לעיתים קרובות בלי אופציה חלבונית. דווקא לוחמים זכו לקבל מנות קרב טבעוניות בתדירות גבוהה
הבעיה של הטבעונים מחמירה כשהם נשארים שבת – בארוחות שבת בצהריים הזמינות של חלופה טבעונית נדירה למדי.
אנשי המטה לקידום הטבעונות שערכו את הסקר נמצאים בקשר שוטף עם שורה של גורמים בצה"ל, ומעידים שבקרב גורמי המטה יש מודעות ורצון לשפר את המצב. הבעיה היא בחלחול לשטח.
מטבע הדברים, כשהשטח עסוק במלחמה הבעיה רק מחריפה, אבל לחיילים שמסרבים לאכול בעלי חיים אין זמן לחכות שיפרוץ כאן שלום עולמי.
מדובר צה"ל נמסר: "בשנים האחרונות היקף ומגוון מוצרי המזון ללא רכיבים מן החי גדל משמעותית בצה"ל, לטובת מענה רחב, מותאם ומזין ככל הניתן. המענה הניתן הינו משתנה בהתאם למטבח המבשל, למצב המבצעי, לאימונים, לחגים ומועדים.
דובר צה"ל: "בשנים האחרונות היקף ומגוון המזון ללא רכיבים מן החי גדל משמעותית בצה"ל, לטובת מענה רחב, מותאם ומזין ככל הניתן, שמשתנה בהתאם למטבח המבשל"
"במידה וישנו פער בתחום המזון בבסיס, ניתן לפנות למפקדים ולגורמי המקצוע. לכל פנייה, אפשר לפנות למוקד איכות וחוויית השירות של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, הזמין במוקד 1111 שלוחה 2 ואז 4".
3
כתושב הצפון ורוכב אופניים מושבע, עופר קרן מאוד אוהב את רכבת ישראל ומרבה להשתמש בשירותיה כדי להגיע לאזורים שונים בארץ שמציעים מסלולי רכיבה בטבע. הכניסה לשירות של קרונות אופניים ייעודיים לפני כחודש היתה מבחינתו חדשות נהדרות.
רק שבכובעו השני, כמומחה לאנרגיה ובעל חברה להתייעלות אנרגטית, הנסיעות בקרונות האופניים החדשים מטרידות אותו. עוצמת התאורה בקרונות הללו, הוא אומר, בלתי נסבלת. מדובר בתאורת לד לבנה בוהקת, שמשום מה פועלת במלוא העוצמה גם ברכבות ליליות.
לדברי עופר קרן, חובב אופניים מהצפון, עוצמת התאורה בקרונות האופניים החדשים ברכבת בלתי נסבלת. מדובר בתאורת לד לבנה בוהקת, שמשום מה פועלת במלוא העוצמה גם בלילות
קרן לא התעצל והביא איתו לאחת הנסיעות מכשיר למדידת עוצמת האור. "עוצמת התאורה בקרונות נוסעים מבוססת על תקנים אירופיים מקובלים", הוא אומר, "התקן מגדיר רמות תאורה מינימליות בלבד, למשל 100-150 לוקס באזורי ישיבה, 50-75 לוקס במסדרונות ומעברים.
"בפועל, גם כאשר נעשה שימוש ברמות גבוהות יותר לצורכי נוחות, מדובר בדרך כלל בטווח של 200-300 לוקס. בקרונות החדשים מדדתי על הריצפה 500 לוקס במקום 50 ו-2000 לוקס באוזרי הישיבה בגובה הפנים. זה פי 9 מהנדרש ופי 3 משאר הקרונות ברכבת".
קרן מתאר תחושה של חדר ניתוח. הסדרן בקרון הודה בפניו שנוסעים רבים מתלוננים על כך. כששוחחנו איתו בשידור ב'יהיה בסדר' בגל"צ והעלינו את הדברים בדף הפייסבוק של התוכנית, רבים מהמגיבים הזדהו.
"כל מילה", כתב שון, "להחליש ולהחליף את גוון האור לצהבהב. נסיעה ברכבת אחרי השקיעה הופכת לקקפוניה חושית". "התאורה מיותרת וחזקה מדי", כתבה דליה, ואחרים ציינו שהיא מסנוורת.
קרן תיאר תחושה של חדר ניתוח, והסדרן בקרון אף הודה שנוסעים רבים מתלוננים על כך. כששוחחנו איתו בשידור ב'יהיה בסדר' בגל"צ והעלינו את הדברים בדף הפייסבוק של התוכנית, רבים מהמגיבים הזדהו
על אף שחשיפת יתר בשעות הלילה לתאורה מלאכותית, ובעיקר תאורת לד לבנה, אינה מומלצת, מתברר שיש לקונה: לתאורה ברכבת יש תקן תחתון, אבל אין רף עליון מחייב.
זה גם הטיעון שרכבת ישראל העלתה בתגובתה לדברים, וזו גם הסיבה שהמשרד להגנת הסביבה לא מתערב: התאורה בקרונות חייבת להיות בעוצמה שנמצאת מעל לתקן, אבל כמה מעל? זה נתון לשיקול הדעת של המפעיל. ומכיוון שכך, מבחינת המשרד להגנת הסביבה זה עניין של איכות שירות, לא של איכות הסביבה.
למרות הבעיות הקשות בדרגי ההנהלה, השירות שמקבלים הנוסעים ברכבת – כשהיא מגיעה ולא מבוטלת בגלל תקלה כלשהי – הוא ברמה ראויה בהחלט. לכן גם עופר קרן נהנה לנסוע בה. לא יזיק אם גם בתחום שנתפס כשולי יחסית, כמו תאורה בקרונות החדשים, יהיו קשובים ברכבת לרחשי הלב של הנוסעים ובעיקר למכשירי המדידה, שמתעדים עוצמות תאורה לא סבירות.
4
החורף, שבינתיים מסרב לחזור, הביא איתו מראות מרתקים. למשל התמונה הזו של העגורים באגמון החולה, שצילמה עינבר שלומית רובין.
ביום גשום וקר לעגורים יש מטרה עליונה – למנוע מהרוח לפרוע את שכבת הנוצות החיצונית, שכן ברגע שהטיפות חודרות אותה היא מאבדת את יעילותה כמבודדת וכשומרת מצטיינת על חום הגוף
ביום גשום וקר לעגורים יש מטרה עליונה – למנוע מהרוח לפרוע את שכבת הנוצות החיצונית, שכן ברגע שהטיפות חודרות אותה היא מאבדת את יעילותה כמבודדת וכשומרת מצטיינת על חום הגוף.
השיטה: כולם עומדים בדיוק באותה זווית עם הפנים אל הרוח, כך שהיא מחליקה על הנוצות ולא חודרת פנימה. וזה עובד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובנושא עודף התאורה בקרונות הרכבת בשעות הלילה –
אביב תודה על העלאת הנושא לכותרות
הסבר: מדוע תאורת לד "לבנה-קרה" (5000K) מסוכנת בלילה?
"הבעיה אינה רק בעוצמה המסנוורת (2000 לוקס), אלא בהרכב הספקטרלי של האור. אור לבן בגוון 'קר' (5000 קלווין ומעלה) מכיל שיעור גבוה של אור כחול (אורכי גל קצרים בין 380-500 ננומטר).
על פי מסמך עמדה רשמי של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה (פברואר 2022), חשיפה לאור כחול בשעות הערב והלילה פוגעת בבריאות הציבור בשני מישורים עיקריים:
1. שיבוש השעון הביולוגי: האור הכחול מדכא את הפרשת הורמון המלטונין, האחראי על וויסות מחזורי השינה והערות. דיכוי זה פוגע באיכות השינה ועלול לגרום לבעיות בריאותיות מצטברות.
2. סיכון פוטו-ביולוגי: קיימת סכנה לפגיעה ברשתית העין ('Blue Light Hazard') בחשיפה ממושכת לעוצמות גבוהות של אור כחול, כפי שמוגדר בתקן הבטיחות IEC 62471.
המלצת המשרד להגנת הסביבה היא חד-משמעית: במרחבים ציבוריים יש להשתמש בגופי תאורה בגוון 'אור חם' של עד 3000 קלווין, שבו המרכיב הכחול נמוך משמעותית. התקנת תאורה של 5000 קלווין בקרונות לילה עומדת בניגוד מוחלט להמלצות בריאותיות אלו."
ביום שלישי הקרוב – נפגוש את כל אנשי הגנ"ס בכנס התאורה – ונבדוק את עמדתם במפגש
נקודות לחיזוק מול טענת "התקן" של הרכבת:
בנוסף להסבר על האור הכחול, כדאי להדגיש בביקורת שלך כיצד הרכבת מפרשת את התקן באופן שגוי:
• התקן דורש נוחות, לא רק אור: תקן הרכבות האירופי (EN 13272-1) אמנם מגדיר מינימום, אך הוא דורש במפורש גם "הגבלת סינוור" (Limitation of glare) ומתן עדיפות ל"רווחה כללית" (General well-being) של הנוסע. עוצמה של 2000 לוקס בחלל סגור עם חלונות חשוכים יוצרת בהכרח סינוור והשתקפויות, ולכן מפרה את דרישות האיכות של התקן עצמו.
• חריגה קיצונית מהנורמה: לשם השוואה, תקן תאורה למשרדים (ת"י 8995) דורש כ-500 לוקס לעבודה משרדית וקריאה. אספקת 2000 לוקס לנוסע שנח ברכבת היא אבסורד ארגונומי ובזבוז אנרגטי.