בריתות הגנה איבדו את משמעותן המרכזית. המלחמה עם איראן הייתה ההוכחה הברורה האחרונה שנדרשה לכך שבריתות אלה, ובמיוחד נאט"ו, חייבות לעבור שינוי עצום או להתפרק.

במהלך המלחמה, שאלות לגבי עתיד נאט"ו נשאלו בצמתים חשובים מאוד הקשורים ישירות לשאלה. השאלות נשאלו בעיקר בבית הלבן. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ זעם על חוסר הנכונות של חברות נאט"ו באירופה לסייע בפעולה נגד איראן.

הנושא, לדברי מומחי הגנה ישראלים, יהיה על הפרק זמן רב עד שיבוצעו השינויים הנדרשים.

במהלך המלחמה, שאלות לגבי עתיד נאט"ו נשאלו בצמתים חשובים מאוד, בעיקר בבית הלבן. טראמפ זעם על חוסר הנכונות של חברות נאט"ו בארופה לסייע בפעולה נגד איראן, והנושא יישאר על הפרק עוד זמן רב

בעוד שנטישה מוחלטת של ארצות הברית את ברית נאט"ו אינה נראית כאופציה בשלב זה, העתיד צפוי לראות נאט"ו "דו-שכבתי" שבו חברות אירופה, בהובלת שיתוף פעולה צרפתי-בריטי, נושאות באחריות גדולה יותר. הברית נותרה קריטית לביטחון האירופי, אך היא תתאפיין בהתאמות דחופות ומתמשכות הן לשינויי כוח טרנס-אטלנטיים והן לשינויי כוח עולמיים.

נאט"ו נמצאת כעת בתהליך של "אירופיזציה", טרנספורמציה היסטורית שמובילה למבנה בהובלה אירופאית יותר.

ממשל טראמפ דורש שחברות נאט"ו האירופיות יהיו מצוידות ומאומנות יותר לבצע לפחות 50% מהמשימות במלחמה בכוחות עצמן.

דרישה נוספת מצד ארה"ב מהחברות היא להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן ל-3.5% מהתמ"ג שלהן, וזאת לא יאוחר משנת 2035.

ממשל טראמפ דורש גם מהחברות האירופיות לשדרג את יכולותיהן במודיעין ובהגנה אווירית, נושאים שכעת מסופקים כמעט אך ורק על ידי ארה"ב.

מקורות ביטחוניים ישראליים אמרו כי גרמניה היא כיום חברת נאט"ו היחידה שלמדה את הלקחים מהמלחמה באוקראינה, רכשה ופרסה את מערכת ההגנה האווירית הישראלית "חץ ". המלחמה עם איראן הוכיחה שוב שמערכות כאלה הן חובה קריטית, שכן טילים בליסטיים הפכו לכלי מלחמה מרכזי וקטלני.

בעוד שנטישה מוחלטת של ארצות הברית את ברית נאט"ו אינה נראית כאופציה בשלב זה, העתיד צפוי לראות נאט"ו "דו-שכבתי" שבו חברות אירופה, בהובלת שיתוף פעולה צרפתי-בריטי, נושאות באחריות גדולה יותר

המלחמה עם איראן הדגישה שוב את הצורך במאגרי נשק גדולים בהרבה. ארצות הברית וישראל כבר נמצאות בעיצומו של מאמץ למלא את המלאים שהידלדלו. 

ארה"ב עשתה כמה צעדים קדימה. בכירים בפנטגון תחת ממשל טראמפ קיימו שיחות מקדימות עם מנהלים של יצרניות רכב, בעיקר ג'נרל מוטורס ופורד, כדי לשכנע אותן לשנות חלק מקווי הייצור שלהן כך שיסייעו במילוי מלאי הנשק המדולל של ארצות הברית.

הנושא הבוער הוא עתיד נאט"ו, אבל הוא חלק מנושא רחב יותר תחת הכותרת – מה שווים כיום ארגונים בינלאומיים? 

דוד בן גוריון היה איש חכם. בשנת 1955 הוא השמיע את הביטוי המפורסם "או"ם שמום". מילים אלה ביטאו יחס של ביטול כלפי האו"ם. בן גוריון השתמש בביטוי בישיבת ממשלה, מול הצעה לכבוש את עזה, כחלק מתפיסה שביטחון ישראל תלוי בכוחה ולא בהחלטות בינלאומיות.

בשנים האחרונות ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם הם בעיקר סידור עבורה למקורבים לשלטון במדינות החברות. אין להחלטות הארגונים האלה שום משמעות. גם החלטות של מועצת הביטחון נותרות בדרך כלל על הנייר. 

אין נתון סטטיסטי מדויק ומקובל לכאורה על אחוז ההחלטות של מועצת הביטחון של האו"ם שמיושמות בפועל, שכן יישומן תלוי בגורמים פוליטיים, מנגנוני אכיפה חלשים ווטו של חברות קבועות.

בשנים האחרונות ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם הם בעיקר סידור עבורה למקורבים לשלטון במדינות החברות. אין להחלטות הארגונים האלה שום משמעות. גם החלטות של מועצת הביטחון נותרות בדרך כלל על הנייר

מחקרים מצביעים על כך שרבות מההחלטות נשארות ללא יישום, במיוחד אלו נגד בעלות ברית של מעצמות גדולות, אך ללא אחוז כולל ספציפי. נכון לאפריל 2026, אומצו כ-2,819 החלטות, אך אכיפתן אינה אוטומטית ותלויה בשיתוף פעולה של מדינות החברות.

בעולמנו קובעים רק הכוח והעוצמה צבאית.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.