1

לפעמים נעים לקבל תזכורת לכך שבמשרדי הממשלה ובזרועותיה השונות עדיין יש כוח אדם עם איכויות של חשיבה, מדע וטכנולוגיה, ולא רק כשמדובר בפיתוח אמצעי לחימה.

תזכורת כזו קיבלנו השבוע כשמשרד האנרגיה ומפ"י (המרכז למיפוי ישראל – כן, אלה שנשארו בלי אף חלון לרפואה אחרי שטיל איראני נחת בתל אביב ביום הראשון למלחמה) הציגו כלי חדש ומשוכלל שמספק לראשונה מידע מדויק על פוטנציאל הפקת אנרגיית שמש על כל גג, שכונה, חניון ועיר בישראל. הפוטנציאל הכולל, אגב, בשמיים, כמעט בגובה השמש. המיצוי – הרבה פחות.

20 ג'יגה-וואט (20 אלף מגה-וואט) של אנרגיה נקייה ממתינים למימוש במרחב הבנוי בישראל. לשם קנה המידה, ברגע השיא של צריכת החשמל בישראל אי פעם (ביום לוהט של אוגוסט אשתקד) המשק צרך 17 ג'יגה-וואט. כלומר, לפאנלים הסולאריים יש פוטנציאל של גיים צ'יינג'ר.

20 ג'יגה-וואט (20 אלף מגה-וואט) של אנרגיית שמש ממתינים לשימוש על גגות ישראל. כלומר, כששיא צריכת החשמל אי פעם בישראל (אוגוסט אשתקד) הוא 17 ג'יגה-וואט, הפאנלים הסולאריים יכולים להיות גיים צ'יינג'ר

במידה מסוימת, בפרסום הנתון הזה משרד האנרגיה מזמין לעצמו צרות. כשהחברה להגנת הטבע מתנגדת להקמת שדות סולאריים על שטחים פתוחים, וכשתושבים בכל הארץ (וארגוני הסביבה) מתנגדים להקמת עוד ועוד תחנות כוח על גז, יש להם עכשיו קלף חזק לשלוף מהשרוול, קלף שקיבלו על מגש של כסף מהממשלה עצמה: קודם תדאגו למצות את הפוטנציאל על הגגות, הם יגידו, אחר כך תחרבו את הטבע ותקימו תחנות כוח מזהמות.

פאנלים סולאריים על גג בית הספר "יעלים" באילת (צילום: טל אגסי)

בימים אלה מתנהלים דיונים בין משרדי האנרגיה והאוצר ורשות החשמל על הגדרת יעדי האנרגיה הסולארית לעשור הקרוב. את 2025 ישראל סיימה עם כ-15% אנרגיות מתחדשות אחרי עלייה יפה בשנים האחרונות אבל בפיגור לעומת היעדים המוצהרים של הממשלה.

היעד הרשמי ל-2030 הוא 30%, אבל כבר עכשיו ברור שהוא יושג רק באיחור של כשנתיים. למרות זאת, כעת דנים על 2035 כשהעמדות נעות בין 35% ל-40%. זה שאפתני, אבל הפוטנציאל, כך מעידים הנתונים החדשים, קיים.

ישראל סיימה את 2025 עם כ-15% שימוש באנרגיות מתחדשות, אחרי עלייה יפה בשנים האחרונות. היעד הרשמי ל-2030 הוא 30%, אבל כבר ברור שהוא יושג באיחור

תוך כדי עבודה על המכשיר החדש, שמתבסס על אתר שרת המפות הממשלתי בשילוב אלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית, נאספו כמה נתונים מעניינים על מה שכבר קורה בעולם האנרגיות המתחדשות. ולא כל מה שקורה מחמיא.

מתברר, למשל, שמבני הציבור והממשל הם הסקטור עם מיצוי הפוטנציאל הנמוך ביותר במשק – רק 7.5% מהגגות של מבני הציבור ברחבי הארץ מכוסים בפאנלים סולאריים, מתוך פוטנציאל של 770 מגה-וואט. אם מחר בבוקר יותקנו פאנלים על כל מבני הציבור בישראל, אפשר יהיה לחסוך הקמת תחנת כוח או שתיים.

מבנה של עיריית תל אביב עליו מותקנים פאנלים סולאריים לאיסוף אנרגיית שמש, 2020 (צילום: סולארפאוור)

הביצועים של הממשלה מביכים עוד יותר כשמשווים אותם לאלה של החקלאים (הכוונה למבנים חקלאיים כמו רפתות ולולים, לא לפאנלים על חלקות חקלאיות) – שמיצו עד כה 31.9% מהפוטנציאל. עדיין, גם כאן, יש עוד המון גגות לכסות.

החמצה מקו השער נרשמת גם בתחום צמודי הקרקע, שם הפוטנציאל דמיוני (7,239 מגה-וואט – שקול למקבץ שלם של תחנות כוח), אך המימוש מגרד את ה-7%.

 בתחום הבתים הפרטיים צמודי הקרקע הפוטנציאל דמיוני, אך המימוש מגרד את ה-7% בלבד. גם אצל החקלאים, שמיצו עד כה 31.9% מהפוטנציאל, יש עוד המון גגות לכסות

הממשלה ניסתה להתניע מהלכים, לתמרץ באמצעות תעריפים, להעלות קמפיינים – בינתיים בעלי הבתים הפרטיים לא ממהרים להשתכנע. בתים חדשים מחויבים בהתקנת פאנלים על פי חוק, אבל המסה הקריטית הם כמובן הבתים הקיימים ושם העניינים יגעים למדי.

עיון בנתוני המגזר הציבורי מעלה נתון אירוני ומאכזב: בתי החולים בתחתית הדירוג, עם מימוש של רק 3.3% מהפוטנציאל הסולארי. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי ומשרדי הגנת הסביבה והבריאות, בתי החולים בישראל קולטים מדי שנה אלפי אנשים שמתמודדים עם תחלואה שנובעת מזיהום אוויר, אבל אותם בתי חולים עושים מעט מאוד כדי לתרום לצמצום זיהום האוויר.

פאנלים סולאריים על גג בית פרטי בישראל, 2009 (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)

סקירת מימוש הפוטנציאל הסולארי במבנים של הרשויות המקומיות (לא בתים פרטיים) מניבה תוצאות מפתיעות. אחרי המובילה ראש פינה, ש-48.9% מהפוטנציאל הסולארי על הגגות שלה ממומש, הצמרת כוללת שילוב של התנחלויות וערים ערביות – קריית ארבע והר חברון (47.9% ו-47.4% בהתאמה) וטירה וג'לג'וליה (45.7% ו-42.3%). האם נמצא הנושא שסביבו השבטים השונים שמרכיבים את ישראל יכולים להתאחד?

העיר שתושביה מנצלים את פוטנציאל הגגות הפרטיים יותר מכל עיר אחרת בישראל היא בית שאן – 21% מימוש. שכונת קרית רבין בעיר היא השכונה המובילה בארץ – 42% מהגגות מכוסים בפאנלים. מתברר שבפריפריה הפנימו את מה שבערי המטרופולין עדיין לא מחלחל – שהגג יכול להיות מקור מוצלח להשלמת הכנסה פאסיבית.

20 הג'יגה-וואט שמציג משרד האנרגיה (17 על הגגות ו-3 באמצעות קירוי סולארי על חניונים, מגרשי ספורט או בתי עלמין) הם אפילו לא מלוא הפוטנציאל: יש גם מחלפים, בסיסים צבאיים וחלקות חקלאיות מחוץ לערים

20 הג'יגה-וואט שמציג משרד האנרגיה (17 על הגגות ו-3 באמצעות קירוי סולארי על חניונים, מגרשי ספורט או בתי עלמין) הם אפילו לא מלוא הפוטנציאל, שכן המכסה הזו לא כוללת מחלפים, בסיסים צבאיים שמחוץ לערים, ופאנלים על חלקות חקלאיות. וכמובן שדות סולאריים קרקעיים.

ממשלת ישראל, ובכן, הבהירה השבוע רשמית וחגיגית, שהפוטנציאל אדיר. כדי לממש אותו צריך להסיר חסמים, לזרז הליכים, להציע תמריצים, לדחוף את כל המגזרים, ולהפנים שמימוש הפוטנציאל הסולארי, שבו כל גג, כל שכונה וכל עיר הם תחנת כוח קטנה, הוא תרומה אדירה לא רק לסביבה ולבריאות אלא גם לביטחון הלאומי.

דודי שמש על גגות בתל אביב, 2017 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

2

סערה בחוצות תל אביב. כפי שדווח בחדשות 13, רוכבי דו גלגליים חשמליים (אופניים וקורקינטים) קיבלו לאחרונה ערימה של דו"חות שהופקו על ידי המצלמות המוצבות במרחב העירוני.

הם תועדו פעם אחר פעם רוכבים בלי קסדה, כל תיעוד כזה תורגם לקנס של 1,000 שקלים, ומשום מה בחלק מהמקרים הדו"חות הגיעו לידי הנמענים שבועות או חודשים אחרי ביצוע העבירה. התוצאה: עשרות דו"חות ביחד כשהקנס המצטבר מגיע לאלפי ואף לרבבות שקלים.

ברור שאם המטרה היא הרתעה ולא העשרת קופת העירייה, זו לא הדרך.

הדוחות על אי חבישת קסדה הגיעו בבת אחת, שבועות או חודשים אחרי ביצוע העבירה. התוצאה: עשרות דו"חות ביחד כשהקנס המצטבר מגיע לאלפי ואף לרבבות שקלים. אם המטרה היא הרתעה, ברור שזו לא הדרך

"כשקיבלתי את הדו"ח הראשון למדתי את הלקח ורצתי לקנות קסדה", מספר אחד הנקנסים, "אחרי שבוע, כשכבר רכבתי רק עם קסדה, הגיעו בדואר עוד שמונה דו"חות".

זה לא סביר ולא פרופורציונלי, קל וחומר שחלק מהנקנסים הם סטודנטים או צעירים שוכרי דירות שגם אם יהפכו אותם על הראש לא ייפול להם מהכיס סכום כזה.

רוכבים על קורקינטים חשמליים בתל אביב, 5 במאי 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

טבעי להזדהות עם צעירים נורמטיבים שנוחתת עליהם דרישת תשלום מהגיהנום, אבל צריך לעשות הפרדה בין הבעיה הלוגיסטית והביורוקרטית שהתגלתה כאן – ושהעירייה חייבת לטפל בה בהגינות ובשכל ישר – לבין המהות.

במהות, טוב שיש אכיפה אגרסיבית על רכיבה בדו גלגליים החשמליים, וטוב שהאכיפה הזו מבוצעת גם באמצעות מצלמות. חבישת קסדה על דו גלגל ממונע מקבילה לחובה לחגור חגורת בטיחות.

במהלך השנה האחרונה נהרגו 29 רוכבי דו גלגלי ממונע (19 קורקינטים ו-10 אופניים). לפי משטרת ישראל, כ-90% מההרוגים רכבו בלי קסדה. סיבת המוות: פגיעת ראש קשה.

חבישת קסדה מקבילה לחובה לחגור חגורת בטיחות: רק בשנה האחרונה נהרגו 29 רוכבי דו גלגלי ממונע (19 קורקינטים ו-10 אופניים). לפי משטרת ישראל, כ-90% מההרוגים רכבו בלי קסדה. סיבת המוות: פגיעת ראש קשה

החיסרון של המצלמות הוא שהן יכולות לבצע אכיפה רק כלפי רוכב שהתקין מספר רישוי על האופניים/קורקינט, כמחויב בחוק.

באופן אירוני, מי שמצפצף על החוק מוגן מפני המצלמות שלא יודעות לזהות אותו. את הפער הזה מנסה העירייה (ולעיתים המשטרה) להשלים באמצעות נוכחות פקחים ברחובות שקונסים את מי שרוכב בלי לוחית רישוי.

רוכבים על קורקינטים חשמליים בתל אביב, דצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

כל מי שהולך או מדווש בתל אביב בשנים האחרונות יודע שההתנהלות הפרועה של חלק מרוכבי הכלים הממונעים מהווה סכנת נפשות – לילדים, זקנים וסתם עוברי אורח, וכאמור גם לעצמם.

לאכוף את חבישת הקסדה זה חשוב, אבל חשוב עוד יותר לבצע אכיפה כלפי מי שרוכבים על המדרכות, מגבירים באמצעים מלאכותיים את מהירות הכלי עד ל-50-60 קמ"ש ובקיצור זורעים כאוס ופחד במרחב העירוני. את אלה לא תמיד המצלמות יכולות להפליל, וגם הפקחים לא פעם חסרי אונים מולם. יותר קל להתעסק עם קסדה ומספר רישוי.

חשוב לאכוף חבישת קסדות, אבל חשוב עוד יותר לבצע אכיפה ולפעול מול ההתנהלות הפרועה של חלק מרוכבי הכלים הממונעים, שמהווה סכנת נפשות במרחב העירוני

למרות זאת, בעיריית תל אביב טוענים שהרוב המכריע מבין 55 אלף קנסות שחולקו בשנה האחרונה לדו גלגליים ממונעים היו בגין רכיבה על המדרכות. בעירייה גם מבקשים להדגיש שכל דו"ח שמופק ממצלמה מאושר רק אחרי שפקח צפה באירוע ווידא שהייתה עבירה, כלומר שלא מדובר במערכת רובוטית שפועלת על אוטומט.

צריך לומר שמצב הבטיחות בעיר חווה שיפור מסוים, אם כי המלאכה עדיין רבה. חובה לבצע אכיפה, אבל חובה לבצע אותה בהגינות. נהגים מקבלים היום סמס מהמשטרה מיד אחרי שתועדו מבצעים עבירה במצלמת תנועה. הטכנולוגיה קיימת. אם היא הגיעה למשטרת ישראל, מן הראוי שתגיע גם לעיריית תל אביב.

רוכב קורקינט על גשר יהודית, מעל אילון, תל אביב, אפריל 2026 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

3

מספרים שבאחד מסבבי הבחירות, כשרשימת 'יש עתיד' התכווצה וכמה ח"כים איבדו את מקומם בכנסת, יאיר לפיד ביקש לנחם אותם. "יש לכם שתי הטבות לכל החיים", בישר לח"כים המודחים, "תחבורה ציבורית בחינם ודקה דומייה בכנסת".

כנסת שמכבדת את ותיקיה שהולכים לעולמם זה מעמד ראוי. אבל תחבורה ציבורית חינם לכל החיים? למה בדיוק הח"כים זכאים לזה?

לח"כים לשעבר יש שתי הטבות לכל החיים -תחבורה ציבורית בחינם ודקה דומייה במותם. כנסת שמכבדת את ותיקיה שהולכים לעולמם זה מעמד ראוי, אבל תחבורה ציבורית חינם לכל החיים? למה בדיוק הח"כים זכאים לזה?

מצד שני, זו הטבה שכמעט לא עולה לקופה הציבורית, שכן ככל הידוע מספר הח"כים לשעבר שמנצלים אותה זעום למדי. דב חנין ובני בגין ידועים כמי שנסעו ואולי עדיין נוסעים באוטובוסים, קולט אביטל פעם נפלה ונחבטה באוטובוס, אבל הם היוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל.

לתת לנבחרי ציבור בישראל לנוסע חינם באוטובוסים זה כמו לתת אגוזים למישהו שאין לו שיניים, או בעצם גרוע מזה: למישהו שאלרגי לאגוזים.

בלי רכב ונהג פרטי: השר בני בגין תועד נוסע ברכבת הקלה http://t.co/QxEo1YOL7Y pic.twitter.com/3ETlUBO0Vv

— וואלה (@WallaNews) May 21, 2015

4

כבר שנים מדברים על זה שחייבים להכניס הומור לשיח הסביבתי. אז עיריית קריית מוצקין הלכה על זה.

כבר שנים מדברים על זה שחייבים להכניס הומור לשיח הסביבתי כדי להנגיש אותו לקהל הצעיר. אז עיריית קריית מוצקין הלכה על זה, בתקווה לגרום לצעירים לשנות גישה

האם זה מה שיגרום לצעירים שמשוכנעים שהמדינה היא פח הזבל הפרטי שלהם לשנות גישה? לא יזיק להחזיק אצבעות.