מר בן-דוד טועה קשות בכך שהוא מייחס לדוד בן-גוריון איזשהו "מודל פלורליסטי". דוד בן גוריון היה דיקטטור. מושחת (ראו את התחקיר ההיסטורי של רביב דרוקר בתכנית המקור לפני כשמונה שנים), ומורה מצויין לדיקטטור המושחת של היום ביבים שקרניהו. בן-גוריון היה דיקטטור שהשפיט לחלוטין את התקשורת – שניים מהעתונים היומיים העצמאיים מעריב וידיעות אחרונות שירתו אותו נאמנה. היומונים דבר ולמרחב היו נתונים לשליטתה המוחלטת של מפלגתו מפא"י. שתי תחנות הרדיו קול ישראל וגל"צ היו ממשלתיות. קול ישראל פעל תחתיו כמחלקה במשרד ראש הממשלה. גלי צה"ל היא כמו היום תחנה צבאית בניהול צה"ל ומשרד הבטחון (שר הבטחון היה אחד, דוד בן-גוריון). כלי התקשורת האופוזיציונים היחידים היו השבועון העולם הזה של אורי אבנרי והיומון "הארץ". את העולם הזה רדף בן-גוריון באופן אישי במשך עשור שלם. הוא אפילו הקים במו-ידיו שבועון מתחרה בשם "רימון" שניסה ונכשל להוריד את הפופולאריות של העולם הזה. על שליטתו של בן-גוריון במערכת המשפט כתבו ספרים ומחקרים. על שליטתו הדיקטטורית במערכת הפוליטית יספרו בין השאר מכשירי ההאזנה ששתל השב"כ בשליטת איסר הראל, יד ימינו של בן-גוריון במטות מפלגות האופוזיציה מפ"ם, המפלגה הקומוניסטית מק"י, וחירות.
מר בן-דוד טועה קשות בכך שהוא מייחס לדוד בן-גוריון איזשהו ״מודל פלורליסטי״. דוד בן גוריון היה דיקטטור. מושחת (ראו את התחקיר ההיסטורי של רביב דרוקר בתכנית המקור לפני כשמונה שנים), ומורה מ... המשך קריאה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו