נראה לי שהאירופאים עדיין לא מבינים שהם עוברים איסלאמיזציה דינמית, זוחלת, ממכרת, מוסווית. בנתיים הם הצליחו להגדיש את הסאה עם המושג המומצא "איסלנופוביה". בוא נקווה שלא יתעוררו מאוחר מדי, שיקומו להם מנהיגים שכן למדו היסטוריה, שכן מצליחים לראות את התמונה בעניים נקיות ושתהיה להם התבונה לפעול למען האדם החופשי.
בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל הקימה מוצב סודי בשטח עיראק, ממנו התבצעה תמיכה מבצעית לתקיפות האוויריות באיראן. בשלב מסוים תקף צה"ל משם כוחות עיראקיים שכמעט חשפו את המוצב.
על פי הדיווח במתחם שהו כוחות מיוחדים שהיו מופעלים אם האיראנים היו מצליחים להפיל מטוסים ישראלים למשימות חיפוש והצלה.
כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי כמה פלסטינים נפצעו היום ואתמול בכמה תקיפות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית.
לפי הדיווחים, שתי נשים נפצעו מוקדם יותר היום בתקיפת מתנחלים בכפר ג'וריש שליד שכם. הסהר האדום הפלסטיני מסר כי טיפל באישה הרה בת 35 ובאישה בת 65, שלפי הדיווחים נפצעו לאחר שמתנחלים יידו אבנים לעבר בתים פלסטיניים.
متابعة | مستوطنون يضرمون النار في مركبة بمحيط دوار "كراميلو" قرب قرية الطيبة شرق رام الله، الليلة الماضية. pic.twitter.com/tkUHQDiU5Z
— شبكة فلسطين للحوار (@paldf) May 9, 2026
בנוסף, בשעות האחרונות דווח כי מתנחלים נכנסו לכפר דיר ג'ריר שליד רמאללה, שם פרצו עימותים עם פלסטינים. שני פלסטינים נפצעו מירי, אולם בשלב זה לא ברור אם הירי בוצע על ידי מתנחלים או על ידי כוחות צה"ל. צה"ל טרם הגיב.
כמו כן, אתמול בערב נפצעו פלסטיני קשיש וילד פלסטיני באזור שוויכה, מדרום לחברון, לפי הדיווחים בתקיפת מתנחלים שבה הוכו בכלים חדים. בתיעוד מהמקום נראו השניים סובלים מפגיעות ראש בצד הדרך.
בנפרד, דווח כי מתנחלים תקפו אתמול בערב גם חקלאי פלסטיני בדרום הר חברון.
במהלך הלילה דיווחו כלי תקשורת פלסטיניים כי מתנחלים הציתו כלי רכב סמוך לכפר טייבה, ממזרח לרמאללה, וחתכו צינור מים המשמש קהילה בדואית המתגוררת באזור.
המרכז הרפואי לגליל מסר כי שלושת החיילים שנפצעו היום מכטב"מי נפץ ששיגר חזבאללה אושפזו בבית החולים.
לפי בית החולים, אחד החיילים, שנפצע באורח קשה, עבר ניתוח ומצבו כעת יציב; הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ. שני החיילים הנוספים נפצעו באורח בינוני, והם צפויים לעבור ניתוח בהמשך.
עוד נמסר כי שני חיילים שנפצעו אתמול והגיעו לבית החולים במצב קשה עברו ניתוח. מצבם התייצב, וכעת חל שיפור במצבם.
המרכז הרפואי מסר כי הוא פועל כעת בכוננות מוגברת לנוכח האירועים המתמשכים בלבנון.
צה"ל מסר כי מערך ההגנה האווירית יירט לפני זמן קצר כמה כטב"מים ככל הנראה ששוגרו על ידי חזבאללה מלבנון.

לאחר שבנו הותקף על ידי שוטרים, כתב עורך הדין חליל נועמה בפייסבוק:
יש לי שתי משפחות בעולם. המשפחה שנולדתי בה והמשפחה שבחרתי בה. אני בחרתי במדינת ישראל כמשפחתי הגדולה האהובה. יש בה מקום לכולנו ואמשיך לעשות הכול כדי שתהיה מקום בטוח לכולנו. אני יודע זאת, מהקלטה שקיבלתי אמש (שישי, 8.5.26) מילד בן ארבע של אחד מחבריי הקרובים, בה קרא לי הילד 'דוד חליל' והביא אותי לידי דמעות.
התקיפה שעבר בני האהוב, עו"ד סלאח נעמה מפרקליטות מחוז דרום, בידי שוטרים בבאר שבע, אינה רק סיפור פרטי. היא חשפה מציאות שחייבת שינוי וצריכה לזעזע את כולנו, אזרחי מדינת ישראל.
לא משנה אם אנחנו יהודים, ערבים או חסרי דת, כולנו בני אדם, כולנו אזרחים ולכולנו מגיעה משטרה הוגנת, נקייה ומקצועית. משטרה שמגינה, לא פוגעת.
יש במשטרת ישראל אנשים ערכיים. אני יודע, כי גם אני רציתי להיות חלק ממנה. יתר על כן, תמיד ביקשתי חלק מהמתמחים שהכשרתי בתחום המשפט להתגייס למשטרה, כי האמנתי, ועודני מאמין בכך, שלכל אזרח יש זכות להגנה, לצדק ולחיים בטוחים. אבל המציאות שאנחנו חוֹוים היום בחברה האזרחית בישראל היא מדאיגה וכואבת. אחרי מה שאירע לבני אני חרד להיכנס לתחנת משטרה.
שוטר הוא לא עוד תפקיד. זו לא משרה כדי 'לסדר עבודה'. שוטר צריך להיות אדם עם ערכים, עם יושרה, עם מקצועיות. אדם שמבין שהכוח ניתן לו כדי להגן, לא כדי לפגוע. החוק מתיר לשוטר שימוש בכוח בעת מעצר. אבל הוא לא נועד לשמש כלי לאלימות, ודאי לא כלפי אדם שאינו מתנגד למאסרו.
ובכל זאת, זה בדיוק מה שקרה לסלאח בני ולאחייניי. בסרטון ממצלמות הגוף של השוטרים עצמם ניתן לראות בבירור: בני לא התנגד למאסרו. ובכל זאת, שוטר היכה אותו באגרופים בפניו, שוב ושוב. אותו שוטר טען לאחר מכן כי בני שבר את ידו. בסרטונים אחרים רואים שוטרת צועקת נכנסת לבית, אותה שוטרת שטענה לזעזוע מוח לכאורה. כלומר, לא רק אלימות הייתה שם, אלא גם שקרים, הצגות, ניסיונות לכסות על התנהגותם הפושעת של השוטרים עצמם. אבל יש אמת. והיא יוצאת לאור.
מי שמכיר את בני, אותי ואת משפחתנו יודע – אנחנו אנשי חוק ושומרי חוק. מעולם לא שיקרנו, לא ביימנו, לא ניסינו להסתיר דבר. מה שקרה בתחנה ובבית המשפט היה הפוך לחלוטין. השוטרים שיקרו בפני השופט, טענו שאין צילומים ממצלמות הגוף שלהם מן האירוע, בשעה שהיו כאלה, הסתירו מידע, המציאו גרסאות. בני היה אזוק שעות עוד לפני שהוחלט בכלל על מעצרו. ההחלטה התקבלה רק בשעה 14:45, אבל בפועל הוא כבר היה כבול, חסר אונים. גם כשהובא לבית חולים הוא נשאר אזוק.
התחננתי בפני השופט: תראו אותו. תראו מה עשו לו. שחררו אותו כדי שיוכל לקבל טיפול רפואי. אך בקשתי נדחתה. זה הרגע שבו הבנתי – הכשל כאן גדול יותר ממקרה אחד. גם אם בני היה האדם הגרוע ביותר, והוא אינו כזה, עדיין היה מגיע לו טיפול רפואי מיידי. זה לא עניין של דעה. זה עניין של חוק. של אנושיות בסיסית.
אבל תחנת המשטרה שטיפלה במקרה הזה לא פעלה כגוף חוק, אלא כמו ארגון המנסה להגן על עצמו. לכסות. לתאם גרסאות. להגן על חברים. וכאן נמצאת הסכנה האמיתית: כשמשטרה חוקרת את עצמה – האמת נעלמת. כשם שהפרקליטות לא יכולה לטפל בתיק של עובדיה כך גם תחנת משטרה לא יכולה לחקור את אנשיה. הכול מזוהם מהיסוד.
בני יצא מהאירוע הזה כשהוא מרוסק פיזית ואנושית. בלי הפנים שהיו לו מקודם לכן. אך כמו שאמרתי בתחילת דבריי, המקרה של בני הוא לא רק סיפור אישי. הוא קריאת השכמה. אם לא יחול שינוי במשטרת ישראל, הדבר האיום הזה עלול לקרות לכל אחד ואחת. לכל אזרח, לכל משפחה. אני אומר זאת בכאב, אבל גם מתוך אחריות: יש לי אלף סיבות לא להאמין לְמה שטוענים השוטרים שקרה בתחנת באר שבע. אם אני טועה – שיתבעו אותי. שיביאו את האמת.
כי תפקיד המשטרה הוא לחשוף אמת, גם כשהיא קשה. ותפקיד בית המשפט הוא לראות, לא רק לשמוע. שני שופטים ראו את בני ואת מצבו. ואני שואל, האם הם זכרו למה שולחן השופט גבוה משל אחרים? למה הם לובשים גלימה שחורה? הגלימה הזאת מסמלת אחריות, צדק, ענווה מול החוק. היא אינה סמל ריק.
מאז שבת שעברה אני עייף, שבור וכואב. איני נרדם בלילות ואין לי כוח בימים. זאת, לא רק בשל הדאגה לבני, אלא בשל הדאגה למולדתי. בגלל הפחד לעתיד אזרחיה של המדינה הזאת, שאני כול כך אוהב.
מדינת ישראל היא מדינה יפה עם אנשים טובים, אפילו טובים מאוד. מגיעה לנו חברה טובה, מערכת אכיפה, חוק ומשפט נקייה יותר. צדק אמיתי.
תודה לאלפי המבקרים בביתנו בדייר אל אסד והמתקשרים אלינו לחזקנו. המרפא והנחמה היחידים לשברי יהיו הידיעה, שסיפור התקיפה של בני בידי שוטרים יהפוך מעוול אישי וציבורי – לגשר של הידברות, של ברית אחים ושל שלום במדינה היפה הזאת, המשותפת לכולנו.
עו"ד חליל נעמה הוא היועץ המשפטי של המועצה המקומית דייר אל אסד, אביו של עו"ד סלאח נעמה מפרקליטות מחוז דרום, ודודם של האח והרופא, שהותקפו השבוע בידי שוטרים בבאר שבע ונעצרו בתואנות שווא. חליל עמד מאחורי התנדבותם המופלאה של תושבי דייר אל אסד, בסיוע לתושבי העוטף אחרי שבעה באוקטובר, והוא הרוח החיה העומדת מאחורי מפגשים של יהודים וערבים בגליל, שיזם וקיים בבניין המועצה המקומית דייר אל אסד, לשם הרגעת הרוחות אחרי הטבח והשכנת שלום.
המאבק האחרון סביב מינוין של שלוש נשים מהציונות הדתית לתפקידים בכירים במערך הרבנות אינו עוד סיפור על תקרת זכוכית דתית שנסדקה, ובוודאי שאינו מסתכם בשאלת "הלכה מול פמיניזם".
מי שמתבונן באירועים הללו כעל סוגיה פנים-מגזרית של הזרם הליברלי מול הזרם החרד"לי, מחמיץ את התמונה הגדולה והמסוכנת הרבה יותר.
אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
אוצר על הגג
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
השיח על ישראל ודרום אפריקה מתמקד בדרך כלל בצעדיה נגדנו ובשאלה האם וכמה מוצדקת ההשוואה לאפרטהייד. כאן אצביע על היבט שונה – כיצד אמורה לפעול מנהיגות ששמה את טובת הכלל ועתידו בראש מעייניה.
היום לפני 32 שנה, ב-9 במאי 1994, בתום הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, התכנסה האספה הלאומית החדשה. היא בחרה בנלסון מנדלה כנשיא והוא הושבע למחרת. בכך בא הקץ על שלטון האפרטהייד, בו במשך עשרות שנים המיעוט הלבן דיכא את הרוב השחור.
טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויאיר גרבוז היה המורה שלי לציור.
היו לי כמה מורים לציור בשנות בית הספר היסודי – בשנות ילדותי מקובל היה ללמד ציור בבית הספר כאחת המיומנויות שאדם צריך. לא היה למיומנות הזו שום שימוש מעשי, כל מה שהיה בה זה פיתוח קואורדינציה של יד-עין ושיפור מיומנויות של המוח – אבל כיום, כשהמוח הופך לאחד האיברים הכי פחות שימושיים למרבית בני האדם בחברה האנושית, אין עוד צורך במיומנויות כאלה.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
איחוד בין איזנקוט לליברמן ייצר מרוץ תלת-ראשי אבל לא ישנה את מפת הגושים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהכדורים בידיים של בנט
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובנט הלך לישון עם כלבים (וכלבות) וקם עם פרעושים (וקרציות). בואו נקווה שלמד מזה משהו, למרות שעם כיסוי הראש המגוחך שלו והאמונה בחבר דמיוני אני לגמרי בספק. ולראיה התקרית שלו עם הזרביב המטומטם בזה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו