לפני הבחירות אמר עמיר פרץ מפורשות 3 פעמים (באומץ יחסי, יש לומר בעצב. כי בישראל זה נחשב אמיץ) שהוא תומך באופציית ממשלת כחול-לבן עם העבודה-מרצ-גשר בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת.
באחת מ-3 הפעמים אמר שהוא מקווה שגם ליברמן יתמוך מבחוץ בממשלה כזו וכן שממשלת מיעוט כזו תניח תשתית לממשלה רחבה יותר בהמשך.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
כמה מוזרה שיטת הבחירות האמריקאית? אני אספר לכם כמה. ההצבעה ה"נפקדת" שלי במחוז מונטגומרי של פנסילבניה – אותה שלחתי בדואר מתל אביב, מרחק 10000 קילומטר מהכתובת הרשומה שלי בקלפי – תשפיע על תוצאות המרוץ לנשיאות הרבה יותר מקולות חברי בניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו ומיאמי.
כלומר: היא תשפיע ולו באופן מזערי. כי על רקע החשש מאנטישמיות גוברת ותסיסה רבה כתוצאה מהקטסטרופה בישראל, יש סיכוי ממשי שמצביעים יהודים בפנסילבניה יחליטו אם קמלה האריס או דונלד טראמפ יחזיקו בבית הלבן.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
בשנים האחרונות אינני מגיע אל העצרת בכיכר רבין, כיכר מלכי ישראל. בעבר נהגתי ללכת כמעט כל שנה כי ככה זה. זהו בערך הדבר היחיד שעוד יכולתי לעשות כדי לשווק את עצמי לעצמי. כדי להתנחם בכך שעוד לא הכל עטוף יבלות וכדי להיות עם האנשים השפויים שלי, המתמעטים והולכים, הנאֶפדים שתיקה מיואשת.
קשה לנו להגיד מה אנחנו חושבים על המדינה שלנו כיום, ובעיקר על מי שעומד בראשה בחיוכו הזחוח והנכלולי. אז אינני מגיע לעצרת שנתית ואני מסתפק בהפגנה שבועית בכיכר העיר.
ברוך בינה הוא שגריר בדימוס. הוא כיהן כשגריר בדנמרק, קונסול כללי בשיקגו וקצין עיתונות בניו-יורק.בוושינגטון שירת פעמים - תחילה כקצין קישור לקונגרס וציר לדיפלומטיה ציבורית ובהמשך -- סגן ראש הנציגות. במטה בירושלים היה סמנכ"ל משרד החוץ ועמד בראש האגף לצפון אמריקה. כיום הוא עמית מדיניות במכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית, חבר בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל וכן חבר-מייסד של הפורום למדיניות חוץ שהוקם לאחרונה. הוא פירסם שני ספרי שירה ופרוזה.
אמרה ישנה גורסת כי "קשה לנבא – בעיקר את העתיד". על הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-5 בנובמבר מותר להסתכן בניבוי כי העתיד כבר כאן. מדובר באירוע חסר תקדים בהיסטוריה האמריקאית.
אם תנצח, קמלה האריס תהיה הנשיאה האמריקאית הראשונה, בעוד דונלד טראמפ יהיה הנשיא הראשון שהתמודד שלוש פעמים (למעט פרנקלין דלנו רוזוולט) והפסיד פעמיים. ואולם, כמי שמעולם לא הודה בהפסדו הראשון ב-2020 למרות ההפרש הברור, אין להניח כי הוא יקבל הפסד נוסף שמשמעותו סוף הקריירה הפוליטית שלו ופגיעה אנושה באגו האישי הנפוח לעילא. אמריקה עלולה למצוא עצמה אז בפני מציאות הרת גורל שממדיה והשלכותיה מי ישורנו.
בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.
שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב
"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חורה לי במיוחד שכל מי ש שנשא את קולו נגד החבירה עם אורלי לוי הואשם מיידית בגזענות.
במקום להאשים את אורלי לוי עצמה בגזענות.
על פי פוליטיקת הזהויות (הממאירה!) לבקר באופן ענייני אישה ממוצא מזרחי זאת גזענות. בעוד שלהתייחס אל ערבים כאל מצורעים זה "טבעי". טבעי אצל ימנים ממוצא מזרחי וממוצא אשכנזי כאחד.
עצם ההתייחסות הלא-עניינית לביקורת על הבגידה ועל הגניבה הנלוזות מעידה על חוסר בגרות ובעיקר על ציניות.