הערב (חמישי) יתקיים בקבינט המלחמה דיון ראשון בסוגיית "היום שאחרי" בעזה, במהלכו שר הביטחון יואב גלנט יציג את התוכנית המדינית ועמדת מערכת הביטחון ל"יום שאחרי" ברצועה: "סופו של המהלך הצבאי חייב להיות מעוגן במעשה מדיני".

בעוד כוחות צה"ל פרושים בכל רחבי עזה מצפון עד דרום, הצמרת המדינית ביטחונית של ישראל מתכוננת לחלק השלישי של המלחמה, במדיניות שכבר הוצגה בפני האמריקאים ובפני גורמים בינלאומיים נוספים.

שר הביטחון גלנט אמר היום בתדרוך לכתבים מדיניים שיש התייחסות שונה לתאי השטח בעזה, בבחינת ההתקדמות שלהם אל עבר השלב השלישי במלחמה.

בדבריו הדגיש כי המלחמה ממשיכה עד להשגת המטרות של השבת החטופים, שלילת יכולות צבאיות ושלטוניות של החמאס, והסרת כל איום צבאי מכיוון רצועת עזה.

מערך חילוץ הפצועים של יחידה 669 ברצועת עזה, 4 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בצפון הרצועה, בעיר עזה ובמחנות הפליטים הצפוניים, ישראל כבר נמצאת כיום בשלב ה"עצימות הנמוכה" בו מתבצעות פשיטות של כוחות חטיבתיים וכוחות מיוחדים והצבא עובד על השמדת תשתית תת הקרקע.

באזורים הצפוניים יש עדיין כיסי התנגדות של החמאס, אך ישראל לא מנהלת שם כבר לחימה מבית לבית.

במרכז הרצועה, צה"ל מתכנן להגיע לשליטה הדומה לחלק הצפוני בזמן הקרוב. גם שם תותאם השיטה לזו הקיימת בצפון, כלומר פשיטות של כוחות חטיבתיים וכוחות מיוחדים והשמדה שיטתית של תת הקרקע.

לעומת זאת, בדרום הרצועה, ובדגש על העיר הגדולה חאן יונס, הפעולה הצבאית מורכבת ושונה. שם גם נמצאים היעדים המרכזיים של המלחמה – סיכול הנהגת החמאס, השבת החטופים וחיסול היכולות הצבאיות של ארגון הטרור, כאשר צה"ל מתנהל שם בצורה שונה בשל צפיפות האוכלוסין וריבוי החטופים.

לזמן ישראל נודע כי בצמרת הביטחונית מחויבים לדון בשאלה המדינית שתיווצר בתום תקופת הלחימה ורואים בכך, באופן טבעי, נושא מרכזי. הגישה היא ש'סופו של המהלך הצבאי חייב להיות מעוגן במעשה מדיני', כך נאמר בצמרת הביטחונית

בשבועות האחרונים התבצעו דיונים ממושכים בצמרת הביטחונית, לרבות התייעצויות של שר הביטחון עם גורמים שלא מתוך המערכת שתובנותיהם משמעותיות. כל ההצעות שיוצגו מטעם הצמרת הביטחונית יועלו בשלושת הפורומים: קבינט המלחמה המצומצם, הקבינט הביטחוני הרחב ומליאת הממשלה.

בתדרוך לכתבים מדיניים הערב אמר גלנט כי הבסיס לפעולה המדינית מושתת על כך שהחמאס לא שולט בעזה ולא יהווה איום ביטחוני כלפי ישראל, שישראל ממשיכה להיות בעלת שליטה צבאית (הן על הגבולות והן באמצעות כניסה לפי צורך למבצעים) ושישראל לא תוגבל בהפעלת כוח צבאי.

העמדה שגובשה במערכת הביטחון מבוססת על "ארבעת קודקודי המרובע האזרחי", כפי שהגדיר אותם גלנט. ראשית, ישראל תהיה במעמד להכווין את הפעולות האזרחיות. ישראל תהיה אחראית על בידוק סחורות, והיא תספק מידע לכל הגורמים האחרים בנוגע לאספקה.

שנית, יוקם כוח משימה רב לאומי שבראשו עומדים האמריקאים ואל הכוח הזה יצורפו נציגים של מדינות אירופה ומדינות ערב מתונות, מבין מדינות הסכמי אברהם ואחרות. כוח המשימה הרב לאומי ייקח אחריות על שיקום עזה בהיבט הכלכלי-שיקומי והם יהיו הכתובת האזרחית לתושבי הרצועה.

שלישית, מצרים תשמש כגשר כניסה אזרחי לרצועה ובשיתוף פעולה מלא עם ישראל. גשר הכניסה לרצועה יהיה מבודד, מבוקר, מפוקח ויהיה תחת שליטה משותפת ישראלית-מצרית.

רביעית, המנגנון האדמיניסטרטיבי הפנימי של עזה יורכב על המנגנון הפנימי המכהן ובלבד שאנשי המנגנון לא יהיו מזוהים עם החמאס. לפי התוכנית, ועדות פעולה מקומיות שעוסקות כיום בביוב, תאורה, חשמל, מים, מזון ימשיכו לפעול במישור האזרחי המקומי והן יהיו בקשר שוטף עם הכוח הרב לאומי.

עזתים מבשלים בעיר אוהלים זמנית ברצועת עזה, 18 בדצמבר 2023 (צילום: AP Photo/Fatima Shbair)

באשר לאונר"א, לזמן ישראל נודע כי בצמרת הביטחונית מציינים שהמעבר של נטישת פעילות אונר"א ומעבר לידיהן של ועדות מקומיות ייקח זמן, וכי הסרת מנגנון אונר"א לא תתבצע בבת אחת, בשל התשתית הקיימת.

בצמרת הביטחונית מתייחסים לאונר"א כגורם עוין, אך מבינים שתהליך ההסרה של אונר"א מאחריות לחיים האזרחיים בעזה לא יוכל להיעשות בבת אחת, אלא באופן מדורג. כך למשל, מי שיקבל את האחריות על חלוקת מים, אוכל, חינוך, וצרכים חיוניים כחשמל ודלק, יהיה גם מי שיצבור כוח שלב אחר שלב.

לזמן ישראל נודע כי ההתארגנות דרך הוועדות המקומיות מבוססת על מיפוי של חמולות, שלטון מקומי, גורמי שלטון ואף אקדמאיים במחנות ובערים השונות.

שר הבטחון גלנט ציין שבתוכנית ארבעת השלבים קיים עדיין חסר בולט והוא שאלת הסמכות על אכיפת החוק והסדר ברחבי הגדה. הנושא הזה טרם הובהר.

יצוין, שהרעיונות הנ"ל כבר הוצגו בפני ארה"ב ושותפים אחרים של מדינת ישראל (מצרים ומדינות אירופה), כאשר ההבנה של כולם היא שהמצב בסוף המלחמה חייב להיות טוב יותר מאופי השליטה ברצועה לפני המלחמה, כאשר החמאס התברר לכולם כגרוע מכל ולא הרע במיעוטו, כמו הגישה ששלטה בישראל בעשור האחרון.

באשר לאפשרות של שילוב הרשות הפלסטינית בעתיד בפעילות בעזה, בצמרת הביטחונית הישראלית מתייחסים למהלך שכזה כאפשרי רק אחרי רפורמות משמעותיות ולכן בשלב הנוכחי כניסה שלהם אינה רלבנטית.

אחד האלמנטים החשובים בתוכנית הנ"ל היא עמידה על כך שתושבי צפון הרצועה לא יורשו לחזור לאזורי המחייה הקודמים שלהם, כל עוד יש חטופים ישראל המוחזקים בעזה. כלומר, הצפיפות והשליטה בדרום הרצועה תימשך כל ישראל לא הגשימה את המטרה של החזרת החטופים הישראלים.

בנוסף, הנושא של התיישבות יהודית בחבל עזה לא נמצאת על סדר היום של הממשלה או של הקבינט הביטחוני מדיני. ההחלטה על זהות הנושאים המוצגים על סדר היום נמצאת בידי ראש הממשלה ונכון לעת הזו, ההודעות המרובות של בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר נותרת רק בזירת השיח הציבורי ואינה כלולה באף תכנית מדינית-ביטחונית.