בשעות הבוקר של 7 באוקטובר 2023, למעלה מ־180 מחבלים הסתערו בשלושה גלים על קיבוץ נחל עוז שבסמוך לגבול עזה, וללא התרעה מוקדמת רצחו וחטפו תושבים.
צוות האבטחה המקומי של הקיבוץ ושוטרים הצליחו להדוף את הגל הראשון של המחבלים לפני שנכנעו למספרם הגדול.
צה"ל, שנקלע לכאוס מוחלט עקב מתקפת הפתע על עשרות יישובים ומוצבים צבאיים בו־זמנית, לא הצליח להגיע לחלץ את התושבים במשך כשבע שעות, בשעה שהמחבלים עברו מבית לבית, רצחו, חטפו והתעללו באזרחים.
הצבא הציג היום את תחקיר הקרב בנחל עוז – אחד מתוך כ־40 תחקירים מפורטים על הקרבות שהתרחשו במהלך מתקפת 7 באוקטובר של חמאס, שבה כ־5,600 מחבלים פרצו את הגבול, רצחו כ־1,200 בני אדם וחטפו 251 איש לרצועת עזה.
התחקיר הדגיש את גבורתם של צוות האבטחה המקומי של נחל עוז ושל כוחות ישראליים נוספים שלחמו ביישוב, לצד הכשלים החמורים שאפשרו למחבלים להשתלט על הקיבוץ.
התחקיר קבע כי צה"ל כשל במשימתו להגן על תושבי נחל עוז, בעיקר כי לא היה ערוך לתרחיש שבו יישוב ישראלי נופל לידי מחבלים, כמו גם למתקפה רחבה על עשרות יישובים ובסיסים בו־זמנית על ידי אלפי מחבלים
התחקיר קבע כי צה"ל כשל במשימתו להגן על תושבי נחל עוז, בעיקר משום שהצבא לא היה ערוך לתרחיש שבו יישוב ישראלי נופל לידי מחבלים, כמו גם למתקפה רחבת היקף על עשרות יישובים ובסיסים בו־זמנית על ידי אלפי מחבלים.
בסך הכול, נהרגו בנחל עוז ב־7 באוקטובר 13 תושבים – בהם שניים מצוות האבטחה המקומי ושני אזרחים זרים – וכן ארבעה אנשי ביטחון. שמונה אזרחים נוספים נחטפו על ידי מחבלי חמאס. בתים רבים נפגעו או נהרסו במהלך הקרב, וכן שטחים חקלאיים של הקיבוץ.
שישה מתוך שמונת החטופים הוחזרו לישראל בעסקת הפסקת אש עם חמאס, בהם צחי עידן, שנרצח בשבי. שניים נוספים עדיין מוחזקים בידי ארגון הטרור: עמרי מירן והאזרח הטנזני ג'ושוע מולל, שנרצח במהלך ההתקפה.
חקירת הקרב
התחקיר על הקרב בנחל עוז נערך על ידי אלוף־משנה במילואים ירון סיטבון, ובחן את כל היבטי הלחימה שהתרחשה בקיבוץ החל מ-7 באוקטובר.
סיטבון וצוותו השקיעו מאות שעות בחקירת המתקפה והקרב בנחל עוז. מצה"ל מסרו כי עברו על כל מקור מידע אפשרי – סרטונים שצולמו על ידי המחבלים במצלמות גוף, הודעות ווטסאפ של תושבים, סרטוני מצלמות אבטחה ועדויות של ניצולים, בני ערובה לשעבר ולוחמים שהגנו על היישוב – וכן ערכו ביקורים במקום.
התחקיר נועד להסיק מסקנות אופרטיביות לצבא, אך לא עסק בתפיסה הרחבה של המודיעין הצבאי לגבי עזה וחמאס בשנים האחרונות – נושא שנבדק בנפרד במסגרת חקירות רחבות יותר של מערכי המודיעין וההגנה של צה"ל.
הצבא גם נמנע מלבחון את מדיניות הדרג המדיני, כדי להימנע מעימות עם מנהיגי הממשלה, שהתעקשו כי חקירות מסוג זה יתקיימו רק לאחר תום המלחמה נגד חמאס.
מסקנות התחקיר
צוות החקירה קבע כי "צה"ל כשל במשימתו להגן על קיבוץ נחל עוז. קור הרוח שהפגינו האזרחים, לצד עמידתם האיתנה של צוות האבטחה המקומי וכוחות הביטחון מול האויב, הם שהביאו להכרעת הקרב ולהשבת השליטה [בקיבוץ] לכוחותינו".
"ייחודיות הקרב בקיבוץ נחל עוז באה לידי ביטוי בכך שלמרות קרבתו לגבול עזה, צוות האבטחה המקומי וכוחות הביטחון הצליחו לחסום את גל ההתקפה הראשון"
צוותו של סיטבון גם ציין כי "ייחודיות הקרב בקיבוץ נחל עוז באה לידי ביטוי בכך שלמרות קרבתו לגבול עזה, צוות האבטחה המקומי וכוחות הביטחון הצליחו לחסום את גל ההתקפה הראשון".
עוד נכתב כי "גם במצב של הפתעה מוחלטת, כוח מיומן ומצויד, אפילו אם במספרים מוגבלים, שמגיב במהירות וביעילות, מסוגל לנצח בקרב ולמנוע תוצאות חמורות".
עם זאת, מרבית צוות האבטחה המקומי לא הצליח להתארגן ולהשיב אש בזמן, שכן כלי הנשק שלו היו נעולים בנשקייה, שלא ניתן היה לפתוח עקב הפסקת חשמל. האדם היחיד שיכול היה לפתוח אותה ידנית היה מפקד צוות האבטחה, שנהרג מוקדם במהלך הקרב.
התחקיר מצא גם כי אירעו לפחות שלושה מקרים של ירי דו־צדדי ("אש כוחותינו") במהלך ההתקפה.
מבין 180 המחבלים שפלשו לנחל עוז, כ־80 חוסלו על ידי כוחות ישראליים בתוך הקיבוץ ובאזורים הסמוכים.
ציר הזמן של המתקפה
לפני המתקפה הוצב באזור נחל עוז גדוד 13 של חטיבת גולני, בכלל זאת בבסיס נחל עוז ובכמה מוצבים סמוכים. בנוסף, 11 לוחמים מהיחידה הטקטית המוסווית של משמר הגבול (ימ"ס) הוצבו בקיבוץ, כחלק מהיערכות להפגנות אלימות שבועיות שהתקיימו על גבול עזה.
בשעה 05:30 בבוקר 7 באוקטובר, חיילים ישראלים שהיו מוצבים באזור שבין בארי למפלסים – כאשר נחל עוז ממוקם ביניהם – תפסו עמדות לאורך גבול עזה במסגרת חילופי משמרת. מתקפת חמאס החלה שעה לאחר מכן.
במסגרת מטח ראשוני של כ־1,000 רקטות – שהחל בשעה 06:29 – שמטרתו הייתה בעיקר מוצבים צבאיים ישראליים, מחבלי חמאס פרצו ב־114 נקודות שונות לאורך גדר הגבול של ישראל. ארבע מהפרצות היו באזור נחל עוז, ודרכן זרמו מאות מחבלים לישראל – בטנדרים, על גבי אופנועים וברגל.
בשעה 06:43 חיילים מחטיבת גולני שהיו מוצבים בעמדה באזור עדכנו את רכז הביטחון של נחל עוז כי מחבלי חמאס חדרו לישראל וחלקם עושים דרכם לעבר הקיבוץ. החיילים קיבלו הוראה לנסוע לקיבוץ ולסייע בהגנתו.
החיילים נסעו לנחל עוז אך לא הצליחו להיכנס לקיבוץ, משום שהירי הרקטי של חמאס פגע במערכת החשמל והביא להשבתת שער הכניסה.
חיילים מחטיבת גולני נסעו לנחל עוז אך לא הצליחו להיכנס לקיבוץ, משום שהירי הרקטי של חמאס פגע במערכת החשמל והביא להשבתת שער הכניסה
הכוח נסע אז לגבעה בקצה הצפון־מערבי של הקיבוץ, שם נתקל במספר רב של מחבלים. החיילים פתחו באש לעברם, ופגעו בכמה מהם.
בשעה 07:05 הצליחו מחבלי חמאס הראשונים לחדור לנחל עוז דרך אזור שמדרום לכניסה האחורית של הקיבוץ והגיעו לרפת.
מפקד צוות האבטחה המקומי של נחל עוז, אילן פיורנטינו, זיהה את המחבלים בכניסה האחורית כשהם מתקדמים לשכונת "השדות החדשים", ושלח את מיקומם ללוחמי ימ"ס.
עם זאת, הוא לא קרא לשאר חברי צוות האבטחה המקומי, משום שכלי הנשק שלהם היו נעולים בנשקיית הקיבוץ, שלא ניתן היה לפתוח עקב הפסקת החשמל. רק סגנו של מפקד צוות האבטחה היה מצויד בנשק בביתו.
לוחמי הימ"ס יצאו לכיוון מפקד האבטחה, אך בדרך נתקלו בקבוצת מחבלים שהיו מחוץ לגדר הקיבוץ. השוטרים החליטו להתחלק לשתי קבוצות – שישה מהם נלחמו במחבלים, בעוד החמישה האחרים המשיכו והצטרפו לפיורנטינו.
בשעה 07:15, המחבלים הצליחו להיכנס לשכונה, אך לוחמי הימ"ס נלחמו נגדם והרגו רבים מהם. במהלך הקרב נהרגו פיורנטינו ומפקד צוות הימ"ס, רס"ר שלמה יעקב קרסניאנסקי, ושאר אנשי כוח המשטרה נפצעו.
בקרבת מקום, תושבת הקיבוץ נרצחה על ידי המחבלים בתוך הממ"ד בביתה.
במהלך שלוש השעות הבאות המשיכו לוחמי הימ"ס הנותרים וסגן מפקד צוות האבטחה המקומי בלחימה נגד המחבלים בנקודות שונות ביישוב.
בשלב זה של הקרב הצליחו צוות האבטחה המקומי ולוחמי הימ"ס לחסום את מרבית הגל הראשון של המחבלים, כך עולה מהחקירה.
בשעה 10:00 חדר גל שני של מחבלי חמאס לנחל עוז, ובשעות הבאות בוצעו רוב מקרי הרצח והחטיפות שהתרחשו באותו יום בקיבוץ.
בשעה 10:15 מחבלי חמאס רצחו שני תושבים קשישים בביתם, רצחו אזרח זר באזור מגורי הפועלים, ורצחו וחטפו אזרח זר נוסף, ג'ושוע מולל, בסמוך לרפת.
בשעה 10:37 המחבלים הגיעו לשכונת "קשת" ופרצו לבית משפחת זוהר, אך עזבו אותו זמן קצר לאחר מכן.
כעבור זמן מה שבו המחבלים לבית ורצחו באכזריות את בני המשפחה – האב יניב, האם יסמין והבנות קשת ותכלת – שהסתתרו בממ"ד. הבן, אריאל, שהה בבית אחר.
בין השעות 10:37 ו־13:30 בערך, המחבלים עברו מבית לבית בשכונה, טבחו באזרחים וחטפו אחרים, תוך שהם משדרים את מעשיהם בשידור חי ברשתות החברתיות באמצעות טלפונים שנגנבו מהתושבים.
בין השעות 10:37 ו־13:30 בערך, המחבלים עברו מבית לבית בשכונה, טבחו באזרחים וחטפו אחרים, תוך שהם משדרים את מעשיהם בשידור חי ברשתות החברתיות
המחבלים אילצו את תומר ערבה אליעז, בן 17, לעבור בין בתי השכונה ולקרוא לאנשים לצאת מבתיהם. במהלך השעות הללו הם גם ריכזו מספר אזרחים יחד בבית אחד.
במהלך מסע הרצח נרצחו שישה תושבים ושבעה נוספים נחטפו לרצועה. לפי החקירה, תומר ואימו, דקלה ערבה, ככל הנראה נהרגו בשוגג על ידי כוחות ישראליים במהלך הכאוס.
בשעה 12:05 כוח מחטיבת הקומנדו מגלן נתקל בקבוצת מחבלים על הדרך לנחל עוז. במהלך הקרב נהרגו סגן מפקד מגלן, רב־סרן חן בוכריס, ושני חיילים נוספים.
בשעה 13:15 הגיעו כוחות נוספים ממגלן לפאתי נחל עוז, יחד עם לוחמים מהפלס"ר של חטיבת גבעתי, והם חילקו ביניהם את שטח הקיבוץ כדי לייעל את ניהול הקרב.
בשעה 13:45 החיילים החלו בסריקות בתוך הקיבוץ, שבמהלכן נתקלו במספר מחבלים. כוחות גבעתי רדפו אחר כמה חוליות מחבלים שנמלטו מהקיבוץ, ולבסוף הרגו אותם.
במקרה שאירע בשעה 15:30, אחד הכוחות נכנס לאזור מחוץ לתחום אחריותו, זיהה חמוש בתוך בית ופתח לעברו באש. מאוחר יותר התברר כי האדם החמוש היה חבר בצוות האבטחה המקומי של נחל עוז.
עד השעה 17:30 הקיבוץ נוקה ממחבלים, ומפקד אוגדה 98 דאז, אלוף דן גולדפוס, שהגיע לנחל עוז, הורה לכוחות להתחיל בפינוי האזרחים, שהתבצע שעה לאחר מכן.
מרבית האזרחים פונו לבסיס צבאי סמוך. עד השעה 08:00 בבוקר 8 באוקטובר כל האזרחים פונו מהקיבוץ.
"בואו הביתה", קורא שגריר ישראל לארה"ב לשעבר מייקל אורן, ליהודי ארה"ב. "לכו הביתה", יקראו האנטישמים לשכניהם היהודים.
* * *
מייקל אורן, מי ששימש כשגריר ישראל בארה"ב וכסגן שר במשרד ראש הממשלה, קרא לאחרונה ליהודי התפוצות במאמר שפרסם "בואו הביתה". המסר הזה הגיע מהר מאוד אפילו עד לסן פרנציסקו, בה אני שוהה כעת במסגרת סדרת מפגשים עם קהילות יהודיות בארצות הברית. הגיע ופגע.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
ממבחן הריח נשאר רק הסירחון
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
"ואיש אינו שואל את עצמו מאיפה להיכן
ואיש איננו נאבק בגלגלי הזמן
הזמן המתגלגל לו כאן כחפץ
חבית שבקרביה חומר נפץ
עומד אני כתימהוני ומסמן עצור
אולי יחדל הזמן מלעבור".
מילים אלו שכתב בשירו "פצצת זמן", עמירם קופר ז"ל, משורר, חבר ניר עוז, שנחטף בגיל 84 מביתו בשבעה באוקטובר ונרצח אחרי שהצליח לשרוד חודשים ארוכים בשבי, הן דוגמה אחת מני רבות לחוויית החיים בנגב המערבי במהלך השנים שקדמו לטבח ה-7/10.
איתי זידנברג הוא מזכ״ל השומר הצעיר לשעבר ומנכ״ל ומייסד משותף של ברית הנגב וההר - יוזמה משותפת של חברים מקיבוצי הנגב המערבי (בארי וניר עוז) ומגוש עציון, שנולדה אחרי ה- 7 באוקטובר במטרה לבנות מחדש אמון, אחריות הדדית ואמנה חברתית לתיקון מדינת ישראל והחברה הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויש משברים שהם גלויים, חריפים ומיידיים, ואילו אחרים מתפתחים באופן איטי ושקט יותר, אבל השלכותיהם עמוקות הרבה יותר. המשבר במערכת החינוך הישראלית משתייך לקטגוריה השנייה.
דוח מבקר המדינה, שפורסם ביולי 2024, ואליו מצטרפים הדוחות של 2025 ו-2026, מעלים תמונה חד-משמעית: מערכת החינוך הישראלית בעיצומו של משבר עמוק ומתמשך, שהחריף בעקבות רצף הזעזועים של השנים האחרונות.
קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.














































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו