מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתעביר לקואליציה (באמצעות ועדה שתקום) את השליטה בהליך מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים. 56 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 48 שהתנגדו.

רוטמן הציג את אנשי הוועדה לבחירת נציב התלונות על השופטים: "דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל. עלתה טענה, למה אתה נותן את זה לשני הרבנים ולא לביה"ד הרבני הגדול, הסיבה – אין חברי ביה"ד רבני גדול, בג"ץ לא מרשה למנות"@rothmar pic.twitter.com/jQQsULgJ5A

— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 3, 2025

על פי ההצעה, בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים תיעשה על ידי ועדה של שבעה חברים, בהם שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה, שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל והסנגור הציבורי הארצי.

ח"כ בני גנץ משוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאה. 3 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)

הוועדה האמורה תהיה מוסמכת גם להעביר את הנציב מכהונתו או להשעותו, ברוב של חמישה מחבריה. ההסדר המוצע מחליף את ההסדר הקיים כיום, שלפיו הנציב נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.

החוק שאושר הלילה במליאת הכנסת לפוליטיזציה של נציב התלונות על השופטים – הוא המשך מסע דה לגיטימציה מסוכן של חברי הקואליציה למערכת המשפט. מסע הנקמה הזה לא יביא תיקון. הוא יהפוך את ההתייחסות לחוק בישראל להמלצה ויביא בסופו של דבר למערכת משפט מזוהה פוליטית.

את כל החקיקה הזו נבטל…

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) March 4, 2025

ח"כ שמחה רוטמן, יוזם הצעת החוק:

"המצב שלנו בשנתיים האחרונות הוא שאי אפשר להתלונן על מערכת המשפט. עד היום לא מונה נציב. ניסיתי לתווך, אך אין אפשרות להגיע להסכמה. השופטים תמיד התנגדו לביקורת. אני קורא לחבריי באופוזיציה לא להיות שותפים למאבק כנגד ביקורת ולאפשר לעין הציבורית, באמצעות נציב תלונות הציבור על שופטים, לעשות את מלאכתה ולבקר את השופטים, כי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר".

במקום להשאר ערים כל הלילה על מציאת פתרון לגיוס אלפי חרדים או קידום שלב ב' של עיסקת החטופים, הכנסת היתה ערה הלילה כדי לאשר קומבינה פוליטית לנציב השופטים. כשנקים ממשלה נבטל גם את הקומבינה הזו

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) March 4, 2025

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עצר את הסיוע הצבאי לאוקראינה בעקבות עימות חריף עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, כך מסר גורם בבית הלבן. המהלך מעמיק את הקרע שנפער בין שתי המדינות, שבעבר נחשבו לבעלות ברית קרובות.

ההחלטה התקבלה לאחר שטראמפ שינה את מדיניות ארצות הברית כלפי אוקראינה ורוסיה עם כניסתו לתפקיד בינואר, תוך נקיטת עמדה מפויסת יותר כלפי מוסקבה.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ נפגשו בבית הלבן, 28 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Ben Curtis)

העימות החריף עם זלנסקי ביום שישי האחרון בבית הלבן כלל ביקורת מצד טראמפ על כך שהמנהיג האוקראיני אינו מביע הכרת תודה מספקת על התמיכה האמריקאית במלחמה נגד רוסיה.

"טראמפ הבהיר כי הוא ממוקד בשלום, ואנו מצפים שגם שותפינו יהיו מחויבים למטרה זו. אנו משהים ובוחנים מחדש את הסיוע שלנו כדי לוודא שהוא תורם לפתרון", אמר אתמול הגורם, בעילום שם.

"טראמפ הבהיר כי הוא ממוקד בשלום, ואנו מצפים שגם שותפינו יהיו מחויבים למטרה זו. אנו משהים ובוחנים מחדש את הסיוע שלנו כדי לוודא שהוא תורם לפתרון"

הבית הלבן לא מסר פרטים נוספים על היקף הסיוע המוקפא או על משך ההשעיה, והפנטגון לא סיפק מידע נוסף. לשכתו של זלנסקי והשגרירות האוקראינית בוושינגטון לא הגיבו לפניית רויטרס.

נשיא רוסיה ולדימיר ופוטין ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים משותפת לאחר הפגישה בהלסינקי, 16 ביולי 2018 (צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)

אתמול שב טראמפ והדגיש כי זלנסקי חייב להעריך יותר את הסיוע האמריקאי, לאחר שכעס על דיווח של סוכנות AP, שבו צוטט נשיא אוקראינה כאומר כי "סיום המלחמה עדיין רחוק מאוד".

"זוהי ההצהרה הגרועה ביותר שזלנסקי יכול היה לתת, ואמריקה לא תסבול זאת עוד לאורך זמן!", כתב טראמפ בפלטפורמת Truth Social.

עסקת המחצבים – לא מתה

מאז פלישת רוסיה לפני שלוש שנים, אישר הקונגרס האמריקאי סיוע כולל לאוקראינה בסך 175 מיליארד דולר, כך לפי ועדת התקציב האחראית.

ממשל טראמפ ירש סמכות להשתמש בסיוע צבאי בגובה 3.85 מיליארד דולר שאושר בקונגרס, אך בעקבות הקרע המחריף עם קייב, הסיכוי לממש את הסיוע הזה היה ממילא נמוך.

ההרס בעיר לבוב אחרי מתקפה של רוסיה ב-6 ביולי 2023 (צילום: AP Photo/Mykola Tys)

המהלך הנוכחי חורג מהקו של אי-אישור סיוע חדש שאימץ טראמפ מאז נכנס לתפקידו, ונראה כי הוא כולל עצירת משלוחי נשק שאושרו על ידי ממשל ביידן, בהם תחמושת, טילים ומערכות נשק נוספות.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן לוחצים ידיים במהלך פגישה בקרמלין במוסקבה, 17 בינואר 2025 (צילום: Evgenia Novozhenina / POOL / AFP)

כמה מומחי טילים רוסים בכירים ביקרו באיראן במהלך השנה האחרונה, על רקע הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין טהרן למוסקבה, כך עולה מבדיקת רישומי נסיעות ונתוני תעסוקה שערכה רויטרס.

שבעה מומחים בתחום הנשק הוטסו ממוסקבה לטהרן בשני מועדים – ב-24 באפריל וב-17 בספטמבר אשתקד, לפי מסמכים המתעדים את ההזמנות הקבוצתיות של הטיסות וכן את רשימת הנוסעים בטיסה השנייה.

רישומי ההזמנות כוללים את מספרי הדרכונים של הנוסעים, כאשר שישה מהם נושאים את הקידומת "20" – סימון המעיד על דרכון המשמש לנסיעות עבודה רשמיות, המונפק לפקידי ממשלה ולגורמים צבאיים המוצבים בחו"ל, על פי צו ממשלתי רוסי ומסמך באתר משרד החוץ הרוסי.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בתערוכה של חיל האוויר והחלל האיראני בטהרן, 2 בפברואר 2025 (צילום: Iranian Presidency / AFP)

רויטרס לא הצליחה לקבוע מה עשו שבעת המומחים הרוסים באיראן.

גורם בכיר במשרד ההגנה האיראני מסר כי מומחי טילים רוסים ביקרו כמה פעמים במתקני ייצור טילים באיראן במהלך השנה האחרונה, בהם שני מתקנים תת-קרקעיים. לדבריו, חלק מהביקורים נערכו בספטמבר, אך הוא נמנע מלציין אילו אתרים בדיוק נבחנו.

גורם ביטחוני מערבי, העוקב אחר שיתוף הפעולה הביטחוני בין איראן לרוסיה, מסר כי מומחים רוסים ביקרו בבסיס טילים איראני הממוקם כ-15 ק"מ ממערב לנמל אמיראבאד שעל חוף הים הכספי בספטמבר. עם זאת, לא ניתן היה לקבוע אם מדובר באותם מומחים רוסים שעלו על הטיסות המתועדות.

גורם בכיר במשרד ההגנה האיראני מסר כי מומחי טילים רוסים ביקרו כמה פעמים במתקני ייצור טילים באיראן במהלך השנה האחרונה, בהם שני מתקנים תת-קרקעיים. לדבריו, חלק מהביקורים נערכו בספטמבר, אך הוא נמנע מלציין אילו אתרים בדיוק נבחנו

מומחים צבאיים בכירים

שבעת הרוסים שזוהו על ידי רויטרס הם בעלי רקע צבאי בכיר. שניים מהם בדרגת קולונל ושניים בדרגת לוטננט-קולונל, כך עולה ממאגרי מידע רוסיים הכוללים נתונים על עיסוקי אזרחים, רישומי מס, טלפונים וכלי רכב.

שניים מהמומחים הם בעלי מומחיות במערכות טילים נגד מטוסים, שלושה מתמחים בתחום הארטילריה והרקטות, אחד עוסק בפיתוח נשק מתקדם ואחר עבד בעבר באתר לניסויי טילים. לא ניתן היה לקבוע אם כולם עדיין מחזיקים בתפקידים אלה, שכן נתוני התעסוקה שנבדקו מתייחסים לשנים 2021–2024.

טיסותיהם של המומחים לטהרן התקיימו בתקופה רגישה לאיראן, שהייתה מעורבת בעימותים עם ישראל, כולל חילופי מתקפות באפריל ובאוקטובר.

מטוס חיל האוויר לקראת התקיפה באיראן, אוקטובר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

רויטרס יצרה קשר עם כל שבעת המומחים בטלפון: חמישה מהם הכחישו שביקרו באיראן או עבדו עבור הצבא, אחד סירב להגיב ואחד ניתק את השיחה.

משרדי ההגנה והחוץ של איראן סירבו להגיב, וכן דובר משמרות המהפכה, האחראים על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. משרד ההגנה הרוסי לא מסר תגובה.

שיתוף פעולה ביטחוני מעמיק

שיתוף הפעולה הביטחוני ההולך ומתהדק בין מוסקבה לטהרן כבר השפיע על המלחמה באוקראינה, שבה נעשה שימוש נרחב ברחפנים מתוצרת איראן מסוג "שהד" בשדה הקרב. שתי המדינות חתמו בינואר על הסכם צבאי ל-20 שנה במוסקבה.

כטב"ם מתוצרת איראן ששוגר על ידי החות'ים, יולי 2024 (צילום: ANSARULLAH MEDIA CENTRE / AFP)

נסיעות מומחי הטילים

מידע על הזמנת הטיסות של שבעת הנוסעים הועבר לרויטרס על ידי קבוצת האקרים איראנים המתנגדים למשטר. לפי דבריהם, המומחים הרוסים טסו במעמד VIP.

רויטרס אימתה את המידע באמצעות רשימת הנוסעים בטיסה של ספטמבר, שסופקה על ידי מקור בעל גישה למאגרי מדינה רוסיים. עם זאת, לא ניתן היה לגשת לרשימת הנוסעים של טיסת אפריל, ולכן לא ניתן היה לאשר שכל חמשת המומחים שנרשמו אליה אכן טסו.

מערכת הגנה מפני טילים בפעולה במהלך תרגיל צבאי במיקום שאינו נחשף באיראן, 12 בינואר 2025 (צילום: Iranian Army Office / AFP)

זהות המומחים

דניס קלקו (48) וואדים מלוב (46) היו בין חמשת מומחי הנשק שהוזמנו יחד לטיסת אפריל. קלקו עבד באקדמיה להגנה נגד מטוסים של משרד ההגנה, על פי רישומי מס מ-2021. מלוב עבד ביחידה צבאית המתמחה בהכשרת כוחות טילים נגד מטוסים, על פי רישומי רכב מ-2024.

אנדריי גוסב (45), אלכסנדר אנטונוב (43) ומראת חוסיינוב (54) נרשמו גם הם לטיסת אפריל. גוסב הוא לוטננט-קולונל המשמש כסגן ראש מחלקת טילים וארטילריה במכון להנדסה ארטילרית בפנזה, לפי דיווח מ-2021 באתר המכון.

אנטונוב עבד במנהל הטילים והארטילריה של משרד ההגנה, על פי רישומי רכב מ-2024, ואילו רישומי בנק מצביעים על כך שחוסיינוב, קולונל במעמדו, עבד בעבר באתר הניסויים לטילים קפוסטין יאר.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן במהלך פגישה בקרמלין במוסקבה, 17 בינואר 2025 (צילום: Evgenia Novozhenina / POOL / AFP)

שני הנוסעים בטיסת ספטמבר היו סרגיי יורצ'נקו (46) ואולג פדוסוב (46). יורצ'נקו עבד במנהל הטילים והארטילריה, לפי רישומי טלפון נייד לא מתוארכים. מספר הדרכון שלו נשא את הקידומת "22", אך לא ניתן היה לקבוע את משמעותה המדויקת, על אף שהיא אינה מיועדת לאזרחים פרטיים או דיפלומטים.

תמונה שפרסמה ממשלת אוקראינה, של חלק ממל"ט מתאבד מתוצרת איראן ששימש את רוסיה בהתקפות על אוקראינה, 13 בספטמבר 2022 (צילום: Ukrainian military's Strategic Communications Directorate via AP)

פדוסוב רשום כמתגורר במשרדי מחלקת המחקר המתקדם הרב-זרועי והפרויקטים המיוחדים – גוף במשרד ההגנה הרוסי העוסק בפיתוח מערכות נשק עתידיות. רישומי גבול רוסיים שהגיעו לידי רויטרס מראים כי פדוסוב טס מטהרן למוסקבה גם באוקטובר 2023, תוך שימוש בדרכון המיועד לנסיעות עבודה רשמיות – כפי שעשה בטיסת ספטמבר 2024.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדרך לארה"ב:
ֿ

המראתי הלילה לביקור בזק בארצות הברית, שם אפגש עם גורמי ממשל, ובראשם מזכיר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט.

מטרת הביקור היא לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לארצות הברית, לקדם יוזמות כלכליות משותפות, ולהעמיק את הברית האסטרטגית בין המדינות.

בנוסף, אדגיש בפגישותיי את עמדתה הנחושה… pic.twitter.com/vcZ5HGbL2v

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) March 4, 2025

בתגובה לפוסט כותב השר יצחק גולדקנופף:

טיסה נעימה לך שר האוצר. מצפה ממך שגם בארה"ב תעבוד למנוע את המשבר הכלכלי שפוקד את מערכת החינוך החרדית ועולם הישיבות. חשוב שהפרטנרים איתם אתה מקדם יוזמות בארה"ב יידעו שאתה אדם שמכבד הסכמים.

תביעת הדיבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד העיתונאים בן כספית ואורי משגב ועו"ד גונן בן יצחק בעניין מצבו הבריאותי: השופט מנחם מזרחי עיין בתיקו הרפואי של ראש הממשלה והחליט שהוא לא מעביר אותו לנתבעים כי לא מצא בו ראיה "שבכוחה לסייע לזירת המחלוקת הנטענת". 

התביעה מטעם ראש הממשלה הוגשה על רקע הטענה של בן יצחק – "בעקבות ביקורך אמש בבית החולים הדסה עין כרם, הועבר לי מידע לפיו טופלת בשל מחלת סרטן לבלב בה לקית… תגלה לציבור את האמת על מצבך עכשיו" ורמיזות של שני העיתונאים.

כלומר, אפשר לקבוע שעל פי התיק הרפואי של ראש הממשלה הוא אינו סובל מסרטן בלבלב.