שירות הביטחון הכללי פרסם סיכום של התחקיר שערך בנוגע לכשליו במהלך ההכנות למתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
התחקיר בוצע באופן פנימי על ידי כל אחת מיחידות שב"כ וכן על ידי צוות חיצוני של גורמים בכירים לשעבר בארגון ומומחים נוספים, שסיפקו שורת ממצאים, מסקנות והמלצות.
חלק גדול מהממצאים נותר חסוי, שכן חשיפתם תחשוף את הכלים והשיטות המודיעיניים של שב"כ, נמסר מהארגון.
חלק גדול מהממצאים נותר חסוי, משום שפרסומם יחשוף את הכלים והשיטות המודיעיניים של שירות הביטחון הכללי
התחקיר העלה כי שב"כ לא סיפק התרעה על המתקפה הנרחבת של חמאס ב־7 באוקטובר. סימני האזהרה שהתקבלו בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר לא הובילו לנקיטת פעולות משמעותיות.
אף שצוות קטן של קצינים משב"כ ומהמשטרה שהוצבו בגבול עזה לפני המתקפה תרמו ללחימה, הם לא הצליחו למנוע את המתקפה רחבת ההיקף של חמאס.
התחקיר מצביע על כמה סיבות שתרמו לכשלים – הקשורות הן למקצועיות והן לניהול. "הכשלים הארגוניים נבדקו ביסודיות והלקחים הארגוניים הופקו וממשיכים להיות מופקים גם בימים אלה", נמסר משב"כ.
בנוסף, התחקיר מצא כי שב"כ לא זלזל בחמאס, אלא להפך – לארגון הייתה "הבנה עמוקה של האיום, (היו לו) יוזמות ורצון לסכל את האיום ובמיוחד את ראשי החמאס".
צוינו כמה סיבות לכך ששב"כ לא סיפק התרעה על המתקפה הנרחבת של חמאס:
1. תוכניות הפלישה הקרקעית של חמאס, שנמצאו בידי צה"ל במסמך הידוע בשם "חומות יריחו", לא טופלו כראוי במשך שנים, ולא גובשו לכדי תרחיש לאימוני הצבא ושב"כ.
שררה חוסר בהירות לגבי חלוקת האחריות בין צה"ל לשב"כ בשאלה מי מהגופים אמור לספק התרעה על מלחמה, לנוכח המעבר של חמאס מארגון טרור לכוח צבאי מלא
2. חוסר בהירות לגבי חלוקת האחריות בין צה"ל לשב"כ בשאלה מי מהגופים אמור לספק התרעה על מלחמה, לנוכח המעבר של חמאס מארגון טרור לכוח צבאי מלא.
3. מיקוד שב"כ בסיכול פיגועים, תוך שימוש בשיטות שלא התאימו לאויב שפעל כצבא.
4. בלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר התגלו פערים ב"טיפול במידע ובאינטגרציה המודיעינית", וכן פעולות שבוצעו שלא על פי הנהלים הרגילים והיעדר מיזוג עם המודיעין של צה"ל.
5. פערים במנגנוני הפיקוח על העבודה המודיעינית.
6. ההערכה הייתה כי חמאס מנסה להבעיר את השטח בגדה המערבית ולא בגבול עזה.
7. הבנה שגויה של חוזק המכשול הביטחוני הישראלי בעזה ושל יכולתו של צה"ל להגיב.
8. ההערכות לגבי כוונות חמאס לא אותגרו מספיק.
9. כמות מודיעין קטנה יחסית, בין היתר בשל חופש פעולה מוגבל ברצועה, במיוחד עבור שב"כ באופן עצמאי.
החקירה העלתה כמה סיבות שאפשרו לחמאס להתחמש ולהחליט על המתקפה ב־7 באוקטובר:
1. מדיניות ישראל בעזה, שהתמקדה בשימור תקופות שקט, אפשרה לחמאס לבנות כוח צבאי משמעותי.
המדיניות של ישראל ברצועה, שהתמקדה בשימור תקופות שקט, אפשרה לחמאס לבנות כוח צבאי משמעותי
2. הזרמת הכספים מקטאר לרצועה והעברתם לזרוע הצבאית של חמאס.
3. שחיקה מתמשכת בהרתעה הישראלית.
4. ניסיון להתמודד עם ארגון טרור באמצעים מודיעיניים והגנתיים בלבד, תוך הימנעות מיוזמות התקפיות.
5. הגורמים שהניעו את חמאס לצאת למתקפה כללו את התגברות ההפרות הישראליות בהר הבית, היחס לאסירים פלסטינים והתפיסה שהחברה הישראלית מוחלשת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו