הפיגוע בבית הכנסת במנצ'סטר היום בצוהריים טלטלה קשות קהילה יהודית שכבר מתמודדת עם עלייה חדה באירועים אנטישמיים, והובילה לאזהרות על הצורך לשמור על דלתות סגורות ולהימנע מהתקהלויות במקומות קהילתיים.
"אני יהודייה וממש מבוהלת", אמרה ל"רויטרס" אישה שנכחה סמוך לאתר הפיגוע בבית הכנסת "הקהילה העברית של היטון פארק" במנצסטר. "אני פשוט לא מרגישה בטוחה".
בכל רחבי בריטניה, מספר האירועים האנטישמיים שדווחו בשנה שעברה היה השני בגובהו בעת המודרנית. "ארגון הצדקה היהודי", המייעץ לקהילות בנושאי ביטחון, אמר שהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שלאחריה הובילו לאלפי אירועים, כולל מקרי תקיפה אלימה ואיומים.
הפיגוע התרחש באזור שבו מתגוררת קהילה יהודית גדולה. שעות לאחר האירוע, לפי עדות כתב "רויטרס" בזירה, חלפו שתי מכוניות עם דגלי פלסטין ובמקום הופיעו גברים שחבשו מסכות סקי ולחשו "יהודים".
"אני לא מבין איך אחרי ששומעים על פיגוע נורא כזה מגיעים כדי להתגרות באנשים, הקורבנות שלו", אמר ל"רויטרס" שמעון קאסל, סטודנט יהודי שגר סמוך לבית הכנסת.
ארגון Community Security Trust (CST), ארגון צדקה המתאם צעדי ביטחון במוסדות יהודיים, קרא היום ליהודים שלא להתקהל מחוץ למבני קהילה או בתי כנסת ולשמור על דלתות סגורות. כמעט 290 אלף בני אדם הגדירו את עצמם כיהודים במפקד האחרון ב־2021. משטרת בריטניה הודיעה כי תגביר את הסיורים סביב בתי הכנסת.
"אני רוצה להיות ברור – משטרת בריטניה מתגייסת. ומתגייסת במהירות", אמר לורנס טיילור, ראש מערך המאבק בטרור בבריטניה. "כוחות המשטרה מגבירים את הסיורים ברחבי המדינה, בבתי כנסת ובאתרים יהודיים וגם במקומות נוספים, כדי להעניק ביטחון לכל הקהילות המושפעות".
בבריטניה, מספר האירועים האנטישמיים ב־2024 היה יותר מפי שניים מהתקופה המקבילה שנתיים קודם לכן, לפי נתוני ה־CST.
מבין 3,528 האירועים שדווחו, 201 – כ־6% – היו תקיפות פיזיות או ניסיונות תקיפה. ב־CST ציינו כי כמחצית מהאירועים כללו התבטאויות מסיתות נגד ישראל לצד ביטויים אנטי־יהודיים מפורשים.
בפברואר בשנה שעברה הבטיחה הממשלה 70 מיליון ליש"ט (כ-312 מיליון שקל) לקרן ביטחון לאתרי הקהילה היהודית, למימון אמצעים כמו מאבטחים, מצלמות אבטחה ומערכות אזעקה.
בתי כנסת וגן ילדים בגולדרס גרין, אזור בצפון לונדון עם אוכלוסייה יהודית גדולה, רוססו בצואה בחודש שעבר.
דינה, בת 46, שהשתתפה בתפילה בבית כנסת בגולדרס גרין, אמרה שלאחר הפיגוע היא תדריך את שני בניה להפסיק לחבוש כיפה במקומות ציבוריים כמו הרכבת התחתית בלונדון או באוטובוסים. "אני אגיד להם להסיר כל סימן מזהה", אמרה.
המלחמה עם איראן לא רק טלטלה את מאזן הכוחות האזורי; היא גם חשפה את מצבן האמיתי של מדינות המפרץ. למרות שהאיום האיראני משותף לכולן, תגובתן אליו אינה אחידה.
להפך: שלוש השחקניות המרכזיות במפרץ – איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וקטאר – אימצו דפוסי פעולה שונים. כל אחת מהן פעלה מתוך חישוב אינטרסים עצמאי ולעתים אף מנוגד לזה של שכנותיה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.
ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.
לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית – היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנכר לעלות ארצה.
2. השתלבותם של ערבים אזרחי ישראל בכל המקצועות המובילים במשק (ולא רק ברפואה), גם היא מבורכת. חבל שיש כאלו שהחליטו לעשות על גבם הון פוליטי מכוער וזול.
3. שיעור הרופאים הערבים במערכות השונות מראה כי הסגנון הפוליטי עדיין לא חדר לפרקטיקה. אך אין זה אומר שאין פה סיכון עתידי.
4. אינני מכיר את הנתונים ביחס לתקני המתמחים ברפואה, אבל אני בספק גדול (מאוד גדול), אם יש קשר לזהות או לדת של המועמדים.
אם קיימת בעיה בתקנים, סבירות גבוהה שהיא פועל יוצא של אילוצי תקציב.
משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.
על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.













































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו