שתי תובנות נפרדות וכביכול סותרות צברו תנופה אדירה במהלך כהונת הממשלה הנוכחית. תובנה אחת הופנמה ברבים עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית בינואר 2023, והיא שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה. לא "סתם" סכנה של פגיעה נקודתית בזכויות אדם, מדרון חלקלק או איום כזה או אחר בטווח הארוך. סכנה קיומית, מיידית וחד משמעית.

מהצד השני, תובנה שעלתה בקרב רבים, לא בפעם הראשונה אבל ביתר שאת בעקבות השבעה באוקטובר, היא שאנחנו חייבים למצוא דרך לחיות כאן ביחד, אחרת לא נהיה כאן בכלל. גם כשלא מסכימים, אפילו על דברים מהותיים – חייבים לדבר אחד עם השני ולפתור מחלוקות באופן מכבד, ולא להילחם אחד בשני.

דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן, מאז 2023 פעיל בבואונדבר דמוקרטיה ובארגונים נוספים של מחאה או של הידברות. מחפש אמיתות עמוקות ופתרונות שלמים לבעיות גדולות. לפני כן פעיל בתנועת האקלים "לבחור ירוק" ומתנדב בחינוך מתמטי ומדעי במסגרות שונות. מייצג את עצמי.

לא קשה לדמיין כיום את סופה של מדינת ישראל – ובעוד זמן לא רב כל כך. את הסוף מקרבים בכל מאמץ החרדים, שאינם רק משתמטים משירות צבאי, אלא לרוב משתמטים גם מלימודי ליבה, השכלה, מדע, מחקר, עבודה ויוזמה.

החרדים, שאוכלוסייתם גדלה בקצב מהיר יותר משל כל מגזר אחר באוכלוסייה, ימוטטו את מדינת ישראל על אזרחיה. זה יקרה בעתיד הלא רחוק מאוד; זה נראה כמעט בלתי נמנע, למעט שינוי חד בהתנהגות החרדיות והחרדים.

יעקב צלאל הוא עיתונאי

מהות הסכסוך עם הפלסטינים טמונה בחינוך. אי אפשר לשנות את המציאות בלי שינוי יסודי בתרבות השורשית שמצמיחה צעירים, אשר מוחם מתוכנת לשנאה ואלימות. הפילוסופיה החינוכית מכוונת את העשייה החינוכית, שמעצבת את השקפת העולם ואת התנהגותם של בני אדם.

כל מי שעוקב אחרי ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית גם בימים אלה, יודע שחדירת מערכת ההסתה והשנאה כלפי היהודים ומדינת ישראל בבתי הספר סללה את הדרך לטיפוח הטרור, האלימות והחורבן.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.