דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן, מאז 2023 פעיל בבואונדבר דמוקרטיה ובארגונים נוספים של מחאה או של הידברות. מחפש אמיתות עמוקות ופתרונות שלמים לבעיות גדולות. לפני כן פעיל בתנועת האקלים "לבחור ירוק" ומתנדב בחינוך מתמטי ומדעי במסגרות שונות. מייצג את עצמי.
שתי תובנות נפרדות וכביכול סותרות צברו תנופה אדירה במהלך כהונת הממשלה הנוכחית. תובנה אחת הופנמה ברבים עם ההכרזה על ההפיכה המשטרית בינואר 2023, והיא שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה. לא "סתם" סכנה של פגיעה נקודתית בזכויות אדם, מדרון חלקלק או איום כזה או אחר בטווח הארוך. סכנה קיומית, מיידית וחד משמעית.
מהצד השני, תובנה שעלתה בקרב רבים, לא בפעם הראשונה אבל ביתר שאת בעקבות השבעה באוקטובר, היא שאנחנו חייבים למצוא דרך לחיות כאן ביחד, אחרת לא נהיה כאן בכלל. גם כשלא מסכימים, אפילו על דברים מהותיים – חייבים לדבר אחד עם השני ולפתור מחלוקות באופן מכבד, ולא להילחם אחד בשני.
דוקטורנט לפיזיקה במכון ויצמן, מאז 2023 פעיל בבואונדבר דמוקרטיה ובארגונים נוספים של מחאה או של הידברות. מחפש אמיתות עמוקות ופתרונות שלמים לבעיות גדולות. לפני כן פעיל בתנועת האקלים "לבחור ירוק" ומתנדב בחינוך מתמטי ומדעי במסגרות שונות. מייצג את עצמי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
נשמע משכנע? אל תשארו בכורסא בסלון (או על היציע באצטדיון) . אם אתם סקרנים ואוהבי אדם הצטרפו אלינו. תקבלו הדרכה קצרה ותתחילו להביא את השינוי https://letstalk.org.il/
משפט המפתח התבוסתני של מר בריטשטיין הוא ״לפעמים נצטרך להכריע לכאן או לכאן״. אתמול, הכריע אחד, רונן בר, וההכרעה שלו שווה יותר מכל דבריך המכילים והמתונים. המאמר הנחמד הזה היה מתאים מאוד ל... המשך קריאה
משפט המפתח התבוסתני של מר בריטשטיין הוא "לפעמים נצטרך להכריע לכאן או לכאן". אתמול, הכריע אחד, רונן בר, וההכרעה שלו שווה יותר מכל דבריך המכילים והמתונים. המאמר הנחמד הזה היה מתאים מאוד לאווירה לפני חמש שנים. עד ליום פתיחת משפטו של ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות הצוללות וקטאר) ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. מרגע שנשא השטן שקרניהו את הנאום במסדרון בית המשפט המחוזי בירושלים, ומאחוריו כל בכירי ארגון המחבלים שלו, דאז, היה ברור לאן הדברים הולכים. אבל בזכות שופטי בג"ץ בחרפת ה-11:0 הגענו עד הלום. רובי ריבלין שהיה אז נשיא המדינה אמר אז לעתונאים בשיחות סגורות שביבים שקרניהו ישרוף את המועדון על יושביו. וזה בדיוק מה שהוא עשה ועושה. ומוסדות הדמוקרטיה הישראלית שיודעים להתגונן היטב נגד טרור חיצוני (דוקטרינת הדיקטטורה המתגוננת) רועדים מפחד מפני ארגון המחבלים של הדיקטטור ביבים שקרניהו. הגיע הזמן שבג"ץ יתעשת.
שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, מדגישה כי האיחוד "מחויב ליחסים קונסטרוקטיביים" עם ישראל, לאחר ששר החוץ גדעון סער הודיע כי הוא מנתק עמה כל קשר בעקבות דיווח שלפיו השוותה את ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.
קאלאס אינה מתייחסת בדבריה להתבטאויות שדווחו.
"גדעון היקר, כפי שאתה יודע, לאיחוד האירופי ולישראל יש הרבה דברים שמחברים בינינו. אני מעריכה את הדיאלוג והקשר בינינו, ופתוחה להמשיך ברוח זו, בכבוד ובאופן קונסטרוקטיבי. דיאלוג הוא יסוד הדיפלומטיה, במיוחד כשמתגלעות מחלוקות. האיחוד האירופי מחויב תמיד ליחסים קונסטרוקטיביים עם ישראל", כתבה קאלאס ברשת X.
כמי שנראה כי היא דוחה את האשמתו של סער שלפיה פעלה "באובססיביות ובחוסר הוגנות בוטה" בגישתה כלפי ישראל, קאלאס חזרה על עמדת האיחוד האירופי שלפיה פתרון שתי המדינות הוא "הדרך הישימה היחידה" ל"הבאת שלום למזרח התיכון", וכי משום כך האיחוד "גינה את ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות בגדה, שמקשות יותר ויותר להגיע ליעד הזה".
הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון קאיה קאלאס משוחחת עם עיתונאים בבריסל, 14 ביולי 2025 (צילום: NICOLAS TUCAT / AFP)
צה"ל מפרסם מפה מעודכנת של אזור הביטחון בדרום לבנון, ואומר כי בשלב זה לא ייסוג מהשטח. קו הפריסה במפה, ממזרח למערב, מגיע עד לעומק של 10 קילומטרים מהגבול בתוך שטח לבנון.
"חיילי צה"ל מוצבים במרחב הפעולה המוגדר בדרום לבנון וימשיכו להסיר איומים ולחזק את ההגנה על תושבי צפון ישראל", נמסר מהצבא בהודעה.
מהמפה עולה כי הכוחות הישראליים התקדמו עמוק יותר לתוך לבנון מאז הוכרז באפריל על "קו ההגנה הקדמי", כולל עד לפאתי נבטייה.
נסיגה אפשרית של צה"ל מאזורים בדרום לבנון עדיין נדונה במסגרת משא ומתן ישיר בין ישראל ללבנון. הצוותים צפויים להתכנס שוב בשבוע הבא.
ההיערכות של צה"ל בדרום לבנון נכון ל-18 ביוני 2026
בשלב זה, בצה"ל אומרים כי ימשיכו להחזיק בשטח "בהתאם לצרכים המבצעיים", כדי להסיר כל איום על הכוחות ועל יישובי גבול הצפון. עוד נמסר כי צה"ל קורא לצבא לבנון לתאם את פעילותו עמו ולא להתקרב לאזור הביטחון, בזמן שהפעילות במרחב נמשכת.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף את מבקריו הטוענים כי לא היה קשוח מספיק כלפי איראן, וכינה אותם "קנאים, אנשים רעים או טיפשים", בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו.
"הטיפשים האלה, שחושבים שלא הייתי קשוח מספיק כלפי איראן, בזמן ששוק המניות בדיוק הגיע לשיא חדש ומחירי הנפט 'צונחים', הם או קנאים, או אנשים רעים, או טיפשים. להחזיר את אמריקה לגדולתה!!!" כתב טראמפ.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את ההסכם עם איראן עליו חתם לצד נשיא צרפת עמנואל מקרון. 18 ביוני 2026 (צילום: חשבון X של נשיא צרפת)
מוקדם יותר, דובר משרד החוץ של איראן, אסמאעיל בקאאי, הזהיר כי המשך הנוכחות הישראלית בדרום לבנון יביא ל"ביטול" מזכר ההבנות שעליו חתמה איראן עם ארצות הברית. בריאיון לכלי התקשורת הלבנוני אל־אח'באר, המזוהה עם חזבאללה, אמר בקאאי כי השלב השני במשא ומתן עם וושינגטון נועד להגיע להסכם סופי, אך לדבריו הסכם כזה יתאפשר רק אם מזכר ההבנות ייושם במלואו — כלומר "הפסקה מוחלטת של התקיפות וסיום הכיבוש".
"לא היה מקובל עלינו לנטוש את אחינו בלבנון", אמר בקאאי. "איננו יכולים לדבר על סיום המלחמה כל עוד חלקים משטח לבנון נותרו תחת כיבוש הישות הציונית. כל עוד הכיבוש נמשך, אפשר לומר שהמלחמה עדיין קיימת ולא הסתיימה במהותה".
עשן מיתמר מזירת תקיפה של חיל האוויר בעיר נבטייה שבדרום לבנון, 12 ביוני 2026 (צילום: Abbas FAKIH / AFP)
נושאים ונותנים מארצות הברית ומאיראן צפויים להיפגש ביום שישי בעיירת הנופש השווייצרית בורגנשטוק לשיחות ראשוניות.
בתוך כך, באיראן דווח כי כ־89% מהמתקנים הפטרוכימיים שהושבתו במהלך המלחמה עם ישראל וארצות הברית שבו לפעילות. מוחמד שריעתמדארי, מנכ"ל חברת תעשיות הפטרוכימיה של המפרץ הפרסי, אמר לסוכנות הידיעות של הסטודנטים האיראנים כי מתקנים שפעילותם שובשה חזרו לייצור בעקבות מאמצי שיקום מהירים, כאשר חלקם אף פועלים מעל כושר הייצור הנקוב שלהם.
איראן הטילה באפריל איסור על יצוא מוצרים פטרוכימיים כדי להבטיח אספקה מקומית, לאחר שייצור המגזר הפטרוכימי שובש בעקבות תקיפות ישראליות שפגעו בחברות תשתית המספקות חומרי גלם למפעלים פטרוכימיים.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בסיום פסגת G7 באוויאן לה בן, צרפת, 17 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Vadim Ghirda)
שר החוץ גדעון סער אמר כי הוא מנתק "כל קשר" עם ראשת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בעקבות מה שלדבריו היו התבטאויות שיוחסו לה לאחרונה, שבהן השוותה את ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג הורה להוציא מאולם הדיונים את חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד, הנוהגת להתגרות שוב ושוב במהלך דיונים משפטיים, בדיון בעתירות המבקשות לבטל את הבחירה האחרונה של הכנסת במבקר המדינה.
גוטליב קטעה שוב ושוב את הדיון, וסולברג הזהיר אותה שוב ושוב לחדול מכך, לפני שהורה להוציאה מהאולם בעקבות ההפרעה האחרונה שלה.
בשנים האחרונות גוטליב צעקה והפריעה בדיונים רבים בבית המשפט העליון, לצד חברי כנסת נוספים מהקואליציה ופעילי ימין – תופעה שכמעט לא נשמעה לפני כניסת הממשלה הנוכחית לתפקידה.
קרב אידיאולוגי עז ניטש בארצנו הקטנטונת בין המחנה ה"משיחי" למחנה האנטי-משיחי. המחנה הליברלי מאשים את המחנה המשיחי ב"עליונות יהודית" בשמה רוצים לכונן כאן מדינת אפרטהייד/הלכה/ח'ומייניסטית.
אני רוצה להציע אבחנה שונה לוויכוח. אני טוען כי אין כאן מחנה שחף ממשיחיות או מתודעת עליונות יהודית. כל הוויכוח בין המחנות הוא בעצם על מה טיבה של המשיחיות אותה אנו אמורים לגלם ומה הוא הייעוד המיסיונרי (=השליחות) שלנו בהתאם לכך.
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
יש אנשים שהחברה הישראלית מתקשה להתמודד עם ביקורתם. ביקורת חריפה קל לסווג כבורות או כעדות לחוסר הבנה של המציאות המזרח-תיכונית.
קריאות לחרם קל לראות ביטוי לאנטישמיות או לעוינות פוליטית; כאשר המבקר הוא אנטישמי, אין צורך להתמודד עם טענותיו; כאשר הוא אינטלקטואל אירופי, אפשר לראות בדבריו ביטוי לנאיביות המנותקת מן המציאות.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שום רקע של שום איש לא נותן יתרון לדעותיו. אלה תמיד נבחנות על-פי תוכנן ועל-פי יחסן למציאות. חלק מהמאפיינים של חלק מהחברה הישראלית, כפי שעולים כאן לצורך דיון פוליטי - נוצרו במידה רבה ע"י ... המשך קריאה
שום רקע של שום איש לא נותן יתרון לדעותיו. אלה תמיד נבחנות על-פי תוכנן ועל-פי יחסן למציאות. חלק מהמאפיינים של חלק מהחברה הישראלית, כפי שעולים כאן לצורך דיון פוליטי – נוצרו במידה רבה ע"י ובעקבות "העליה השניה", וקדמו לשואה. ראה היחס שלו זכו ה"סבונים", שהגיעו מאירופה לישראל, מידי ה"צברים".
בפברואר 2026, חשף ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את דוקטרינת מדיניות החוץ השאפתנית ביותר שלו עד כה.
כשעמד בפני הקבינט שלו לקראת ביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, הכריז נתניהו על "משושה ברית" – רשת מדינות נרחבת המאוחדת, לדבריו, נגד "ציר הקיצוניות".
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומשפט המפתח התבוסתני של מר בריטשטיין הוא "לפעמים נצטרך להכריע לכאן או לכאן". אתמול, הכריע אחד, רונן בר, וההכרעה שלו שווה יותר מכל דבריך המכילים והמתונים. המאמר הנחמד הזה היה מתאים מאוד לאווירה לפני חמש שנים. עד ליום פתיחת משפטו של ראש ארגון המחבלים הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות הצוללות וקטאר) ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. מרגע שנשא השטן שקרניהו את הנאום במסדרון בית המשפט המחוזי בירושלים, ומאחוריו כל בכירי ארגון המחבלים שלו, דאז, היה ברור לאן הדברים הולכים. אבל בזכות שופטי בג"ץ בחרפת ה-11:0 הגענו עד הלום. רובי ריבלין שהיה אז נשיא המדינה אמר אז לעתונאים בשיחות סגורות שביבים שקרניהו ישרוף את המועדון על יושביו. וזה בדיוק מה שהוא עשה ועושה. ומוסדות הדמוקרטיה הישראלית שיודעים להתגונן היטב נגד טרור חיצוני (דוקטרינת הדיקטטורה המתגוננת) רועדים מפחד מפני ארגון המחבלים של הדיקטטור ביבים שקרניהו. הגיע הזמן שבג"ץ יתעשת.