פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי ממשלת ישראל התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי.
ברשת התעוררה ביממה האחרונה סערה גדולה בזכות שקופית אחת לגבי חוק הקורונה ששודרה בערוץ 13, בתוכנית של אמנון לוי. בשקופית פורטו כמה מהוראות החוק והסמכויות המיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שנועדו להחליף את תקנות שעת החירום להגבלת תנועתם ופעילותם של אזרחים, עסקים וגופים ציבוריים.
פרסום תזכיר חוק הקורונה העיר את הציבור הישראלי, לאחר שבמשך חודשיים וחצי הממשלה התקינה ותיקנה כמעט 100 פעמים תקנות שעת חירום ללא דיון ציבורי ופרלמנטרי
אחת ההוראות, למשל, התייחסה לאפשרות של שוטרים לפרוץ לבתים פרטיים ללא צו. לאחר שפוליטיקאים וחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ואפילו אושיות ברשתות החברתיות, התרעמו על האפשרות הזו – הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"חד משמעית לא נאפשר פריצת משטרה לבתים של אנשים ללא צו. לא יהיה דבר כזה".
אבל סמכות כזו כבר הייתה קיימת למעלה מחודשיים וחצי, באחת מארבע תקנות שעת החירום שהחוק מבקש להחליף, העוסקות בהיבטים שונים של הגבלת התנועה והריחוק החברתי. ארבע תקנות אלה ותיקוניהן הרבים היוו יותר משליש מסך כל התקנות והתיקונים שהעבירה הממשלה, אבל לא זכו לקולות המחאה הנשמעים כעת.
ראש הממשלה @netanyahu בישיבת סיעת הליכוד: "חשוב לי לטפל בסילוקם של כמה סעיפי פייק ניוז – לא נאפשר פריצה של משטרה לתוך בתים של אזרחי ישראל ללא צו. זאת הזדמנות לפוגג אגדה אורבנית מדהימה שאני או מישהו אחר מתכוון לשתול או להשתיל באופן תת עורי חיישנים לילדים או מבוגרים"@Likud_Party pic.twitter.com/vafh4WJOUk
— ערוץ כנסת (@KnessetT) June 1, 2020
אפשר ללמוד מכך עד כמה עד כמה ההתאהבות של הממשלה בתקנות שעת החירום בעת משבר הקורונה הייתה מסוכנת. חוק הקורונה, בגדול, לא מאפשר לממשלה לעשות דבר שלא עשתה עד כה, אבל הוא מעלה על נס את החשיבות בדיון ציבורי ובשקיפות.
בימים אלה אני עובד על מאמר שסוקר את השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת הקורונה ובפרספקטיבה היסטורית בשנים 2020-1948. בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל.
הדיון הציבורי הסוער העולה ברשתות החברתיות סביב חוק הקורונה רק מגביר את החשש של הציבור משימוש נרחב בתקנות שעת חירום. אותן הוראות שנקבעו ועברו בלב המשבר מתחת לרדאר רואות כעת את אור השמש במסגרת הליך החקיקה, אך אינן עוברות באותו שקט היחסי שבו עברו עם פרסומן באישון ליל כשהותקנו כתקנות שעת החירום.
בראייה היסטורית, השימוש בתקנות שעת חירום בתקופת משבר הקורונה מלמד שמספרן היה גבוה יותר ממספר תקנות שעת החירום שהעבירה הממשלה בכל שנה אחרת בהיסטוריה של מדינת ישראל
לא, חוק הקורונה איננו חוק מושלם, גם לא קרוב לכך. הוא מעניק סמכויות נרחבות, דרקוניות, לממשלה ויש לתקן ולשפר את הפיקוח הפרלמנטרי והציבורי על התקנות שייצאו ממנו. מצד שני, הוא עדיף מהשימוש בתקנות שעת חירום שאפשרו לממשלה ולעצב ולקבוע מדיניות בהליך מהיר, חשאי, תוך הימנעות מדיון פרלמנטרי וציבורי ומבלי לחשוף את השיקולים העומדים במרכזה.
היעדר שקיפות סביב התקנת תקנות לשעת חירום לא נובע מחשש לחשיפת מידע סודי, אלא מההתאהבות של הממשלה בכלי שהמגבלות עליו, כפי שהתקופה האחרונה מעידה, לא היו מספיקות. השימוש באמצעי כה קיצוני, נטול איזונים ובלמים של ממש הפך למנגנון הפעולה הנוח ביותר מבחינת הממשלה. אפשר להתווכח על תוכנו של חוק הקורונה, וראוי שיהיו בו שינויים, אבל משמח שהחוק מאפשר לקיים שיח חשוב שהיה עד כה חסר מאוד.
תקנות שעת חירום חדשות, תיקונים לתקנות וביטולים בחודשיים האחרונים (מקור: קובץ התקנות):
השקופית שגרמה לסערה ברשת החברתית:
ניר קוסטי הוא דוקטורנט בתכנית ללימודי מחקר (תל"ם) במחלקה למדע המדינה. תחומי העניין שלו כוללים את הממשק שבין חקיקה, רגולציה ופוליטיקה השוואתית. עבודת הדוקטורט של ניר, שנכתבת בהנחייתו של דוד לוי-פאור, עוסקת בתפוקה החקיקתית והרגולטורית של ישראל ובריטניה, ובוחנת בפרט את קצב הגידול והיחסים שבין החקיקה הראשית והמשנית בשתי המדינות בין השנים 1948-2018. לצד היותו בתכנית תל"ם, ניר הוא מלגאי נשיא המדינה למצוינות וחדשנות מדעית ומלגאי נשיא האוניברסיטה העברית. (צילום: נתנאל טוביאס)
אנחנו נכנסים אל מלחמת נצח. זה מה שרוצה הממשלה, זה מה שרוצה הצמרת הביטחונית. ללא יום שאחרי, שלא יגיע לעולם.
מטרתם היא מלחמת נצח, שהיא ורק היא יכולה לאשש את תפיסתם של הימנים הקיצונים השולטים בממשלה – משיחיות פנאטית והעולם כולו נגדנו. וכמובן, להתגייס כולנו לאחדות מאחורי מי שהביאו אותנו למצב הנורא הזה, כי מלחמה. כבר לא מבצע נקודתי, מוגבל בזמן, בעל מטרות מוגדרות – כמו שישראל ידעה לעשות פעם. אלא מלחמה נצחית.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כדי שנינצל מלפיתת המוות של הממשלה נדרשות חמש אצבעות קואליציוניות בעד פיזור הכנסת (וזאת לאחר עזיבת הגנציץ וחבורתו את הקואליציה). ללא חמש האצבעות, לא יועילו גם ארבעה מיליון איש ברחובות.
יש חמש אצבעות? יש אפילו אחת? מישהו?
החדשות בעברית מתמקדות בנזקים שמסב לנו חזבאללה, עשרים הרוגים ישראלים, מאה אלף מפונים והרס של בתים רבים. אך אנחנו לא ממש יודעים מה קורה בצד השני. מה חושפת העיתונות הערבית על המצב בדרום לבנון? עד כמה הוא חמור?
* * *
העיתונאי פייסל אל-קאסם כתב לאחרונה בטוויטר (29 בפברואר):
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
חושבים וחושבות שאתם מכירים ממש טוב את תל-אביב-יפו? ובכן, תחשבו שוב. מהיום ולאורך כל הסופשבוע הקרוב – 2-4 למאי 2024, הליכות ג'יין ת"א-יפו, Jane's Walk TLV – הפסטיבל האזרחי, עירוני ובינלאומי הכי שווה בעולם – מתקיים ברחבי העיר. יש לכם.ן הזדמנות של פעם בשנה לגלות אותה בעשרות דרכים חדשות, שלא דמיינתן.ם – והכל ללא עלות.
אם טרם התוודעתם לפרוייקט העולמי, עצמאי וייחודי הזה, אז נעים להכיר:
האדריכלית חדוה יערי, תושבת העיר. במקור אדריכלית ויזמת קהילתית בתחומי קיימות עירונית. כיום אשת מקצוע רב תחומית הפועלת לעידוד אזרחות פעילה בשני ערוצים עיקריים - הנחיית הקורס "העיר היא אני", המכשיר תושבים להובלת סיור אישי ומקומי, והובלה בהתנדבות של הפקת פסטיבל הליכות ג'יין ת"א-יפו (מאז 2019).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם