סל התרופות נחשב למוסד קדוש בחברה הישראלית – מקום בו רופאים, מומחים לאתיקה ואנשי מקצוע אחרים דנים ביסודיות בשאלת מימון התרופות, ומקבלים החלטות קשות הנוגעות לבריאות הציבור.  מוסד זה אמור להיות מקום מקצועי, נטול אינטרסים זרים. ככלל, הגורמים המעורבים בעבודת ועדת הסל חתומים על תצהירים למניעת ניגודי עניינים וכפופים להנחיות השוטפות של היועצות המשפטית.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על כך שלוביסטים מצליחים להשפיע על החלטות ועדת הסל. לפי הבדיקה של עיתון כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי שתיים את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל. כנראה שאינטרסים חיצוניים בכל זאת מוצאים את דרכם אל תוך החלטות הועדה.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

הסכם המסגרת שנחתם בוושינגטון בין ישראל ללבנון בתיווך אמריקאי מעגן למעשה בהבנות בינלאומיות את העובדה שהאיום העיקרי על ביטחון האזור הוא חזבאללה – ארגון טרור איראני ששולט בפועל בדרום לבנון ומשתמש באזרחים כמגן אנושי.

ההסכם מציב דרישה ברורה לפירוק התשתיות הצבאיות של הארגון מדרום לליטני ולהעברת האחריות הביטחונית לצבא לבנון, תוך שימור חופש הפעולה של צה"ל לאכיפה ולהגנה עצמית אל מול הפרות, במקביל לנסיגתו ההדרגתית.

עורך האתר לביקורת התקשורת 'CAMERA עברית' (camera-he.org), ומזה 9 שנים עובד ככותב וחוקר בארגון CAMERA - הוועדה לדיוק בדיווח וניתוח המזרח התיכון. מעוניין להציג לקוראים זוויות פחות מוכרות על הסיקור של מדינת ישראל בתקשורת הבינלאומית והישראלית, על המלחמה בשקרים ולמען האמת.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני עומד כבר עשרות שנים בלב הוויכוח הפוליטי בישראל. גם כאשר נושאים אחרים משתלטים לרגע על סדר היום, הוא חוזר ומכתיב את גבולות המחלוקת: מהי המדינה, מהם גבולותיה, מי שולט במרחב, ומהו היחס הראוי בין יהודים לפלסטינים.

מטרת הרשומה הזו אינה לקבוע איזה פתרון נכון, מוסרי או מעשי יותר. מטרתה צנועה יותר: לעשות סדר במפת הרעיונות, ולהראות מדוע הציר הרגיל של ימין ושמאל אינו מספיק כדי להבין אותה.

דמיטרי רוטשטיין הוא בוגר הטכניון, בעל שני תארים ראשונים במדעי מחשב (בהצטיינות) ופיסיקה (בהצטיינות יתרה), כולל לימודים מוסמכים באסטרופיזיקה. חוקר בתמרור פוליטוגרפיה.