רחל גור
הזמן של
רחל גור

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

מי משפיע על ועדת סל התרופות?

סל התרופות נחשב למוסד קדוש בחברה הישראלית – מקום בו רופאים, מומחים לאתיקה ואנשי מקצוע אחרים דנים ביסודיות בשאלת מימון התרופות, ומקבלים החלטות קשות הנוגעות לבריאות הציבור.  מוסד זה אמור להיות מקום מקצועי, נטול אינטרסים זרים. ככלל, הגורמים המעורבים בעבודת ועדת הסל חתומים על תצהירים למניעת ניגודי עניינים וכפופים להנחיות השוטפות של היועצות המשפטית.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על כך שלוביסטים מצליחים להשפיע על החלטות ועדת הסל. לפי הבדיקה של עיתון כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי שתיים את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל. כנראה שאינטרסים חיצוניים בכל זאת מוצאים את דרכם אל תוך החלטות הועדה.

עדיין, כל שנה אנו עדים לדיווחים חדשים על השפעת לוביסטים על החלטות ועדת סל התרופות. לפי בדיקת כלכליסט, חברת תרופות ששוכרת את שירותיו של לוביסט מכפילה פי 2 את הסיכוי להכניס את התרופה שלה לסל

אז מה עושים? איך בונים מערכת שתדאג לנו מבלי ששיקוליה יושפעו מלחץ חיצוני לא ראוי?

בשנת 1995, נחקק "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", שלראשונה חייב את קופות החולים לספק לכל אזרח רף שירותים מינימלי אחיד. אותו חוק קבע שהשירותים יינתנו ע"פ "סל שירותי בריאות". על מנת להחליט מה יכלול הסל, הוקמה ועדה ציבורית מייעצת המכונה "ועדת הסל".

בשנותיה הראשונות פעילות הוועדה לא היתה מוסדרת בנוהל קבוע ואפילו הרכבה השתנה משנה לשנה. הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. לאחר שני סיבובים בבית המשפט, משרד הבריאות התחייב להסדיר את עבודת הוועדה והרכב החברים בה באמצעות "נוהל עדכון סל שירותי הבריאות- פברואר 2010".

כיום, ועדת הסל פועלת על פי אותו נוהל. חברי הוועדה מקבלים לידיהם דירוג של תרופות וטכנולוגיות חדשות מהמנהל לטכנולוגית רפואיות של משרד הבריאות, ודנים בהכנסתן לסל.

דירוג התרופות החדשות נעשה לפי קריטריונים מקצועיים, למשל: תרומתן להצלת חיים או הארכת חיים, מידת השיפור ביחס לטכנולוגיות קיימות המטפלות באותה מחלה, מספר החולים הצפוי להנות מהתרופה, עלות התרופה או הטכנולוגיה, ועוד. לאחר קבלת הדירוג, חברי הוועדה מקיימים דיון המשלב את ההערכה הטכנולוגית עם היבטים משפטיים, חברתיים ואתיים.

כל הדיונים הללו מתועדים בפרוטוקולים שמתפרסמים באתר משרד הבריאות יחד עם סיכום של עיקרי ההחלטות. בתום עבודת הוועדה, מגבשים המלצות לגבי הטכנולוגיות והתרופות שיתווספו לסל התרופות. ההמלצות מועברות לשר הבריאות ובסופו של דבר מאושרות על ידי הממשלה.

חברות התרופה הגדולות משקיעות מאמץ רב לדחוף את התרופות שלהן לסל. הן עושות זאת באמצעות פניות לרופאים, איגודים מקצועיים וערוצי תקשורת שונים. הן דואגות גם ליחסי ציבור מתוחכמים לטובת העניין, כמו תרומות נדיבות לארגוני החולים שרוצים לקדם את כניסתה של התרופה המדוברת לסל.

חברות התרופה הגדולות משקיעות מאמץ בדחיפת תרופותיהן לסל. בפנייה לרופאים, איגודים מקצועיים וערוצי תקשורת, וביח"צ מתוחכם: תרומות נדיבות לארגוני החולים שרוצים לקדם את הכנסת התרופה לסל

אבל כל זה עוד "כסף קטן" מבחינת מאמצי חברות התרופה. ההשפעה העיקרית מגיעה דרך הקשרים שהן מטפחות במשך שנים עם רופאים בכל דרג מקצועי, מהמתמחים המתחילים ועד ראשי המחלקות.

בהתחלה, הקשר הזה מנוהל באמצעות תועמלניות (לוביסטיות של חברות התרופה) שמסתובבות בין משרדי הרופאים ובמסדרונות בתי החולים במטרה לפתח קשרים עסקיים. הסידור פשוט. הרופאים מתבקשים ע"י התועמלניות להמליץ למטופלים על התרופה של החברה, ובתמורה מקבלים נסיעות לחו"ל, הזמנות להרצאות בשכר נאה, ארוחות מפנקות ועוד שלל הטבות.

אבל הקשר לא מסתכם בהמלצות או מרשמים למטופלים בודדים על תרופות שכבר כלולות בסל. חברות התרופה גם מממנות את המחקר הרפואי של הרופאים הבכירים, במיוחד במה שקשור לתרופות חדשות פוטנציאליות – שם קיימת ציפייה (לא מפורשת ובטח שלא כתובה בשום מקום) שהרופא יעשה כל שביכולתו לפעול להכניס את התרופה לוועדת הסל. הקשר עם חברות התרופה מלווה את הרופא לאורך כל הקריירה.

אין פסול בכך שרופאים בכירים מתגאים בעבודתם וממליצים שתרופה שהם פיתחו תיכנס לסל. אך יש קושי להפריד בין האינטרס הרפואי המקצועי והאינטרס המסחרי – אותה הפרדה שהיא חלק מהותי מתפקידה של ועדת הסל.

הרופאים מתבקשים ע"י התועמלניות להמליץ למטופלים על התרופה של החברה, ובתמורה מקבלים נסיעות לחו"ל, הזמנות להרצאות בשכר נאה, ארוחות מפנקות ועוד שלל הטבות

בסופו של יום, לכל החלטה, גם הנכונה ביותר, יהיו השלכות קשות עבור ציבור החולים שתרופתם לא נכנסת לסל. לכן, חייבים להעלות את הקשר בין רופאים לחברות התרופה מעל פני השטח, להטיל פיקוח ולוודא שקשרים מסחריים שכאלה עומדים לנגד עיני חברי הוועדה בבואם לקבל החלטה לגבי תרופה כלשהי, ולוודא שהחלטה שקובעת את איכות חייהם של אזרחי ישראל, ולפעמים חיים ומוות ממש, אינה מושפעת מלחצים מסחריים. הקשר בין החברות לרופאים מתחיל בעבודת התועמלניות בשטח, והפיקוח צריך להתחיל באותו מקום.

נוהל עדכון סל שירותי הבריאות של 2010 ניסה להסדיר גם את הבעיה הזו וקבע שהועדה תורכב מ-17 חברים: 5 רופאים, 4 כלכלנים, 4 נציגי קופות החולים ו-4 נציגי ציבור (יו"ר המנהל לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות מששתף בכל הדיונים).

כל חבר בוועדת הסל חייב לחתום על תצהיר גילוי נאות, שמועבר לבדיקת הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, שגם מנחה את חברי הוועדה לגבי ניגודי העניינים הפוטנציאליים שמונעים את השתתפותם בדיונים על תרופות מסוימות.

ההנחיות מועברות גם ליתר חברי הועדה ומתפרסמות באתר משרד הבריאות לטובת הציבור הרחב. בנוסף, נאסר על חברי הוועדה להיות בקשר עם חברות התרופה, לבקש או לקבל, במישרין או בעקיפין, מימון למחקרים, נסיעות לכנסים וכו', בתקופת חברותם בוועדה. זאת ועוד, כל רופא שמגיש המלצה כתובה לוועדה חייב לחתום על טופס גילוי נאות שבו הוא מצהיר על ניגודי עניינים פוטנציאליים.

לכאורה, הפתרון כבר מיושם. אך זה לא מספיק. ההשפעות המסחריות הזרות, כפי שעולה פעם אחר פעם בדיווחים בתקשורת, עדיין מורגשות בתוך דיוני הוועדה. ב-2018 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שבו נאסר על קיום פגישות אישיות בין תועמלניות לרופאים. מטרת החוזר היה "להבטיח כי התקשרויות בעלות אופי מסחרי יתבצעו באופן נאות ובהתאם לכללי האתיקה".

חברות התרופה יצאו בקמפיין ציבורי נגד הרפורמה והגישו עתירה לבג"ץ. לובי 99 הצטרף לבקשת משרד הבריאות להליך כ"ידיד בית המשפט" ותמך בעמדת המשרד. לשמחתנו הרבה, שופטי בג"צ דחו את העתירה. במסגרת ההסכמות שהושגו הוחלט להמשיך לאפשר את הפגישות האישיות בין התועמלניות לרופאים באופן זמני, עד ה-1.11.2019. הוחלט גם שמשרד הבריאות יפרסם דו"ח כל חצי שנה שמפרט את המפגשים.

לכל החלטה יהיו השלכות קשות עבור ציבור החולים שתרופתם לא נכנסת לסל. לכן חייבים להעלות את הקשר בין רופאים לחברות התרופה מעל פני השטח, להטיל פיקוח ולוודא שהקשרים המסחריים ידועים לחברי הוועדה

לצערנו, עד כה הדו"ח הזה לא פורסם, וההוראה הזמנית שמאפשרת פגישות אישיות לא מפוקחות ממשיכה להתקיים גם לאחר שפג תוקפה. לובי 99 פנה מספר פעמים בנושא למשרד הבריאות, ובדצמבר 2019 נמסר לנו מהמשרד שהם "בוחנים" את המשך תוקפה של ההוראה. המשרד לא התייחס לחובתו לפרסם את דו"ח הפגישות. בהיעדר פיקוח, הקשר המסחרי בין התועמלניות לרופאים ממשיך להתקיים ולצמוח רחוק מעין הציבור – ולהשפיע על סל התרופות.

אנו בטוחים שלמשרד הבריאות כוונות טובות, וכי הטיפול בנושא התעכב בין השאר בגלל סבבי הבחירות החוזרים ומשבר הקורונה. עם זאת, בימים אלו ממש משרד הבריאות ממיין מועמדים חדשים לוועדת הסל לשנת 2021. הרופאים הבכירים שיבחרו לוועדה קרוב לוודאי יביאו עמם קשרים עסקיים ענפים וארוכי שנים עם חברות התרופה.

אנו מאמינים שאפשר אחרת, וששמירה על מערכת בריאות נטולת אינטרסים זרים חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של החברה הישראלית. נמשיך לעמוד על המשמר כדי לוודא שזה קורה.

רוצים לעזור לנו? הצטרפו ללובי 99 וסייעו לנו במאבק על הבריאות של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,088 מילים ו-1 תגובות

7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש בנושא ביטול הפטור ממע"מ

באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להורדת יוקר המחיה. האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים בהוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד

לא כולם מרוצים מהתוצאה. מזה שנתיים התאגדות רשתות האופנה והמסחר, לשכת הסחר והתאחדות התעשיינים, או במילים אחרות הלוביסטים של החברות המסחריות הכי גדולות במשק, מנסים להביא לביטולו של הפטור. הם פנו לבג"ץ, שדחה את עתירתם, ועכשיו הם מנסים את מזלם באמצעות לחץ על נציגי הממשלה והציבור.

אז לפני שנכנע ללחץ הלוביסטים, הנה 7 שאלות ותשובות בנושא ביטול הפטור ממע"מ.

1

האם הפטור ממע"מ הוריד מחירים בארץ?
בהחלט, וזאת מטרתו. דוגמא מובהקת היא הפעולה הפשוטה של רכישת תחפושת לפורים. העלות צנחה מ-200 ₪ ל-50 ₪ בממוצע, בעיקר כתוצאה מהתחרות של הייבוא האישי (כלומר, הזמנות אונליין) שהפעילה לחץ על הרשתות והיבואנים הגדולים בארץ.

הפטור גם מגדיל את מגוון המוצרים המוצעים על ידי חשיפת הצרכן הישראלי להיצע הגדול יותר שקיים בחו"ל. כלומר, המחירים יורדים בעוד המגוון עולה.

2

האם הפטור ממע"מ מייצר יתרון לא הוגן ליבוא האישי על פני הרשתות בישראל?
נהפוך הוא. הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש מוצר ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים הכוללים אספקה מיידית של המוצר, עלויות מוזלות עקב רכישת כמות סיטונאית, והתמודדות טובה יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא – למשל בדיקות במכס. המחירים בארץ לרוב גבוהים יותר מהמחירים בחו"ל, והגורם העיקרי לכך הוא היעדר תחרות.

הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים כאספקה מיידית ועלויות מוזלות. המחירים בארץ לרוב גבוהים מאלה בחו"ל, בעיקר בשל היעדר תחרות

כדי להוריד מחירים, חייבים לאפשר תחרות בשוק, והפטור הוא כלי חשוב להשגת המטרה. כל דבר שיפחית את החסמים שעומדים בפני הייבוא האישי, לרבות עלויות המשלוח, זמני ההמתנה הממושכים, והסיכון באובדן המשלוח, הוא תרומה למאמץ זה.

3

האם הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים?
ההוצאה החודשית של משק בית ממוצע בעסקים קטנים בישראל מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים. רוב הישראלים קונים את מוצרי הבסיס כמו טואלטיקה או מזון ברשתות הגדולות. מאז כניסתו של הפטור לתוקף ב-2012, אין עדויות משמעותיות לכך שהעסקים הקטנים נפגעו. בנוסף, על פי נתוני רשות הדואר רוב המוצרים שמוזמנים מחו"ל הם מוצרים שנמכרים בעיקר ברשתות הגדולות: ביגוד והנעלה, אביזרים למטבח, מוצרי אלקטרוניקה, ויטמינים וקוסמטיקה.

4

האם הפטור ממע"מ פוגע בייצור מקומי וגורם לאבטלה?
התשובה היא לא. התחרות תמיד תקשה על גורמים לא תחרותיים. עם זאת, הפטור הביא לצמיחה משמעותית של כמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. כלומר, הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק.

ע"פ מחקר של בנק ישראל, התפוקה לעובד בענפים שמשגשגים בעקבות הפטור, גדולה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). לעומת זאת, ענפי הסיטונאות בישראל נמצאים הרחק מתחת לממוצע, עם פריון נמוך בהרבה מענפים מקבילים במדינות מפותחות אחרות.

הפטור הביא לצמיחה משמעותית בכמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק

לכן, לא רק שהפטור ממע"מ לא מצמצם תעסוקה, הוא מאפשר מעבר של משרות לתחומים חזקים יותר וכך תורם לעליית השכר הממוצע במשק. הוא גם מקל על לא מעט עסקים קטנים, כמו נגריות או יצרני בוטיק של צעצועים, תכשיטים וכיו"ב, שמייבאים חומרי גלם מחו"ל תוך ניצול הפטור – ושייפגעו כתוצאה מביטולו.

5

האם הפטור ממע"מ יכול לייצר מקומות תעסוקה?
הסברנו כבר שהפטור מעודד גדילה של ענפים רבים הסובבים את תחום היבוא, כמו חברות שילוח, לוגיסטיקה, בניית אתרים אינטרנטיים ועוד. הוא עושה דבר נוסף חשוב: הוא מעודד צמיחה של תשתית שיווקית ותרבות צריכה אינטרנטיים שמאפשרים לחברות ישראליות להגדיל את מכירותיהם באמצעות האינטרנט. כלומר, היבוא האישי משנה הרגלי צריכה וגורם לישראלים רבים לקנות יותר מוצרים ישראליים באינטרנט.

יש כאן פוטנציאל עצום לצמיחה. הרחבת תעשיות השילוח והאחסון ייצרו מקומות עבודה רבים, יתרמו להרחבת הקנייה המקוונת גם של מוצרים מקומיים, ויאפשרו תחרות שתוריד מחירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים.

6

מדינת ישראל בגירעון וחייבת מקורות הכנסה. האם לא נכון לוותר על הפטור לטובת הקופה הציבורית?
סביר להניח שביטול הפטור יביא הכנסה חדשה לקופת המדינה. סביר, אך במקרה שלנו לא נכון. המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול של הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא הטלה של מס חדש שיגרום לו לפקפק בכדאיות של הקנייה מחו"ל, גם אם המחיר עדיין אטרקטיבי ביחס לשוק הישראלי. כלומר, ביטול הפטור עלול להוריד משמעותית את היקף הרכישות המקוונות מחו"ל, יותר ממה שמצופה מעליית מחירים רגילה.

המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא כהטלת מס חדש שיגרום לפיקפוק בכדאיות הקנייה מחו"ל

זאת אומרת שבפועל התוספת לקופת המדינה כתוצאה מביטול הפטור תהיה מינורית במקרה הטוב.

7

מדינות אחרות בעולם פועלות לצמצם את השימוש בפטור ממע"מ, למה זה עדיין קיים בישראל?
בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של צמצום וביטול הפטור ממע"מ. אלא שמגמה זו מורגשת בעיקר במדינות שהליך היבוא בהן פחות מסורבל מישראל. היבוא לישראל כרוך בעלויות מיוחדות הנובעות מחסמי סחר בלתי-מכסיות (non-tariff barriers) רבים, כולל נהלי מכס ודרישות טכניות שאינן קשורות לבטיחות המוצר. כלומר, יותר קשה לייבא לישראל מאשר למדינות מפותחות אחרות. המחסור בתחרות בייבוא מסחרי תורמת למחירים הגבוהים בישראל. היבוא האישי מהווה אחד ממקורות התחרות החשובים והעיקרים.

לסיכום, אם הפטור יבוטל נאבד את אחד הערוצים הבודדים לעקוף את הסחטנות של הרשתות הגדולות והקניונים בארץ. נחזור להיות אי כלכלי מבודד שבו מוצרי בסיס עולים פי 2 או אפילו פי 4 מהמחיר בעולם המפותח. לכן, אנו בלובי 99 מתנגדים לביטול הפטור ונערכים כעת להילחם מול הלוביסטים של לשכת המסחר והרשתות הגדולות בדיוני אישור תקציב 2020 כדי להשאיר את הפטור על כנו. הצטרפו אלינו וסייעו לנו במאבק על יוקר המחיה של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 15 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הזעם התפרץ ברחובות ירושלים, וזוהי רק ההתחלה

סרביה זה כאן: אין הרבה הבדל בין ההמון שצבא בימים האחרונים על בניין הפרלמנט בבלגרד ובין האלפים הרבים שגדשו אתמול את רחובות ירושלים ● ביניהם היה גם יו"ר הכנסת ויו"ר הסוכנות לשעבר, אברהם בורג ● "אנחנו רגע לפני פיצוץ", הוא אומר לשלום ירושלמי, "נתניהו חייב לעצור ולדבר עם האנשים. לצאת לרחוב. אבל הוא בורח מפחד, והציבור מריח את הפחד שלו"

עוד 636 מילים

בכיר בליכוד: "גנץ מוביל לסגר מלא"; כחול לבן: "נתניהו בורח מאחריות"

50 עצורים ומעוכבים בהפגנה אמש מול ביתו של נתניהו ● במהלך ההפגנה הותקפו עיתונאי חדשות 13; במערכת הפוליטית גינו ● ח"כ יעלון: "מנהיגי המחאה צריכים להוקיע אנרכיזם ואלימות"

07:25 עריכה

50 מפגינים נעצרו ועוכבו בעימותים עם השוטרים בהפגנה מול ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מפגין מוחזק על ידי שוטרים בהפגנות מול בית ראש הממשלה, 15 ביולי 2020 (צילום: Flash90/יונתן זינדל)
מפגין מוחזק על ידי שוטרים בהפגנות מול בית ראש הממשלה, 14 ביולי 2020 (צילום: Flash90/יונתן זינדל)
07:18 עריכה

עימותים צורמים בממשלה סביב ההתנהלות עם משבר הקורונה. גורם בכיר בליכוד תקף בלילה בחריפות את שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ: "נתניהו זועם על גנץ וכחול לבן שמשיקולים פוליטיים מכשילים את הצעדים הדרושים לבלימת המחלה והצלת חיים. חוסר האחריות של כחול לבן מוביל בהכרח לסגר מלא ולמחירים כלכליים מיותרים. גנץ התנגד היום לכל צעד לבלימת התפשטות הקורונה שיכול למנוע את הצורך בסגר כללי בהמשך".

בכחול לבן השיבו: "במקום להסיר אחריות מניהול משבר הקורונה, נתניהו צריך לתת לצה"ל לנצח ולמשרד הביטחון לפקד על המערכה בשטח. זה לא זמן לפוליטיקה ולא לשום קרב שאינו בשיקום הכלכלה, הבריאות והחברה. וטב להתרכז בלהעביר אתה כסף לחשבונות העצמאים שעדיין ממתינים לו. יש מי שדואג להם ויש מי שבורח מאחריות".

07:14 עריכה

במערכת הפוליטית הגיבו לתקיפת העיתונאים אמש בהפגנה בירושלים:

ח"כ משהו בוגי יעלון: "ארועי הלילה בירושלים מדאיגים מאוד. מי שחרד (בצדק) לדמוקרטיה הישראלית ולמצוקת האזרחים, לא יכול להרשות תקיפה שוטרים או עיתונאים. מנהיגים המחאה צריכים להוקיע אנרכיזם ואלימות".

השרה גילה גמליאל מהליכוד: "ערב של הסתה ואנרכיה שמסתיים בתקיפה פיזית של עיתונאים ושוטרים. המצב חייב להיפסק – לפני שיהיה מאוחר מדי".

השרה פנינה תמנו שטה: "זכות הפגנה כן, אך לאף אחד אין זכות לנהוג באלימות".

ח"כ שלמה קרעי מהליכוד שנתפס אוכל סנדוויץ' בעוד שמפגינים צועדים מאחוריו: "הם ימשיכו לצפצף במשרוקיות ולהטיל אימה ואנחנו נמשיך לשרת את הציבור".

07:08 עריכה

אמש במהלך ההפגנה מול ביתו של ראש הממשלה, הותקפו העיתונאים אבישי בן חיים ויוסי אלי מערוץ 12 על ידי מפגינים. 

עוד 4 עדכונים

הלב בירושלים, הראש בתל אביב

לפני כשבועיים, הסופר והפובליציסט יאיר אסולין פרסם מאמר דעה בהארץ הנוגע למאבק של הדור השלישי בשלטון נתניהו בירושלים (המחאה של crime minister). הטענה המרכזית במאמר היא שהמאבק שלהם מעורר השראה וחשוב, אבל הוא חלק מסיפור שהולך ונעלם.

"עם כל כמה שהמחאה שלכם חשובה ומעוררת השראה בדבקות שלה, ככה אתם, תרצו או לא, חלק מפרדיגמה שהולכת ומתפוררת. נולדתם, גדלתם וגידלתם משפחות בעולם שכבר לא באמת קיים. יכול להיות שמה שבעיניכם הוא החשוב ביותר, בעיני הדור הצעיר חשוב הרבה פחות. ובסוף, מי שצריך לנסח את כיוון המאבק הם מי שבאמת מתמודדים עם החיים עכשיו, עם פרנסה, משפחה, ביטחון, זהות, הגשמה עצמית".

אני מזדהה מאוד עם המאמר, ועם התובנה שנגזרת מתוכו. יצא לי גם לדבר לעומק עם יאיר אסולין בתוכנית שידורי המגפה, על המאה ה-21 ועל השאלה העומדת מאחורי האמירה "סוף עידן הפוליטיקה". אני ממליץ בחום לקרוא את המאמר המלא ולהקשיב לפרק, זה מרתק ומעורר הרבה שאלות על העתיד.

בכל מקרה, עד היום תובנות אלו הצטמצמו למחשבות היפותטיות – מצד אחד אני מזדהה עם המאבק בירושלים, אבל מצד שני סולד מהפרדיגמה שהוא מייצג (מאבק דורי, סוציולוגי, נקודתי ועוד ועוד מאותו הדבר). אני גם מאמין שבאופן טבעי הצעירים הם שצריכים להוביל את המאבק החשוב שמתנהל בימים אלו, אבל אני חושב שהמאבק, פיזית, צריך להתנהל שם, בירושלים.

תל אביב זאת בועה. תל אביב זה אי של שפיות. תל אביב היא ניתוק. תל אביב היא מפלט. יש סיבה שרוב הצעירים בישראל מתנקזים למקום אחד, כנראה שהעיר הזאת מסמלת תקווה. מצד שני, המציאות נמצאת בירושלים, העוני נמצא שם, הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא הוא ירושלים, הממשלה ומוסדות השלטון שאליהם מופנה הכעס, רק מחכים שנבוא אליהם זועמים (להפגין), שנחליף אותם או שנתכנן אלטרנטיבה חזקה במקומם.

ת"א זו בועה. אי של שפיות. ניתוק. מפלט. יש סיבה שרוב הצעירים בישראל מתנקזים לשם. כנראה שהעיר הזאת מסמלת תקווה. מצד שני, המציאות נמצאת בירושלים. העוני, הסכסוך הישראלי פלסטיני, הממשלה ומוסדות השלטון

רצה הגורל, והשאלות שעד אתמול היו מונחות במחשבות ובדפי העיתון נוכחות כעת אל מול המציאות. היום אני ועוד אלפי צעירים צריכים לבחור, אם לנסוע לירושלים להיאבק על ההווה (בבלפור) או להישאר (לנסוע) בתל אביב ולתכנן ביחד את העתיד בצ'ארלס קלור. בראש שלי מצטיירת תמונה, של אלפי אנשים מבוגרים בירושלים נרמסים על ידי האלימות המשטרתית מחוץ לבלפור, ובמקביל אלפי צעירים עם בירה ביד על הדשא בתל אביב, נהנים ממוזיקה טובה, מנסים לבנות ביחד תקווה חדשה. זאת תמונה קשה, שאין בה צדק, אבל המון אמת.

הניגודיות המחרידה הזאת בין ההווה לעתיד, בין הדור המבוגר לדור הצעיר, בין המאבק החשוב בירושלים, לבין המאבק החדש שצומח, גורמת ללב שלי להיות בירושלים ולראש בתל אביב. אבל בסוף, אחרי כל התכנונים, לא משנה כמה נחשוב שיש לנו שליטה על המציאות, או כמה נאמין שאנחנו מבינים אותה, תמיד היא תבחר להפתיע אותנו מחדש (כמו ההפגנה "הלא פוליטית" בשבת שסחפה את כולם). לכן, בכל הרשימה הקצרה הזו, אין תשובה אחת נכונה, המציאות כבר תעשה את שלה.

בעל תוכנית רשת - שידורי המגפה. סטודנט לפוליטיקה וממשל. כותב מנקודת מבט של יליד שנות ה-90, על פוליטיקה, פילוסופיה, תרבות, ספורט, והחיים עצמם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
צעירים וזקנים הם באותה סירה. הם ביחד. הם בעלי אינטרסים משותפים. הצעירים הם תולדה של ההשקעה הרבה של ההורים והמחנכים והמפקדים וההנהגה והסופרים ובעיקר השקעת אנשי הרוח והאקדמיה. זקנים וצעיר... המשך קריאה

צעירים וזקנים הם באותה סירה. הם ביחד. הם בעלי אינטרסים משותפים. הצעירים הם תולדה של ההשקעה הרבה של ההורים והמחנכים והמפקדים וההנהגה והסופרים ובעיקר השקעת אנשי הרוח והאקדמיה. זקנים וצעירים הם רקמה אחת. ביהדות יש משמעות רבה לדיבר מתוך העשרה, כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך. והדרת פני זקן. כל ישראל ערבים זה לזה. הניגוד הוא בין אנשי שלטון והכנופיה שמתחברת אליהם, כנופיית מוכרי נפש לשטן, שמוותרים על החרות על החשיבה החופשית על ההגשמה העצמית למען שררה וקרבה לקופה הציבורית. המאבק לדמוקרטיה, לפרנסה, לחרות, לאינטימיות, לקיום, ולמשמעות לחיים הוא מאבק משותף לכל בני האדם. צעירים כזקנים. לאניני הטעם יש מקום לנשום. יש להם תרבות. ההמון לא דרס את הפינות של אניני הטעם, שוחרי התרבות. הניסיון להכליל את כל הצעירים במיטת סדום הוא כשל לוגי חמור מאד ואינו מהווה כל בסיס לפיתוח תיאוריה.

עוד 449 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

האיש הירוק ים של דמעות

בקיץ הזה, הים ומקורות המים הטבעיים הם המפלט האחרון של הישראלים ● הבעיה: מעט מאוד חוף מתחלק על המון ישראלים, ולכל אחד מאיתנו מוקצבים כמה גרגרי חול ● כדי למנוע צפיפות והדבקה, ולצמצם את הטביעות, צריך לפתוח כמה שיותר חופים מוכרזים ולהכשיר כמה שיותר אגמים לרחצה ● תתפלאו, זה אפילו טוב לבלפור

עוד 763 מילים

חמ"ל קורונה נסגר במפתיע

פרסום ראשון משרד הבריאות מחלק לנשאי ולחולי קורונה מספר טלפון של חמ"ל, שם אמורים להשיב להם על כל שאלה שאינה מצריכה אשפוז או טיפול רפואי דחוף ● אבל מי שהתקשר למספר הזה היום הגיע להקלטה קולית שבה נאמר: "החמ"ל סגור" ● נשא קורונה שהתקשר למוקד: "זה המספר היחיד שהם השאירו לנו, מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?" ● משרד הבריאות: "לא חמ"ל שלנו"

חמ"ל קורונה נסגר היום (שלישי), כך נודע לזמן ישראל. מי שניסה להתקשר היום ל"חדר המלחמה" הגיע להודעה קולית שבה נאמר, "החמ"ל סגור. במקרים של שאלות או בקשות, יש לפנות להנהלה הרפואית או לסיעוד".

אחד האנשים שניסו להתקשר לחמ"ל, נמרוד ציון מתל אביב, סיפר היום לזמן ישראל: "אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?

"כאשר נכנסנו לבידוד, נתנו לנו במשרד הבריאות את הטלפון של החמ"ל, 03-7471234, ואמרו לנו להתקשר לשם בכל שאלה", מוסיף נמרוד.

"בחירום, אמרו לנו, אם יש החמרה קשה או מצב חירום רפואי אחר, ואתם צריכים פינוי לבית חולים – תתקשרו למגן דוד אדום. בכל שאלה אחרת תתקשרו אלינו, זאת הכתובת לבירורים, וגם, עוד יותר חשוב מבחינתנו, לבדיקות החלמה".

"אני ובן הזוג שלי נשאי קורונה ונמצאים בבית. בן זוגי איבד את חוש הריח שלו ונלחצנו, רצינו להבין מה ההשלכות של זה. התקשרנו לחמ"ל משרד הבריאות, והחמ"ל סגור. מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?"

ניסיתם להתקשר למספר 5400*, מוקד הבירורים של משרד הבריאות?

"עד הבוקר אפילו לא ידעתי שהמספר הזה קיים. לא אמרו לנו על זה שום דבר. המוקד גם לא רלוונטי עבורי, כי אין לי שאלות כלליות על קורונה, יש לי שאלות ספציפיות על עצמי ואני אמור לדבר עם החמ"ל, לפחות לפי מה שאמרו לי. אם הם נותנים מספר, הם מצפים שאני אתקשר למספר אחר?"

מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני
מודעת דרושים לחוקרים אפידמיולוגים שפורסמה בתחילת יוני

מבצע גיוס החוקרים האפידמיולוגיים הוקפא

בתוך כך, אתמול חשפנו בזמן ישראל כי מבצע גיוס העובדים הזמניים למערך החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות הוקפא במפתיע, בשל מחסור בתקציב. זאת, לאחר שמודעות מטעם המשרד פורסמו והובילו לאלפי פניות של צעירים שביקשו להצטרף למערך הבדיקות, שאינו עומד בעומס המוטל עליו.

כתוצאה מכך, החקירות מתעכבות ושבירת שרשרת ההדבקה הופכת לכמעט בלתי אפשרי. זאת, בשעה שמספר הנדבקים בנגיף בישראל  מזנקמדי יום. במשרד הבריאות הסבירו בתגובה לחשיפת זמן ישראל כי העבירו את גיוס העובדים למערך החקירות לחברת השמה במסגרת מכרז, וכי הגיוס מתבצע בימים אלה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא מדובר בחמ"ל של משרד הבריאות. חמל משרד הבריאות עובד ואפשר להתקדר אליו לכל שאלה למספר 03-6932333".

בתשובה לשאלה, כיצד הם מסבירים את העובדה שזה המספר שמשרד הבריאות חילק לאנשים בבידוד, השיבו: "אולי זה של אחת מקופות החולים".

החולים שייכים לקופת חולים כללית ולכן בדקנו מולה אם החמ"ל שנסגר היום שייך לה. אבל מקופת חולים כללית נמסר כי החמ"ל של הקופה פועל כרגיל.

עוד 375 מילים

דעה ועדת ההיתרים במשרד המבקר עושה עבודה חובבנית

הנוסח המלא של החלטת ועדת ההיתרים בעניין בקשתו של נתניהו לקבל מימון מספנסר פרטריץ' הועלה השבוע לאתר מבקר המדינה ● במקום מסמך מנומק, הכולל אסמכתאות מן העבר, ציטוטים של פסקי דין, התבססות על עקרונות ותקדימים - משהו שנראה כמו פסק דין, כפי שהחלטות עבר של הוועדה נהגו להיראות - התברר כי מדובר במסמך רזה שנראה כמו סיכום שיעור שכתב סטודנט חולמני

עוד 878 מילים ו-1 תגובות

בייג'ינג וטהראן צפויות לחתום על הסכם היסטורי שכולל השקעת מאות מיליארדי דולרים בתשתיות תחבורה, טלקומוניקציה, תעופה וים ● אך ההנחה היא שסין לא תסתפק בכך, ותחשק את ההסכם בנוכחות צבאית באזור ● וזה כבר עשוי לייצר מציאות חדשה במזרח התיכון ● פרשנות

עוד 665 מילים

הממשלה מאשימה את הציבור בגל השני של הקורונה, בנימוק ש"אנשים מסתובבים בלי מסכות" ● אבל במדינות שהצליחו להוריד את שיעורי ההדבקה באירופה ובמזרח התיכון אין הנחיה גורפת ללבוש מסכה כמו בישראל ● בחלקן, אין חובה כזו כלל ● ד"ר אורי לרנר: "גם לעובדה שהציבור בארץ לא לובש מסכות יש לממשלה אחריות" ● "ההוראות מבלבלות, משתנות כל הזמן, ולא ברור מה הן"

עוד 1,393 מילים

הנשיא ריבלין בתגובה לדברי ח"כ רול: "קריאות לאי ציות אזרחי פוגעות ביסודות המדינה"

ההפגנה מול בית ראש הממשלה: המפגינים הבעירו לפידים וניסו להתקרב לכניסה לבית ● התכנית הכלכלית לסיוע למשק אושרה בקריאה ראשונה ● יו"ר ועדת הקורונה שאשא ביטון מגיבה: "מיקי זוהר צריך להיבהל מאיך שהוא התנהג" ● הסתיים דיון המומחים אצל נתניהו; בנתיים לא הוטלו הגבלות נוספות ● ח"כ רול מיש עתיד: "לממשלה אין לגיטימציה להטיל סגר - הציבור לא צריך לציית"

עוד 38 עדכונים

למנוע מעד המדינה ניר חפץ להפוך לעורך דין

פרסום ראשון לשכת עורכי הדין אישרה לאחרונה לניר חפץ, עד המדינה בתיקי נתניהו, לעשות התמחות במשפטים ● התנועה לאיכות השלטון דורשת לבטל את האישור ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין מן המניין ● בפנייה ליו"ר הלשכה נכתב: "לא ייתכן כי אדם אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין"

התנועה לאיכות השלטון פנתה הבוקר ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בדרישה לבטל את האישור שקיבל ניר חפץ לאחרונה מהלשכה, להתמחות בתחום עריכת הדין, ולמנוע ממנו להפוך לעורך דין פעיל בשוק.

חפץ, לשעבר ראש מערך ההסברה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכיום עד מדינה בתיקים 2000 ו-4000, נעצר בשנת 2018 ונחשד בקבלת שוחד ובתיווך לשוחד בתיקים אלה, זאת נוסף על תיק 1270 ("פרשת גרסטל-קמיר-חפץ") שבו היה חשוד. חפץ חתם על הסכם עד מדינה לאחר ששהה שבועיים במעצר.

לאחרונה פנה חפץ לוועדת ההתמחות של לשכת עורכי הדין בבקשה כי תאשר לו לעשות התמחות במשפטים. בראיון לכאן ב' סיפר חפץ כי קיבל אישור להתמחות, וכי בכוונתו להתחיל בקרוב בקריירה חדשה כעורך דין, על אף היותו חתום על הסכם עד מדינה בתיקי ראש הממשלה. על פי הערכות, חפץ יתמחה במשרדו של עו"ד ליאור פרי.

במכתבו מפרט מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון ד"ר שחף גל מדוע אסור לאפשר לחפץ להפוך לעורך דין מן המניין:

"נזכיר כי מר חפץ חתם על הסכם עד מדינה בפרשת 4000 לאחר שנחשד בקבלת שוחד באחת מפרשות השחיתות השלטונית החמורות בתולדות מדינת ישראל. נציין כי על פי הפרסומים בתמורה להסכם עד המדינה אשר מנע את העמדתו לדין, העביר מר חפץ לחוקרי המשטרה הקלטות רבות וחומרים אשר אסף במשך שנים על אלו שאיתם עבד".

המכתב מציין גם את פרשה 1270 שבה היה מעורב חפץ:

"מר חפץ נחשד כי בעת שהיה יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פעל על מנת להביא למינויה של השופטת הילה גרסטל למשרת היועץ המשפטי לממשלה, בתמורה לסגירת תיק מעונות ראש הממשלה, שבו נחשדה בין היתר אשת ראש הממשלה שרה נתניהו".

חפץ טען כי שיחותיו בעניין זה היו "למטרות רכילות בלבד". לאחרונה הוחלט במשטרה לגנוז את התיק, וזאת בנימוק של פערי הגירסאות.

אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
אבי חימי, יו"ר לשכת עורכי דין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

בפנייה של התנועה לאיכות השלטון מצוין כי לאורך השנים שמו של חפץ שורבב לפרשיות פליליות נוספות:

"לא ייתכן כי אדם אשר במשך שנים הילך אימים על אישי ציבור רבים במדינת ישראל, אשר שמו שורבב למספר רב של פרשות פליליות, אשר נמנע מהעמדה לדין רק בשל נכונות למסור אינספור ראיות אותן שמר ליום סגריר… שאדם כזה יתמחה בדרכו להפוך להיות עורך דין מן המניין".

גל מבהיר במכתבו כי מתן האישור לחפץ פוגע פגיעה חמורה באמון הציבור בלשכת עורכי הדין, ומזכיר כמה מהפרשיות שנקשרו בשנים האחרונות בלשכת עורכי הדין, תחת ניהולו של היו"ר הקודם אפי נווה:

 "קיבלת עליך משימה כבדת משקל, להוביל ולשקם את לשכת עורכי הדין בישראל בתקופה קשה ולאחר חורבן שהותיר קודמך בתפקיד… בפניך מוטלת המשימה לשיקום מעמד עורכי הדין במדינת ישראל והשבת אמון הציבור בלישכה ובפועלה".

מלשכת עורכי הדין נמסר כי טרם קיבלו את הפנייה. ניר חפץ מסר כי אינו מעוניין להגיב.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שי... המשך קריאה

ניר חפץ הוא עד מדינה כמו עוד הרבה אחרים במשפט של נתניהו תארו לכם כמה עבריינים השתחררו כדי
לשכנע אותם להגיד מה שהם החוקרים רוצים לשמוע
שמענו את שיטות החקירה ואת הלחץ שהופעל ואת האשה שיזמינו לחקירה רק כדי ללחוץ עליו ועוד שיטות שלא ברא השטן לא זו אף זו קיבל מענק מעבריין לעד מדינה ומעד מדינה לעורך דין
זה המתנה על העדות השיקרית שלו
גם רצחת וגם ירשת

עוד 405 מילים ו-2 תגובות

"את בגין זה מוטט, לביבי יש עור עבה יותר כמובן"

כוחות משטרה ויס"מ יחד עם פקחי העירייה פשטו הבוקר על מאהל המחאה בבלפור ● אבל גם חמישה פצועים וציוד שהוחרם לא מרפים את ידי המפגינים ● "מהפיכות תמיד מתחילות בקטן, כשמוטי אשכנזי הפגין אחרי מלחמת יום כיפור הוא התחיל לבד, בסוף גולדה הלכה הביתה", אומר אברום ● "סוף-סוף הצעירים מתחילים להצטרף. אני חיה איתם, כי אני שוב לומדת", מוסיפה נורית (77) ● עומר שרביט בילה עם מובילי המחאה מול בית רה"מ, שמתכוננים להעלות מחר הילוך

עוד 2,366 מילים

הממשלה הקפיאה את גיוס החירום של עובדים למערך החקירות האפידמיולוגיות

פרסום ראשון מוקד החקירות האפידמיולוגיות סובל ממצוקת כוח אדם חמורה, ולא מספיק לאתר את נשאי הקורונה בזמן ולקטוע את שרשרת ההדבקה ● משרד הבריאות יצא בגיוס חירום של עובדים, קיבל 17 אלף פניות ומיין 100 מהן, אבל אחרי 3 ימים הגיוס הופסק בשל מחסור בתקציב ● משרד הבריאות: "המתחקרים מגויסים בימים אלה"

עוד 664 מילים

שני כלכלני מאקרו בכירים סבורים כי התשובה לשאלה האם לקדם תקציב חד-שנתי או דו-שנתי היא פשוטה מאוד ● אלא שמדובר בתשובות הפוכות לחלוטין ● האחד מדגיש כי תקציב לסוף 2020 ממילא לא יוכל לחולל שינויים, וכי רק תכניות ארוכות טווח יחזירו את הצמיחה ● האחר מדגיש שלא ניתן לבנות תקציב הוצאות, כשאין דרך לחזות את ההכנסות ממסים: "במצב הנוכחי היה עדיף לנהל תקציב חצי-שנתי"

עוד 1,309 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה