באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להורדת יוקר המחיה. האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים בהוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד

לא כולם מרוצים מהתוצאה. מזה שנתיים התאגדות רשתות האופנה והמסחר, לשכת הסחר והתאחדות התעשיינים, או במילים אחרות הלוביסטים של החברות המסחריות הכי גדולות במשק, מנסים להביא לביטולו של הפטור. הם פנו לבג"ץ, שדחה את עתירתם, ועכשיו הם מנסים את מזלם באמצעות לחץ על נציגי הממשלה והציבור.

אז לפני שנכנע ללחץ הלוביסטים, הנה 7 שאלות ותשובות בנושא ביטול הפטור ממע"מ.

1

האם הפטור ממע"מ הוריד מחירים בארץ?
בהחלט, וזאת מטרתו. דוגמא מובהקת היא הפעולה הפשוטה של רכישת תחפושת לפורים. העלות צנחה מ-200 ₪ ל-50 ₪ בממוצע, בעיקר כתוצאה מהתחרות של הייבוא האישי (כלומר, הזמנות אונליין) שהפעילה לחץ על הרשתות והיבואנים הגדולים בארץ.

הפטור גם מגדיל את מגוון המוצרים המוצעים על ידי חשיפת הצרכן הישראלי להיצע הגדול יותר שקיים בחו"ל. כלומר, המחירים יורדים בעוד המגוון עולה.

2

האם הפטור ממע"מ מייצר יתרון לא הוגן ליבוא האישי על פני הרשתות בישראל?
נהפוך הוא. הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש מוצר ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים הכוללים אספקה מיידית של המוצר, עלויות מוזלות עקב רכישת כמות סיטונאית, והתמודדות טובה יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא – למשל בדיקות במכס. המחירים בארץ לרוב גבוהים יותר מהמחירים בחו"ל, והגורם העיקרי לכך הוא היעדר תחרות.

הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים כאספקה מיידית ועלויות מוזלות. המחירים בארץ לרוב גבוהים מאלה בחו"ל, בעיקר בשל היעדר תחרות

כדי להוריד מחירים, חייבים לאפשר תחרות בשוק, והפטור הוא כלי חשוב להשגת המטרה. כל דבר שיפחית את החסמים שעומדים בפני הייבוא האישי, לרבות עלויות המשלוח, זמני ההמתנה הממושכים, והסיכון באובדן המשלוח, הוא תרומה למאמץ זה.

3

האם הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים?
ההוצאה החודשית של משק בית ממוצע בעסקים קטנים בישראל מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים. רוב הישראלים קונים את מוצרי הבסיס כמו טואלטיקה או מזון ברשתות הגדולות. מאז כניסתו של הפטור לתוקף ב-2012, אין עדויות משמעותיות לכך שהעסקים הקטנים נפגעו. בנוסף, על פי נתוני רשות הדואר רוב המוצרים שמוזמנים מחו"ל הם מוצרים שנמכרים בעיקר ברשתות הגדולות: ביגוד והנעלה, אביזרים למטבח, מוצרי אלקטרוניקה, ויטמינים וקוסמטיקה.

4

האם הפטור ממע"מ פוגע בייצור מקומי וגורם לאבטלה?
התשובה היא לא. התחרות תמיד תקשה על גורמים לא תחרותיים. עם זאת, הפטור הביא לצמיחה משמעותית של כמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. כלומר, הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק.

ע"פ מחקר של בנק ישראל, התפוקה לעובד בענפים שמשגשגים בעקבות הפטור, גדולה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). לעומת זאת, ענפי הסיטונאות בישראל נמצאים הרחק מתחת לממוצע, עם פריון נמוך בהרבה מענפים מקבילים במדינות מפותחות אחרות.

הפטור הביא לצמיחה משמעותית בכמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק

לכן, לא רק שהפטור ממע"מ לא מצמצם תעסוקה, הוא מאפשר מעבר של משרות לתחומים חזקים יותר וכך תורם לעליית השכר הממוצע במשק. הוא גם מקל על לא מעט עסקים קטנים, כמו נגריות או יצרני בוטיק של צעצועים, תכשיטים וכיו"ב, שמייבאים חומרי גלם מחו"ל תוך ניצול הפטור – ושייפגעו כתוצאה מביטולו.

5

האם הפטור ממע"מ יכול לייצר מקומות תעסוקה?
הסברנו כבר שהפטור מעודד גדילה של ענפים רבים הסובבים את תחום היבוא, כמו חברות שילוח, לוגיסטיקה, בניית אתרים אינטרנטיים ועוד. הוא עושה דבר נוסף חשוב: הוא מעודד צמיחה של תשתית שיווקית ותרבות צריכה אינטרנטיים שמאפשרים לחברות ישראליות להגדיל את מכירותיהם באמצעות האינטרנט. כלומר, היבוא האישי משנה הרגלי צריכה וגורם לישראלים רבים לקנות יותר מוצרים ישראליים באינטרנט.

יש כאן פוטנציאל עצום לצמיחה. הרחבת תעשיות השילוח והאחסון ייצרו מקומות עבודה רבים, יתרמו להרחבת הקנייה המקוונת גם של מוצרים מקומיים, ויאפשרו תחרות שתוריד מחירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים.

6

מדינת ישראל בגירעון וחייבת מקורות הכנסה. האם לא נכון לוותר על הפטור לטובת הקופה הציבורית?
סביר להניח שביטול הפטור יביא הכנסה חדשה לקופת המדינה. סביר, אך במקרה שלנו לא נכון. המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול של הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא הטלה של מס חדש שיגרום לו לפקפק בכדאיות של הקנייה מחו"ל, גם אם המחיר עדיין אטרקטיבי ביחס לשוק הישראלי. כלומר, ביטול הפטור עלול להוריד משמעותית את היקף הרכישות המקוונות מחו"ל, יותר ממה שמצופה מעליית מחירים רגילה.

המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא כהטלת מס חדש שיגרום לפיקפוק בכדאיות הקנייה מחו"ל

זאת אומרת שבפועל התוספת לקופת המדינה כתוצאה מביטול הפטור תהיה מינורית במקרה הטוב.

7

מדינות אחרות בעולם פועלות לצמצם את השימוש בפטור ממע"מ, למה זה עדיין קיים בישראל?
בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של צמצום וביטול הפטור ממע"מ. אלא שמגמה זו מורגשת בעיקר במדינות שהליך היבוא בהן פחות מסורבל מישראל. היבוא לישראל כרוך בעלויות מיוחדות הנובעות מחסמי סחר בלתי-מכסיות (non-tariff barriers) רבים, כולל נהלי מכס ודרישות טכניות שאינן קשורות לבטיחות המוצר. כלומר, יותר קשה לייבא לישראל מאשר למדינות מפותחות אחרות. המחסור בתחרות בייבוא מסחרי תורמת למחירים הגבוהים בישראל. היבוא האישי מהווה אחד ממקורות התחרות החשובים והעיקרים.

לסיכום, אם הפטור יבוטל נאבד את אחד הערוצים הבודדים לעקוף את הסחטנות של הרשתות הגדולות והקניונים בארץ. נחזור להיות אי כלכלי מבודד שבו מוצרי בסיס עולים פי 2 או אפילו פי 4 מהמחיר בעולם המפותח. לכן, אנו בלובי 99 מתנגדים לביטול הפטור ונערכים כעת להילחם מול הלוביסטים של לשכת המסחר והרשתות הגדולות בדיוני אישור תקציב 2020 כדי להשאיר את הפטור על כנו. הצטרפו אלינו וסייעו לנו במאבק על יוקר המחיה של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.