7 שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש בנושא ביטול הפטור ממע"מ

יבוא אישי ברשת, אילוסטרציה (צילום: iStock-William_Potter)
iStock-William_Potter
יבוא אישי ברשת, אילוסטרציה

באוצר מחפשים דרכים להתמודד עם בעיית הגירעון – איפה אפשר לקצץ ואיך ניתן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. למשל, משרד האוצר מתכוון בתקציב 2020 לבטל את הפטור ממע"מ על חבילות שמזמינים באינטרנט מחו"ל ששוויין עד $75.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להוריד את יוקר המחיה. משרד האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים באמצעות הוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד. לפי נתוני דואר ישראל, כמות החבילות שהוזמנו מחו"ל עלתה בעשור האחרון ב-370%, מכ-18.5 מיליון חבילות בשנת 2010 לכ-68 מיליון חבילות ב-2019. התחרות גדלה והמחירים ירדו.

הפטור נולד בעקבות מחאת הקוטג' ב-2011, שהוציאה אלפים לרחובות בדרישה להורדת יוקר המחיה. האוצר ביקש להגביר את התחרות על מוצרי צריכה בסיסיים בהוזלת קנייתם מחו"ל דרך האינטרנט. זה עבד

לא כולם מרוצים מהתוצאה. מזה שנתיים התאגדות רשתות האופנה והמסחר, לשכת הסחר והתאחדות התעשיינים, או במילים אחרות הלוביסטים של החברות המסחריות הכי גדולות במשק, מנסים להביא לביטולו של הפטור. הם פנו לבג"ץ, שדחה את עתירתם, ועכשיו הם מנסים את מזלם באמצעות לחץ על נציגי הממשלה והציבור.

אז לפני שנכנע ללחץ הלוביסטים, הנה 7 שאלות ותשובות בנושא ביטול הפטור ממע"מ.

1

האם הפטור ממע"מ הוריד מחירים בארץ?
בהחלט, וזאת מטרתו. דוגמא מובהקת היא הפעולה הפשוטה של רכישת תחפושת לפורים. העלות צנחה מ-200 ₪ ל-50 ₪ בממוצע, בעיקר כתוצאה מהתחרות של הייבוא האישי (כלומר, הזמנות אונליין) שהפעילה לחץ על הרשתות והיבואנים הגדולים בארץ.

הפטור גם מגדיל את מגוון המוצרים המוצעים על ידי חשיפת הצרכן הישראלי להיצע הגדול יותר שקיים בחו"ל. כלומר, המחירים יורדים בעוד המגוון עולה.

2

האם הפטור ממע"מ מייצר יתרון לא הוגן ליבוא האישי על פני הרשתות בישראל?
נהפוך הוא. הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש מוצר ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים הכוללים אספקה מיידית של המוצר, עלויות מוזלות עקב רכישת כמות סיטונאית, והתמודדות טובה יותר עם הבירוקרטיה הכרוכה ביבוא – למשל בדיקות במכס. המחירים בארץ לרוב גבוהים יותר מהמחירים בחו"ל, והגורם העיקרי לכך הוא היעדר תחרות.

הפטור מאזן את המצב. לעומת הצרכן הבודד שרוכש ביבוא אישי, לרשתות הגדולות יתרונות משמעותיים כאספקה מיידית ועלויות מוזלות. המחירים בארץ לרוב גבוהים מאלה בחו"ל, בעיקר בשל היעדר תחרות

כדי להוריד מחירים, חייבים לאפשר תחרות בשוק, והפטור הוא כלי חשוב להשגת המטרה. כל דבר שיפחית את החסמים שעומדים בפני הייבוא האישי, לרבות עלויות המשלוח, זמני ההמתנה הממושכים, והסיכון באובדן המשלוח, הוא תרומה למאמץ זה.

3

האם הפטור ממע"מ פוגע בעסקים קטנים?
ההוצאה החודשית של משק בית ממוצע בעסקים קטנים בישראל מסתכם בכמה מאות שקלים בודדים. רוב הישראלים קונים את מוצרי הבסיס כמו טואלטיקה או מזון ברשתות הגדולות. מאז כניסתו של הפטור לתוקף ב-2012, אין עדויות משמעותיות לכך שהעסקים הקטנים נפגעו. בנוסף, על פי נתוני רשות הדואר רוב המוצרים שמוזמנים מחו"ל הם מוצרים שנמכרים בעיקר ברשתות הגדולות: ביגוד והנעלה, אביזרים למטבח, מוצרי אלקטרוניקה, ויטמינים וקוסמטיקה.

4

האם הפטור ממע"מ פוגע בייצור מקומי וגורם לאבטלה?
התשובה היא לא. התחרות תמיד תקשה על גורמים לא תחרותיים. עם זאת, הפטור הביא לצמיחה משמעותית של כמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. כלומר, הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק.

ע"פ מחקר של בנק ישראל, התפוקה לעובד בענפים שמשגשגים בעקבות הפטור, גדולה משמעותית בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). לעומת זאת, ענפי הסיטונאות בישראל נמצאים הרחק מתחת לממוצע, עם פריון נמוך בהרבה מענפים מקבילים במדינות מפותחות אחרות.

הפטור הביא לצמיחה משמעותית בכמות המועסקים וגובה שכרם בתחומים חדשים: תחבורה, אחסנה ושילוח. הפטור אתגר את רשתות השיווק הגדולות, אך יצר משרות חדשות ואיכותיות במקומות אחרים במשק

לכן, לא רק שהפטור ממע"מ לא מצמצם תעסוקה, הוא מאפשר מעבר של משרות לתחומים חזקים יותר וכך תורם לעליית השכר הממוצע במשק. הוא גם מקל על לא מעט עסקים קטנים, כמו נגריות או יצרני בוטיק של צעצועים, תכשיטים וכיו"ב, שמייבאים חומרי גלם מחו"ל תוך ניצול הפטור – ושייפגעו כתוצאה מביטולו.

5

האם הפטור ממע"מ יכול לייצר מקומות תעסוקה?
הסברנו כבר שהפטור מעודד גדילה של ענפים רבים הסובבים את תחום היבוא, כמו חברות שילוח, לוגיסטיקה, בניית אתרים אינטרנטיים ועוד. הוא עושה דבר נוסף חשוב: הוא מעודד צמיחה של תשתית שיווקית ותרבות צריכה אינטרנטיים שמאפשרים לחברות ישראליות להגדיל את מכירותיהם באמצעות האינטרנט. כלומר, היבוא האישי משנה הרגלי צריכה וגורם לישראלים רבים לקנות יותר מוצרים ישראליים באינטרנט.

יש כאן פוטנציאל עצום לצמיחה. הרחבת תעשיות השילוח והאחסון ייצרו מקומות עבודה רבים, יתרמו להרחבת הקנייה המקוונת גם של מוצרים מקומיים, ויאפשרו תחרות שתוריד מחירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים רבים.

6

מדינת ישראל בגירעון וחייבת מקורות הכנסה. האם לא נכון לוותר על הפטור לטובת הקופה הציבורית?
סביר להניח שביטול הפטור יביא הכנסה חדשה לקופת המדינה. סביר, אך במקרה שלנו לא נכון. המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול של הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא הטלה של מס חדש שיגרום לו לפקפק בכדאיות של הקנייה מחו"ל, גם אם המחיר עדיין אטרקטיבי ביחס לשוק הישראלי. כלומר, ביטול הפטור עלול להוריד משמעותית את היקף הרכישות המקוונות מחו"ל, יותר ממה שמצופה מעליית מחירים רגילה.

המחקר המאקרו-כלכלי מצביע על חשיבות התודעה הצרכנית בתחזיות כלכליות. ביטול הפטור לא ירגיש כמו חזרה למצב קודם, אלא כהטלת מס חדש שיגרום לפיקפוק בכדאיות הקנייה מחו"ל

זאת אומרת שבפועל התוספת לקופת המדינה כתוצאה מביטול הפטור תהיה מינורית במקרה הטוב.

7

מדינות אחרות בעולם פועלות לצמצם את השימוש בפטור ממע"מ, למה זה עדיין קיים בישראל?
בשנים האחרונות החלה מגמה עולמית של צמצום וביטול הפטור ממע"מ. אלא שמגמה זו מורגשת בעיקר במדינות שהליך היבוא בהן פחות מסורבל מישראל. היבוא לישראל כרוך בעלויות מיוחדות הנובעות מחסמי סחר בלתי-מכסיות (non-tariff barriers) רבים, כולל נהלי מכס ודרישות טכניות שאינן קשורות לבטיחות המוצר. כלומר, יותר קשה לייבא לישראל מאשר למדינות מפותחות אחרות. המחסור בתחרות בייבוא מסחרי תורמת למחירים הגבוהים בישראל. היבוא האישי מהווה אחד ממקורות התחרות החשובים והעיקרים.

לסיכום, אם הפטור יבוטל נאבד את אחד הערוצים הבודדים לעקוף את הסחטנות של הרשתות הגדולות והקניונים בארץ. נחזור להיות אי כלכלי מבודד שבו מוצרי בסיס עולים פי 2 או אפילו פי 4 מהמחיר בעולם המפותח. לכן, אנו בלובי 99 מתנגדים לביטול הפטור ונערכים כעת להילחם מול הלוביסטים של לשכת המסחר והרשתות הגדולות בדיוני אישור תקציב 2020 כדי להשאיר את הפטור על כנו. הצטרפו אלינו וסייעו לנו במאבק על יוקר המחיה של כולנו.

עו"ד רחל גור היא בוגרת תואר ראשון במשפט וממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני מחקרי בתורת המשפט מ-New York University. מאז 2011 מכהנת בתפקידים מגוונים בכנסת ובממשלה, כולל יועצת חקיקה ליו"ר הקואליציה ויועצת בכירה לשר במשרדי החוץ, הגנת הסביבה, הקליטה, ירושלים ומורשת. רחל מומחית בתחומי רגולציה, חקיקה וממשל והובילה אלפי החלטות ממשלה, הצעות חוק, תגובות לעתירות בג"צ וכו'. היום מכהנת כמנהלת תחום ממשלה בלובי 99.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 949 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 9 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: דמי האבטלה לשכירים יוארכו, עצמאים שקיבלו מענק - יזכו למענק נוסף בשבוע הבא

ראש הממשלה: פתיחת העסקים ומקומות הבילוי הייתה מוקדמת מדי; האחריות לכך מוטלת עליי ● לפיד: נתניהו מתלונן על הבירוקרטיה; מי היה כאן ראש הממשלה ב-11 השנים האחרונות? ● קרן וקסנר: התשלום שהעברנו לברק - בסך 2.3 מיליון דולר - היה בעבור שני מחקרים, שאחד מהם לא הושלם ● יושב ראש הקואליציה זוהר: בין הליכוד לבין כחול לבן שורר נתק מוחלט

עוד 33 עדכונים

מה באמת מספרים לנו נתוני הקורונה על חומרת הגל השני?

113 חולים קשה – זעקו הכותרות בעיתונים. 1,300 חולים חדשים – הפחידו מהדורות החדשות. פרשנים חמורי סבר הסבירו: גל הקורונה מכה שנית, והוא ענק והוא מסוכן!  ואז הבום (הלא מפתיע): שוב הוראות לסגור לסגור לסגור. העסקים שעוד לא התחילו להתאושש מהאסון הכלכלי שהנחיתו עליהם, שוב חטפו שטוזה מרסקת.

113 חולים קשה – זעקו הכותרות. 1,300 חולים חדשים – הפחידו המהדורות. פרשנים חמורי סבר הסבירו: גל הקורונה מכה שנית, והוא ענק! ואז הבום (הלא מפתיע): שוב הוראות לסגור

ואם כבר פאניקה, מה זה אומר 1,300 חולים חדשים ביום? כי 1,300 מתוך 7,500 בדיקות (כמו שהיה בהתחלה) זה באמת נורא ואיום, אבל אם זה מתוך 25,000 בדיקות? ובכלל, האם הם חולים או אולי רק נשאים?

בואו ננסה להבין מה מספרים לנו נתוני הקורונה. כן, כן, הנתונים של משרד הבריאות. בואו נראה האם יש באמת גדילה מבהילה כזו של חולים? האם המגיפה חוזרת במספרים גדולים? האם צריך לסגור את המשק ולחסל את הכלכלה הישראלית כדי למנוע אלפי מתים ברחובות?

כחצי שנה הקורונה מכה בנו, ועדיין הוירוס מסתורי ועלום. ובכל זאת הצלחנו ללמוד שלושה דברים:

  1. כמות החולים המאומתים היא ביחס ישר לכמות הבדיקות
    ככה זה, לא בודקים, לא מוצאים, בודקים הרבה, מוצאים, ובכן – הרבה.
  2. כמות המאומתים אינה כמות החולים
    לא כל מי שנושא את וירוס הקורונה חולה. וגם לא כל מי שחולה – חולה קשה או מסוכן.
  3. הנתונים שצריכים להדאיג הם נתוני החולים קשה
    מאושפזים, במצב קשה, מונשמים וכמובן נפטרים.

בואו ננסה להבין מה מספרים לנו נתוני הקורונה. כן, כן, הנתונים של משרד הבריאות. האם יש באמת גדילה מבהילה כזו של חולים? האם צריך לסגור את המשק ולחסל את הכלכלה כדי למנוע אלפי מתים ברחובות?

שאלה 1: האם יש באמת גדילה מבהילה של חולים?

השוואה היא הדרך הטובה ביותר להבין את הנתונים. השוואה לאורך זמן והשוואה בין כמות הבדיקות לכמות הנבדקים החיוביים (שהתגלה כי הם נושאים את וירוס הקורונה). נקרא להם – ״מאומתים״.

שימו לב: מעבר עם העכבר מעל לגרפים מאפשר לראות את הנתונים בכל עמודה ובכל פרט

שימו לב שמ-5.6  אנחנו רואים קפיצה אדירה בכמות הבדיקות, עד שב29.6 אנחנו מגיעים ל20,000 ומעלה ביום (התוצאה של הצטרפות מעבדות my heritage למאמץ המלחמתי). ואם גדלה כמות הבדיקות, אז ברור שגדלה גם כמות הנמצאים חיוביים בבדיקות האלו.

אבל מספרים זה לא מספיק. חייבים לראות את היחס (כשכל יום הוא ה-100%). האם היחס בדיקה>מאומת גדל? זה מה שחשוב כאן.
נו, אז מסתבר שלא ממש. אם ב31.3 היחס היה 8.92%, הרי שהיום אנחנו עומדים על 4.62%. (אכן, יש עליה מה-27.5 למשל כשהיחס היה 0.74%. בהחלט יש עליה. אבל לא במימדים שמציירים לנו אותה).

שאלה 2: האם יש התפרצות בקרב החולים קשה?

הנה כאן פילוח של מספרי המאושפזים, החולים קשה, מונשמים ואף הנפטרים לצערנו. שימו לב שכאן אנחנו רואים את אותה עקומה שכולם מדברים עליה, וכן, יש עליה. אבל כמה היא שונה מהגל הראשון:

חשוב לראות שבסבב הראשון בו מספר המאומתים היה קטן, מספר המאושפזים היה גדול מאוד. מעניין מה זה אומר.
ושימו לב שכמות המונשמים ירדה מאוד. מסתבר שבמהלך הטיפול בחולי הקורונה הצוותים הרפואיים הבינו ששימוש במכונות הנשמה אינו הטיפול הטוב ביותר, ודווקא הטיפול המסורתי יותר, עדיף לחולים ולסיכויי ההחלמה שלהם

ושימו לב שכמות המונשמים ירדה מאוד. מסתבר שבמהלך הטיפול בחולי הקורונה, הצוותים הרפואיים הבינו, ששימוש במכונות הנשמה אינו הטיפול המיטבי, ודווקא הטיפול המסורתי עדיף לסיכויי ההחלמה

אבל, בואו נעזוב מספרים מוחלטים ונסתכל על היחס בין הנתונים. האם השתנה לאורך הדרך?

שוב אנחנו רואים שהיחס ביניהם הצטמצם.

שאלה 3: אבל יש עכשיו יותר חולים קשה?

בואו נבדוק את היחס בין המאומתים לבין החולים קשה לאורך הזמן:

ובכן, גם כאן אנחנו רואים שהיחס הצטמצם.

ובואו נסתכל עכשיו על היחס בין כמות הבדיקות לכמות המאומתים לכמות המאושפזים לכמות החולים קשה, ואיזו הפתעה גם כאן אנחנו רואים שהמצב השתפר לאין ערוך:

אז האם מדובר בסכנה כל כך גדולה שמחיר של 800,000 מובטלים (וזו רק ההתחלה) הוא מחיר ראוי?

צילום מסך מתוך מדור הקורונה של ״הארץ״
צילום מסך מתוך מדור הקורונה של ״הארץ״

(חשוב לי לציין שאני לא מבינה דבר באפידמיולוגיה, ולא ברפואה ולא בוירוסים. גם לא מתייחסת לשמועות או השמצות או תיאוריות קונספירציה. רק לנתונים. הנתונים שמשרד הבריאות מעלה לדשבורד שלו – אותם הצלבתי עם נתוני הארץ ועם נתוני האתר שאוסף את הדאטה מכל העולם worldometers)

אסתי סגל מכורה לנתונים ולביג דאטה ומנגישה אותם באינפוגרפיקה והדמיית נתונים (data story telling), אקטיביסטית שלא מפסיקה לנסות לשנות את העולם. חיה בתל אביב אצל פצפונת וסוזנה החתולות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 628 מילים

קורס הכשרה לעובדים סוציאליים הופסק בשנית

מעקב בעקבות הפרסום בזמן ישראל, משרד הרווחה חידש את ההכשרה לעובדים סוציאליים שמטפלים בילדים נפגעי אלימות ● אבל הקורס הופסק שוב, בשל השביתה וההחמרה בהגבלות הקורונה ● ובינתיים, מתמודדים המטפלים עם אלימות גואה, איומים על חייהם והתאבדויות של מטופלים - בלא הדרכה והכוונה

עוד 613 מילים

ראיון סורוס, סודות ושקרים

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

עוד 2,375 מילים

עם עשרות חברות ומפעלים, קרן פימי של ישי דוידי הפכה לטייקון הגדול בישראל בתחום התעשייה ● הקרן לוקחת חברה, מפשיטה ומלבישה אותה מחדש, בתקווה שיימצא לה קונה ● בניגוד לתעשיינים המסורתיים, שמייסדים מפעל ומחזיקים בו עשרות שנים, כל הסיבוב הזה צריך לקרות בתוך שנים ספורות ● השבוע פרצו סכסוכי עבודה בשני מפעלים של הקרן ובמפעל נוסף מתוכננים פיטורים ● בהסתדרות מאשימים את הקרן בניצול משבר הקורונה: "יש פה מיליון מובטלים, זה לא מעניין אותם"

עוד 2,705 מילים

למקרה שפיספסת

כשהשלטון שם עצמו מעל החוק

כאילו שהיינו צריכים הוכחה לכך שהחוק איננו נר לרגלי השלטון, שהשלטון סבור שהוא מעל החוק, שהשלטון סבור שהחוק צריך לחול על האזרחים ולא עליו, שהפריבילגיות המגיעות עם השררה מאפשרות לעבור על החוק מבלי להיענש, לא ציבורית ולא פלילית – באו אירועי הקורונה והוכיחו זאת:

  1. בפסח למדנו שהנחיות הסגר אינן חלות על ראש הממשלה, על הנשיא ועל השרים.
  2. אתמול למדנו שהנחיות משרד הבריאות אינן חלות על אירועי הליכוד ועל שר הבריאות.

כאילו שהיינו צריכים הוכחה לכך שהחוק אינו נר לרגלי השלטון – הסבור שהוא מעל החוק, שהחוק צריך לחול על האזרחים ולא עליו, ושפריבילגיות השררה מאפשרות לו לא להיענש – באו אירועי הקורונה והוכיחו זאת

אפשר לכתוב טור שלם ומלומד על חשיבות שלטון החוק ועל חשיבות השוויון בפני החוק. על כך שבלא שיהיה דין אחד לעשיר ודין אחד לעני, דין אחד לשלטון ודין אחד לאזרחים – נשמטת הקרקע מתחת למערכת אכיפת החוק והיא מאבדת מאמון הציבור, אותו אמון שבלעדיו אין היא יכולה לפעול. אבל טור כזה יעניין את שומרי החוק, לא את אלה המפרים אותו ברגל גסה. עם כל חשיבות השוויון בפני החוק – כשבארץ שוררת אנדרלמוסיה שלטונית, כשמערכות השלטון על סף קריסה ואנשים נלחמים על הבית ועל האוכל – עם כל חיבתי לתיאוריה, היא פחות מעניינת. יותר חשוב הצד האופרטיבי.

ובכן, מהפן האופרטיבי אפשר ללמוד כי בהפרתו את ההנחיות של עצמו, בעשיית דין לעצמו השונה מהדין החל על האזרחים, השלטון סבור למעשה כי אין חשש להתפרצות מחודשת של קורונה, אין חשש לגל שני, אין חשש מאיבוד שליטה על המגיפה, אין חשש להידבקות המונית וקריסת מערכת הבריאות.

איך אפשר ליישב את הסתירה בין התנהגות השלטון, המוכיחה כי הוא אינו חושש מקורונה, לבין העובדה שמזה שבועיים כל מהדורות החדשות נפתחות בחשש מהתפרצות גל שני, בתחזיות על אלפי מתים ובחזרת ההגבלות על הציבור?

איך אפשר ליישב את הסתירה בין ההפרה בוטה של ההנחיות מצד השלטון לבין החזרת ההגבלות על האזרחים?

את התשובה אפשר למצוא במה שקרה בשבועיים האחרונים בכנסת: את העיסוק בפטור ממס לנתניהו, את העיסוק בהיתר לנתניהו לקבל כסף ממליונרים להגנתו המשפטית, את חקיקת חוק הסמכויות, ואת אישור מעקבי השב"כ אחרי האזרחים – כל אלה מלמדים שהעיסוק של הממשלה הוא בהעמקת שלטון נתניהו עד כדי עיקור הכנסת. שלטון המושתת על טובות הנאה לנתניהו ולממשלתו ולא בדאגה לציבור מפני הקורונה.

אפשר ללמוד כי בהפרת ההנחיות של עצמו, בעשיית דין לעצמו השונה מהדין החל על האזרחים – השלטון סבור למעשה כי אין חשש להתפרצות גל שני של המגיפה ואין חשש מאיבוד שליטה עליה

ואם השלטון מפר את ההנחיות של עצמו – כלומר לוקח את החוק לידיו, אם השלטון מחוקק חוקים שנועדו להיטיב עם עצמו, ושר לענייני כלום ושום דבר מודיע שהבכי של האזרחים הוא חארטה – לציבור נתונה הזכות לפעול אף הוא בניגוד להנחיות. לעשות דין לעצמו. לא לשלם את הקנסות המופרכים, ולמעשה לצאת בהתקוממות אזרחית עממית, כזו שתבהיר שהשלטון איננו יכול לעשות דין לעצמו. כזו שתבהיר שהגיעו מים עד נפש. שצחנת השחיתות הביאה לרקבון – ושהרקבון שומט את הקרקע מתחת ללגיטימיות של השלטון ושל הנחיותיו.

חלק מהלגיטימציה של השלטון היא הבהרת ההנחיות, הסבר הרציונל העומד מאחוריהן. הממשלה לא יכולה לדחוס מליונים באוטובוסים ולא להפעיל רכבת ללא הסבר. הממשלה לא יכולה לפתוח ישיבות ולסגור מכוני כושר ללא הסבר. הממשלה לא יכולה לפתוח את איקאה ואת רשתות השיווק הגדולות ולא לאפשר לשווקים באוויר הפתוח לפעול ללא הסבר.

כשכל אלה נעשים ללא הסבר, יש חשש שהם נעשים באופן שרירותי. יש חשש שההחלטות ניתנו לא לטובת הציבור אלא לטובת בעלי ההון או השותפות הקואליציוניות. יש חשש שההחלטות הן החלטות שלא נועדו למלחמה בקורונה ושהן ניתנות מתוך ניגוד עניינים.

והחלטות שרירותיות של השלטון המתקבלות על ידי האזרחים כתורה מסיני יכולות להוביל להחלטות שרירותיות נוספות שיובילו לפגיעה בלתי מידתית באזרחים. להעלאת מיסים כבדה (ושלא יהיה לכם ספק שהקנסות הם לא יותר מסעיף מס) או להלאמת קניין של האזרחים לטובת המדינה (כשלא יהיה לממשלה כסף היא בהחלט יכולה להלאים שטח/עסק/בית של אזרחים לטובת הכלל). הממשלה יכולה לטעון כי טובת הכלל מצדיקה פגיעה בקניין של הפרט.

אם השלטון מפר את הנחיות עצמו – כלומר לוקח את החוק לידיו, ומחוקק חוקים שנועדו להיטיב עם עצמו, ושר לענייני כלום מודיע שהבכי של האזרחים הוא חארטה – לציבור נתונה הזכות לפעול אף הוא בניגוד להנחיות

במצב בו ניתנות החלטות שרירותיות והשלטון מפר את ההנחיות של עצמו, הרי שמהבחינה האופרטיבית האזרחים יכולים לא להיענות להנחיות. האזרחים יכולים לסרב לשלם קנסות. האזרחים יכולים לעשות דין לעצמם, כמו שהשלטון עושה דין לעצמו.

לא כהתגנבות יחידים, אלא באופן מאורגן, כמחאה המונית שתכלול את כל ענפי המשק שנפגעו כתוצאה מהסגר, ושסגר שני יביא למותם. במצב בו ישראל נמצאת תחת שלטון אימים של נאשם בפלילים, העוסק בעצמו וללא דאגה מינימלית לאזרחים – האזרחים צריכים לדאוג לעצמם.

מחאה עממית כוללת היא כלי חזק שעדיין נמצא בידי האזרחים ועליהם לנצלו לרווחתם – בטרם יאסרו ההפגנות ובטרם יהיה שימוש בנשק כנגד האזרחים. ושלא יהיה לכם ספק שבבוא העת יהיה איסור כזה ויהיה שימוש כזה. כי כדי לכונן עריצות ולקיימה חייבים להחריף את האמצעים עד כדי שימוש באלימות. האלימות הכלכלית סופה שתהפוך לאלימות פיזית.

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 776 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים

המשבר בין הציבור החרדי לרשויות נראה חסר תקנה

אחת הבדיחות הנפוצות בימים אלה בקרב בני ישיבות הולכת כך: "אם ראית שוטר מרחוק - תשים מסכה. אם שכחת את המסכה - תוריד את הכיפה" ● הרבה תסכול מסתתר מאחורי הבדיחה הזו, עם טענות על אכיפה בררנית, ניתוק ואפליה ● בגל הראשון, דרעי ניהל את המשבר מול החרדים, אבל כעת גם דרעי ממודר ● והזעם ברחוב החרדי גואה ומגיע עד נתניהו ● פרשנות

עוד 717 מילים

מאז קום המדינה התנהלה מערכת ההשכלה הגבוהה בהצלחה מעוררת הערכה, וללא שר ממונה ● והנה מגיע זאב אלקין, ונחוש להותיר חותם כמעט בכל מחיר ● החלטתו לבטל את הבחינות פנים אל פנים באוניברסיטאות עלולה לגרום נזק לדורות, ונראית אבסורדית במיוחד לאור ההנחיה להמשיך לקיים מבחנים פסיכומטריים ● דעה

עוד 1,224 מילים

קק"ל לא מרפה: ניסיון נוסף לפטר עובדים פלסטינים

מעקב זמן ישראל אחת לכמה חודשים קרן קיימת מזמנת לשימוע עשרות עובדי שדה, שמועסקים במשך עשרות שנים ללא תנאים סוציאליים, ומבקשת לפטר אותם במסגרת קיצוצים והסכמים קיבוציים ● גם הפעם מפוטרים עשרה עובדים פלסטינים ותיקים ● בעתירה שהגישו נטען כי קק"ל פועלת ל"אפלייתם השיטתית, בהיותם תושבי הרשות הפלסטינית"

עוד 752 מילים

נתניהו הרעיב במשך שנים את השירות הציבורי, אז מה הפלא שאין מי שילחם במגפת הקורונה

17 שנים אחרי ששר האוצר בנימין נתניהו הגדיר את המגזר הציבורי כאיש השמן שרוכב על גבו של האיש הרזה, מתברר שהתיאוריה הזו, שכבר אז הייתה שקרית, חוזרת אל כולנו כמו בומרנג ● אחרי סדרה ארוכה של דיאטות הרעבה, לשירות הציבורי - שאמור לנהל את מלחמת השוחות מול הקורונה - פשוט אין עם מי ● פרשנות

עוד 780 מילים ו-2 תגובות
רומן טרופימוב בשדה התעופה במאנילה

רומן טרופימוב נחת בשדה התעופה במנילה אחרי טיול בתאילנד, בדיוק בזמן שהוטל סגר כללי על בירת הפיליפינים ● בנחיתה לקחו לו את הדרכון ומאז היה שם, תקוע בתוך נמל התעופה בלי כל יכולת לצאת ● "אני מרגיש רע, סובל מנכות, והגב שלי כואב בגלל התנאים שבהם נאלצתי לחיות כאן" ● בעקבות פניית זמן ישראל למשרד החוץ האסטוני, אמש הועלה על טיסה חזרה הביתה

עוד 752 מילים

לאחר שהציג את ההגבלות לציבור: אדלשטיין חגג במסיבה עם עשרות משתתפים

כך דווח בכאן חדשות, אדלשטיין הגיב: "האירוע התקיים בהתאם להנחיות" ● היועמ"ש לבג"ץ: "להורות על ביטול החסינות שניתנה לח"כ חיים כץ" ● נשיא המדינה ריבלין מבקר את התנהלות המדינה עם משבר הקורונה: "ישראל לא פיתחה עדיין תורת לחימה למאבק בנגיף" ● הכנסת הצביעה נגד הקמת ועדת החקירה לשופטים ● ניסנקורן: כל עוד אני שר המשפטים שלטון החוק לא ייפגע ● גנץ: הליכוד מייצר מחדל מוסרי ומחבל בדמוקרטיה

עוד 48 עדכונים

הקורונה מאיימת לחסל את נתניהו

בנימין נתניהו צריך מולו אויב - תמיד וכל הזמן, אמיתי או מדומיין ● לאורך עשרות שנים, הוא טיפח ביד אחת את האויב שלו - הפך את איראן לאיום קיומי, את השמאל לבוגדים, את הפרקליטות והתקשורת לדיפ סטייט - וביד שניה פמפם לציבור מסר אחד בלבד: רק אני יכול להציל אתכם מהאויבים האלה ● עד שהוא נתקל באויב שאיתו הוא לא יכול לשחק כרצונו ● פרשנות

עוד 700 מילים ו-4 תגובות

מה באמת עובר בראש של נתניהו כאשר הוא דוהר לעבר סיפוח חד-צדדי, בשעה שכל העולם (כמעט) מתנגד לכך? ● התפיסה האסטרטגית השמרנית הישראלית מציעה הסבר רחב ומקורי למהלך: רה"מ מזהה את הירידה במעמדה הבינלאומי של ארצות הברית, ומבקש להיערך לכאוס העולמי שיגיע בעקבותיה ● פרשנות

עוד 1,984 מילים

150 אלף משפחות ישראליות נזקקות לסיוע בהשגת מזון

זה לא חרטא: למאות אלפי משפחות בישראל אין כסף לקנות אוכל והן תלויות במזון שמחלקות להן עמותות, ומספר הנזקקים גדל דרמטית בעקבות הקורונה ● יש אנשים שאוכלים ארוחה אחת ביום, ויש אנשים שאוכלים מזון שאינו בריא להם או אינו מתאים למצבם הבריאותי ● דב צ'רניחובסקי, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי: "לכל החברה שלנו, שרואה את עצמה כחברת היי-טק מתקדמת, קשה להסתכל למציאות בפרצוף"

עוד 1,970 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה