נתניהו הוא אנחנו

נתניהו בכנס בחירות ברמת גן, אתמול (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
גילי יערי, פלאש 90
נתניהו בכנס בחירות ברמת גן, אתמול

בנימין ביבי ניתאי נתניהו הוא תמצית סיפורנו הטרגי. אנחנו בוחרים בהשתקפות שלנו כבר שני עשורים, כי נתניהו הוא הפרזנטור הגדול של החברה בישראל לטוב ובעיקר לרע.

עוד יסופר בדברי ימי מדינת ישראל על עידן ימי נתניהו. כי  בנימין ביבי ניתאי נתניהו הוא סיפור הרבה יותר גדול מהאיש עצמו. סיכום סיפורה המופלא והעצוב של מדינת ישראל בעשור השמיני לקיומה. קלינטון, בוש, אובמה, טראמפ, ארבעה נשיאים אמריקאים התחלפו, חלקם לאחר שתי כהונות, וביבי עדיין כאן.

ביבי הוא אנחנו. תמונת הראי של כולנו. היחסים ביננו הפכו מזמן ליחסים סימביוטיים חולניים ומורכבים. כי נתניהו כבר עשור שנים משווק לנו באותיות גדולות מסכת מציאות זוהרת. כזו המקרינה הצלחה חומרית-כלכלית, ובד בבד, ממסכת במסך עשן סמיך את החולי האמיתי שלנו. השבר הערכי-חברתי, האותיות הקטנות של חיינו.

נתניהו משווק לנו באותיות גדולות מסכת מציאות זוהרת. כזו שמקרינה הצלחה חומרית-כלכלית, ובד בבד ממסכת במסך עשן סמיך את החולי האמיתי שלנו. השבר הערכי-חברתי, האותיות הקטנות של חיינו

אין ספק, ביבי הוא הפוליטיקאי הכישרוני ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. אין כמוהו בלחוש ולהתחבר לתת מודע הקולקטיבי שלנו. אלא שתוכנת הכישורים הזו הוצפנה באישיות מורכבת, מסוכסכת ולא ממש מפוענחת.

כולנו כבני אדם נעים על ציר הרצף הנרקיסיסטי. לא יהיה זה מופרך להניח, שלהיות פוליטיקאי זה לתפוס מקום ממוצע סביב מרכז ציר הרצף. אי אפשר הרי לתפקד בפוליטיקה בלי להיות מעט נרקיסיסט. הקצוות זה כבר סיפור אחר.

בקצה התחתון, בקרבה לנקודת האפס של הציר, ממוקמים שחקנים להם תוחלת חיים פוליטית קצרה, כמעט חד פעמית. מדובר בדרך כלל באנשים טובים נטולי כריזמה, שנסיבות מקריות הובילו אותם להנהגה פוליטית שלא ממש תפורה עליהם. קשה לנחמדים האלה לקום בבוקר לעוד יום של קרבות אגו בבית הספר הקשה הזה של החיים. מסכנים שכמותם, רק נקראו לרגע למלא חלל פוליטי כזה או אחר, מבלי שהם ביקשו. בדרך חלקם הופכים חליפים, חלקם פשוט מוחלפים. אך כולם בעיקר חולפים ( ע"ע : החליפי – בני גנץ, והמוחלף – הרב רפי פרץ).

הספרות המקצועית העוסקת באבחון אישיות נרקיסיסטית בקצה השני והמופרע של הרצף, מתארת אישיות נטולת אמפטיה, אגוצנטרית, מחושבת ומניפולטיבית. פוליטיקאי בעל אישיות כזו בטוח שרק הוא נולד להנהיג ופועל להאדרה עצמית. מייחס לעצמו את כל ההצלחות ולאחרים את הכישלונות. משתמש באנשים אידיאולוגיות, עמדות וערכים מתחלפים בשימוש אינסטרומנטלי, כאמצעים לקידומו והישרדותו בשלטון. חלקם, כלים המתכלים מעצמם. חלקם, כלים לשימוש חד פעמי בנוסח השתמש וזרוק. על המיקום של ביבי ברצף תחליטו אתם.

הכישרון יוצא הדופן ללא תחרות של נתניהו, יצר דגם חדש של מנהיגות פוליטית היברידית. הפיקחות, הכריזמה האינסופית ורהיטות הדיבור הכמעט על טבעית, הפיקו רשימה מפוארת של הישגים, חלקם מדומים, בכלכלה בביטחון ביחסי החוץ.

מנגד, האישיות החרדתית אנוכית, ערמומית משהו, ניטרלה רבים מהם והיא אחראית לרשימת כישלונות וקלקולים לא פחות מפוארת. בהם: מינויים הזויים, החלטות תמוהות, הסתבכויות משפטיות, סביבה אנושית מזוהמת, וכמובן סילוק כל פוטנציאל של איום מנהיגותי פנימי או חיצוני.

אין ספק, ביבי הוא הפוליטיקאי הכישרוני ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ישראל. אין כמוהו בלחוש ולהתחבר לתת מודע הקולקטיבי שלנו. אלא שתוכנת הכישורים הזו הוצפנה באישיות מורכבת, מסוכסכת ולא ממש מפוענחת

דוגמה אחת מיני רבות להיברידיות הטרגית: כשר אוצר בממשלת שרון, קיצץ הכישרון בקצבאות וגרם, לשיטתו, לאנשים לצאת לעבוד. בהמשך, כראש ממשלה שנשען על מפלגות חרדיות, ביצע פניית פרסה, החזיר קצבאות וגרם לחלק ניכר ממקבלי הקצבה לצאת שוב ממעגל העבודה.

אבל כאמור ביבי הוא ממש לא הסיפור. הוא תמונת ראי לפער שנפער ביננו לבין עצמנו. כמו ביבי, החברה הישראלית ברוכת כישרונות. "מדינת ישראל" היא המיזם הלאומי המופלא ביותר של העת החדשה. מנגד, משהו קרה למי שאנו. ובעשורים האחרונים, ככל שהתבססנו כלכלית, טכנולוגית וצבאית והפכנו לחברת סטארט-אפ עשירת אקזיטים, כך נחלשה רוח ה"כולנו" ותחתיה פשתה מוגלת "האני" המאיימת למוטט הכול.

ובואו לא נתבלבל. "מוגלת האנוכיות" נשקפת מכל המחנות הפוליטיים וגווני החברה: דתיים, חילוניים, חרדים, ימין, שמאל, מרכז, הנהגה פוליטית וממסד דתי חולה.  מכול תושבי "מגדל הענק" שבנינו כאן בלי שיצקנו תחתיו תשתית ערכית יהודית-ישראלית משותפת.

השלטון הממושך והבלתי נגמר של נתניהו אינו מקרי, ביבי ההיברידי משאיר אבק לכל מתחריו. בכישוריו הוא מותג על ברמה עולמית. ראש ממשלה רחב אופקים, אינטלקטואל, אשף הסברה, ובעל ויכולת על להקסים. מנגד, כאמור האיש חמוש באישיות שהפכה אותו למנהיג המסוכסך והמסובך ביותר בתולדות ישראל.

ולא, אל תטעו. המועמדים הפחות מוכשרים, מימין ומשמאל שרוצים להחליף אותו, לא ממש צדיקים. הם פשוט ממוקמים מעט מאחור בציר הרצף הנרקיסיסטי, ועוד יותר מאחור במגוון הכישורים.  אם נתניהו פותח מבערים להתמודדות בפריימריז, הם מתאמצים קצת פחות. רובם ככולם הקימו לעצמם פלטפורמות פוליטיות נוחות כמיזם אישי הנחזה למפלגות.

בעידן האני, הם מרכיבים לעצמם רשימת מועמדים צייתנית, מעוטרת בידוענים שתהיה כפופה למרותם. מחליפים רשימות כמו גרביים ושמות כמו נעליים. [ע"ע צמד הזיקיות הפוליטי בנט-שקד, במסע הבלתי נגמר מהבית היהודי הנטוש אל זרועות התמנון האיראני, ומשם לקמפיין הפינצטה לקורונה, ועתה – לתחפושת החדשה: מר פרנסה וגב' כלכלה] המערכת הפוליטית מעולם לא הייתה  עמוסה בכל כך הרבה שמות לכל כך מעט מפלגות. אבל בשונה מנתניהו, אובססיית ההישרדות הפוליטית של האלטרנטיבות מתוחמת ומוגבלת. הם לא ממש מאבדים את הראש ולכן גם יותר זהירים. אותם לא תתפסו בתיעוד לא מחיק של פגישות ליליות ובטח לא בהקלטות יזומות.

ביבי אפקטיבי מכולם, כי לצד הכישרון הוא נמצא בסדרה מתמשכת ובלתי נגמרת של קרבות במלחמת קיום להישרדותו בשלטון. מלחמת אותה הוא משליך בתחכום רב גם עלינו. הוא הרי נלחם למען ההישרדות הפיזית של כולנו מאיומי הנגיף. יהיה זה קורוני או איראני.

ביבי אפקטיבי מכולם, כי הוא נמצא במלחמת קיום תמידית על הישרדותו בשלטון. מלחמת שהוא משליך בתחכום גם עלינו. הוא הרי נלחם למען ההישרדות הפיזית של כולנו מאיומי הנגיף. יהיה זה קורוני או איראני

אובססיית ההישרדות בשלטון היא עקב האכילס של נתניהו בקריירה הפוליטית הבלתי נגמרת. כשראשות הממשלה הוא עניין של להיות או לחדול, הלחץ החרדתי מוביל בהכרח לאובדן עשתונות סדרתי. כל איום קל על מנהיגותו מייצר תגובה לחוצה ולא פרופורציונלית. כאן, ביבי לא מדלג על שום טעות אפשרית ומעניק ליריביו חוט, מחט ואף כוח אדם מסביבתו הקרובה, לתפירת תיקים קלילה.

כך בפרשת הקלטת הלוהטת ההיא בשנות התשעים, כשרץ אץ אחוז אימה לאולפני הטלוויזיה להקדים מכה למכה דמיונית שלא הייתה. כך במינויים הזויים לתפקידים בכירים שהתקבלו בהזיות לחץ הישרדות. כך בהתנהלות מול אתר חדשות זניח יחסית, כשבעצם עשה מהמקפצה באופן מגושם וגס, את מה שכולם עושים בדיסקרטיות מקצועית באמצעות יחצנים ודוברים. כך בהתנהלות מול הקורונה כשבגל הראשון הופיע כמושיע המטיל סגר אפקטיבי. בהמשך כשנלחץ מהזעם הציבורי שיחרר את חבל הסגר מהר מידי, ומחק אל כל ההישגים. התנהלות שהפכה את ישראל ממדינה ירוקה לאדומה בוהקת.

כך בהתנהלותו המדינית, הלחץ שעיצב את נאום שתי המדינות בבר אילן, הסכמי וואי, גישושי רמת הגולן מול הסורים. כך בשחרור אחמד יאסין ובהמשך בשבירת שיאים בשחרור אלפי מחבלים. כך בהתנהלות הלחוצה שהובילה להתקפלות ולהקמת הממשלה הפריטטית ההזויה בתולדות המדינה. כך כשבלחץ ההפגנות יצא בחלוקה פופוליסטית של מיליארדי שקלים ללא אבחנה. כך כשמאימת המשענת הפוליטית דתית שלו, למרות סיוע החוץ האוקראיני, ניסה שוב לבדוק יצירת מתווה לא יאומן, שיאפשר רכבת אווירית להילולת אומן. וזו רשימה חלקית בהחלט.

נתניהו, באובססיית סקרים, היטיב ללמוד ולחוש אותנו בכל רגע נתון. דפוס ההתנהגות החרדתי והלחץ להצליח בכל מחיר, ליוו גם את הצעדים המושכלים שנקט כשר אוצר וכראש ממשלה: מדיניות הורדת מיסים, עידוד התחרות בשוק החופשי והעצמת המגזר הפרטי על חשבון הציבורי. צעדים אלה חוללו אמנם צמיחה וצמצמו את האבטלה, אך בוצעו באופן קיצוני מגושם וחסר רגישות. הכלכלה החדשה העצימה את המגזר הפרטי העסקי, ומנגד, הפריטה באופן מוגזם שירותים חברתיים. נזקקי שירותי הרווחה הפכו למשאב כלכלי עבור קבלני שרות חמדנים. החברה ההיפר מודרנית שנוצרה כאן, עודדה את פולחן הצריכה והרדיפה האגוצנטרית אחר העושר והכסף. נסיכיה היו בעלי הון ממונפים, ידוענים, וטאלנטים של התרבות הרדודה. מצורעיה, הם השכבות החלשות.

אובססיית ההישרדות בשלטון היא עקב האכילס של נתניהו בקריירה הפוליטית הבלתי נגמרת. כשראשות הממשלה הוא עניין של להיות או לחדול, הלחץ החרדתי מוביל בהכרח לאובדן עשתונות סדרתי

דיירי הבית ברחוב בלפור היו לפרזנטורים החדשים של הכלכלה והתרבות החדשה, כשהם מצטיידים כיאה למעמדם בחברים אינטימיים, סלבריטאים המככבים בעמודי הרכילות. תהיה זו אשת טייקון זוהרת, או סתם מיליארדרים. וכמו להשלים את התצוגה, קול מצהלות הכוכבים השתלב בסימפוניה צורמת עם קול שוועת עובדי משק הבית. עובדים נאנקים תחת התעמרות לכאורה. כך הפך  בית בלפור לתמונת הדגם העצובה של עצמנו.

ביבי השכיל לכתוב עבורנו את ספר האגדה על עצמו ואולי על עצמנו ולסנוור את כולנו ב"אותיות גדולות" זוהרות המציגות את הישגי מדיניות האד הוק שאפיינה את דרכו. זוכרים את מסכת האיפור של ישראל טרום קורונה? כלכלה  פורחת, מחלפים וכבישים, שמים פתוחים, מעצמת היי טק, אבטלה בשפל, ועוד. אך מתחת לשכבת האיפור הייתה חבויה תחלואת חיינו. האותיות הקטנות המספרות את סיפורנו.

ישראל מוקפת במאות אלפי רקטות מדויקות מדרום ומצפון. האירנים מוכים אמנם ברהב מתקפות מיוחצן, אך נושכים שפתיים זמנית, וממשיכים להתבסס בסוריה כדי להשלים את תעשיית המוות. באתרי בניה, פועלים נופלים אל מותם כזבובים וחיי אדם הפכו לזולים, ובלבד שמדובר בזרים, בני אדם ללא שם. בגיל הרך סייעות וגננות המועסקות בתנאים מחפירים, מוציאות את תסכולן על פעוטות חסרי ישע. בבתי אבות שהופרטו לטובת רודפי בצע, עובדים המשתכרים משכורות רעב מתעללים בקשישים. בבתי חולים, אלפי חולים מתים מזיהומים, ומערכות הבריאות והתחבורה קורסות מהזנחה. במערכת החינוך למעלה מחמישים אחוז מהתלמידים לומדים במסגרות חינוך נטולות לימודי ליבה, תופעה המאיימת לשנות את אופייה של המדינה.

החברה הישראלית משוסעת ומפוצלת לשבטים מנוכרים זה לזה, ולמסגרות חינוך שמטפחות עמים שונים. גוש הימין-דתיים, מצויד בזהות דתית אנכרוניסטית ומעוותת. מנגד, גוש השמאל מרכז, נותר בחלל אידיאולוגי ובמשבר זהות, ללא יכולת להציג אלטרנטיבה למונח "יהודית", מלבד ניסיון לבדל עצמו מהסטראוטיפ הנ"ל באמצעות אימוץ עמדות שמאל אולטרה-ליברליות. כך הפך ה"רק ביבי", וה"רק לא ביבי", למרכיב מכונן בזהות החלולה של כולנו.

דיירי בלפור היו לפרזנטורים החדשים של הכלכלה והתרבות החדשה, כשהם מצטיידים כיאה למעמדם בחברים אינטימיים, סלבריטאים המככבים בעמודי הרכילות. קול מצהלות הכוכבים השתלב בסימפוניה צורמת עם קול שוועת עובדי משק הבית

הריקבון הערכי ניכר בכל מערכות השלטון, ובכללן, צה"ל (ע"ע – פרשת עילי חיות לוחם מגלן, ומערכת הטיוח של הפיקוד הזוטר והבכיר. דו"ח אלוף יצחק בריק – על מוכנות צה"ל למלחמה, ועוד) הוא לא מצומצם רק לשחיתות ציבורית. הוא כולל גם ציניות וצביעות בהתנהלות השלטון, מערכות החוק, הפרקליטות בתי המשפט וזרועות האכיפה.

כולנו השתעבדנו למסיבת העושר המדומה ולחגיגת הצרכנות הבלתי נגמרת. עד שהגיע נגיף הקורונה וחשף גם את האותיות הקטנות של כלכלת חיינו שלפתע הפכו גדולות: אותיות כלכלת הג'אנק והצרכנות המיותרת. אותיות ה"שולמנים", עסקים קטנים ובינונים הנמצאים במלחמת הישרדות תמידית וכורעים תחת גלגלי הבירוקרטיה הארנונה והמיסוי. אותיות מעמד הביניים שחי מהיד לפה ללא יכולת לחסוך. אותיות האלפיון העליון הממונף ששואב את כספי מעמד הבינים מלמעלה באמצעות שוק ההון והמערכת הבנקאית. אותיות מערכת המיסוי שנוטלת מלמטה את מה שנשאר לנו לממן, את ישראל הלא עובדת – המשענת הפוליטית של השלטון. אותיות הטייקונים המנהלים יחסי תן וקח עם הרגולציה הפקידותית הבכירה, ודלת מסתובבת ללא הפסקה. אותיות הפייק מיליארדרים שמתפוצצות לנו בפנים ובכיסים. אותיות תעשיית הלוביסטים וקבוצות האינטרסים שכבשו את גבעת רם.

נגיף הקורונה המחיש לכולנו כי בשעת משבר ממשי אין משמעות לכשרון, לכריזמה, לפיקחות, לתחכום המניפולטיבי. נגיף הקורונה לא מתרשם מישראל הטכנולוגית, מסיפורי ביביפוגי על המעצמה השמינית בעולם, המטוסים המלאים, המחלפים ופקקי העושר.

בשעה גורלית ישראל זקוקה למנהיגות אמיצה יוזמת ולא מתגוננת, מנהיגות בן גוריונית מונחית ערכים, כמו זו שליוותה את הקמתה. אותם תעצומות נפש  שאפשרו למייבשי הביצות להתגבר בידיים חשופות ללא טכנולוגיית איכוני שב"כ, על  נגיפי הקורונה של אז.

ערכים של אמונה בצדקת הדרך, אהבת אדם, יושר, כל מה שביבי ניתאי נתניהו המטאור הפוליטי, וכל רשימת המועמדים שרוצה להחליף אותו, לא ממש יכולים להציע לנו. אז נתניהו הוא לא הסיפור. אם תרצו, לא כל הסיפור. אנחנו פשוט בוחרים בהשתקפות שלנו כבר שני עשורים. במנהיג האנוכי, הכי מוכשר ומנוסה שיש לסביבה החולה שלנו, להציע לנו. השיקום שלנו לא יהיה בהחלפת מנהיג אנוכי מאוד, בפחות אנוכי ופחות מוכשר. השיקום שלנו צריך להתחיל בנו. טיפול בשבר ובשסע הערכי חברתי העמוק בחברה הישראלית. ביצירת תשתית ערכית יהודית -ישראלית משותפת.

בנצי גיספאן הוא בוגר מדעי המדינה, פילוסופיה ומשפטים, לשעבר יו״ר, מנכ״ל ובעלי קבוצת "מתחתנים", עו״ד ואיש עסקים, מיוזמי תנועת ״מתחברים - יהדות ישראלית״, שהציעה פלטפורמה רעיונית לזהות יהודית-ישראלית. פרסם מאמרים ומקאמות בעיתונות, כותב בימים אלה ספר פרשנות יהודית-ישראלית למקרא

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,812 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

טקס ההשבעה של הנשיא ג'ו ביידן וסגניתו קמלה האריס סיים ארבע שנות שלטון אימים של מי שמעולם לא ראה עצמו כפוף לממלכה, אלא כגדול יותר ממנה ● במובן זה, עידן ביידן בפוליטיקה האמריקאית בא להצהיר בקול גדול על שיבה לנורמליות ● על כיבוד סמלי הממלכה, הרכנת ראש בפני טקסי המסורת הדמוקרטית, מגוחכים ונלעגים ככל שיהיו

עוד 842 מילים

ריבלין: מצפה לבנות יחד גשרים נוספים, גם עם הפלסטינים

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן בדומה לאירוע בקפיטול ● מנהל הריאלי הוזמן לשימוע לאחר שנתן למנכ״ל בצלם להרצות בפני תלמידים ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 37 עדכונים

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

למקרה שפיספסת

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים
עודכן לפני 15 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה