כדורסל מנצחים בהגנה, ומלחמה? 

כוח מחטיבת השריון 7 באימון. (צילום: צילום: דובר צה"ל.)
צילום: דובר צה"ל.
כוח מחטיבת השריון 7 באימון.

לאורך השנים, למרות שמו, היה צה"ל צבא ההתקפה לישראל. אולם על רקע עימותי השנים האחרונות עלתה חשיבות ההתגוננות, הרגל הרביעית בתפיסת הביטחון. אלא שבמלחמות, לא מנצחים בהגנה.

ירי הרקטות מרצועת עזה בלילה שבין שבת לראשון, ולצדו המתיחות בגבול לבנון שנמשכת כבר מעל מאה ימים, ממחישים עד כמה עלתה חשיבות ההגנה בתפיסת הביטחון הישראלית. מאז מלחמת המפרץ הראשונה, וביתר שאת מאז מלחמת לבנון השנייה, נוספה ההתגוננות, גם אם באופן לא רשמי, כאחת מארבע הרגליים של תפיסת הביטחון הישראלית (האחרות היו ונשארו: הרתעה, התרעה והכרעה).

בהכללה, לעימותים שבהם לחמה מדינת ישראל מאז מלחמת לבנון הראשונה היו כמה מאפיינים משותפים. למרות שהאויב הורתע ממערכה כוללת, זו פרצה (כך למשל, ב־2006 וב־2014), ההתרעה היתה חלקית עד חסרה והכרעה של ממש לא היתה שם.

בהכללה, לעימותים בהם לחמה ישראל מאז מלחמת לבנון ה-1 היו כמה מאפיינים משותפים. למרות שהאויב הורתע ממערכה כוללת, זו פרצה, ההתרעה היתה חלקית עד חסרה והכרעה של ממש לא היתה שם

יוצאים מן הכלל היו מבצע "חומת מגן", שהיווה מהלך של היפוך קערה שאיפשר בהמשך, לאחר שליטה מחדש בשטח ושורה ארוכה של מבצעים ופעולות, את הכרעת טרור המתאבדים ביהודה ושומרון, ומבצע "עופרת יצוקה", שהיה למעשה פעולת גמול בקנה מידה רחב, יזום ומוגבל במהותו.

בהתחשב בכך שגם המערכות הבאות עשויות להתנהל בהתאם, עברה ישראל להשקיע בהגנה. רק לאחרונה, בעקבות הנחה כי הג'יהאד האסלאמי יבקש לציין את יום השנה לחיסול בהא אבו אל־עטא במבצע "חגורה שחורה", נפרסו סוללות "כיפת ברזל" בכוננות מוגברת בדרום. במקביל, בתרגיל "חץ קטלני" שניהל צה"ל, הוקדשו מאמצים רבים לסיכול חדירת הכוחות שדימו את כוח הקומנדו של הארגון, "רדואן", לפשיטות בשטח ישראל.

צה"ל הוא צבא התקפי שנדרש להגנה

הסדרה "שעת נעילה" שמשודרת בכאן 11 מתארת יפה את קרבות הבלימה העזים (גם אם תחת אילוצי הפקה והצורך לייצר דרמה קולנועית), שבהם לחמו כוחות צה"ל ברמת הגולן במלמת יום הכיפורים. הסיפור המרכזי בסדרה נסוב סביב מוצב 87 שאותו מאיישים צנחנים ולוחמי שריון, שמבוסס על לחימת השריונרים והצנחנים בפיקוד המ"מ מנחם אנסבכר מגדוד 50, בתל סאקי.

הסדרה ייחודית בכך שהיא מביאה למסך את הדרמה שהיתה בשעתו שמורה רק לספרי עיון ורומנים, ולא בכדי כתב ב־2012 האלוף (מיל.) גרשון הכהן, קצין שריון ומפקד גיס לשעבר, שהמלחמה "מחכה לשפילברג".

אבל בטרם הסדרה בכל זאת נכתבו כמה ספרים שהמחישו את הכאוס והטלטלה שבימיה הראשונים. אחד מהם הוא ספרו הראשון של הסופר והתסריטאי בני ברבש, "היקיצה הגדולה" (הוצאת כתר, 1982). ברבש, שלחם במלחמה כקצין בחטיבת גולני ונפצע בהיתקלות עם הקומנדו הסורי סמוך למזרעת בית ג'אן, במהלך מתקפת הנגד לשטח סוריה, כתב רומן על השבר הגדול שהותירה המלחמה.

ספרו של הסופר והתסריטאי בני ברבש, "היקיצה הגדולה", המחיש את הכאוס והטלטלה בימי המלחמה הראשונים. ברבש, שלחם כקצין בחטיבת גולני ונפצע בהיתקלות עם הקומנדו הסורי, כתב רומן על השבר הגדול שהותירה המלחמה

גיבור הספר, אל"מ אלי הנגבי, עבר הסבה לשריון והביא עמו את הגישה "שספג בצנחנים במשך שנים" (עמוד 14). במלחמה הוא פיקד באומץ על חטיבת שריון בקרבות הבלימה הקשים ברמת הגולן, בתנאים בלתי אפשריים. הנגבי מצטייר מהספר כבן דמותו של הרמטכ"ל לשעבר דן שומרון, שהיה גם הוא צנחן שבמלחמה פיקד על חטיבת השריון 401 שלחמה בסיני. צה"ל, כתב ברבש, לא נערך כראוי להגנה, והנגבי,

"לא הספיק לקבץ את חטיבתו שפוזרה לכל רוח, לאחות את קרעיה השותתים, להרגיע את חייליו המבוהלים שפניהם האפירו, וכבר שולב בקרבות ההבקעה" (עמוד 6).

אמנם הסבירות שצה"ל יידרש שוב לבלום מאסות של טנקים כמו ב־1973 נמוכה, אולם במלחמה נדרש צה"ל לסכל חדירה של כוחות קומנדו, מתאר שמזכיר את האיום מצד כוחות "רדואן" של חזבאללה ו"נוח'בה" של החמאס.

בספרו המרתק "אינדיאנים על גבעה 16" (הוצאת משרד הביטחון, 2003), תיאר אביחי בקר, יוצא חטיבת גולני שפיקד במלחמת יום הכיפורים על פלוגה בגדוד 12, את קורותיה (הפעם האמיתיים לגמרי) של פלוגה ג' בגדוד 51 של גולני במלחמה. על הפלוגה פיקד סרן יגאל פסו, חברו למחזור של בקר מהפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה.

פסו מונה למפקד הפלוגה כחצי שנה לפני שפרצה המלחמה ונכנס לנעליים הגדולות שהשאיר המפקד הקודם, שמריהו ויניק, שעבר לפקד על סיירת גולני. כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה, ב־9 באוקטובר, סיכלה הפלוגה חדירה של הקומנדו הסורי שנחת במסוקים סמוך לצומת נפח, שהיתה צומת דרכים אסטרטגית במרכז רמת הגולן, ובה מוקמה מפקדת אוגדה 36. פסו הוביל כוח מן הפלוגה שהוקפץ לנקודת הנחיתה בנגמ"שים.

"יותר פרי אלתור מאשר קרב סדור זה היה. הם רצו בין גדרות האבנים תוך ירי והטלת רימונים, כדורים ופצצות RPG שרקו" (עמוד 41). בקרב, ציין בקר, לקח חלק גם "כוח של סיירת מטכ"ל עליו פיקד רס"ן יוני נתניהו. במהלך לחימתם של אלה נהרגו שניים מאנשי היחידה ושבעה נפצעו. עשרות גופות של סורים נותרו פזורות בשטח" (עמוד 43).

קשה להעריך מה היה מתרחש ברמה, לו היו מצליחים כוחות הקומנדו לתפוס נקודות מפתח ולהשהות ולעכב את תנועת כוחות צה"ל.

עבור פסו, כתב בקר, זה היה קו פרשת המים.

"הספקות שניקרו אודות כישוריו התחלפו בהערכה עצומה" (עמוד 44).

בהמשך המלחמה הוביל פסו את פלוגתו בקרב על החרמון, ונפל במהלך הלחימה על גבעה 16.

קשה להעריך מה היה מתרחש ברמה, לו היו מצליחים כוחות הקומנדו לתפוס נקודות מפתח ולהשהות את תנועת כוחות צה"ל. עבור פסו, כתב בקר, זה היה קו פרשת מים. בהמשך המלחמה הוביל פסו את פלוגתו בקרב על החרמון, ונפל בלחימה על גבעה 16

אבל למרות שצה"ל נדרש להגן במלחמה הזו, הוא בעיקר ביקש לתקוף, שכן צה"ל הוא צבא התקפי במהותו. הדבר נובע קודם כל מאופיו כצבא מיליציוני. ישראל אינה יכולה לעמוד בעלות הכלכלית הגבוהה של קיום צבא קבע מקצועי גדול, ולכן בנתה את עיקר כוחה הצבאי ככוח מילואים, שמתגייס לתקופה קצרה, בעת חירום. המיליציה מטבעה היא כוח צבאי ארעי שאנשיו הם אזרחים־חיילים השואפים להתגייס למהלכים מהירים בשדה הקרב, כדי לשוב בהקדם לביתם.

לכן חתר צה"ל, ברוב שנות קיומו, להכרעה מהירה. גם במלחמת יום הכיפורים, למרות שהפתרון הצבאי הנכון (בדיעבד) היה להיערך להגנה, חתר צה"ל, בעיקר בחזית הדרום, לצאת להתקפה. יתרה מכך, אל"מ (מיל.) ד"ר יעקב חסדאי שפיקד על גדוד בקרב בעיר סואץ, טען לאחר המלחמה שאפילו אם כוחות המילואים היו מגויסים מבעוד מועד, הם לא היו נשלחים לעיבוי ההגנה בסיני וברמת הגולן, כי אם למהלך התקפי.

"הגנה הורגת"

בגיליון האחרון של כתב העת הצה"לי "בין הקטבים" (אוקטובר, 2020) פרסם אלוף פיקוד הדרום, הרצי הלוי, מאמר שעסק בהגנה רב־ממדית. במאמרו טען הלוי כי השינויים באופן פעולתם של אויביה של ישראל נבעו מעוצמתה והצלחתה של ישראל בעבר.

לתפיסתו:

"חוזקנו הצבאי כצבא מתמרן הוא זה שהפך את אויבנו לצבאות גרילה, מתוך חוסר רצון והעדר יכולת להתמודד מולנו כצבא מול צבא; העליונות שפיתחנו במודיעין ובאש האווירית, הביאו את האויב להסתתר, הם אלה שדחקו אותו למעמקי תת־הקרקע; מערכות ההגנה האקטיביות שפותחו על־ידי מיטב המוחות, הביאו את האויב למסקנה שאש לעורף ישראל לבדה לא תביא את ההישג המבוקש ולכן הוא החל לפתח יכולות התקפיות קרקעיות לשטחנו" (עמוד 242).

צה"ל, כתב:

"צריך להשקיע רבות ביכולותיו ההתקפיות, אך יכולות משמעותיות אלה צריכות להישען על יכולות הגנה חזקות, על־מנת שהישגי ההתקפה לא יקוזזו בהישגי אויב בשטחנו" (עמוד 254).

הלוי, אשר "פיקד על חטיבת הצנחנים במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'" (עמוד 401), הוא תוצר מובהק של צבא ההתקפה לישראל. והנה כאלוף פיקוד התחזקה אצלו, ובפיקוד הבכיר של הצבא כולו, ההבנה שההתגוננות היא מרכיב קריטי בתפיסת הביטחון.

הרצי הלוי: "חוזקנו הצבאי כצבא מתמרן הוא שהפך את אויבנו לצבאות גרילה, מתוך חוסר רצון והעדר יכולת להתמודד מולנו כצבא מול צבא; העליונות שפיתחנו במודיעין ובאש האווירית, הביאו את האויב להסתתר"

השילוב בין טכנולוגיה, מודיעין ויכולות מבצעיות, כתב, מאפשר:

"לייצר עליונות הגנתית, כך נבנה "הגנה הורגת" – יכולת שהאויב תולה בה תקוות רבות תֵענה במענה חזק וקטלני. יוזמה בהגנה בשגרה ובמלחמה אינה טבעית לנו, אך נחוצה יותר מתמיד ואפשרית בזכות גיוון היכולות הקיימות" (עמוד 254).

ביולי 2019, בדיון בכנס הרצליה שעסק בשאלה האם ישראל תנצח במלחמה הבאה, אמר סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל.) יאיר גולן, כי כאשר זו תפרוץ, המענה של צה"ל המבוסס בעיקר על אש מנגד (אווירית בעיקרה), שהספקיה שופרו מאוד, שמחוברת למודיעין מדויק ותמרון מוגבל, אם בכלל, לא יספיק.

גולן, שעשה את עיקר שירותו בצנחנים ולחם בלבנון וביהודה ושומרון, טען שישראל תצטרך:

"לשנות את הפרדיגמה הצבאית ואת הפרדיגמה המדינית ולעבור למבצע של תמרון רחב היקף שתכליתו להכריע את הכוח הצבאי של האויב. ולהכריע את הכוח הצבאי של האויב זה: אחד, להרוג בו ככל שניתן; שתיים, להרוס את מקסימום האמל"ח שנמצא בידו (אמצעי הלחימה שלו); והדבר השלישי, להרוס את מרב התשתית המבצעית שלו".

צה"ל, אם כן, נדרש לייצר את אותו מערך הגנתי שעליו כתב הלוי, שכולל הגנה ניידת, הרחקה של האזרחים מהחזית, פריסת כוחות בטוחה מאש האויב ושמירה על עתודה, שיאפשר תנאים נוחים יותר לצבא לצאת להתקפה. במקביל עליו לשמר ולשפר את עצם היכולת לתקוף, גם ביבשה. אחת הקריאות הנפוצות ביותר של מאמן כדורסל לשחקניו בשעת משחק היא "הגנה", שכן הנחה מקובלת היא, שבמשחק זה הגנה יעילה היא המפתח לניצחון במשחק. במלחמה לעומת זאת, לא מנצחים בהגנה.

גל פרל פינקל, מפעיל הבלוג "על הכוונת", בלוג מדיני-ביטחוני על חזון, אסטרטגיה ופרקטיקה. בין היתר עבד כאנליסט בחברת מחקרי שוק ומודיעין עסקי. בעבר שירת בצנחנים ועבד במשרד ראש הממשלה. בעל תואר שני בדיפלומטיה וביטחון מטעם אוניברסיטת תל אביב. במחקריו עוסק בצה"ל, מערך המילואים, דוקטרינות ואסטרטגיות צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,342 מילים
כל הזמן // שבת, 19 ביוני 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בלפור יפונה ב-10 ביולי, עד אז לא יתקיימו שם פגישות רשמיות

גנץ: מקדם ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות ● הליכוד: ממשיך ברדיפה עיוורת נגד נתניהו ● במשרד רה״מ יבחנו בשבוע הקרוב את הטענות לגריסת מסמכים ● אשכנזי: היינו צריכים להיות יותר אגרסיביים עם נתניהו ● משרד הבריאות: החיסונים שהעברנו לפלסטינים תקינים ● הרשות: היו עלולים להוביל לאסון ● מחר צפויה הממשלה לאשר את ועדת החקירה לאסון במירון

עוד 18 עדכונים

למי שייך הקול העודף בממשלת בנט-לפיד?

שמונה מפלגות מצאו דרך להתגבר על יריבות אידיאולוגית חריפה כדי לשחרר את ישראל מאחיזתו של נתניהו. התלכיד המוזר בנוי על מחויבות הדדית לא להחליט בנושאים בהם פעורה תהום בין עמדות צדדים. אדריכלי ממשלת השינוי הסבירו שגם במגבלה זו, ידיהם תהינה עמוסות עבודה. עליהם להתמודד עם נטל השיקום הכבד בעטיה של פגיעת מגפת הקורונה בכלכלה ובחברה וגם עם הרוח הרעה, ההסתה והשיסוי שהותיר אחריו נתניהו. בין הנושאים שההכרעות לגביהם יידחו נמנה כמובן גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

שמונה מפלגות מצאו דרך להתגבר על יריבות אידיאולוגית חריפה כדי לשחרר את ישראל מאחיזתו של נתניהו. התלכיד המוזר בנוי על מחויבות הדדית לא להחליט בנושאים בהם פעורה תהום בין עמדות צדדים

תופעת "תהליך אי-קבלת ההחלטות" תופסת פרק נכבד בתאוריה ובפרקטיקה הפוליטית. לא מעט אנרגיה ויצירתיות נדרשים כדי לדחוק נושאים חשובים מסדר היום, אך לעיתים זו הדרך היחידה לשמור על שרידותם של גופים פוליטיים כמו התארגנויות אנושיות בכלל. לא חסרים הסברים כדי לתרץ את ההמנעות מעיסוק בנושאים הנפיצים: "אם הדבר לא שבור, אל תנסה לתקן אותו", "הזמן יעשה את שלו", "יש דברים חשובים יותר" וכד'.

ואמנם, בכול נייר מדיניות רציני הבוחן חלופות, אחת מהן תחזור על עצמה כמעט תמיד: Do-Nothing. אלא שגם חלופה זו היא החלטה שמחייבת בדיקה קפדנית של המגמות הרוחשות ושעשויות לשנות את תמונת המצב על ציר הזמן. התרפקות על ההנחה כי הסטטוס-קוו יישמר עד שנהיה ערוכים לקבל את ההחלטה שדחינו – היא אשליה מסוכנת.

דוגמה מובהקת לכך הוא עתידה של הגדה המערבית. הדינמיקה בשטחים אינה נעצרת. מאז חתימת הסכם אוסלו בשנת 1993 ישראל שילשה את מספר המתנחלים מעבר לקו הירוק. בכל אחת משנות הכביכול סטטוס קוו, כ-3,000 מתנחלים יהודים נוספים עברו לשטח המיועד למדינה פלסטינית (האזור שמעבר לגושי ההתנחלויות הסמוכים לקו 1967). כיום חיים שם כ-130,000 מתנחלים.

ועקב כך אנחנו קרבים והולכים לנקודת האל-חזור, כאשר כבר לא ניתן יהיה לחלק את הארץ בין שני העמים. המסקנה היא פשוטה. אי קבלת החלטה משרתת את חסידי הסיפוח ומרחיקה את תומכי חלוקת הארץ מיעדם.

בכול נייר מדיניות רציני הבוחן חלופות, אחת מהן תחזור על עצמה כמעט תמיד: Do Nothing. התרפקות על ההנחה כי הסטטוס-קוו יישמר עד שנהיה ערוכים לקבל את ההחלטה שדחינו – היא אשליה מסוכנת

ההערכה הרווחת היא שהנשיא ביידן לא ידחוף להגעה מהירה להסדר קבע כי אינו מאמין שהצדדים בשלים לכך, אך האם יהיה קפדן מקודמיו וידרוש מישראל להפסיק לחבל בסיכוי העתידי ליישם את נוסחת שתי המדינות? האם יאמר לראש הממשלה בנט, במפגשם הראשון, דברים ברוח זו:

"החלטתם לדחות ההכרעה על עתיד הגדה המערבית. בשלב זה, אני יכול להשלים עם החלטה זו. אך במקביל, איני יכול להשלים עם מצב בו בתקופת אי-ההחלטה נמשכת הבניה בהתנחלויות שמעבר לגושי ההתיישבות הצמודים לקווי 67'.  זהו המינימום ההכרחי הנדרש מבחינתי כדי להדוף את הלחצים המופעלים עלי מן האגף השמאלי במפלגתי שלי.

אחרי הכול, התחייבתם בהסכמי העבר לא לקבוע עובדות בשטח שישפיעו על תבניתו של הסדר הקבע. הוכחתי את מחויבותי לביטחון ישראל בעשרות שנותיי כנבחר ציבור ואמשיך להיות לכם ידיד אמת גם כנשיא, אך עליכם להבין שהנשיאות שלי שונה מהותית מזו לה הורגלתם בזמנו של טראמפ.

אני מבקש באמת לראות עולם בו גובר שיתוף הפעולה בין כלל המדינות מול אתגרים גלובליים, בו ניתן דגש לזכויות אדם ועידוד של ממש לתהליכי דמוקרטיזציה. אני משוכנע שאינכם רוצים לגלוש למציאות של מדינה דו-לאומית בה ישראל מאבדת את אופייה היהודי והדמוקרטי ובה מקופחים זכויותיהם של הפלסטינים.

האירועים האלימים בין יהודים וערבים שפרצו לאחרונה בירושלים וגלשו לערים מעורבות נוספות בישראל צריכים לשמש עבורכם קריאת אזהרה. הרי הם ביטוי לסכנה הטמונה בהפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית".

מועד ביקורו של ראש הממשלה נפתלי בנט בבית הלבן אינו ידוע עדיין. מה שידוע היטב הוא, שהתעלמות ביידן מהמשך תהליך ההתנחלות בשטחים המיועדים לשמש את המדינה הפלסטינית העתידית, יאפשר לחסידי ארץ ישראל השלמה להתקדם בהתמדה אל יעדם. חזונם יצא נשכר מתהליך "אי-קבלת ההחלטות" של ממשלת לפיד-בנט, אשר לא תפגע ביוזמתה בהתווספות המתמשכת של 3000 מתנחלים בכול שנה לשטחים אלה.

התעלמות ביידן מהמשך ההתנחלות בשטחים המיועדים למדינה הפלסטינית העתידית, יאפשר לחסידי ארץ ישראל השלמה להתקדם בהתמדה אל יעדם. חזונם יצא נשכר מתהליך "אי-קבלת ההחלטות" של ממשלת לפיד-בנט

השיתוק המדיני של ממשלת ישראל החדשה מעוגן עתה פורמלית באמצעות מנגנון של וטו הדדי הנתון בידי בנט ולפיד. בראשית המשא והמתן בין השניים בנט פינטז – לשווא – שיהיה בידיו קול עודף שיכריע במקרה של אי הסכמה עם שותפיו. בפועל, וביחוד בסוגיה הפלסטינית, הקול היקר הזה שוכן הרחק מירושלים. הוא מצוי בידיו של נשיא ארה"ב. האם יעשה בו שימוש?

אבי גיל הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI), לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
נהפוך הוא. מדינה אחת, אם לא תגיע מנקודת מבט דתית-משיחית (אלא מנקודת מבט של שוויון בין יהודים וערבים) תהיה בשורה מצוינת לזכויות האדם של "פלסטינים" ו"פלסטיניות". שתי מדינות לשני העמים פיר... המשך קריאה

נהפוך הוא. מדינה אחת, אם לא תגיע מנקודת מבט דתית-משיחית (אלא מנקודת מבט של שוויון בין יהודים וערבים) תהיה בשורה מצוינת לזכויות האדם של "פלסטינים" ו"פלסטיניות". שתי מדינות לשני העמים פירושן שתי מדינות הלכה, יהודית ומוסלמית. אז העמים יהיו עצמאים אבל בני האדם שבהם יהיו מדוכאים תחת משטר לא דמוקרטי. מדינה אחת, לעומתה, יכולה להיות שוויונית וכזאת שמכבדת את הזכויות של כל יושביה כיחידים, וייתכן שאפילו רבים מהמרכיבים התרבותיים שהם חלק מזהותם הלאומית; זאת בין אם מדובר במדינת כל אזרחיה ובין אם מדובר במדינה דו-לאומית.

עוד 681 מילים ו-1 תגובות

בריטניה סוערת לאחרונה סביב שחרורו הצפוי של הרוצח קולין פיצ'פורק, אחרי 33 שנים בכלא ● פיצ'פורק, שאנס ורצח שתי נערות בשנות ה-80, הוא הרוצח הראשון בהיסטוריה שנתפס בזכות שימוש בפרופיל די-אן-איי בחקירת משטרה ● שאול אדר ראיין בעבר את אלק ג'פריס, המדען שפיצח את השיטה ועזר בתפיסת פיצ'פורק ● כעת הוא חוזר אל הפרשה ששינתה לחלוטין את המדע הפורנזי

עוד 2,532 מילים

לראשונה מאז ימי היטלר: רב צבאי בגרמניה

הוא בן למשפחת שורדי שואה ומבין היטב את כל מי שחושב שהוא השתגע ● רבי מרדכי אליעזר באלה, הרב הראשון של צבא גרמניה אחרי כמעט 90 שנה, מסביר בראיון לזמן ישראל: "אנחנו לא צריכים לתת להיסטוריה לשתק אותנו ולמנוע מאיתנו להתקדם"

עוד 908 מילים

למקרה שפיספסת

אנטישמיות אריסטוקרטית מאוד

משפחת אצולה גרמנית תובעת פיצויים על נכסים שהוחרמו על ידי הרוסים אחרי מלחמת העולם השנייה ● עליה להוכיח שנסיך הכתר וילהלם לא תמך בנאצים ● ד"ר סטפן מלינובסקי, שחקר את היחסים בין היטלר לאצולה, מסביר שהתביעה פותחת תיבת פנדורה עצומה ● נכון, ניסיון ההתנקשות בפיהרר ב-1944 משויך לבני אצולה, אך איש לא יוכל למחוק מההיסטוריה את יחסיהם הבעייתיים עם הנאצים

עוד 2,062 מילים

הליכוד מבטיח להפיל את הממשלה. ואז מה?

כמו שמן שרוף בתחתית סיר בישול שנשאר שנים על האש, כך מתקשה נתניהו להיפרד ונדבק סביב השלטון שאבד לו בכל מחיר.

אנשיו, חברי הליכוד והחרדיות, מתקשים להבין ולא מודים בכך שנכשלו בניהול ענייני המדינה וכעת מתקשים גם להבין את תפקידם באופוזיציה.

השיח התקשורתי נע כל יום סביב משחק הורדות ידיים. סביב הספין של הליכוד שהם ימררו את חיי הממשלה ויפילו אותה בקרוב. "האם יש לכם תכנית כיצד להפיל את הממשלה?" שואלת קרן מרציאנו בגלצ את ח"כ מיקי זוהר, כאילו זה הדבר העיקרי שאופוזיציה צריכה לעשות למען אזרחי המדינה. וזוהר כמובן מפרט מיד כל מיני חוקי האצבע בעין שתקע בקריאה ראשונה לממשלה החדשה כמה ימים לפני סוף המנדט של לפיד.

השיח התקשורתי נע סביב ספין הליכוד על הפלת הממשלה בקרוב. "יש לכם תכנית כיצד להפיל את הממשלה?" שואלת קרן מרציאנו את ח"כ מיקי זוהר, כאילו זה הדבר העיקרי שאופוזיציה צריכה לעשות למען האזרחים

אלא שכל הספין-דיון הזה מופרך מיסודו. מעוות את חיינו הדמוקרטיים, פוגע במשמעות של חילופי שלטון.

חילופי השלטון אינם רק מאבק בין אופוזיציה לקואליציה על השאלה מי ימונה לשלוט ומי ימנה את מקורביו לג'ובים.

תפקידה של אופוזיציה להציג אלטרנטיבה בתחומי השלטון וענייני המדינה. אחר כך תפקידה גם להחליף את השלטון.

אלא שהליכוד נוהג כמי שתפקידו הוא רק להחליף את השלטון בלי להציג שום אלטרנטיבה שלטונית לחיינו. בלי לתת פתרונות לבעיות הקשות שהליכוד עצמו בראשות נתניהו הותירו במדינה.

אין צורך לחזור על גירעון המיליארדים, קריסת מערכות הבריאות הרווחה והחינוך, המינויים החובבניים והפוליטיים, השחיתות השלטונית וההפקרות בניהול ממשלת ישראל. כל ילד יודע היום לדקלם את פרשת הצוללות והמניות והחמקנים ומתווה הגז השערורייתיים.

אלא שבראיונות הרדיו נמשך המשחק הילדותי "כיצד תפילו את הממשלה", כאילו מדובר במשחק מחבואים. כאילו זה העיקר בדמוקרטיה. משחקי הורדת ידיים.

אלא שכאן מדובר באופוזיציה פושעת. לא האינטרס של אזרחי המדינה עומד לנגד עיניה אלא רק האינטרס של חבריה לחזור לעמדות כוח. בשלטון.

אלא שהליכוד נוהג כמי שתפקידו הוא רק להחליף את השלטון בלי להציג שום אלטרנטיבה שלטונית לחיינו. אין צורך לחזור על גירעון המיליארדים, קריסת מערכות הבריאות הרווחה והחינוך, השחיתות השלטונית

אם למיקי זוהר ומירי רגב היתה אלטרנטיבה מדוע לא ביצעו אותה עד היום? מדוע נגררו אחרי נתניהו למחוזות הדיקטטורה, השקרים, ההתקפות על כל מוסדות המדינה ושומרי הסף?

אנשי תקשורת רבים לא עוסקים גם עכשיו, כשנתניהו הפסיד, בחיי היומיום שלנו. העיסוק התמידי לאורך השנים האחרונות בגורלו של נתניהו, שחק עד דק את העבודה העיתונאית בענייני היומיום.

לפתע, כאשר ממשלה חדשה מתחילה לטפל בבעיות התחבורה הציבורית, מחליטה על ועדת חקירה לאסון המירון, מתחילה להכין רפורמות במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים, מגבשת תקציב מדינה… וצריך לדרדר את העיסוק במשפט נתניהו לסוף המהדורות – לפתע נדמה שגם המראיינים וגם חברי הליכוד שמולם שכחו מהי בעצם הדמוקרטיה, למה הם נבחרים, מה הן השאלות החשובות.

למשל, מה הם מתכננים לבצע כדי לשפר את חיינו? כלומר חיי האזרחים, לא חיי משפחת נתניהו. כל השאלות הללו נמסות ומתפוגגות כאשר כל הדיון ממשיך לעסוק בשאלה "כיצד תפילו את הממשלה"?

תפילו לשם מה? מה אתם מציעים במקום? זעקות הקוזקים הנגזלים על "ממשלה מסוכנת" ועל "רה"מ לא לגיטימי" ועל קואליציה שברירית, כולן עוסקות בדרך הטריקים והשטיקים של נתניהו לחזור לשלטון. אבל מדוע שיחזור לשלטון? הרי רק לפני ימים ספורים הכנסת הצביעה נגדו וציבור ענק אמר לו "נכשלתם".
"לך".

תפילו לשם מה? מה אתם מציעים במקום? זעקות הקוזקים הנגזלים על "ממשלה מסוכנת" ועל "רה"מ לא לגיטימי" עוסקות בדרך הטריקים והשטיקים של נתניהו לחזור לשלטון. אבל מדוע שיחזור לשלטון?

פירוט זוועות ונזקי שלטונו המופקר של נתניהו היו חשופים, וכעת עם כניסת שרים חדשים למשרדים שהיו תחת ניהולו מתברר עוד יותר גודל המחדלים, ההפקרות בה נוהלה ישראל יומיום. היעדר כל ניהול של מדינה שלמה שהייתה שבויה בידיו של אדם אחד הנאשם בפלילים.

אז למה שהוא יחזור לשלטון?

מדוע השאלות הללו לא נשאלות כאשר שוב ושוב מועלים לשידור נאמניו של נתניהו?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סקר חדש מראה ש-77% מהפלסטינים סבורים שחמאס ניצח בעימות מול ישראל ● מצרים וסודן חוששות ממחסור במים בגלל סכר שמקימה אתיופיה ● על רקע הפרסומים שישראל לקחה חלק בניסיון לערער את היציבות בירדן, הממשלה החדשה נדרשת לשקם את הקשר עם עמאן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 997 מילים

היפסטר פינת סאטמר

שכונת ויליאמסבורג הפכה למעוז היפסטרי, והתושבים החסידים נאבקים לשמור על זהותם ● נתנאל דויטש ומייקל קספר, שכתבו ספר חדש על ברוקלין החרדית, מסבירים מה יצרה ההתנגשות בין הקהילה הדתית לצרכים של ניו יורק ולמה הסאטמרים חוששים דווקא מיהודים חילונים

עוד 1,366 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אור בקצה המערה

האם ההתנגדויות שהוגשו ברגע האחרון ימנעו ממדינת ישראל להחריב נכס טבע עולמי מבלי שנעשתה בדיקה מינימלית? ● הגלובוס הירוק מוענק למשרד המשפטים שמנסה להחליף את הררי הקלסרים בקבצים דיגיטליים ● והטיפ לשבת: שמן זית הידידותי לאדם, לסביבה ולחיך

עוד 838 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
שֶׁקֶט 90

האם עדיין ניתן בכלל לשחרר את הישראלים מההתמכרות הקולקטיבית למבזקים מיוחדים, פריצות לשידור וטרטור מכונות המהומה שלא חדלות לרגע להרעיש ולהתיש?

עוד 1,179 מילים

הרשות הפלסטינית: הסכם קבלת החיסונים מישראל מבוטל

אלחרומי מאיים לפרוש מרע"ם ● הליכוד על הטענה כי נגרסו מסמכים לפני כניסת בנט לתפקיד: "לא היה ולא נברא" ● השר לביטחון פנים בר לב: אין לי ספק שבן גביר וסמוטריץ' הבעירו את השטח בכוונה ● ראש הממשלה בנט לנתניהו: יש לך שבועיים לעזוב את בלפור ● שרת החינוך שאשא־ביטון: נעשה הכול כדי ששכר המורים יעלה

עוד 37 עדכונים

זו ההזדמנות לבטל כליל את חוק "איחוד משפחות"

הימים בהם נאסר בחוק על פלסטינים הנישאים לישראלים לקבל כאן אזרחות היו ימי האינתיפאדה השנייה, ועידן אחר מבחינה טכנולוגית ● הסיבה לחקיקת הוראת שעה הייתה בדיוק על מנת לבחון את הנחיצות בחוק מטעם ביטחוני שנה אחר שנה ● הנסיבות בינתיים השתנו, אין באמת איום ביטחוני ונותר רק ההיבט הגזעני ● המחלוקת הפוליטית היא הזדמנות לאפשר לחוק לפקוע ● פרשנות

עוד 948 מילים

האם ניאום, עיר העתיד הסעודית, בכלל תהפוך למציאות?

לא רחוק מאילת, בשטח ששווה לגודלה של בלגיה, אמור להיבנות מרכז ההייטק החדשני של העולם ● ניאום, פרויקט שסעודיה מתכננת להשקיע בו 550 מיליארד דולר, אמור להפוך לעיר עם מוניות מעופפות וירח מלאכותי ● אבל מומחים מטילים ספק רב בחזון העתידני של יורש העצר, מוחמד בן סלמאן ● "אני לא רואה כסף מקומי או זר נכנס לשם" ● "איחוד האמירויות מתקדמת מהם, זה לא צפוי להשתנות"

עוד 1,717 מילים

עתירה תדרוש שילוב חסרי מעמד בבתי ספר בתל אביב

פרסום ראשון 5,000 ילדים מקרב מבקשי מקלט בתל אביב לומדים כמעט אך ורק בגנים וכיתות נפרדות ● עתירה שתוגש בקרוב תדרוש לשלב אותם במוסדות חינוך של ישראלים ● עשרות הורים ישראלים צפויים להצטרף לעתירה ● הורה אריתראי: "הילדים שלנו גדלים בהפרדה וזה לא טוב" ● עיריית ת"א: "לא התקבלה ולו פנייה אחת של ישראלים שרוצים להעביר את ילדיהם לבתי ספר בהם רוב מוחלט של חסרי מעמד"

עוד 815 מילים ו-1 תגובות

מאות יאבדו את תפקידם, מאות אחרים יקבלו ג'ובים

הממשלה היוצאת הגדילה את מספר בעלי התפקיד שהשרים ממנים בלא מכרז כמעט לאלף ● כ"ץ החליף את כל ההנהלה המקצועית באנשים משלו ● גלנט מינה מנכ"ל שהכיר בצה"ל ● רגב מינתה פעילים מהליכוד ומועצת יש"ע ● מאות עובדים צפויים עתה להתחלף בגוורדיה חדשה ● מנכ"ל האוצר לשעבר: "בשנתיים האחרונות כל הסכרים נפרצו" ● האם ממשלת השינוי תהיה שונה מקודמותיה?

עוד 2,306 מילים

דיווח: מסמכים במשרד רה"מ נגרסו לפני כניסת בנט לתפקיד

לא ידוע כמה ואיזה מסמכים נגרסו ● נתניהו: שקר מוחלט ● גנץ פנה לנתניהו על רקע חוק איחוד משפחות: “יש לשים את הביטחון מעל לכל שיקול פוליטי” ● הליכוד: מי שביטחון ישראל חשוב לו, לא מקים ממשלה עם רע״ם ● שטייניץ: ״הנזק לליכוד עשוי להיות גדול יותר מהנזק לקואליציה״ ● מנדלבליט רומז שהוא נגד פיצול תפקיד היועמ״ש ● לוין נבחר ליו״ר סיעת הליכוד ומרכז האופוזיציה

עוד 66 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה