תיקים באפלה

. (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
Labor Member Isaac Herzog participates in a protest demanding recognition and repair for the Yemenite Children Affair in Tel Aviv on September 25, 2017. Photo by Tomer Neuberg/Flash90 *** Local Caption *** çèåôé úéîï çùéôä äôâðä éìãé úéîï úéîðéí îôâéðéí éöç÷ äøöåâ

למה ממשלת הימין לא חושפת את קלונה של מפא"י ולא מסירה את החיסיון מתיקי חטופי תימן?

תמיד סרבתי להאמין בתאורית חטיפת ילדי תימן.

נולדתי בקיבוץ, סבתי חטפה שחפת כשייבשה ביצות בעמק יזרעאל, סבא בנה את הסליקים של ההגנה בזמן הבריטים. מדינת ישראל בשבילי היתה החולצה הכחולה של מחנות העולים, ארץ קטנה מוקפת אויבים, קולטת עליה, כור היתוך, מושיטה ידה לשלום.

הזמנים השתנו, הנאיביות התפוגגה וומציאויות חלופיות התחילו לחדור אל התודעה.

את המילה נכבה שמעתי לראשונה בגיל 45, אולי כשחוקקו את החוק שאוסר לציין אותה, אני לא בטוח. סיפור הערבים שעזבו מרצונם את הכפרים כבר לא נשמע לי משכנע כמו שהיה בנערותי, והתותח הקדוש של אלטלנה, אולי היה רע הכרחי אבל קדושה בטח לא היתה בו.

בכל אופן, סיפור החטיפה המאורגנת והממוסדת של ילדים על ידי השלטונות לא הסתדר לי, נראה לי מופרך ומדומיין. אבל למה, שאלתי את עצמי, למה מסתירים מסמכים? למה לא פותחים את הארכיונים? מה יש להם להסתיר? המחשבה הזו הציקה לי וניקרה בי אפשהו, אבל לא מספיק כנראה כדי שאנסה להעמיק ולחקור.

הכל השתנה במערכת הבחירות הזו, המלוכלכת והנואשת.

האשמות בשחיתות, בפדופיליה, בבגידה, נראה שאין יותר קווים אדומים שאסור לחצות בפוליטיקה הישראלית, ומשום מה לא נעשה שימוש בנשק יום הדין.

פתאום עלה בי ספק של הפוך על הפוך, אם באמת מסתתר סוד אפל ונורא בארכיבים החסויים, איך זה ששנים רבות כל כך של שלטון הליכוד, מפלגה שידעה לעשות שימוש ביד אומן ברגשות קיפוח וטינה של עדות המזרח כנגד מפא"י ההיסטורית, מדוע הם לא נועצים את המסמר האחרון בארון הקבורה שלה ושל כל מה שהיא מסמלת? יכול להיות שהאמת היא הפוכה? שכמו שנאמר בעיניין אחר "אין כלום כי לא היה כלום"?

שלא בטובתי החלטתי לצלול לתוך אחד מהנושאים הכי שנויים במחלוקת, הכי יצריים והכי כאובים בחברה הישראלית המקוטבת. יצאתי משם עם תשובה. תשובה שלא תשכנע את המשוכנעים, אבל אני לא יכול שלא לחלוק אותה, לא בלי התלבטויות.

אבל לפני שנגיע לשאלת התיקים החסויים, סקירה קצרה על מה שנמצא בתיקים הגלויים, שגם עליו כמובן ניטשת מחלוקת עזה.

אז מה שהיה לנו עד היום הן שלוש ועדות חקירה, שניפקו אלפי עמודים של פרוטוקולים, עם מסקנות חד משמעיות. כן, היו אלה וועדות של "הממסד" הרי אין בנמצא וועדות שהן לא מטעם הממסד, אבל בוועדות ישבו דתיים וחילונים, תימנים, אשכנזים ומזרחים וגם מתנגדי מפא"י מושבעים. שלושת הוועדות הגיעו למסקנות דומות, למרות הרכביהן השונים, למרות השנים שחלפו בין אחת לשניה ולמרות השלטון שהתחלף,  והמסקנה היאלא היו דברים מעולם.

בנוסף פעלה בכנסת ועדה מיוחדת בראשות נורית קורן, שפעלה לחוקק חוקים לפתיחת קברים ויצרה מאגר ד.נ.א. של משפחות.

על דבר אחד אין וויכוח אמיתי, אין בנמצא ולו מסמך אחד שמוכיח חטיפה, ועד היום לא נמצא ולו ילד חטוף אחד, אפילו לא אחד!

אפילו חה"כ לשעבר נורית קורן שעמדה בראש ועדה מיוחדת בכנסת, פעלה לחוקק חוקים לפתיחת קברים ויצרה מאגר ד.נ.א. של משפחות, נאלצה להודות ש"אנחנו צריכים למצוא את המקרה האחד, אחד, שיש קבר שכתבו, ויש לו תעודות פטירה, ובן האדם חי. אני לא מצאתי דבר כזה"

מה שכן יש למכביר זה עדויות, הרבה מאד עדויות קשות, קורעות לב של משפחות שאיבדו את ילדיהן. אי אפשר שלא לכאוב את כאבן, אי אפשר שלא להזדהות עם צערן. אבל עם כל הצער והכאב, עדויות על חטיפות אין.

יש ויש עדויות על ממסד אטום, מזלזל ואדיש, הרבה פעמים גזעני. גם בתנאים האיומים של שנת 1949-1950 של מדינה בהקמה שקלטה כמויות אדירות של מהגרים, הסיפורים לעיתים מעוררים צמרמורת.

יש תחושה קשה שהיחס לעולי המזרח בכלל ולעולי תימן בפרט היה נגוע בהתנשאות ובזלזול. הרבה פעמים לא טרחו ליידע את ההורים בדבר גורל ילדיהם, טרטרו אותם והתעלמו מהצרכים שלהם, מהמסורת שלהם ומהכאב שלהם.

מתוך קרוב ל 1000 תלונות ועדויות שבדקה וועדת החקירה הממלכתית האחרונה, נמצאו מסמכים ברורים להוכחת פטירה וקבורה של רובן העצום. עשרות בודדות נותרו ללא מענה, עקב אובדן מסמכים. מדובר על כשישים מקרים שראוי היה שהמדינה תתנצל, תפצה ותכיר באחריותה למחדל.

למה אם כן, בהעדר כל הוכחה לחטיפה, ובהמצא הוכחה לרוב העצום של התלונות ממשיכה התאוריה של החטיפה להתקיים ואף להתחזק?

את החשדות הראשונים עוררה המדינה בעצמה באמצע שנות השישים, כאשר לכמה משפחות החלו להגיע צווי גיוס לילדים שלמשפחותיהם נמסר בזמנו שנפטרו. הדבר עורר זעם וחשד מובן בעדה, אך חוקר שנשכר על ידי הוועד וכן וועדת החקירה הראשונה שמונתה, הרגיעה במידה רבה את החששות, חוות הדעת התקבלה על ידי העדה, והעניין ירד מסדר היום עד לשנות השמונים.

החל משנות השמונים ועד היום, את מה שמתרחש אין לי דרך טובה יותר לתאר מאשר תאורית קונספירציה של כל שונאי השמאל הציוני.

התאוריה מסתבר נולדה בספר של חרדי קיצוני בשם שנפלד בברוקלין שבארה"ב שכתב על "שואה בארץ הקודש". שנפלד שבספר קודם כבר הספיק להאשים את הציונות בשואה, האשים את המדינה החילונית בהרחקת התימנים מהדת והאמונה (טענה שהיה לה בסיס במציאות) אך מערבב "שמד רוחני" עם ג'נוסייד ממש.

תורתו של שונא הציונות הזה יובאה לארץ על ידי שונא חילוניות ושונא שמאל, הלא הוא הרב מאיר כהנא שבאמצע שנות השמונים פרסם חוברות עם ציטוטים מהספר של שנפלד בשם "ג'נוסייד בארץ הקודש" ו "הספר השחורמה שעוללו אנשי השמאל לעדות המזרח"

גם חבר הכנסת פרוש, נציג החרדים האנטי ציונים באותה תקופה קרא לחקירת העלמות ילדי תימן, תוך עירוב דעותיו על "חטיפת ילדים, גזיזת פאותיהם והעברתם על הדת"

הרב עוזי משולם, אולי הפעיל המפורסם ביותר להפצת העלילה, השתמש גם הוא באותו מושג שטבע שנפלד של "שואה בארץ הקודש" ואצלו הציונים והאשכנזים זכו כבר לגינויים כעמלק, ערב רב, נאצים ו"גרועים מהיטלר"

ואם חסר היה לנו שונא אחד ברשימה, הקונספירציה זכתה לחיבוק חם דווקא מצד השמאל הרדיקלי, לא חשוב היה שמקורה בימין הכהניסטי או בלב העדה החרדית הקיצונית, השנאה לציונות הפכה את הנרטיב לסחורה חמה. עמירה הס הכריזה שכל פלסטיני הוא עוזי משולם, כאילו מנהיג כת משיחית שמתבצר עם מאמיניו ומאיים לעשות מעשה דיוויד כורש הוא מודל לחיקוי, ותמר זנדברג מגלה לנו ש"גילויים חדשים השבוע בפרשת ילדי תימן מעמתים אותנו עם הזוועות המחרידות ביותר שיכולות להיותניסויים בילדים ותינוקות, גניבת איברים, חטיפה ומוות. לא הנאצים עשו את זה אלא מדינת ישראל"

לא מפתיע מצד השמאל הרדיקלי שתמיד נוטה לקדש את הנרטיב של מי שהוא תופס כחלשים והמקופחים, והמציאות והעובדות מענינות אותו הרבה פחות, אבל תודות לעתונות עלובה שלא מעיזה לאתגר את הנרטיב הזועם, ופוליטיקאים חלשים וכנועים, גם השמאל הציוני כולל בוז'י הרצוג ואבי גבאי כבר התנדבו להכיר "בחטיפה" כאילו שזה יזכה אותם בתמיכה פוליטית כלשהי.

במצב הענינים היום, לא נראה שיש דרך להלחם בנרטיב השקרי, אם אפילו נציגי השמאל הציוני, קורבנות עלילת הדם מקבלים עליהם את האחריות לפשעים שלא ביצעו.

אלא אם כן כמובן, יפתחו את התיקים החסויים ויגלו שאכן אין בהם כלום!

יש רק בעיה אחתאין תיקים חסויים.

אני לפחות לא מצאתי כאלה, וחיפשתי בחיי שחיפשתי.

כל החומר גלוי.

מלבד תיקי אימוץ שמוטל עליהם חיסיון בחוק, אך נבדקו על ידי וועדת החקירה הממלכתית, כל החומר נגיש לכל דורש. אין תיקים באפילה, אין סודות, אין חטיפות, רק תאורית קונספירציה.

עלילת דם שכנראה אי אפשר להלחם בה עם עובדות.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לא מדויק. וועדת בהלול מינקובסקי מצאה תשובות לרוב התיקים חוץ מאשר עשרים. מה שאני בטוח בו מעל לכל ספק הוא שלא הייתה קונספירציה מטעם השלטון. האם לא ייתכן שרופא בעל כוונות טובות יחשוב שעד... המשך קריאה

לא מדויק. וועדת בהלול מינקובסקי מצאה תשובות לרוב התיקים חוץ מאשר עשרים.
מה שאני בטוח בו מעל לכל ספק הוא שלא הייתה קונספירציה מטעם השלטון. האם לא ייתכן שרופא בעל כוונות טובות יחשוב שעדיף לתת סיכוי לילד שיש לו עשרה אחים וחי בעוני ויעביר אותו למשפחה מאמצת בעלת אמצעים? ייתכן אבל לעולם לא נדע את האמת כנראה.
מה שאותי מעניין הוא איך ייתכן שאנשים שכן חקרו את הנושא וקראו את כל העדויות והפרוטוקולים מגיעים למסקנות הפוכות לגמרי.

"במצב הענינים היום, לא נראה שיש דרך להלחם בנרטיב השקרי, אם אפילו נציגי השמאל הציוני, קורבנות עלילת הדם מקבלים עליהם את האחריות לפשעים שלא ביצעו." הרשה לי לחלוק עליך. יש דרך. יש מאפיי... המשך קריאה

"במצב הענינים היום, לא נראה שיש דרך להלחם בנרטיב השקרי, אם אפילו נציגי השמאל הציוני, קורבנות עלילת הדם מקבלים עליהם את האחריות לפשעים שלא ביצעו."

הרשה לי לחלוק עליך. יש דרך. יש מאפיין אחד של מפיצי עלילת הדם שחוזר על עצמו שוב ושוב. ועדת בהלול מינקובסקי הזמינה את אורי אבנרי, זה שטען שילדי תימן נמכרו לזוגות אמריקאים של ניצולי שואה. אבנרי לא בא להעיד. ועדת כהן קדמי הזמינה את עוזי משולם ואנשי כנופייתו, כולל אחד שפרסם לאחרונה ספר. הם לא באו להעיד. כיום עמר"ם מנסים למנוע הפצת עדויות מוקדמות משתי הועדות הנ"ל. הדרישה שלהם היא ל"הכרה, צדק, ריפוי". מה שאומר שהם מפחדים מחשיפה. אז זה בדיוק מה שצריך לתת להם. לא רק חשיפת המקרים, חשיפה של התנהלותם.

עוד 1,064 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // שבת, 12 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־645 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

המו"מ קרוב לקריסה, בלשכת נתניהו האשימו את חמאס

מטה משפחות החטופים על הכישלון במגעים: "החמצת המומנטום הנוכחי תהיה כישלון חמור" ● צה"ל טוען: "לא מוכרים נפגעים מירי צה״ל בסמוך למתחם החלוקה ברפיח" ● שני חיילים נפצעו בינוני בתקריות נפרדות ברצועה ● משפחת הפלסטיני-אמריקאי שמת לאחר שהותקף בידי מתנחלים בסינג'יל דורשת חקירה אמריקאית ● טראמפ יטיל מכסים של 30% על האיחוד האירופי ומקסיקו

עוד 9 עדכונים

האירוע בעצימות גבוהה - מה השפה שלנו אומרת עלינו?

התמזלתי בבלנדר, שמצטיין בהכנת שייק פירות, אבל מטרטר כמו הליקופטר לפני המראה. כשהבעתי חשש בפני שכנתי היקרה שהרעש יעיר את בנה הפעוט, היא הניפה את היד ופסקה: "אין אירוע כזה".

אירוע.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 745 מילים
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

בקיץ הזה תלבשי מזגן

העיירות והחופים של הריביירה האדריאטית נהדרים, אבל התקווה למפלט צונן מהקיץ הישראלי התבדתה ● הטיל האיראני שרף עד היסוד את החווה האקולוגית; הציבור יכול להצילה ● פרשת דניאלה גלבוע והשירותים בבית הקפה מעוררת שאלה: למה בערי ישראל כמעט אין שירותים ציבוריים? ● והתחביב המוזר של יאורית הנילוס מכיכר הבימה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו...באירופה , עובדי הניקיון ש... המשך קריאה

וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.

עוד 1,255 מילים ו-2 תגובות

קובי סבסטיאן באך – על אמנות ואומנות ביצירתו של קובי אשרת

יום הולדתו של המוזיקאי קובי אשרת, מלחין "הללויה", שחל השבוע (15 ביולי), הוא הזדמנות לעמוד מעט על הייחודיות שבדמותו ובאופי יצירתו.

דומה כי לא היה גיבור מוזיקלי גדול יותר עבור ילדי שנות ה-70 וה-80 מאשר המלחין קובי אשרת. הוא ליווה אותנו עוד בשחור-לבן בתכניות הטלוויזיה "ראש כרוב", "הצריף של תמרי", ו"קרוסלה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,071 מילים

למקרה שפיספסת

לאלף את הפסנתר בטקסס

בזמן שישראל נלחמה עם איראן והצטנפה במקלטים, הפסנתרן ויטלי סטריקוב ייצג אותה בכבוד באולימפיאדה של תחרויות הפסנתר בטקסס וקטף את מדליית הכסף ● את החינוך המוזיקלי קיבל ברוסיה, אך את האסטרטגיה לניצחון, שכללה בחירות מוזיקליות מלאות תעוזה, עיצב דווקא בישראל ● השופטים התרשמו, הקהל והמבקרים השתגעו, אבל סטריקוב, שמקווה להזניק קריירה בינלאומית, בעיקר נהנה: "האנרגיה דוחפת קדימה"

עוד 2,856 מילים

סיפור לשבת למה לא נכנסתי לממ"ד

יש לנו בת נכת צה"ל 100+.

בזמנו היא התגוררה בבית שלידנו ביישוב יד-חנה, כשעדיין היה קיבוץ. אחר-כך הקיבוץ עבר הפרטה ושינוי סיווג ונעשינו סוג של כפר קהילתי, ובנינו לנו בית חדש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 917 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הגיע הזמן להפנים שחמאס לא הולך לשום מקום

המו"מ בין ישראל לחמאס מצביע בעיקר על דבר אחד: לחץ צבאי אינו עושה את העבודה ● התגובה האיראנית לתבוסה הצבאית חושפת את נקודות התורפה שלה, אך גם את נחישותה ● ארדואן מהמר על הפיוס ההיסטורי עם הכורדים כדי לנצח בבחירות הבאות ● והשבוע ב-1972: חיסולו של ע'סאן כנפאני בביירות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,379 מילים ו-1 תגובות

בוא לשתות איתנו

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע: בחזרה לסיפורם של האחים שקד שהאמינו שישראל מוכנה לחנות יין איכותית ופתחו ב-1993 את "דרך היין", שמאז הפכה לאימפריה

עוד 3,085 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פְּרַס נוֹבֵּל 265

בנימין נתניהו המליץ השבוע על דונלד טראמפ לפרס נובל לשלום. מה קרה למכתב ההמלצה בהמשך? מחזה אבסורד במערכה אחת

עוד 699 מילים

המהלך להדחת ח"כ איימן עודה הוא לא רק חרפה – הוא סכנה לדמוקרטיה

היוזמה להדיח את יו”ר חד”ש מהכנסת מבוססת על אמירה אחת לא קיצונית, תהליך עקום ומניעים פוליטיים ציניים ● אם תעבור בכנסת ברוב של 90 ח"כים ביום שני הקרוב, היא צפויה להיפסל מייד בבג”ץ – אך עצם קיומה מסמן שיא חדש בדה־לגיטימציה של נבחרי ציבור ערבים ופירוק שיטתי של מנגנוני ההגנה על זכויות מיעוטים בישראל ● פרשנות

עוד 916 מילים ו-1 תגובות

למרות אינספור ניסיונות חקיקה, פסיקות בג”ץ ומלחמה שממשיכה לטלטל את המדינה, גיוס חרדים נותר יעד בלתי מושג ● הוא נבלם על ידי התנגדות עמוקה שמושרשת בזהות הקהילתית, בפחד מסטיגמה ובאינטרסים פוליטיים וכלכליים ● גם לנוכח לחצים ציבוריים ומשבר פוליטי, עמדת הרבנים לא משתנה, והפער בין צה”ל לעולם החרדי נותר בלתי ניתן לגישור - אולי לנצח ● פרשנות

עוד 1,345 מילים ו-5 תגובות
היום ה־644 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

שב״כ בודק את הדיווח אודות הפלסטיני שהוכה למוות על ידי מתנחלים בכפר סינג׳יל

מפקד טנק נפצע קשה בצפון הרצועה ● דוברו של גולדקנופף: הוא לא עודכן לפני התקיפה באיראן; על פי תחקיר של הניו יורק טיימס משה גפני עודכן כדי שיתנגד לפיזור הכנסת; התחקיר הנרחב עוסק בדרכים בהן האריך נתניהו את המלחמה לשימור שלטונו ● סרן רעי בירן מסיירת גולני נהרג בחאן יונס מפיצוץ מוקש של צה"ל ● צה״ל חיסל בחודשים האחרונים 6 מחבלים מהכוח הימי של חמאס

עוד 36 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד בראשות איזנקוט סוגר את הפער מול הליכוד

בסקר חדש שערך יוסי טאטיקה עולה כי רשימה מאוחדת של יש עתיד והדמוקרטים בראשות איזנקוט תהפוך למפלגה השנייה בגודלה, כמעט בשוויון עם הליכוד – ותביא להיעלמות כחול לבן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ... המשך קריאה

בכל התרחישים המצב הוא ביש ואין מה להתפאר בו. גוש מתנגדי נתניהו אינו מצליח להשיג רוב. הליכוד חייב לאבד מנדטים כשתומכיו המחודשים יאבדו התלהבות מאיראן ויזכרו מחדש במי שחתום על 7 באוקטובר ועל הפקרת החטופים, העוטף הצפון והמלחמה הבלתי נגמרת בעזה

עוד 216 מילים ו-2 תגובות

אנחנו יורים גם בבעלי החיים

לפי דיווחים, יותר ממחצית מהצאן, כמעט כל הבקר והתרנגולות, והמוני חיות מחמד בעזה נהרגו מאש צה"ל, גוועו ברעב או נאכלו בידי בעליהן המורעבים ● ארגונים בינלאומיים הכניסו מעט מזון לחיות בעזה, ארגון "סולאלה" העזתי מטפל בבעלי חיים, וחיילים ישראלים ו"תנו לחיות לחיות" אימצו כלבים מעזה – אך הצליחו להציל רק מיעוט מהחיות ברצועה ● "יש שם קטסטרופה, גם לחיות"

עוד 2,688 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה נחלש, לבנון בלחץ היסטורי – והשעון האמריקאי מתקתק

בלי נסראללה, תחת חיסולים מהאוויר ולחץ אמריקאי מסיבי, הודה השבוע לראשונה מזכ"ל הארגון נעים קאסם שישראל חדרה לארגון ופגעה בו אנושות ● ברקע, דרישה אמריקאית לפרוק את חזבאללה מנשקו עד נובמבר – או להסתכן בקריסת לבנון ובקריסת הפסקת האש ● פרשנות

עוד 990 מילים

הפעם נתניהו לא קיבל את הבמה

במקום מפגן נוצץ של אהדה וניצחון מדיני, נתניהו מקיים פגישות ליליות עם טראמפ ועם בכירים בבית הלבן – ללא הצהרה משותפת וללא בשורות על עסקה ● במקביל, נרשמה פתיחות מול משפחות החטופים – מהלך שיועצים פוליטיים מכנים "קמפיין המזוכיזם" – שלב מתוכנן של ספיגה שקטה של ביקורת, שנועד לנטרל טענות לקראת המערכה הפוליטית הבאה ● פרשנות

עוד 957 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה